מדד הקול הישראלי

יום העצמאות ה-71

| מאת:

רוב הציבור סבור שישראל רשמה יותר הצלחות מכישלונות; מחציתו אופטימי לגבי מצב הביטחון של ישראל; חודש אחרי הבחירות- רוב הישראלים סבורים שמערכת הבחירות האחרונה הייתה מלוכלכת מקודמותיה; מחצית מהציבור חושבים שהחיבור בין גנץ ללפיד לא יחזיק מעמד

Flash 90

ישראל במלאת לה 71 שנים

מאזן ההישגים של המדינה

ערב יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל, רוב בכלל הציבור הישראלי, סבורים כי מאזן ההישגים הלאומי מראה הרבה יותר או קצת יותר הצלחות מאשר כישלונות (82% לעומת 9%, כאשר ל-9% נוספים אין דעה בנושא).

מאזן ההישגים של ישראל (%, כלל הציבור)

רוב למעריכים שמאזן ההישגים של ישראל הוא חיובי מצאנו הן בקרב המרואיינים היהודים הן בקרב הערבים, אלא שהרוב בקרב היהודים גדול מאשר בקרב הערבים (85% לעומת 68%).

פילוח של המדגם היהודי לפי דתיות (הגדרה עצמית) העלה כי בקרב הדתיים שיעור המעריכים כי ההצלחות רבות מהכישלונות הוא הגבוה ביותר (93%). בקרב החרדים, המסורתיים למיניהם והחילונים שיעור הסבורים כך הוא 80% בקירוב. פילוח לפי הגדרה עצמית פוליטית הראה כי בימין שיעור זה עומד על כ-90%, לעומת 83% במרכז ו-79% בשמאל.

הצפי לעתיד בנושא הדמוקרטיה

שאלנו: "איך אתה מרגיש לגבי מצב השלטון הדמוקרטי בישראל בעתיד הנראה לעין?" רוב (54%) המרואיינים היהודים היו מאוד אופטימיים או די אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בארץ לעומת מיעוט (39%) בלבד בקרב המרואיינים הערבים.

פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי (הגדרה עצמית) העלה הבדלים עצומים: בשמאל ובמרכז רק מיעוט הם אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, לעומת רוב גדול בימין (בהתאמה: 21%, 34% ו-74%). למעשה, הנתונים מורים כי שיעור האופטימיים לגבי השלטון הדמוקרטי בישראל בעתיד הנראה לעין בקרב השמאל והמרכז היהודיים הוא נמוך יותר מאשר בקרב הערבים אזרחי ישראל.

פילוח לפי דתיות (הגדרה עצמית) העלה כי הדתיים הם האופטימיים ביותר לגבי השלטון הדמוקרטי בעתיד הנראה לעין ואילו החילונים הם הפסימיים ביותר. למעשה החילונים הם הקבוצה היחידה שרק מיעוט בה אופטימי בשאלה זו:

  אופטימיים לגבי השלטון הדמוקרטי בישראל בעתיד הנראה לעין
חרדים 77%
דתיים 83%
מסורתיים דתיים 65%
מסורתיים לא דתיים  61%
חילונים  36%

הצפי לעתיד בנושא הביטחון

שאלנו: "ואיך אתה מרגיש לגבי מצב הביטחון של ישראל בעתיד הנראה לעין?" מצאנו כי שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל (58%) עולה על שיעורם של האופטימיים בנושא עתיד השלטון הדמוקרטי בארץ (כאמור לעיל 54%). מעניין במיוחד הוא הממצא כי בשאלת עתיד הביטחון גם בקרב המרואיינים הערבים יש רוב לאופטימיים (51.5%) בניגוד למיעוט האופטימיים בציבור זה באשר לעתיד השלטון הדמוקרטי בארץ (כאמור לעיל 39%).

פילוח המדגם היהודי בשאלה זו לפי מחנה פוליטי (הגדרה עצמית) העלה גם הוא הבדלים בין שלושת המחנות, אלא שהם קטנים יותר מאשר בצפי לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי. יתר על כן, בקרב השמאל והמרכז שיעור האופטימיים בנוגע לביטחון עולה במובהק על שיעורם בנושא הדמוקרטי שעה שבקרב הימין שיעור האופטימיים לגבי השלטון הדמוקרטי עולה במעט על שיעור האופטימיים לגבי הביטחון של ישראל בעתיד הנראה לעין.

הצפי לעתיד (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

השואה – אירוע היסטורי ייחודי או אחד מכמה אירועים טראגיים של רצח עם?

הימים הלאומיים, שבין יום השואה ליום העצמאות, הם הזדמנות ל"חשבון נפש" לאומי והזדמנות עבורנו כחוקרים לבדוק כמה מהנחות היסוד הקולקטיביות. רצינו לדעת האם לדעת הציבור הישראלי השואה הייתה אירוע ייחודי מסוגו או מופע טרגי שיש לו אירועי רצח עם מקבילים. מצאנו כי בציבור היהודי רוב גדול (75.5%) סבורים כי מדובר באירוע היסטורי ייחודי, בעוד שבקרב הציבור הערבי רוב קטן (51%) סבורים כי שואת העם היהודי היא אחת מני כמה וכמה אירועים טרגיים של רצח עם.

השואה - אירוע היסטורי יחיד מסוגו? (%, לפי לאום)

פילוח של תשובות המרואיינים היהודים לפי מחנה פוליטי (הגדרה עצמית) בימין, במרכז או בשמאל, מראה הבדלים גדולים. הרוב בימין הסבורים שהשואה היא אירוע היסטורי יחיד מסוגו גדול בבירור מהרוב הסבורים כך בשמאל (82% לעומת 60%), כאשר המרכז נמצא בשאלה זו כמעט באמצע (69%).

בחירות 2019 ותוצאותיהן

השיקול העיקרי בהצבעה

שאלנו: "מה היה השיקול העיקרי בבחירה שלך במפלגה עבורה הצבעת?". בקרב היהודים השיקול הראשון במעלה היה מי עומד בראש המפלגה (21%) והשיקול השני בחשיבותו – עמדות המפלגה בנושאים חברתיים-כלכליים (20%). בקרב הערבים השיקול החשוב ביותר היה עמדות המפלגה בנושאים חברתיים-כלכליים (30%) והשיקול השני בחשיבותו – מי עומד ברא המפלגה (13%).

פילוח מדגם היהודים לפי מחנה פוליטי (הגדרה עצמית) העלה מערכות שונות של שיקולים בכל מחנה:

  שיקול 1 בחשיבותו בהחלטה למי להצביע שיקול 2 בחשיבותו בהחלטה למי להצביע
ימין מי עומד בראש המפלגה (27%) עמדות המפלגה בנושאי חוץ וביטחון (17.5%)
מרכז עמדות המפלגה בנושאים חברתיים-כלכליים )32%) רשימת המועמדים לכנסת (17.5%)
שמאל עמדות המפלגה בנושאים חברתיים-כלכליים (27%)
רשימת המועמדים לכנסת (27%)
עמדות המפלגה בנושאי חוץ וביטחון 11.5%)

(אי) שביעות רצון מתוצאות הבחירות

רוב המרואיינים בסקר הביעו אי שביעות רצון מתוצאות הבחירות (52% בקרב היהודים ו- 63% בקרב הערבים.

פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי (הגדרה עצמית) מסביר את העניין – רוב גדול מאוד בשמאל ובמרכז אינם מרוצים מהתוצאות וכן קצת יותר מרבע מהימין, מן הסתם מצביעי הימין החדש או זהות.

פילוח לפי דתיות (הגדרה עצמית) מראה כי בקרב החרדים שיעור מי שאינם שבעי רצון הוא הנמוך ביותר (11%), ומרכן והלאה הוא נמצא בעלייה כאשר בקרב המסורתיים הלא-דתיים ובקרב החילונים מדובר ברוב של מי שאינם שבעי רצון: דתיים – 19%, מסורתיים דתיים – 37.5%, מסורתיים לא דתיים – 50%, חילונים – 74%).

אינם מרוצים מתוצאות הבחירות (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

טוהר הבחירות

חזרנו בשלישית, והפעם אחרי קיום הבחירות ופרסום תוצאותיהן, על השאלה: "באיזו מידה יש לך או אין לך אמון בטוהר הבחירות לכנסת, כלומר שהתוצאות שהתפרסמו משקפות בדיוק את הצבעת הציבור?". כמו בחודשיים שעברו, גם הפעם מצאנו כי למרואיינים רבים אין אמון בטוהר הבחירות ושיעור המרגישים כך אף עלה לאחר הבחירות האחרונות.

אין אמון בטוהר הבחירות (%, כלל הציבור)

מה שמדאיג במיוחד בעניין זה הוא השיעור הבלתי נתפס כמעט של הערבים שהשיבו בסקר זה שאין להם אימון בטוהר הבחירות – 50%! (לעומת 38% במרץ 2019 ו-32% בפברואר 2019). במילים אחרות אי האימון של הציבור הערבי בתהליך הבחירות עלה בצורה חדה בחודשים האחרונים.

בחירות "מלוכלכות" במיוחד?

שאלנו: "יש הטוענים כי מערכת הבחירות האחרונה הייתה מלוכלכת יותר מקודמותיה האם אתה מסכים או לא מסכים עם הטענה הזו?" רוב (64% במדגם היהודי ו-60% במדגם הערבי) הסכימו עם הטענה כי מערכת הבחירות האחרונה הייתה "מלוכלכת" במיוחד. פילוח של המדגם היהודי הראה כי יש רוב לסבורים כך בשלושת המחנות פוליטיים.

תוצאות הבחירות והעמדה לדין של נתניהו

רצינו לדעת האם לדעת הציבור בישראל הבחירות הן חלופת משפט, כלומר האם העובדה שהליכוד בראשות נתניהו ניצח בבחירות, צריך לפטור אותו מהעמדה לדין שכן העם אמר את דברו. שאלנו: "יש הטוענים כי הניצחון בבחירות של בנימין נתניהו מראה שהעם רוצה בו כראש ממשלה ולכן יש בשלב זה להפסיק את ההליכים המשפטיים נגדו האם אתה מסכים או לא מסכים עם הטענה הזו?" הרוב (61%) בכלל הציבור (בלי הבדל כמעט בין יהודים לערבים) אינם מסכימים, כלומר הרוב חושבים שאין בתוצאות הבחירות משום חלופת משפט.

פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי מראה רוב עצום לחושבים שאין להפסיק את ההליכים המשפטיים נגד נתניהו: בשמאל (95.5%) ובמרכז (84%). הימין לעומת זאת חצוי עם נטייה קלה לטובת הסבורים שיש להפסיק את ההליכים המשפטיים נגד נתניהו בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות (48% לעומת 44%). יתירה מזו, בקרב מצביעי הליכוד, מפלגתו של נתניהו, רוב של כשני שלישים (67%) סבורים שיש להפסיק את ההליכים המשפטיים נגדו לאור תוצאות הבחירות.

אין להפסיק את ההליכים המשפטיים נגד נתניהו לאור תוצאות הבחירות (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

ממשלת אחדות עם כחול לבן ועתידה של מפלגה זו

רוב קטן (51%) בכלל הציבור (בהבדלים זניחים בין יהודים לערבים) תומכים כיום בכינון ממשלת אחדות לאומית בהשתתפות מפלגת כחול לבן. מצביעי הליכוד חצויים בשאלה זו: 40% הם בעד ממשלת אחדות כזו ואילו 43% הם נגד. בקרב מצביעי כחול לבן מצאנו רוב גדול (80%) בעד מהלך כזה, ואולם, יש צורך במדידה נוספת כדי לאשש שזו אכן המגמה השלטת בקרבם.

במקביל, רוב בקרב היהודים (56%) מעריכים כי כחול לבן תתפרק בעתיד הנראה לעין (בקרב הערבים רק 35% סבורים כך אך שיעור מי שלא הייתה להם דעה בשאלה לו היה גבוה מכדי להסיק מנתון זה מסקנה תקפה). בקרב מצביעי כחול לבן הרוב הגדול (60%) סבורים שהמפלגה לא תתפרק בעתיד הנראה לעין.

מדד הקול הישראלי נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות במרשתת) בין התאריכים 30/4-2/5, רואיינו 621 איש ואשה בשפה העברית ו-163 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם – 3.6%± ברמת בטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il