סקירה

ה"רשימה השחורה" של האו"ם

| מאת:

הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי פרסום רשימת 112 החברות הפועלות בהתנחלויות הוא הניסיון ליצור הבחנה בין ישראל להתנחלויות. בפועל מדובר בגוף פוליטי שקיבל החלטה פוליטית שמשיגה בדיוק את ההיפך

Shutterstock

מה מהות ההחלטה?

הרשימה שהתפרסמה אתמול על ידי נציבות זכויות האדם, הגורם המקצועי התומך במועצת זכויות האדם, נובעת מכוח החלטה של המועצה משנת 2016, המגנה את מדיניות ההתנחלויות של ישראל. המועצה, גוף פוליטי המורכב מ-47 מדינות, קבעה באותה החלטה כי ההתנחלויות מהוות פגיעה בזכויות אדם, וכי על מדינות ותאגידים להימנע מלשתף פעולה עם מפעל ההתנחלויות ועם הפרות זכויות האדם הכרוכות בהן. המועצה הורתה לנציבות לגבש רשימה של תאגידים ישראלים וזרים, שלפעילותם השפעה משמעותית על המשך התפתחותן של ההתנחלויות- לרבות פיתוח הבנייה בהתנחלויות, הפעלת מחסומים, כריית מינרלים, שירותי בנקאות ותחבורה.

הנציבות הבהירה כי אין לראות ברשימה משום קביעה משפטית המצביעה על החברות הכלולות בה ככאלו שהפרו זכויות אדם, אך ההחלטה מ-2016 קוראת למדינות החברות באו״ם להסביר לתאגידים הפועלים משטחן מהם הסיכונים המשפטיים של המשך פעילותם בהתנחלויות.

מדוע לקח 4 שנים כדי לייצר את הרשימה של החברות?

תהליך הכנת הרשימה נמשך כארבע שנים משום שהנציבות אפשרה לגופים שנכללו ברשימה הראשונית שגובשה, לטעון נגד הכללתם ברשימה. הרשימה שהתפרסמה בסופו של דבר אכן קצרה משמעותית מזו שגובשה בתחילה.

הופעלו גם לחצים פוליטיים כבדים על הנציבות לעכב את פרסום הרשימה, בעיקר מצד ישראל וארה״ב, שככל הנראה עיכבו גם כן את פרסומה.

האם צפויה פגיעה כלכלית כלשהי? האם חברות צפויות למשוך את פעילותן מהארץ?

לרשימה אין תוקף משפטי באופן ישיר, שכן היא אומצה בהליך שאינו משפטי, ואין בה קביעה משפטית לגבי אופי פעילות התאגידים. החשש העיקרי של התאגידים הוא שהכללתם בה תקשה עליהם למשוך משקיעים ולשתף פעולה עם גופים עסקיים אחרים, שעלולים להירתע מזיהוי עמם עקב הפגיעה התדמיתית הנלווית להיכללותם ברשימה.

אנחנו לא רואים רשימות דומות בקפריסין או מרוקו- גם שם יש אזורים שמצויים בסכסוך. מדוע?

ההחלטה של מועצת זכויות האדם להתמקד בהתנחלויות הישראליות ולא במקרים אחרים בהם קיימות התנחלויות, הנה החלטה פוליטית.

מזה זמן רב מופנית ביקורת משמעותית כלפי המועצה על הסלקטיביות וחוסר האובייקטיביות שבפעילותה. ביקורת זו גם הובילה את ישראל להודיע שלא תשתף פעולה עם המועצה, ואת ארה״ב לפרוש ממנה.

עם זאת, זהו לא המקרה הראשון בו מתמקדת המועצה בגופים עסקיים. במסגרת הטיפול שלה במעשי הטבח בבורמה (מיינמאר), פרסמה המועצה לפני שנה רשימה של גופים עסקיים בשליטת הצבא, כחלק מהסנקציות שהמליצה להטיל על הצבא הבורמזי בשל מעורבותו בטבח.