מאמר דעה

מדוע איטליה מתעניינת באפליקציית מגן?

| מאת:

אפליקציית "מגן" יכולה לשמש דוגמה לכך שאין הכרח במעקב חודרני ושאפשר לעשות שימוש במידע אישי רגיש תוך מיזעור הפגיעה בפרטיות. היא משקפת את ההבנה שעל מנת להתגבר על משבר הקורונה יש צורך בשיתוף פעולה מלא של הציבור ואת זה אפשר להשיג רק על ידי שקיפות וכיבוד זכות היסוד לפרטיות

Shutterstock

אפליקציית "מגן" של משרד הבריאות בודקת חשיפה לחולה קורונה לפי נתוני המיקום של מכשיר הסלולר. מבחינה זו היא מאפשרת להתגבר על כישלון הזיכרון האנושי. כי מי זוכר איפה היה, מתי, ומי היה בסביבתו בשבועיים האחרונים? אבל השימוש של המדינה בטכנולוגיית מעקב שכזו מעוררת חששות מובנים מפני ה"אח הגדול".

אולם, בניגוד למעקב שהשב"כ הוסמך לבצע, שלגביו רב הנסתר מהגלוי, מדיניות הפרטיות של אפליקציית "מגן" מתארת בבירור ובמדויק מה היא אוספת, כיצד ולמה ישמש המידע. ולפי מידע זה נראה שהיא רחוקה מלהיות האח הגדול.

עם התקנתה על ידי המשתמש מתחילה האפליקציה לאגום נתוני מיקום והיסטוריית רשתות אלחוטיות. בעתיד יתכן שיתווספו גם נתוני קירבה למכשירים אחרים. הנתונים לא מועברים לאף אחד. הם נשמרים על מכשיר הסלולר. מידי שעה שואבת האפליקציה, באופן חד צדדי, את נתוני המיקום האנונימיים של חולי קורונה שמעודכנים על ידי משרד הבריאות, ומצליבה אותם על המכשיר עצמו עם הנתונים שאגמה על המשתמש. משתמש שאינו מעוניין עוד באפליקציה רשאי להסירה. עם הסרתה ימחק כל המידע שאגמה.

משתמש שנראה שנחשף לחולה קורונה יקבל הודעה המציגה שתי אפשרויות. האחת, לסמן שמדובר בהתראת שווא וכלל לא שהה בקרבת מקום החשיפה. השנייה, קישור לאתר משרד הבריאות לקבלת הנחיות לגבי בידוד.

אפליקציית מגן אינה ייחודית במחסן הכלים שמשמש מדינות בעולם במאבקן בנגיף הקורונה. ההנחה הרווחת כרגע בעולם היא שהדרך הטובה ביותר לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה היא בידוד כל מי שנחשף לחולה קורונה מאומת במהירות האפשרית. והדרך הקלה והמהירה ביותר לדעת מי היה, איפה ומתי היא באמצעות נתוני המיקום של מכשיר הסלולר.

בדרום קוריאה מיישמים את המעקב אחר תנועת האנשים במדינה באמצעות הצלבת נתוני מיקום מחברות הסלולר ושליחת התראות אישיות למכשירי הסלולר של מי שסביר שהיה בסביבת החולה. ההתראות כוללות מידע על מסלול חייו של חולה קורונה אנונימי בימים שקדמו לאבחונו. אולם רמת הפירוט של תנועותיו של החולה מאפשרת את זיהויו בקלות יחסית מה שהביא לכך שהדרום קוריאנים החלו לחשוש מחשיפת תנועותיהם בציבור הרבה יותר ממחלת הקורונה עצמה. בסינגפור הפיצה הממשלה אפליקציה וולונטרית האוגמת את נתוני הקרבה למכשירים אחרים באופן מוצפן על גבי מכשיר הסלולר ורק אם יש צורך בחקירה אפידמיולוגית מועבר המידע לממשל.  

אומנם, כשבוע מהשקתה התעוררו דיווחים בדבר התראות שווא שגרמו לבלבול ופאניקה בקרב המשתמשים. אלו כנראה נבעו מטעות בהקלדת נתוני החולים המאומתים מצד משרד הבריאות ובוודאי שלא תרמו לאמון הציבור באפליקציה ולרצונו לעשות בה שימוש. אולם, בכל הנוגע לרמת הגנת הפרטיות המוטמעת בה אפליקציית "מגן" יכולה לשמש דוגמא לכך שאין הכרח במעקב חודרני ושאפשר לעשות שימוש במידע אישי רגיש תוך מיזעור הפגיעה בפרטיות ושמירה על שליטתו של אדם במידע אישי עליו. היא משקפת את ההבנה שעל מנת להתגבר על משבר הקורונה יש צורך בשיתוף פעולה מלא של הציבור ואת זה אפשר להשיג רק על ידי רכישת אמון הציבור על בסיס שקיפות וכיבוד זכות היסוד לפרטיות. מסיבה זו היא גם מעוררת התעניינות במדינות כגון איטליה המבקשות לעשות שימוש בטכנולוגיה גם אצלן.

"מגן" מוכיחה שבניגוד לתחושת החירום, שחייבה את עירוב השב"כ בטיפול במשבר הקורונה, ובניגוד למה שסיפרו לנו חברות הטכנולוגיה במשך שנים, הפרטיות לא מתה. להפך, שמירה עליה הכרחית על מנת להשיג את אמון הציבור ואת שיתוף הפעולה שלו במדינה דמוקרטית.  את המסקנה הזו ראוי לזכור וליישם גם בשגרה.

פורסם לראשונה בדה מרקר.