ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | פוליטיזציה של המינויים ושבירת שרשרת הפיקוד בצה"ל
שני סעיפים עלולים להגביר אווירה אנטי-ממלכתית וליצור מצב שבו יחידות שונות כפופות לכוחות שונים המכווינים את פעולתם.
Photo by Flash90
ההסכמים הקואליציוניים עם הציונות הדתית כוללים הסכמות בדבר שורה של מינויים בצה"ל שייעשו שלא בנוהל המקובל.
מתאם הפעולות בשטחים וראש המנהל האזרחי
סעיף 21.2 לנספח ג' (נספח התפקידים) שבין הליכוד לציונות הדתית קובע כי מינוי מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש המנהל האזרחי ייעשו על ידי השר במשרד הביטחון, שימונה מטעם מפלגת הציונות הדתית (כנראה השר בצלאל סמוטריץ'). כמו כן נקבע כי לשר החדש שלו תהיה אחריות מלאה על שטחי הפעילות שלהם (וגם יעמדו לרשותו משאבים משמעותיים לשם כך).
כיום, המתאם וראש המנהל האזרחי כפופים לרמטכ"ל ולשר הביטחון. אחריותם האזרחית והביטחונית נקבעת בשרשרת פיקוד אחת, והשיקולים משולבים זה בזה. לשר הביטחון יש שרשרת פיקוד ברורה ואחדות הפיקוד. במצב החדש, למתאם ולראש המנהל האזרחי כפיפות כפולה –לרמטכ"ל (וככל הנראה גם לשר הביטחון בהיבטים מסוימים), וגם לשר החדש. הם יקבלו הוראות משני מקורות סמכות פוליטיים. מצב זה מהווה שבירה של אחדות הפיקוד – אחד מעקרונות הפעולה הבסיסיים של הצבא.
חשש זה אינו חשש בעלמא – השר במשרד הביטחון יעסוק בהיבטים האזרחיים של שליטת ישראל ביהודה ושומרון, ואילו שר הביטחון ייוותר האחראי להיבטים הצבאיים של פעילות זו. אלא שביהודה ושומרון לא ניתן להפריד בין ההיבט האזרחי להיבט הבטחוני של הפעילות. בשל כך, בהחלט יכולה להיווצר סתירה בין ההוראות והכפיפויות הניתנות למתאם ולראש המנהל האזרחי.
שאלת מינוי המתאם וראש המנהל האזרחי על ידי השר מעלה גם את שאלת הפוליטיזציה של המינוי הצבאי עצמו, שכן המינוי מוסדר באופן ספציפי בהסכם קואליציוני (עם מפלגה שיש לה אידיאולוגיה מוצקה לגבי יהודה ושומרון).
בנוסף, בעוד שכיום נשקלים מכלול שיקולים לגבי המועמדים הרלוונטיים (כמו הרקע הצבאי והפיקודי שלהם, ההתאמה שלהם לקיים שיח עם הצד הפלסטיני, כמו גם עם גורמים רבים בקהילה הבינ"ל (או"ם, מדינות תורמות, ארה"ב), אפשר להניח ששיקולים צרים יותר, חלקם פוליטיים ובלתי-ענייניים, הם שינחו את השר החדש בתהליך המינוי. מעבר לחשש שהאנשים שימונו לתפקיד יהיו בעלי כשירות מוגבלת מבחינה עניינית, השלכות נוספות של המהלך הן צביעה בצבעים פוליטיים של קצינים אלה ואף של היחידות הנתונות לפיקודם.
מינוי הרב הצבאי הראשי וכפיפותו
סעיף 99 להסכם הקואליציוני עם מפלגת הציונות הדתית קובע כי תקודם חקיקה בדבר מעמדו של הרב הצבאי הראשי (רבצ"ר) על בסיס הצעת החוק שהוגשה בעניין בכנסת ה-20. הצעת החוק האמורה, אשר הוגשה על ידי חבר הכנסת סמוטריץ' כוללת שני מרכיבים. האחד – מינוי הרב הצבאי הראשי ייעשה על ידי שר הביטחון על פי המלצת ועדה שבראשה עומד אחד הרבנים הראשיים, וחברים בה גם רב צבאי ראשי לשעבר, ראש ישיבה, נציג ציבור וראש אכ"א. השני – הרב הצבאי הראשי יהיה כפוף לפסיקות מועצת הרבנות הראשית.
דברים שנאמרו לגבי פוליטיזציה של מינויים ביחס למתפ"ש נכונים לגבי הרב הצבאי הראשי. קיים חשש כי הליך מינוי הרבצ"ר ישקף בצורה מובהקת עמדות פוליטיות, וכי תהיה פוליטיזציה של כלל יחידת הרבנות הצבאית. יתר על כן, הכפפת הרבצ"ר לקביעות מועצת הרבנות הראשית משמעה מעורבות של גוף חיצוני, לא צבאי, בהכרעות צבאיות במהותן.
כלל ההסכמות – מינוי המתפ"ש, ראש המנהל האזרחי והרבצ"ר – מעידות על נטייה-אנטי ממלכתית של פירוק צה"ל למרכיבים מגזריים ופוליטיים שונים. במקום צבא העם, עלול להתקבל "צבא השבטים" שבו יחידות שונות כפופות לכוחות שונים המכווינים את פעולתם.