הפגיעה בעצמאות רשות התחרות תכתים את החלטותיה ותפגע ברווחת הצרכנים

ברקע כוונת שר הכלכלה ברקת לפטר את הממונה על התחרות עומדים תקדימי פולין והונגריה, המראים כיצד הטיה פוליטית החליפה שיקולים מקצועיים של תחרות וטובת הצרכנים.

הודעת שר הכלכלה ניר ברקת על כוונתו להביא לפיטורי הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן מבטאת לא רק את אזלת ידה של הממשלה בטיפול ביוקר המחיה, אלא גם אובדן דרך, וחשש עמוק לפגיעה באתוס המקצועי של עובדי השירות הציבורי בכלל, וברשות התחרות בפרט. הממונים לשעבר על התחרות פנו לברקת בקריאה שיחזור בו מכוונתו והתריעו מפני "ניסיון לשבש ולפגוע בעצמאותה של רשות התחרות ובמעמדה החשוב כרשות מקצועית ונקיה ממעורבות פוליטית". הם הדגישו כי "עצמאותם של הממונה על התחרות ושל רשות התחרות הם יסוד מהותי בכלכלת המדינה".

חוק התחרות הכלכלית מקנה לממונה על התחרות סמכויות רחבות לדרוש מגופים מסחריים נתונים סודיים, לפתוח בחקירות פליליות, להגיש כתבי אישום פליליים, ולהטיל קנסות בגין הפרה של חוק התחרות. התערבות של שר הכלכלה בפעילות הרשות תפתח את הדלת לטענות אפשריות כי החלטות הממונה היו נגועות במניעים זרים: למשל היטיבו עם חברות המקורבות לשר, או פגעו במתחרים שלהן. מרגע שעצמאות הרשות תיפגע, יוטל צל כבד על כל ההחלטות שתתקבלנה. חברות גדולות גם עלולות לפקוד עובדים למרכז מפלגת השלטון, או לתרום כספים לגופים המקורבים לשר, כדי לגרום לו להפעיל את השפעתו על רשות התחרות לטובת החברה. התוצאה תהיה פגיעה קשה בתחרות באופן שיפגע בסופו של דבר ברווחת הצרכן.

הניסיון שנצבר בפולין ובהונגריה מלמד כי חששות אלה אינם חששות בעלמא. בפולין מונה ממונה חדש על התחרות עם עליית מפלגת חוק וצדק לשלטון ב-2015. שורה של בכירים ברשות התחרות הפולנית התפטרו חודשים ספורים לאחר מכן, והתעורר ספק לגבי שקיפות הליכי המינוי והמקצועיות של מחליפיהם. כאשר ממשלת פולין קידמה צעדים לצמצום ההשפעה של חברות זרות בשוק התקשורת, ציין הממונה, בניגוד חריף לערכים הקבועים בחוק התחרות הפולני, ולגישה הנוהגת בכל המדינות המתקדמות, כי בבחינת מיזוגים יש לבחון שיקולים נוספים מלבד שיקולי תחרות. בהזדמנות אחרת ציין הממונה כי יש לאפשר התנגדות למיזוגים משיקולי "ביטחון ציבורי."

בהונגריה, מונה ממונה על התחרות עם עליית ויקטור אורבן לשלטון. לממונה החדש לא היה ניסיון בתחום התחרות, וכהונת סגניו הסתיימה מיידית. שינויים אלה פגעו בעצמאות הרשות ובמדיניות האכיפה שלה. כך, למשל, בעקבות פתיחת חקירה בעניין קרטל בתחום החקלאות, קידם נשיא הונגריה, שלו הייתה זיקה לסקטור החקלאות, חוק המגביל את יכולתה של הרשות לבחון הסכמים בתחום החקלאות. חוק אחר שהממשלה קידמה אפשר לרשות התחרות להכריז על מיזוג כ"בעל חשיבות אסטרטגית לאינטרס הלאומי," ולהעביר את בחינתו לממשלה. בכך אפשרה רשות התחרות לממשלה לאשר מיזוגים משיקולים פוליטיים ולא משיקולי תחרות. באחד המקרים, אישרה הממשלה שורת מיזוגים בשוק התקשורת, שהביאה לכך שכ-80% משוק התקשורת מרוכז בידי גוף אחד המקורב לנשיא.

עצמאות רשות התחרות חיונית להבטיח שהחלטותיה תתקבלנה משיקולים מקצועיים של טובת הצרכן. פגיעה בעצמאות הרשות עלולה לאפשר לפוליטיקאים להשתמש ברשות כדי להיטיב עם מקורבים לשלטון על חשבון הצרכנים. לא בכדי, עצמאותן של רשויות התחרות בכל המדינות המתקדמות נשמרת בקפידה. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תשמור אף היא על עצמאות רשות התחרות ותמנע פגיעה בציבור הצרכנים לטובת אינטרסים פוליטיים צרים.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"