מדד הדמוקרטיה הישראלית 2024: פרק הביטחון הלאומי וגופי הביטחון
בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית
מדד הדמוקרטיה לשנת 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתפרסם היום (17.12). במסגרת הפרויקט השנה הוקדש פרק מיוחד לנושא הביטחון הלאומי וגופי הביטחון. פרויקט המדד נערך זו השנה ה-22 ברציפות והוא משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והלכידות הפנימית בחברה. נוכח המלחמה והאירועים השוטפים, כדי לתקף את הממצאים חזרנו באוקטובר על מספר שאלות שנשאלו בחודש מאי.
אמון בגופי הביטחון
בכלל הציבור האמון בצה"ל הגבוה ביותר – 77%. המוסד והשב"כ זוכים גם הם לאמון הרוב - 63% ו-59% בהתאמה. האמון במשטרה נמוך בהרבה – 37%.
ביטחון והגנה על תושבי המדינה
- בציבור היהודי יש הסכמה רחבה (87%) שצה"ל מספק ביטחון והגנה לתושבי המדינה. רק מיעוט (37%) בציבור הערבי חושבים כך.
- רוב קטן בציבור היהודי (53%) סבורים שהמשטרה מספקת ביטחון והגנה לאזרחי ישראל. בציבור הערבי פחות משליש הם בדעה זו.
תפקוד
- הציבור היהודי מעניק לצה"ל את הציונים הגבוהים ביותר על התנהלות מוסרית בעת לחימה ועל כושר לחימה, ואת הציון הנמוך ביותר על תפקודו בתחום המודיעין המסכל.
- הציבור הערבי מעניק לצה"ל ציונים נמוכים מאשר הציבור היהודי, כשהציון הנמוך ביותר הוא על התנהלותו המוסרית בשעת לחימה.
- תפקוד המשטרה בתחומים השונים זוכה לציונים בינוניים ומטה, ללא פערים משמעותיים בין יהודים לערבים. עם זאת, בציבור היהודי המשטרה זוכה להערכה יותר גבוהה בהתמודדות עם אירועי פעילות חבלנית. מניעת פשיעה זוכה לדירוג נמוך במיוחד בקרב ערבים.
אג'נדה פוליטית?
- רוב קטן מהמרואיינים היהודים סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית. מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ. לגבי שלושת גופים אלה, שיעורים נמוכים יותר בימין סבורים שמדובר בגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל. רק מיעוט מעריכים כך לגבי המשטרה, הנתפסת כגוף בעל הטייה פוליטית.
- רוב בציבור הערבי סבורים שכל גופי הביטחון אינם ניטרליים פוליטית.
ביטחון אישי
- כשני שלישים מהמרואיינים הערבים מעידים על תחושת ביטחון אישי נמוכה, בהשוואה לפחות ממחצית (41%) מהיהודים.
- טרור ומלחמה כוללת הם הגורמים המטרידים ביותר את הציבור היהודי כשמדובר בביטחון הפיזי. בקרב המרואיינים הערבים האיומים העיקריים על הביטחון הם פשיעה ותפוצה רחבה של נשקים בידי אזרחים.
מגני הגבולות?
62% מהיהודים חושבים שיש יתרונות ביטחוניים ליישובים אזרחיים בסמוך לגבולות, לעומת 38% בלבד מהערבים.
*****
מדרג האמון בכלל הציבור בגופי הביטחון הוא: צה"ל, המוסד, השב"כ ובמקום נמוך בהרבה – המשטרה. האמון בכל כוחות הביטחון בקרב היהודים גבוה בהרבה מאשר בקרב הערבים (שיעור נותני האמון: יהודים – 64.3%; ערבים – 26.8%, בחודש מאי 2024).
צה"ל זוכה לאמון הגבוה ביותר, שירד אמנם במהלך השנה (מ-79% בדצמבר 2023 ל-69% במאי), אך עלה שוב באוקטובר ל-77%.
המוסד והשב"כ זוכים לאמון גבוה (בהתאמה בכלל הציבור: מוסד – 63%,שב"כ – 59%).יש לציין כי רבים מהמרואיינים דיווחו כי אינם מכירים ממש את פעילותם של גופים אלו.
המשטרה - אחרי קפיצה באמון במשטרה אחרי אירועי ה-7 באוקטובר (55% בדצמבר 2023), צלל בה האמון בכלל הציבור ועמד השנה על 41% במאי ו-37% באוקטובר.
רוב לא גדול מהיהודים סבורים כי צה"ל ניטרלי מבחינה פוליטית לעומת פחות משליש מהערבים. התפלגות התשובות בקרב היהודים לגבי המוסד וצה"ל כמעט זהות וכך גם בקרב הערבים בנוגע לשני המוסדות. כמחצית מהיהודים מעריכים כי אין לשב"כ אג'נדה פוליטית לעומת שוב מיעוט בלבד מהערבים.
רוב בקרב יהודים ובקרב ערבים (כשני שלישים) סבורים שהמשטרה איננה ניטרלית פוליטית.

בקרב יהודים יש כיום כמעט קונצנזוס (87%) כי צה"ל מספק ביטחון והגנה לתושבי המדינה. בקרב הערבים רק מיעוט (37%) סבורים כך.
הציבור היהודי נותן לצה"ל את הציון הממוצע הגבוה ביותר על התנהלותו המוסרית בעת לחימה - 4.43 (על סולם בין 1 ל-5), את הציון השני בגובהו על כושר הלחימה - 4.35, השלישי על התנהלות לפי הוראות ונהלים, כלומר – משמעת – 3.94, והנמוך ביותר לתפקודו בתחום המודיעין המסכל – 3.45.
שלא במפתיע, ובדומה לעבר, הציבור הערבי מעניק לצה"ל ציונים נמוכים מאשר היהודים. את הציון הגבוה ביותר מקבל בציבור זה כושר הלחימה של הצבא (2.79), אחריו תפקודו בתחום המודיעין המסכל (2.71), במקום השלישי – התנהלות לפי הוראות ונהלים (2.63), ולבסוף התנהלות מוסרית בשעת לחימה (2.24).

כושר ההרתעה
בעוד שבמדידת מאי רק כרבע מכלל המדגם העריכו את כושר ההרתעה של צה"ל כדי טוב או טוב מאוד, באוקטובר הרוב (59%) העריכו זאת כך.
כלל הציבור חצוי בין מי שחושבים שהמשטרה מספקת ביטחון והגנה לאזרחי ישראל לבין אלו שאינם סבורים כך (בהתאמה, 49% ו-50%). בקרב היהודים 53% סבורים שהמשטרה מספקת ביטחון והגנה, בקרב הערבים רק 30% חושבים כך. גם ביתר התחומים שנמדדו הציונים הממוצעים נמוכים משמעותית בקרב הערבים בהשוואה ליהודים.

בקרב היהודים 41% מעידים על תחושת ביטחון אישי נמוכה, ורק כרבע על תחושת ביטחון גבוהה. לעומת זאת, בקרב הערבים הרוב, כשני שלישים (64%), מעידים על תחושת ביטחון אישי נמוכה, ורק מיעוט קטן (13.5%) על תחושת ביטחון גבוהה. בשמאל ובמרכז (מדגם יהודים) שיעור המעידים על תחושת ביטחון גבוהה נמוך משמעותית מאשר בימין (12%, 18%, 32%, בהתאמה).
היכן בטוח יותר ליהודים לחיות?
למרות שרק רבע מהמרואיינים היהודים העידו על תחושת ביטחון אישי גבוהה, יותר מ-70% מהם הן במאי הן באוקטובר טענו שליהודים בטוח יותר לחיות בישראל מאשר במקום אחר.
גורמים לדאגה לביטחון הפיזי
בעיני היהודים, הטרור הוא המדאיג ביותר (86%) ואחריו, מלחמה כוללת רב-זירתית (82%) ומתקפה צבאית על ישראל (80%), ואילו בעיני הערבים פשע ותפוצה רחבה של נשק בידי אזרחים הם המדאיגים ביותר (93% כל אחד) ואחריהם טרור (84%).
יישובים אזרחיים בסמוך לגבולות?
62% מהיהודים חושבים שיש יתרונות ביטחוניים ליישובים אזרחיים בסמוך לגבולות, לעומת 38% בלבד מהערבים. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי בשמאל יש שוויון בין שיעור הסבורים שיש ערך ביטחוני ביישובים סמוך לגבול לבין מי שסבורים שאין בהם ערך, במרכז רוב קטן (52%) חושבים כי יש בהם ערך, ואילו בימין - רוב גדול סבורים כך (70.5%).
