מתווה לוין-סער: מהפכת הפוליטיזציה בבחירת השופטים
משמעות ההצעה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים היא שהשופטים כולם, מבית משפט השלום ועד לעליון – יזכרו תמיד שקידומם תלוי בעמדתם הפוליטית ובנאמנותם, ולא בשאלת המקצועיות
Photos by Yonatan Sindel/Flash90
השרים יריב לוין וגדעון סער הציגו את הצעתם לשינוי הוועדה לבחירת שופטים כ"פשרה" שתביא לשינוי "אבולוציוני". ברור שאין פה "פשרה", אלא מתווה של צד אחד: הממשלה. מעבר לכך, ההצעה הזו היא מהפכנית ולא שינוי הדרגתי כפי שהוצג. המהפכה היא אימוץ נאמנות וזהות פוליטית כשיקול המרכזי בבחירת השופטים, במקום כמו היום בהתאם למקצועיותם תוך איזון בין עקרונות של אי-תלות השופטים, אחריותם הדמוקרטית ושיקוף החברה בהרכב בתי המשפט.
לוין וסער מציעים להחליף את שני נציגי לשכת עו"ד בוועדה בנציג אחד של הקואליציה ובנציג אחד של האופוזיציה – שיהיו עו"ד. בחירת שופטים לכל בתי המשפט תהיה ברוב רגיל של חברי הוועדה, במקום רוב של שבעה חברי ועדה לבית המשפט העליון כמו היום. עם זאת, לבחירת שופטים לעליון תידרש תמיכה של לפחות חבר אחד מהקואליציה וחבר אחד מהאופוזיציה (כלומר וטו לקואליציה ולאופוזיציה). לבחירת שופטים ביתר הערכאות תידרש בנוסף גם הסכמה של שופט. במקרה שלא ניתן יהיה להגיע להסכמות במשך שנה, מציעים לוין וסער ש"נציגי הקואליציה/האופוזיציה יציגו כל אחד 3 מועמדים – מהם יבחר הצד השני (יחד עם נציגי השופטים) אחד".
כלומר, במקום ועדה עם רוב לאנשי מקצוע בלתי-תלויים, בעקבות המהפכה יהיה בוועדה רוב לנציגי הפוליטיקאים, גם אם שניים מהם עו"ד. המנגנון יהיה בנוי על זכויות וטו הדדיות לנציגים של הקואליציה והאופוזיציה, ורק הם יציעו מועמדים במקרה של "שיתוק". כך ידע כל מי שרוצה להתמנות לשיפוט לכל ערכאה שהדרך למינוי ולקידום עוברת בהשתייכות למחנה פוליטי. אדרבה, כל צד בפוליטיקה ינסה להביא – במיוחד במקרי שיתוק – את המועמדים הקיצוניים ביותר שייצגו את עמדתו הפוליטית באופן המזוקק ביותר. איכותם המשפטית של המועמדים תידחק לקרן זווית.
המשמעות היא הרס העקרונות שעומדים בבסיס שיטת בחירת השופטים. אם תקודם המהפכה, הבחירה לבית משפט השלום, וכן קידום למחוזי ולעליון יהיו תלויים בנאמנות ובזהות פוליטית במקום בפסיקה מקצועית. שופטי העליון החדשים שימונו רק לפי הזדהותם הפוליטית ולא לפי איכותם המקצועית, יהיו פחות מקצועיים ופחות בלתי-תלויים, ולכן יתקשו לכוון את ההלכה בבתי המשפט בתחומים מורכבים במשפט האזרחי והפלילי, או לפסוק נגד הממשלה או פקידיה כשהם מקבלים החלטה החורגת מהחוק או פוגעת בזכויות אדם. שופט מעצרים בבית משפט השלום יחשוש להכעיס בפסיקתו בהפגנות את הפטרון הפוליטי שלו, ושופטת בתחום הפלילי תחשוש להרשיע בשחיתות שלטונית שר בממשלה שעלול להטיל וטו על קידומה. כולם יזכרו שבכל פעם שיהיה צריך להכריע איזה שופט לקדם – העמדה הפוליטית של המועמדים ונאמנותם תהיה החשובה ביותר, ולא המקצועיות והגיוון החברתי.
אנחנו רואים את ההשפעה ההרסנית של מנגנון מינויים שתלוי בנאמנות לפוליטיקאי – במשטרת בן גביר. כשם שביצועי המשטרה התדרדרו בשנתיים האחרונות מרגע שמקצועיות הפסיקה להיות קריטריון לקידום שוטרים אלא רק נאמנות לשר, כך ייראו בתי המשפט שלנו בעקבות המהפכה הזו. הם יתמלאו במשפטנים שהתמריץ שלהם הוא לפסוק באופן שלא מרגיז פוליטיקאים. הדבר האחרון שיעניין אותם הוא פסיקה מקצועית ונטולת פניות לפי חוק.
פורסם לראשונה בישראל היום