
מאת: פרופ' סוזי נבות
עו"ד גלי בהרב-מיארה פירקה בחוות דעתה את ההשוואות והנימוקים לתכנית יריב לוין, והראתה איך תחליש דרמטית את ההגנה על זכויות האדם ותפגע במאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
43% סבורים שתכנית יריב לוין גרועה לעומת 31% שמאמינים שהיא טובה. 63% מהנשאלים תומכים בקיום דיאלוג לגביה. שיעור המשתתפים האשכנזים במחאה נגד התכנית כפול משיעור המזרחים.
מאת: פרופ' בני פורת, ד"ר חגי שלזינגר
מקורות המשפט העברי מלמדים שמנגנון לא מרוסן של בחירת שופטים בידי הציבור או נציגיו, כפי שמוצע בתכנית לוין, עלול להוביל לשקילת שיקולים לא ראויים בבחירה ואף לעיוותי פסיקה. גם הצורך בייצוג כלל קבוצות האינטרס בהליך הבחירה אינו מתבטא בהרכב הוועדה שהוצע בתיקון לחוק יסוד: השפיטה.
ישראל כבר ידעה בעבר נשיאים שהשמיעו אמירות פוליטיות טעונות. אף שחוק יסוד: הנשיא מקנה בעיקר סמכויות סמליות ולא ביצועיות, האם הנשיא הנוכחי יוכל לעמוד מנגד כשמתערערים יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה?
מאת: ד"ר גיא לוריא
לוין הציע ששרים ימנו ויפטרו את היועצים המשפטיים כראות עיניהם, ובכך ישלטו בהם ויחלישו את כוחם כשומרי סף. היוזמה לא תאפשר להם למלא את תפקידם כנדרש.
הונגריה, פולין וטורקיה סבלו בעשור האחרון מנסיגה בדמוקרטיה וניכרה בהן ירידה בהיקף ההשקעות הזרות, בפרט לאחר היחלשות מערכת המשפט. בישראל אין גוף בין-לאומי כמו האיחוד האירופי, שסנקציות מצדו יכולות לצמצם את הפגיעה בדמוקרטיה ולמתן את חששות המשקיעים מפני מדיניות הממשלה.
מאת: פרופ' יעקב פרנקל, פרופ' קרנית פלוג
החלשת מערכת המשפט תצמצם את המוטיבציה של משקיעים זרים להשקיע בישראל ותגרור ירידה חדה בדירוג האשראי. די להתבונן בתקדימי הכלכלות בטורקיה, בהונגריה ובפולין כדי להבין את חומרת האיום.
מאת: ד"ר גיא לוריא
אחרי שהקואליציה – כל קואליציה – תקבל שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים, מערכת המשפט תפעל אך ורק מתוך אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.
אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.
מאת: פרופ' בני פורת
תכנית יריב לוין מבקשת להקנות לממשלה משילות מקסימלית ללא צורך באישור הייעוץ המשפטי. היא מבטלת את מנגנוני הבקרה הפנימיים – מהלך שפוסקי ההלכה לדורותיהם פעלו לסיכולו.
מאת: פרופ' סוזי נבות
כל הזמן משווים את שיטת המשטר הישראלית לבריטניה, לניו זילנד, לצרפת ואומרים שרק בישראל "חייבים לתקן" את השיטה. ומה לגבי מגבלות הכוח שיש בהן ואין בישראל?
תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהזהות החוקתית של ישראל. בזכות עצמאותו מקבלת עמדת הממשלה יחס מכבד מצד מערכת המשפט והאזרחים ולכן אסור לפגוע בה.
מאת: ד"ר גיא לוריא
תכנית יריב לוין כוללת בין השאר את זניחת כלל הסניוריטי והענקת אפשרות לקואליציה לבחור נשיא מחוץ לביהמ"ש העליון, תאפשר לפוליטיקאים להשפיע על ליבת העשייה והניהול השיפוטיים ותשליך על יתר בתי המשפט.
מאת: פרופ' סוזי נבות
תיקון חוק יסוד: הלאום, קיצור הליכים פליליים ואזרחיים ומעל לכל כינון חוק יסוד: החקיקה הם שיובילו לתיקון אמיתי במערכת המשפט וישמשו חלופות ראויות לתכנית לוין.
מאת: ד"ר גיא לוריא
שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.
מאת: ד"ר גיא לוריא
הכוח המחייב של חוות דעתו המשפטית של היועץ, היותו מינוי בלתי תלוי וכן הבלעדיות והעצמאות שלו בהצגת עמדת המדינה בבית המשפט הם מאפיינים קריטיים בפעילותו. יש לשמור עליהם מפני היוזמות לפגוע במעמדו.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.
מאת: ד"ר גיא לוריא
יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים
מאת: ד"ר גיא לוריא
עם הקמת הוועדה לבחירת שופטים ב-1953 היא נתפסה כדרך הראויה לנטרול השפעת אינטרסים מפלגתיים על המינויים. על הקואליציה החדשה ללמוד מנבחרי הציבור של אז ולמנוע פגיעה בעצמאות הרשות השופטת.
מאת: ד״ר נדיב מרדכי
החלטות הממשלה עוסקות בין השאר בתקציבים של מיליוני שקלים ובהקמת גופים לאומיים. כבר כיום הביקורת עליהן מכוח עילת הסבירות מצומצמת מאוד וכך השאיפה לבטל אותה מבטאת רצון למשול ללא מעצורים.
ראיונות עם חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בעניין תכניות שר המשפטים יריב לוין למערכת המשפט
מה משמעות מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון? אילו שינויים מתוכננים בשיטת בחירת השופטים? התשובות לשאלות החשובות.
מאת: פרופ' סוזי נבות
כל אחת ואחד מאיתנו הם לפעמים מיעוט שנזקק להגנת בית המשפט מפני רוב דורסני. פסקת ההתגברות תפקיר אותנו לחסדי הקבוצות הקטנות שבלעדיהן אין קואליציה.
מאת: ד"ר גיא לוריא
מדוע לא רצוי לתת לקואליציה כוח מכריע בבחירת שופטי העליון? האם נכון לטעון שבישראל השופטים ממנים את עצמם? המדריך המלא לרפורמה החוקתית המסתמנת.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
פסקת התגברות עלולה להתגבר על פסיקות עבר ששללו הפרדה במרחב הציבורי. בהיעדר בג"ץ שיוכל להתערב ולמנוע פגיעה בזכויות נשים, מה ימנע מהאידיאולוגיה להפוך לחקיקה - ולמציאות?
אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ישראל היא מדינה חסרת חוקה משוריינת, רב-תרבותית, שסועה וסקטוריאלית. פסקת ההתגברות עלולה לדרדר אותה לכאוס חוקתי ולגרום לפגיעה במיעוטים. גם ההשוואה לקנדה אינה מבטיחה את קיום האיזונים והבלמים הנדרשים.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 22 חוקים, בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.
מאת: ד"ר גיא לוריא
זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הסעיף העמום טומן בחובו מהפכה משטרית שתפר את האיזונים בין הרשויות ותותיר כוח יתר בידי הרוב הקואליציוני. פגיעה בסמכות ביהמ"ש לביקורת חוקתית, באמצעות פסקת התגברות, ולביקורת מינהלית כמו ביטול עילת הסבירות, תשאיר את זכויות האדם ללא הגנה מהותית.
מאת: ד"ר גיא לוריא
הפיכת היועמ"שים למשרות אמון של השרים ומנכ"לי המשרדים תסכל את יכולתם להגן על שלטון החוק ותפחית את אמון הציבור במשרדים.