תוכנית לוין-רוטמן

בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין ארבע יוזמות לשינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל:

ביטול עילת הסבירות: ב-24 ביולי 2023 אישרה הכנסת ברוב של 64 תומכים וללא מתנגדים את ביטול העילה, ששימשה את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות. בית המשפט יכול היה לפסול החלטות במקרים שבהם הן קיצוניות במיוחד, למשל אם התקבלו מתוך שיקולים זרים. בינואר 2024 פסל בג"ץ ברוב של שמונה מול שבעה שופטים את ביטול העילה, בשל הפגיעה החמורה וחסרת התקדים במאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה דמוקרטית. רוב של 12 מתוך 15 שופטים קבע שבג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד כאשר אלה פוגעים פגיעה אנושה במאפיינים הבסיסיים של המדינה היהודית והדמוקרטית.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: התוכנית תעניק לקואליציה או לנציגיה רוב מוחלט בוועדה לבחירת שופטים, ותאפשר לה שליטה מלאה בבחירת השופטים לכל הערכאות. לצד זאת, היא מציעה לבטל את בחירת נשיא ביהמ"ש העליון לפי ותק ("שיטת הסניוריטי") כדי שהוועדה תוכל לבחור גם מועמד חיצוני.

פסקת ההתגברות: תאפשר לכנסת לחוקק חוק מחדש, למרות פסיקת בית המשפט שהגדירה אותו כחוק הסותר חוק יסוד. הרוב שיידרש לשם התגברות על חוקי היסוד הוא 61 חברי כנסת.

מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון: במקום מינוי באמצעות מכרז, יוכל מנכ"ל המשרד, איש אמונו של השר, למנות את היועץ המשפטי כמשרת אמון.
תיקוני לוין-רוטמן לחוק יסוד: השפיטה הם סכנה מיידית לדמוקרטיה
מינוי שופטים בישראל: כל השאלות והתשובות
כמה חוקים נפסלו עד היום על ידי בג"ץ?
חוות דעת בעניין ביטול הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים בעילת אי-הסבירות
ביטול עילת הסבירות: כל מה שחשוב לדעת
פסקת ההתגברות: המדריך המלא
נשות הונגריה, פולין וקרואטיה כבר יודעות: ערעור הדמוקרטיה פוגע בזכויות נשים

 

  

 

*         לתמיכה במאמץ         *

*    להרשמה לניוזלטר המכון    *

 

 

ביטול עילת הסבירות

 

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

 

פסקת ההתגברות

 

יועמ"שים כמשרות אמון

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא תוכנית לוין-רוטמן

מאמרים

מאמר דעה

ה"אחדות" ככלי למתקפה על מערכת המשפט

שר המשפטים עושה שימוש ציני ומקומם ברטוריקה של "הסכמה רחבה" כדי לשנות כללים בלתי פורמליים חשובים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים: כלל הסניוריטי, דרך קבלת ההחלטות בוועדה וחוסר רלוונטיות של שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים.

מאמר דעה

תיק הגיוס: מי מייצג את מי?

בישראל, העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. בבג"ץ חוק הגיוס אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד לממשלה. השופטים הבהירו שנושא הייצוג יהיה חלק מפסק הדין, ושהממשלה לא יכולה להרחיב את גבולות הייצוג שלה.

סקירה

כך נראית "הרפורמה השקטה": תהליכי החלשת הדמוקרטיה נמשכים

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

מדד הקול הישראלי

סקר מאי 2024: הערכה כללית נמוכה לביצועי הממשלה מאז ה-7.10 בניהול הלחימה בצפון ובדרום, בהסברה ובטיפול במפונים

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

מאמר דעה

בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת כדאי להזכיר שיעור שלמדתי בפולין: לבלום כל השתלטות על מערכת המשפט ולא לקוות שביום מן הימים הגלגל יוחזר לאחור

המסגרת הפוליטית והמשפטית בפולין מורכבת ואין אפשרות ללחוץ על כפתור חקיקתי שישנה באחת את המצב הנתון שאליה הידרדרה המדינה בתקופת השלטון הקודם. 2,500 השופטים "החדשים" שמונו על ידו כבר נטמעו במערכת השיפוטית ולכן פיטוריהם בשלב זה הם משימה שנראית בלתי אפשרית. מעבר לכך, הממשלה מתקשה לשנות את החקיקה בנושא משום שהנשיא המכהן הוא מטעם מפלגת "חוק וצדק".

סקירה

מספר התלונות למח"ש על אלימות שוטרים עלה ב-45% ב-2023 בהשוואה ל-2022

נתונים שהתקבלו במענה לבקשת חופש מידע מעלים כי בשמונת החודשים הראשונים של 2023, בתקופת ההפגנות נגד הממשלה, נרשם מספר כמעט זהה של תלונות שהוגשו למח"ש בגין עבירות אלימות של שוטרים (1,299 תלונות) למספר התלונות מסוג זה בכל 2022 (1,304 תלונות). העלייה במספר התלונות מעלה סימני שאלה על רקע המתאם למועד כניסתם לתפקיד של הממשלה ובפרט של השר לביטחון לאומי.

סקירה

תהליכי החלשת הדמוקרטיה: תמונת מצב בתום מושב החורף של הכנסת, אפריל 2024

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

מאמר דעה

הורדת הדירוג של ישראל ב-V-Dem מדמוקרטיה ליברלית לאלקטורלית: צעד מדאיג, אך לא סממן לנסיגה דמוקרטית

בדו"ח הארגון מודגשות הפגיעה בשלטון החוק, ההידרדרות בהגנה מפני עינויים והמתקפה הממשלתית על מערכת המשפט כעילות להורדת הדירוג. המדד הנוכחי אינו מביא בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות ולכן עשוי להשתפר בשנה הבאה.

מאמר דעה

כרסום במנגנונים בלתי-רשמיים המגנים על עצמאות הרשות השופטת

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

מאמר דעה

למרות הביקורת, העלייה באמון הציבור בנשיא המדינה מעידה על הכמיהה לממלכתיות בזמנים סוערים

נתוני מדד הדמוקרטיה 2023 ביחס לנשיא מראים עד כמה בשעת משבר יש שאיפה ציבורית למכנה קיומי וערכי המשותף לכלל האזרחים. הסבר נוסף לתמיכה הגבוהה הוא המחוות השונות שביצע, כגון הביקור ביישובי עוטף עזה והחיילים בחזית.

הודעה לעיתונות

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2023: צה"ל והרשויות המקומיות מובילים בסולם האמון בציבור היהודי, בתחתית - המוסדות הפוליטיים

הסקר הקבוע נערך ביוני 2023, אך חלק מהשאלות נבדקו שוב בסוף 2023 ובתחילת 2024 • רמות ומדרג האמון במוסדות המדינה השתנו רק מעט • במדידה השנייה חל שיפור גדול במידת האמון במשטרת ישראל • בית המשפט העליון עומד בשתי המדידות בצמרת דירוג האמון בציבור הערבי.

 

מדידה חוזרת

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2023: בחינת עמדות הציבור הישראלי תוך כדי מלחמת "חרבות ברזל"

כבעבר, איסוף הנתונים למדד הדמוקרטיה לשנת 2023 בוצע ביוני. בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024, בדקנו שוב חלק מהעמדות שנמדדו בקיץ כדי להבין האם ניכרים בדעת הקהל שינויים מהותיים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה.

 

מאמר דעה

ההליך להדחת השופט כבוב באמצעות הוועדה לבחירת שופטים - התעמרות בלתי עניינית

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

מאמר דעה

ההתנהלות המתגלה בחידוש דיוני הוועדה לבחירת שופטים עלולה לפגוע בעצמאות השיפוטית

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

מאמר דעה

ממלכתיות והחברה האזרחית

הדברים נכתבים בסוף מארס ובראשית אפריל 2023. מדינת ישראל עתידה לחגוג בקרוב 75 שנים לעצמאותה. צירוף הסמלים המאפיין את שלושת השבועות מחג הפסח ועד יום העצמאות היה כרוך במשך השנים לבלי הפרד במושג הממלכתיות, אך קיבל בשנה זאת משמעות מיוחדת לנוכח סערה ציבורית חסרת תקדים השוטפת את הציבוריות הישראלית. במסגרת סערה זו המושג ממלכתיות מקבל מעמד מרכזי ומוגדר מחדש בידי החברה האזרחית.

מאמר דעה

מה אומרת החלטת מודי'ס ומה צריך לעשות עכשיו?

נוכח הורדת דירוג האשראי והוספת התחזית השלילית, על הממשלה לפעול למען הציבור כולו ולצמצם ככל הניתן את הסיכונים שבדוח מודי'ס: הקמת ועדה שתמליץ על תקציב ביטחון ארוך-טווח ותתנהל מתוך ראייה רחבה תהיה הצעד החשוב הראשון.

מאמר דעה

הורדת דירוג האשראי של ישראל תשפיע על כלל משקי הבית

בעקבות המהלך של מודי'ס, ישראל תשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות והדבר ישפיע גם על היקף החזרי החובות שלה. צמצום ההשקעות בהייטק שייגרם בעטיו עלול להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לעליה באבטלה ובעקיפין לפגיעה ביכולתה להציע שירותים אזרחיים ברמה גבוהה.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מה אפשר ללמוד מפסק הדין הפוסל את ביטול עילת הסבירות?

כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

פסילת ביטול עילת הסבירות בבג"ץ מזכירה שאין מקום לכוח בלתי מוגבל לשלטון

התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מאמר דעה

האמנם יש צורך לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים?

המודל ה"דמוקרטי" לבחירת דיינים נבע מאילוץ ועורר ביקורת לאורך ההיסטוריה היהודית. המנגנון הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים קרוב ברוחו לדגמים שהונהגו בקהילות יהודיות בעקבות אותה ביקורת.

מאמר דעה

פסק דין הסבירות – לאן הולכים מכאן

ראוי שחברי הכנסת אשר זעמו על כך שבג"ץ מבקר חוקי יסוד ילינו בראש ובראשונה על עצמם. לאורך שנותיה נמנעה הכנסת מלחוקק את חוק יסוד: החקיקה. חובה על הכנסת הבאה לחוקק זאת סוף כל סוף בהסכמה רחבה, תוך איזון ועיגון מערכת היחסים בין הרשויות.

מאמר דעה

שנה ל"רפורמה" של לוין גילתה מי מחליש ומי מחזק באמת

ההופעה המרשימה של המשפטנים שלנו בהאג היא הראיה הטובה ביותר לחשיבות מערכת משפטית עצמאית וחזקה. דמיינו מה היה קורה אילו את כתב ההגנה היו מציגים מי שמונו על בסיס קשרים במקום כישורים. עד ה-7 באוקטובר, לא היה כמעט יום שלא נחתה בו תכנית חדשה שמטרתה לפגוע במערכת המשפט ובשומרי הסף. נותר לראות האם רעשי ההפיכה המשטרית נגד הדמוקרטיה הישראלית אכן נעלמו.

מאמר דעה

מלונדון לירושלים: כשבית המשפט הוא המגן האחרון מפני אובדן הדמוקרטיה

בית המשפט העליון הבריטי הבהיר זה מכבר כי הדמוקרטיה, שלטון החוק, בתי המשפט והביקורת השיפוטית מוגנים אפילו מפני הפרלמנט. ישראל לאחר מתן פסק דין הסבירות צריכה להפנים את הלקח הבריטי ולשמור על שיח דמוקרטי בריא של שלטון החוק והקפדה על הפרדת רשויות.

סקירה

כמה חוקים נפסלו עד היום על ידי בג"ץ?

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 24 חוקים – ובהם חוק יסוד אחד - בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.

מאמר דעה

מהסבירות לנבצרות, אין "פטור" גורף לממשלה ולעומד בראשה

דעת הרוב בפסק הדין בעניין חוק הנבצרות מתארת את הליכי החקיקה באופן שמבהיר עד עד כמה התיקון לחוק יסוד: הממשלה נחקק לתכלית פרסונלית מובהקת. דחיית התיקון לכנסת הבאה היא מהלך מוצדק שמוציא מתוכו את ה"עוקץ" הפרסונלי, כמו גם הימנעות השופטים מעיסוק בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו.

פרויקט מיוחד

ניתוח עמדות שופטי בג"ץ בפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

מאמר דעה

פסק דין הסבירות במבט-על: יש דין, יש דיין ויש סמכות לביטול חוק יסוד

דעת הרוב קבעה כי התיקון לחוק יסוד: השפיטה פגע בהפרדת הרשויות, בשלטון החוק ופטר בפועל את ראש הממשלה והשרים מחובתם לנהוג בסבירות. רוב חוצה מחנות בקרב השופטים שתמך בסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד במקרה שהכנסת חורגת מסמכותה המכוננת - הוא תקדים בעל משמעות היסטורית. פסק הדין מחייב מחשבה על הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

מסבירון

מה פסק בג"ץ בעניין ביטול עילת הסבירות והאם המשבר החוקתי בפתח? שמונה דברים שחשוב לדעת

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה לפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות

רוב של לפחות 12 מתוך 15 שופטים קבע שבג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד הפוגעים אנושות במאפיינים הבסיסיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הפסיקה מספקת הוכחה נוספת לצורך בהסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

מאמר דעה

האם חילופי השלטון בפולין ישיבו אותה למסלול הדמוקרטי?

בחירתו של דונלד טוסק לראשות ממשלת פולין מעוררת תקווה בינלאומית לביטול הרפורמות החוקתיות שהנהיגה מפלגת "חוק וצדק". עם זאת, השתלטות המפלגה על מערכת המשפט, המנגנונים הביורוקרטיים והתקשורת, לצד היותה הגדולה בפרלמנט והעובדה שנשיא פולין, המקורב למפלגה, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה, עלולים להוות מכשול בדרכה של פולין ליציאה מעידן הפופוליזם.

סקרי "חרבות ברזל"

סקר בזק "חרבות ברזל": רוב הציבור היהודי סבור שמטרת המלחמה החשובה ביותר היא שחרור כל החטופים ואחריה מיטוט החמאס

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

 

מאמר דעה

כיצד אופייה הפופוליסטי של הממשלה הוביל את ישראל לאסון הגדול בתולדותיה?

ההפיכה המשטרית אותה קידמה הממשלה לפני ה-7.10 נגד מערכת המשפט, התקשורת, החברה האזרחית והאקדמיה הייתה שיאו של גל פופוליסטי שבמרכזו בוז עמוק למקצוענות וליריבים פוליטיים. מהלכי הממשלה העצימו את קשיי ההתמודדות עם אתגרי "חרבות ברזל".

סקרי "חרבות ברזל"

סקר בזק "חרבות ברזל": שיא של 20 שנה בתחושת השייכות למדינה הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים

רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.

 

סקירה

לוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך 15 יום: המשמעויות והסוגיות שעל הפרק

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

מדד הקול הישראלי

סקר אוקטובר 2023: מיעוט זעיר בציבור (7%) סומך על רה"מ יותר מעל ראשי הצבא בניהול המלחמה

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

מאמר דעה

הותרת בית המשפט העליון ללא נשיא קבוע היא החלשה מכוונת של המערכת

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

מסבירון

כיצד מתנהלת הרשות השופטת במצב החירום המיוחד של "חרבות ברזל"?

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

מאמר דעה

הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות: יש דין ואין דיין

המסר הברור שעלה מעמדות השופטים ביחס לתיקון לחוק יסוד: השפיטה הוא שחובה על הממשלה לנהוג כלפינו בסבירות - אבל זו חובה ללא אכיפה, כי שוללים מבג"ץ את הכוח לאכוף אותה. הוויכוח העקרוני התגלע דווקא בין השופטים, שעל אף שביקרו את נוסח החוק חלוקים בנוגע לביטולו.

מדד הקול הישראלי

סקר אוגוסט 2023: רוב גדול ויציב בציבור תומך בהידברות ובפשרה ביחס לשינויים במערכת המשפט; 40% תומכים בהימנעות מגיוס חובה אם יינתן פטור לתלמידי ישיבות חרדים

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

האם לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד?

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות

ב-12 בספטמבר 2023 ידון בית המשפט בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות המבקשות לבטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או של שרים. זהו אחד הדיונים החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון, שבו יידונו שמונה מתוך העתירות הרבות שהוגשו נגד החוק.

סקירה

מורה בחברה דמוקרטית – מהפרסונלי לפרופסיונלי

התכנית החדשה של משרד החינוך לעידוד הדיון בבתי הספר על המציאות הפוליטית אמנם חשובה, אך בפרטיה אינה מאפשרת למורים ומורות לנהל שיח עמוק וארוך-טווח. הסקירה בוחנת את תפקידן הראוי והנדרש של המורות כסוכנות שינוי בחברה דמוקרטית, מפרטת את האתגרים העומדים בפניהן תוך הצגת דוגמאות מן העולם וכן עומדת על האתגרים המידיים שעמם מתמודדות המורות בישראל על רקע מהלכי הממשלה ה-37.

מאמר דעה

מה רע בסניוריטי?

בחירה "אוטומטית" של ותיק השופטים לנשיא בית המשפט העליון היא הערובה לעצמאות וליציבות בית המשפט וכן מונעת פוליטיזציה של הליך המינוי. הכרזת השופט יוסף אלרון על התמודדות לתפקיד, באופן שיפגע בעיקרון הסניוריטי, מעלה חשש לפגיעה בליבת העצמאות של הרשות השופטת ומעוררת שאלות בנוגע להבטחות "פוליטיות" שיבטיח לפוליטיקאים בוועדה ולשיקולים לבחירתו.

סקר מיוחד

סקר בנושא חינוך לדמוקרטיה: 60% מהציבור תומכים בדיונים על השינויים במערכת המשפט בבתי הספר

רוב המרואיינים הערבים (56.5%) לעומת מיעוט מהיהודים (39%) סבורים כי למורים יש היכולת והידע לדון בכיתה בנושאים שנויים במחלוקת, דבר המשקף אמון רב יותר במורים בציבור הערבי.

פרויקט מיוחד לפתיחת שנה"ל

בלי חינוך לדמוקרטיה אין דמוקרטיה

ערעור המשטר הדמוקרטי בישראל בשנה האחרונה התבטא בין השאר בשורת צעדי חקיקה ותקצוב שתוצאתם פגיעה אנושה במערכת החינוך. צוות התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה בוחן את הצעדים במבט מקומי ובין-לאומי, תוך התייחסות לדעת הקהל ולהשלכות המהלכים על החינוך לדמוקרטיה בעתיד.

מאמר דעה

פחות אמון במוסדות ובפרט בשירות הציבורי יצמצם את הרווחה הכלכלית של האזרח

המהלכים האחרונים שתוצאתם החלשת השירות הציבורי בישראל פוגעים הן באפקטיביות התפקוד של הממשלה והן באמון הציבור במוסדות. הפגיעה הכפולה תגבה לבסוף מחיר ממשקי הבית.

מאמר דעה

ראש הממשלה נתניהו, עצור את החקיקה ומנע פגיעה נוספת בכלכלה

העברת ביטול עילת הסבירות והצהרות רה"מ והשרים על המשך חקיקת מהלכי ההפיכה הביאו להערכת המשקיעים והשווקים שישראל אכן בדרכה לשינוי משטרי. כל חברות הדירוג הוציאו אזהרות חריפות מפני השלכותיה של חקיקה ללא הסכמה רחבה על הכלכלה, וההשפעות שלהן כבר ניכרות בטווח הקצר, כשכל יום שעובר ללא צעדים מתקנים גם מקבע את התדמית השלילית של המשק הישראלי ומרחיק משקיעים.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

האיומים על מערכת המשפט מעידים שההפיכה המשטרית כבר כאן

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

מאמר דעה

כך פוגעת הנסיגה הדמוקרטית במעמד הכלכלה הישראלית בעולם

החשש מהחלשת מעמדם ועצמאותם של המוסדות הפיננסיים (כמו בנק ישראל), לצד הפגיעה במעמדם של מוסדות החוק, מרתיעים את המשקיעים ואת חברות דירוג האשראי. בזמן שממשלת ישראל שוחקת את הדמוקרטיה ואת איתנותם של המוסדות, נוגסת במקצועיות השירות הציבורי, פוגעת באמון של יותר ממחצית העם ויוצרת פילוג בעם, השקל נחלש והמשקיעים יוצאים מהמשחק.

מאמר דעה

משאל עם בתקופה הנוכחית ידרדר את ישראל עוד יותר במדרון האנטי-דמוקרטי

משאל עם אינו מנגנון מתאים לחברות שסועות כמו החברה הישראלית משום שאינו מאפשר לבטא עמדות מורכבות, לא ניתן לערער על ההכרעה החד-משמעית בו ותוצאותיו עלולות להעלות חשש לדריסת זכויות המיעוט.

מאמר דעה

פופוליזם כאיום קיומי: המקרה הישראלי כתמרור אזהרה לפטריוטים בעולם

הממשלה ה-37 שואפת להרוס את המונופול על השימוש הלגיטימי בכוח, מקדמת מדיניות וחוקים הנוגדים את רוחה הדמוקרטית של ישראל ותוקפת את מוסדות המדינה ובהם הגורמים המקצועיים במנהל הציבורי. הערעור הגורף של המוסדות משמש מנהיגים פופוליסטים כדי לאיים לא רק על הדמוקרטיה הליברלית - אלא על המדינה עצמה.

מדד הקול הישראלי

סקר יולי 2023: רוב בציבור סבורים כי ישראל מצויה כיום במצב חירום

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

מאמר דעה

צמצום עילת הסבירות יחליש את יכולת המערכת המשפטית הישראלית להדוף הליכים משפטיים זרים

עד כה, הצליחה ישראל לטעון למשלימות באופן שמנע ניהול הליכים פליליים נגד בכירים ישראלים בפני ערכאות משפטיות זרות – אך לא לעולם חוסן. דווקא בתקופה שבה המשפט הבין-לאומי הפלילי מתחזק ומנגד, מדיניות ישראל בזירה הפלסטינית מצויה על מסלול התנגשות עם הקהילה הבין-לאומית, החלשת המערכת המשפטית והגברת ההיתכנות שהדרג הפוליטי יאמץ החלטות שעד כה נתפסו כבלתי סבירות, כמו תגובות "בלתי פרופורציונליות" לפיגועי טרור, יקשו על ישראל להמשיך ולהדוף הליכים משפטיים זרים נגד בכירים ישראלים.

מאמר דעה

התפטרות חברי הוועדה לתקצוב תרבות נועדה להגן על התרבות והיצירה מפני רוחות התקופה

בבסיס המהלך של החברים שכיהנו בהתנדבות עומדת דאגה כנה ואמיתית לתחום התרבות והיצירה נוכח השינויים העצומים בדרכי ההתנהלות המשטרית בישראל והחלשת מערכת המשפט. בנסיבות הנוכחיות, יש לפעול לחיזוק היסודות ביחסי מדינה-חברה-תרבות, ובהעדר תשתית ויסודות מתאימים יש חשש לשימוש לרעה בהמלצות מקצועיות.

מאמר דעה

האם התפטרות מנכ"ל משרד החינוך היא צעד ממלכתי או אחראי?

קיים פער בלתי נתפס בין השימוש במושג "ממלכתיות" ובהיתלות בו לבין מערכת חינוך שעברה פוליטיזציה רבה במשך למעלה מעשור, אך עדיין מספרת לעצמה שהיא "ממלכתית". עזיבת מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל חודש לפני פתיחת הלימודים, כשמערכת החינוך נמצאת בשעתה הקשה ביותר, מעלה תהיות על מושגי הממלכתיות והאחריות ובעיקר מעידה על גלגול האחריות אל אנשי ונשות החינוך.

מאמר דעה

מחאת המשרתים נגד ההפיכה המשטרית היא סנונית ראשונה לקריסת מודל צבא העם

אי אפשר לצפות שאלה החשים שהמדינה והצבא אינם משקפים עוד את ערכיהם יוסיפו להתנדב לשירות צבאי. בחירת הקואליציה, שחלקים בה לא שירתו כלל, להעביר את צמצום עילת הסבירות בגרסה הקיצונית ולתייג את המתנדבים כסרבנים, תגבה מחיר יקר שישלמו הצבא והחברה הישראלית כולה.

מאמר דעה

הפרסומים סביב חוק יסוד: לימוד תורה חשפו את מלחמת הספינים בתקשורת החרדית

אם המהלכים שננקטו במשך השנים נגד עולם העיתונות החרדי החוץ-ממסדי היו צולחים, הציבור החרדי כלל לא היה שומע על כך שיהדות התורה הניחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה.

מאמר דעה

הקשר ההדוק בין ביטול עילת הסבירות לחוק הנבצרות

שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.

סקירה

השינויים התכופים בחוקי היסוד

הכנסות האחרונות שוברות שיאים של תיקון חוקי יסוד שוב ושוב לפי גחמות פוליטיות. זו שיאה של מגמה שנמשכת שנים, של תיקונים בלתי פוסקים, שקשורים לסמכויות הממשלה, לעניני התקציב, חוק יסוד הכנסת, הבחירות ועוד. כל זה נובע משום שבישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה.

מאמר דעה

ביטול עילת הסבירות סיפק שיעור חשוב בעריצות הרוב

התיקון שעבר השבוע בכנסת הוא תיקון עצום ממדים המסיר בצורה גורפת וקיצונית בלמים המגנים מפני כוח מוחלט של השלטון ופוגע פגיעה אנושה וחסרת תקדים בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לבג"ץ יש את כל הכלים הדרושים לבטל אותו.

מאמר דעה

ביטול עילת הסבירות רמס את ליבת הזהות הדמוקרטית, הכדור בידי בג"ץ

לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.

מאמר דעה

מאמר המערכת של "יתד נאמן" על עילת הסבירות – קריצה נוספת לחרדים הנוטים לימין

בעוד שהעיתון רואה עצמו כמפיץ הקו האידאולוגי הרשמי של המפלגה, הפוליטיקאים פעילים בזירה הפוליטית שדורשת מידה מסוימת של גמישות לאור הנסיבות. היומון, מצדו, ימשיך להתוות קו אידאולוגי קשיח ובלתי מתפשר, אולם הפוליטיקאים יצעדו בזהירות על הקו הדק המתוח בין מחויבות אידאולוגית מלאה באופן פומבי לבין הגמישות הפרקטית הנדרשת מהם.

סקירה

השר אמסלם מול רשות החברות הממשלתיות: לא ממלכתיות ולא משילות

התנהלות אמסלם ושרים נוספים בעניין רשות החברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים - להעדיף מינויי מקורבים על פני מינויים ראויים של בעלי כישורים שיבטיחו יעילות של החברות הממשלתיות - משתלבת בתפיסת הממשלה שיש להחליש את כל מי שמוסמכים לאזן, לבקר או לבלום את הדרגים הנבחרים וכן להחליש גורמים מקצועיים. היא משתלבת בחקיקה נגד עילת הסבירות ונגד מערכת המשפט, שעתידה לפגוע אנושות במקצועיות של מינויים בכירים. מהלכים דומים, שביטאו פוליטיזציה של השירות הציבורי, אירעו במדינות שחוו שחיקה דמוקרטית כפולין והונגריה.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מה באמת חושבים שופטי העליון על ביטול עילת הסבירות?

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

מאמר דעה

לוין לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים - והציבור משלם את המחיר

מספר התיקים האזרחיים לתושב בישראל כפול מהממוצע באירופה, בעוד שמספר השופטים המקצועיים לתושב הוא שליש מהממוצע באירופה. שר המשפטים מועל בתפקידו בכך שאינו מכנס את הוועדה ולמעשה לוקח את הציבור הנזקק לבתי המשפט ואת השופטים כבני ערובה.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

רק 1 מכל 4 ישראלים תומך בהמשך החקיקה שתשנה את מערכת המשפט

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

הממשלה היא הנאמן של כולנו ולכן חייבת לקבל החלטות סבירות

ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.

הודעה לעיתונות

סקר בזק: שוויון בקרב מצביעי הליכוד בין התומכים בהמשך החקיקה לבין אלה הסבורים שיש לעצור אותה ולפעול להגברת האחדות במדינה

45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.

מאמר דעה

המחאה הישראלית נגד ההפיכה היא הפגנה מוגנת על-ידי המשפט הבין-לאומי

אישור היועמ"שית להפגין בנתב"ג מתוקף היותו מרחב ציבורי והאור הירוק לפזר את ההפגנה רק אם יש הסתברות לפגיעה קשה בסדר הציבורי מיישמים נכונה את הדין הבין-לאומי, המחייב את ישראל לאפשר את מימוש הזכות להפגין בדרכים לא אלימות. השוואות שנעשו בתקשורת בין האכיפה במחאה הנוכחית לבין זו שננקטה בהפגנות אחרות ואלימות בהרבה אינן רלוונטיות.

מאמר דעה

גם אם החקיקה תיעצר, חובה לבזר את סמכויות השלטון בישראל

ריבוי של "נקודות וטו" כגון ממשל אזורי נבחר, בית נוסף בפרלמנט ומתן סמכות וטו לנשיא יוכל לסייע בבלימה או בשינוי של חוקים בעייתיים. מחקרים אמפיריים כבר הצביעו על האפקטיביות של מצב כזה במאבק נגד "נסיגה דמוקרטית" ומשטרים פופוליסטיים.

מאמר דעה

השלכות החובה לנהוג בסבירות יקרינו על המערכת כולה

אם תבוטל עילת הסבירות, השירות הציבורי יוצף במינויים שבינם ובין כישורים מקצועיים מיטביים עלול להיות מרחק רב ומקבלי ההחלטות יוכלו לקדם מהלכים לא סבירים תוך התעלמות מנתונים שונים. האם ישראל תהיה דומה לנורווגיה או לטורקיה? ימים יגידו.

מאמר דעה

גם עם "ריכוך" עילת הסבירות: ביטולה אינו עניין פעוט אלא יפגע בליבת המשטר הדמוקרטי בישראל

הפיקוח השיפוטי על החלטות השלטון באמצעות עילת הסבירות חיוני בין השאר נוכח חולשת הכנסת בפיקוח על הממשלה ושיטת בחירות שלא מייצרת פיקוח ישיר של רוב הציבור על נבחריו. אם תבוטל, תיוותר ישראל דמוקרטית פחות ובעלת פוטנציאל גבוה בהרבה להיות מושחתת.

מסבירון

מדוע נדרשת עילת הסבירות ולא מספיקה עילת המידתיות?

עילת המידתיות אינה מהווה תחליף הולם לעילת הסבירות, משום שהשימוש בעילת המידתיות מקובל כאשר יש פגיעה בזכויות יסוד. אלא שהחלטות רבות של רשויות המנהל מעוררות קשיים לא בשל פגיעה בזכות יסוד אלא מטעמים אחרים. כך, ללא עילת הסבירות, בית המשפט לא יוכל להתערב במינוי בעלי עבר פלילי לממשלה, בפיטורי שומרי סף ובמינוי בכירים בשירות המדינה שאינם עומדים בתנאי סף.

מאמר דעה

מתחילים בסבירות, המשך יבוא

בעידן הנוכחי, דמוקרטיות לא מתות ביום אחד. הן נשחקות, לעיתים באיטיות, תוך שימוש בכלים חוקיים לכאורה כמו תיקונים לחוקה או חקיקה רגילה. הצלחה ברמיסת חובת הסבירות תגרור הצלחה נוספת ועוד אחת אחריה, עד שיום אחד נתעורר למדינה אחרת לגמרי.

חוות דעת

חוות דעת: ביטול עילת הסבירות יפגע בשלטון החוק, בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון

שלילה גורפת של סמכות בתי המשפט לבחון את סבירות החלטותיהם של הממשלה ונבחרי ציבור פוגעת באופן חמור בעקרון שלטון החוק. היא תשלול מבית המשפט את האפשרות לפסול מינויים לא ראויים, פיטורים של שומרי סף, החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית וכן מחטפים בידי ממשלת מעבר. ביטול עילת הסבירות יערער את מערך האיזונים והבלמים, החלש ממילא בישראל.

מאמר דעה

הקואליציה עברה אמנם מאידיאולוגיה לאיום סמוי, אך עדיין שואפת לכוח ללא מגבלות

נתניהו אמר כי בכוונתו לוותר על חקיקת פסקת ההתגברות, אולם בקואליציה יש הטוענים כי היא עדיין על הפרק. העמימות מכוונת ומשקפת את המעבר של המהפכה המשפטית מהשלב האידאולוגי הנרחב לשלב האיום, שיהיה גם מבחנה האמיתי של המחאה.

מאמר דעה

אלה ימים של סבירות שמחייבים דיון רציני, מנומק ומוסכם

רק שלטון שמכוון להחלטות קיצוניות ומושחתות חושש מעילת הסבירות, שעל גבולותיה ותחולתה ניתן לדון ויש גם מה לתקן. אולם החקיקה שעל הפרק חוסמת בצורה מוחלטת את סמכותו של בית המשפט לפסול החלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ובכך מעניקה לשלטון כוח בלתי מוגבל.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מהטבילה במקווה ועד עיכוב קצבת הנכות: הממשלה חשבה שזה סביר, בג"ץ בלם אותה בשל עילת הסבירות

מספיקה החלטה אחת בלתי סבירה שתשנה את החיים של כל אחת ואחד מאתנו. ביטול עילת הסבירות ומתן כוח בלתי מוגבל לשלטון יביא לריסוק הדמוקרטיה.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

זהירות - זו לא רק סבירות!

רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.

סקירה

ניתוח סקרי פברואר-אפריל 2023: פחות משליש מהציבור תומך בביטול עילת הסבירות

ביטול עילת הסבירות זוכה לרוב רק בקרב מצביעי יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, בעוד שבליכוד פחות ממחצית תומכים במהלך. בנוסף, כמחצית ממצביעי הליכוד ציינו כי התנהלות הסיעה ביחס לשינויים במערכת המשפט החלישה את תמיכתם בה.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

ביטול עילת הסבירות ייגמר בריסוק הדמוקרטיה

ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.

מדד הקול הישראלי

סקר יוני 2023: הממשלה מציינת חצי שנה להקמתה ומקבלת ציונים נמוכים על תפקודה, יותר מכל ביחס ליוקר המחיה ולמשבר הדיור

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

מאמר דעה

ביטול עילת הסבירות הוא צעד נוסף בהעברת כוח שלטוני בלתי מוגבל לממשלה

הטענות שביטול תחולת עילת הסבירות על החלטות דרג נבחר אינו דרמטי אינן משכנעות. לשרים תהיה האפשרות ״לחסן״ החלטות רבות של הדרג המקצועי במשרדם מביקורת שיפוטית על בסיסה באמצעות הצגת החלטותיו כהחלטה שלהם. המהלך גם יחליש משמעותית את ההגנות המשפטיות של האזרחים נגד פעולות שרירותיות של השלטון ויפתח צוהר נרחב להתגברות השחיתות השלטונית.

סקירה

דוגמאות להתבססות בתי המשפט על עילת הסבירות - ממיגון כיתות בשדרות ועד סבסוד לאברכים

תכנית הקואליציה שלא לאפשר לבתי המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור שאינן סבירות תגביר את השחיתות השלטונית ותפגע אנושות בזכויות. שורת מקרים שאירעו לאורך השנים מעידה עד כמה העילה היא כלי חיוני לקיומם של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מה הסיפור מאחורי ביטול עילת הסבירות? מתן כוח בלתי מוגבל לשלטון

שלטון שרוצה לפעול לטובת האזרחים משיקולים עניינים אינו פוחד מסבירות. רק שלטון שמעוניין בהחלטות שרירותיות כמו פיטורי שומרי סף והחלפתם באנשים פוליטיים פוחד מסבירות.

מסבירון

מהי עילת הסבירות? כל השאלות והתשובות

הקואליציה מבקשת לבטל את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני. עילת הסבירות מונעת שחיתויות, מחייבת קבלת החלטות רציונלית ומגנה על זכויות אדם, וביטולה יפגע בשמירה על טוהר המידות ובניקיון הכפיים בשירות הציבורי.

מסבירון

אחרי בחירת קארין אלהרר, מה יעלה בגורל הוועדה לבחירת שופטים? כל השאלות והתשובות

לפי תקנון הכנסת, בהעדר די קולות בעד שני המועמדים לוועדה, יתקיימו בתוך חודש בחירות חדשות לנציג שנותר. עוד קודם לכן ייערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין שאם נציגיה יכרתו ברית עם הקואליציה הדבר יאפשר לקואליציה למנות את שופטי הערכאות הנמוכות.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

למה חשוב שבוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג של האופוזיציה?

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

מאמר דעה

הדגלים במחאה נגד הממשלה מבטאים ציונות חדשה ומעודכנת

מספר גדל והולך של ישראלים תופס את המאבק על חירות וצדק כביטוי לזהות הציונית שלהם. הם נאבקים על ערכים אלה לא למרות שהם ציונים אלא בגלל שהם ציונים.

מחקר

ההשלכות הכלכליות של יוזמות החקיקה של הקואליציה

המחקר מתמקד בקשר שבין יציבות מוסדות המשטר ושגשוג המשק בטווח הארוך, סוקר את חשיבות המוסדות הכלכליים לצמיחה ולרווחה כלכליים ומציג ניתוחים ארוכי-טווח וכן נזקים שהתממשו.

פרויקט מיוחד

ההצעה לשינוי מערכת המשפט בישראל בראי המשפט העברי

מה אומרת ההלכה על בחירת שופטים, פסילת חוקים וייעוץ משפטי? קראו, האזינו ולמדו על דעות הפוסקים במשפט העברי ועל אופן התאמתן לימינו.

מדד הקול הישראלי

סקר אפריל 2023: רק 16% מהישראלים סבורים שההידברות בבית הנשיא תוביל לפשרה

זינוק בשיעור הערבים החוששים להיפגע מפשע אלים: 64% מהם, לעומת כרבע מהיהודים. 71% מהערבים מאמינים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי.

מאמר דעה

למה לא כדאי להתבשם מסקרי הבחירות?

אם ההפיכה המשטרית תתממש, תגיע ישראל לבחירות הבאות תחת כללי משחק חדשים שיהנדסו תוצאות שיטיבו עם הקואליציה וימנעו חילופי שלטון. די להתבונן בתקדימי הונגריה וטורקיה כדי להבין לאן נושבות הרוחות.

מאמר דעה

האם הנשיא יכול לעכב חקיקה? דוגמאות מפולין ומהונגריה

נשיאת הונגריה החזירה לפרלמנט חוק שחושף משפחות להט"ביות להלשנה ונשיא פולין בלם רפורמה שמגדילה את תלות מערכת החינוך בשר. גם בישראל יש לשקול להעניק לנשיא סמכות להחזיר לעיון הכנסת חקיקה שעלולה לפגוע באופי המדינה.

מאמר דעה

אחרי 75 שנות עצמאות, חובה לשוב אל ערכי היסוד שביטאו הנביאים

דווקא חוק היסוד האוניברסלי והיהודי ביותר שלנו, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמבטא את ערכי החירות, הצדק והשלום ונשען על ההכרה שכל בני האדם נבראו בצלם, הפך לסלע מחלוקת. בפרט עכשיו חייבים שומרי הסף להגן על הערכים הללו. 

מאמר דעה

ה"רפורמה" תחזק את נבחרי הציבור? שנו קודם את שיטת הבחירות

אם יוזמות החקיקה אכן מיועדות להגביר את השפעת הציבור על עיצוב המדיניות, יש לתקן את שיטת הבחירות כך שתכלול מרכיבים אישיים ואזורים שיגבירו את האחריותיות וההיענות של הנבחרים לציבור. כל עוד השיטה לא תשתנה, העברת הכוח לקואליציה לא תשרת אותו אלא רק תגביר את החשדנות כלפי מניעיה.

סקירה

התכנית הממשלתית לשינוי מערכת המשפט תפגע בכל שכבות האוכלוסייה: ירידה בהכנסות, גידול בהוצאות ועלייה חדה במינוס של העשירונים הנמוכים

מסימולציות שבחנו כיצד תשפיע התכנית על מצבן הכספי של משפחות לפי עשירוני הכנסה עולה כי הפגיעה בעשירונים הנמוכים כתוצאה מהחקיקה תהיה החריפה ביותר. בנוסף לפגיעה הכלכלית שמוצגת בסימולציות, צפוי להערכתנו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית שיוביל לירידה בקצבאות ולצמצום היקף ואיכות השירותים הציבוריים לאזרח.

מאמר דעה

רק חיזוק הכנסת יבצר את הדמוקרטיה הישראלית

שליטת הממשלה בכנסת באמצעות הרוב הקואליציוני מתאפשרת בשל שיטת הבחירות הארצית ושיטות בחירת המועמדים במפלגות. לאף רוב זמני או מקרי בפרלמנט אין לגיטימציה לפגוע בעקרונות יסוד דמוקרטיים ובכללי המשחק שעליהם הם מושתתים, ולכן יש לחזק את הכנסת ואת יכולת הפיקוח שלה על הממשלה.

סקירה

כך בישר שינוי מנגנון מינוי השופטים את שינוי המשטר הדמוקרטי בפולין ובהונגריה

העצמאות וחופש הפעולה שמהם נהנו בתי המשפט בשתי המדינות מאז נפילת הקומוניזם התחלפו בעשור האחרון בפוליטיזציה בשל העברת סמכות בחירת השופטים לפרלמנטים. הייתה זו יריית הפתיחה לפגיעה רב-מערכתית בדמוקרטיה: בתקשורת, באקדמיה ובארגונים האזרחיים.

הודעה לעיתונות

הציבור היהודי חלוק ביחס לאי-התייצבות משרתי מילואים לאימונים, אך מתנגד לסירוב להתייצב בעת לחימה

40% מהנשאלים סבורים שיש לנקוט הליכים משפטיים נגד משרתים שלא מתייצבים למילואים. 71% מהנשאלים שהשתתפו במחאה הציבורית סבורים כי ביכולתה להשפיע על קידום יוזמות החקיקה של הממשלה.

מדד הקול הישראלי

סקר מרץ 2023: שפל באופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה והמצב הביטחוני

רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.

מאמר דעה

על משרד החינוך וההורים להבין: אין חינוך לדמוקרטיה בלי דמוקרטיה

בזמן שהמחאה נגד תכנית לוין-רוטמן מתרחבת וכוללת נשות ואנשי חינוך, דרוש משרד חינוך שמבין שאין דבר כזה בית ספר סטרילי ושמעודד חינוך למעורבות חברתית ואזרחית וליבון מחלוקות.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

אם משתלטים "רק" על הוועדה לבחירת שופטים כבר לא צריך "רפורמה"

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

מחקר

השוואת בחירת שופטים לערכאות עליונות: אין כמעט דמוקרטיה שממנה בלי למנוע שליטה קואליציונית

בחינת שיטות המינוי ב-42 מדינות מראה שגם במדינות המעטות שבהן הקואליציה ממנה את השופטים קיימת התייעצות בגורמי מקצוע או בוועדות סינון מקצועיות. בעוד שבעשורים האחרונים מסתמנת מגמה עולמית של ביזור הכוח במינויים, תכנית לוין-רוטמן תוביל את ישראל בכיוון ההפוך והריכוזי.

חוות דעת

הצעת רוטמן מציבה סכנה מיידית לפוליטיזציה של מערכת המשפט

בחירת שופטי עליון ונשיא בידי הממשלה תפגע אנושות באי-תלות השופטים ותזהה אותם פוליטית. היא מפרה את האיזונים והבלמים ומאיימת על אופי המדינה כיהודית ודמוקרטית.

מאמר דעה

הקרסת הדמוקרטיה תנציח את שלטון הקואליציה

בהונגריה קוצץ הפרלמנט בחצי כדי שיטיב עם מפלגתו של אורבן, פידס, ובפולין מילאה הממשלה את השידור הציבורי ובית המשפט החוקתי בנאמניה. שרי ממשלת נתניהו כבר צועדים בכיוון זה, שלא יאפשר חילופי שלטון.

מאמר דעה

הצעת רוטמן אינה ריכוך או פשרה, אלא קואליזציה של מינוי השופטים

יו"ר ועדת החוקה מציע שהקואליציה תמנה את שני המינויים הראשונים בקדנציה וגם את נשיא בית המשפט העליון – כולם "משלה". אולי קואליציות יתחלפו, אבל תוצאת מתווה ההטעיה הזה תהיה בית משפט פוליטי לחלוטין ובו שפוטים במקום שופטים.

סקירה

למרות הבעיות, מתווה הנשיא מניח תשתית ראויה לרפורמה במשפט

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון ל"מתווה העם" של נשיא המדינה יצחק הרצוג

הנשיא מנסה להפוך את המשבר הגדול לרגע חוקתי מכונן שיעגן את זכויות היסוד ברוב מוצק. אם הצעתו תעבור כמקשה אחת, על אף סעיפים בעייתיים כגון שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שייחלש משקל השופטים, המכון יתמוך בה.

מאמר דעה

בדמוקרטיות אחרות יש לנשיאים מנדט להגן על הדמוקרטיה. למה לא אצלנו?

באוסטריה ובגרמניה נהנים נשיאים מסמכות וטו עקיפה, באיטליה הנשיא יכול להחזיר את החוק לבחינה מחודשת בפרלמנט ובאירלנד - להפנות חוק לבית המשפט העליון לשם בחינת חוקתיותו. בישראל, לעומתן, מוסד הנשיאות חלש ונטול סמכויות של ממש.

מאמר דעה

על תומכי תכנית לוין-רוטמן לחתום ויתור על הדמוקרטיה

המאבק המתחולל כיום בישראל אינו בין שמאל לימין אלא בין חסידי הדמוקרטיה לבין אלה שמבקשים להשתמש בה כדי להפוך אותה לשלטון הרוב. יתכבדו תומכי יריב לוין ויודיעו כי אינם רוצים בדמוקרטיה.

מדד הקול הישראלי

סקר פברואר 2023: עלייה בתמיכה בכל שיטות המחאה נגד תכנית לוין

התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.

מאמר דעה

גם במתווה ה"פשרה" של פרידמן-אלבשן יש רק כוח

המתווה הופך את הביקורת השיפוטית לחסרת משמעות ויוצר אף הוא מצב שבו זכויות האדם יהיו תלויות ברצון השלטון. למעשה, זוהי תכנית לוין-רוטמן "לייט", שהריכוך בה הוא למראית עין בלבד.

חוות דעת

תיקוני לוין-רוטמן לחוק יסוד: השפיטה הם סכנה מיידית לדמוקרטיה

מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון למסמך "הצעה לפשרה" של גיורא איילנד, יובל אלבשן, גיורא ירום ודניאל פרידמן

המתווה מותיר בידי הקואליציה כוח בלתי מוגבל לחקיקת חוקי יסוד, מבלי שבית המשפט יתערב בה. שתי החלופות שהוא מציע ביחס לוועדה למינוי שופטים מבטאות פוליטיזציה כמעט מלאה, ובנוסף הוא מצמצם את סמכות היועמ"שים.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

תכנית לוין-רוטמן תשאיר את הנשים בישראל חשופות לפגיעה

עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון למתווה הנשיא הרצוג למהלכים המשפטיים

למרות הנכונות המבורכת לשריין את חוקי היסוד ולוותר על פסקת ההתגברות, גם ההצעה החדשה עלולה להוביל לפוליטיזציה בבחירת השופטים ולאפשר חקיקה שתסתור את המתווה עצמו.

מאמר דעה

התכנית לריסוק הדמוקרטיה היא קריאת השכמה לנשים

אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.

מאמר דעה

תכנית לוין תעגן חוקית את השתקת המורים

אם חופש הביטוי לא יזכה להגנה חוקתית מבית המשפט, יתקשו הצוותים החינוכיים להביע דעות ולחנך לסובלנות. גם איסור העסקת מורים "תומכי טרור", שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, יחריף את החששות מעיסוק באקטואליה בכיתות.

סקירה

מפסקת ההתגברות ועד הוועדה לבחירת שופטים: לתכנית לוין יהיו השלכות מרחיקות-לכת על החברה הערבית

צמצום האפשרות לפסול חקיקה ויתר היוזמות יערערו עוד יותר את ההגנה על זכויות המיעוט הערבי בישראל, שאמונו במערכת המשפט יורד בשנים האחרונות בהתמדה – אך עדיין גבוה ביחס לאמון כלפי מוסדות אחרים.

מאמר דעה

דווקא עכשיו, על המורים לנפץ את ה"בועה"

זימונו של המורה עמיר קליגר לשימוע משום שדן בתכנית לוין בשיעור מוכיח שוב כי מימוש העידוד לחשיבה ביקורתית במערכת החינוך נתפס כפוליטי ומעורר אי נחת. לכן אסור לצוותים החינוכיים להשתיק דיונים בענייני השעה.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מינוי שופטים: כל המיתוסים, ואיך תשפיע הרפורמה המשפטית של לוין-רוטמן

כדי לבחור שופטים חדשים לביהמ"ש העליון צריך רוב של שבעה חברים בוועדה והסכמה בין השופטים לפוליטיקאים. למה צריך להיות אכפת לנו מאופן הבחירה ומהשלכותיו? כל התשובות.

מאמר דעה

כולנו נאבקים על הציונות ולא רק על הדמוקרטיה

ביום שאחרי יישום תכנית לוין, עם חוק הלאום ובלי הגנה חוקתית ובית משפט עליון חזק, ישראל תתקשה להשיב כראוי לטענות אנטי-ציוניות על כך שמדינה יהודית לא יכולה להיות דמוקרטית.

חוות דעת

נשות הונגריה, פולין וקרואטיה כבר יודעות: ערעור הדמוקרטיה פוגע בזכויות נשים

פוליטיזציה מוחלטת ותת-ייצוג בהרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות שיפגע בזכות לשוויון וצמצום ביקורת שיפוטית על חוקים הם כמה ממהלכי תכנית לוין שיגבירו את ההפליה הקיימת בישראל כלפי נשים ויותירו אותן חסרות הגנה.

הודעה לעיתונות

רוב הישראלים מתנגדים לשליטת הרוב הקואליציוני בוועדה לבחירת שופטים

בקרב מצביעי הליכוד יש שוויון בין התומכים בהגדלת מספר הפוליטיקאים לתומכים בשמירה על העיקרון הנוכחי. בעקבות תכנית לוין, 61% מהיהודים סבורים שתיחלש האפשרות להגן על חיילי צה"ל בחו"ל מפני אישומים בפשעי מלחמה ו-87% מהערבים חוששים שזכויותיהם ייפגעו.

מאמר דעה

בית משפט עצמאי הוא "כיפת ברזל" לצה"ל ומפקדיו

עמעומה של ה"הילה הדמוקרטית" של ישראל והחלשת מעמד המערכת המשפטית כחלק מתכנית יריב לוין תגביר את הסיכון להליכים פליליים בחו״ל נגד מפקדי צה"ל ובכירים ישראלים.

מאמר דעה

המרי האזרחי הרווח והמסוכן יותר הוא דווקא זה שקשה לראותו

איומי השר המיועד דוד אמסלם לכלוא את מי שיעבור על החוק הם כנראה הדרך השגויה ביותר להשיג את שיתוף הפעולה של הציבור. מוטב בהרבה להימנע מניצול הכוח ולפנות להסכמות.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

דמוקרטיה היא שלטון העם באמצעות הכרעת הרוב? תחשבו שוב

הגנה אפקטיבית על זכויות אדם, בחירות חופשיות, הפרדת רשויות, שלטון חוק ורשות שופטת עצמאית – אלה דרישות המינימום למשטר דמוקרטי. תכנית יריב לוין מערערת על רובן באופן שירסק את הדמוקרטיה.

מאמר דעה

כבוד הנשיא הרצוג, כך לא בונים הסכמה רחבה

הסדרים חוקתיים לא יכולים להיעשות "תוך זמן קצר", כפי שאמר הנשיא. כינון חוק יסוד: החקיקה לא מקודם במשך שנים ובפסקת התגברות אין לעסוק ללא הצבת מגילת זכויות אדם ראויה – הכל מצריך הליך מעמיק ורציני.

מקבץ חוות דעת

חוות דעת של חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה על מהלכי תכנית יריב לוין

מאמר דעה

אלה שחושבים ש"הכל מפוזיציה" שואפים לפוליטיזציה של המשפט

לוין ורוטמן צובעים את מאות המזהירים מפני ההפיכה המשטרית – כלכלנים, משפטנים וחוקרי מדיניות – כ"פועלים מפוזיציה". למעשה, הם פועלים בהשפעת אינטרס עצמי שהפתרון הנכון לו הוא דווקא הגברת עצמאות המוסדות וניתוקם מהאינטרסים של מקבלי ההחלטות.

סקירה

חוק היועמ"שים: מינוי היועמ"שים כמשרות אמון יפגע בשלטון החוק

היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה נדרשים לסייע ביישום מדיניות ולשמור על שלטון החוק. ההצעה שהמנכ"ל ימנה אותם כמשרות אמון תפגע בעצמאותם ותגרום נזקים לנורמות המקצועיות.

מאמר דעה

במקום להרוס, כך בונים רפורמה

דמוקרטיה היא גם הגנה על זכויות האדם, שמובטחת רק על ידי שלטון החוק, הפרדת רשויות ומערכת שיפוטית עצמאית. מותר לשנות, ולעיתים חייבים לשנות, אלא שהבסיס לכל שינוי מותנה ביצירת "כיפת ברזל" דמוקרטית שאחריה יש להתכנס לחקיקת לחוק יסוד: החקיקה.

חוות דעת

סופה של ה״הילה הדמוקרטית״: החלשת מערכת המשפט תגדיל חשיפת חיילים ובכירים ישראלים לשיפוט בינ"ל

החלשת היועץ המשפטי לממשלה ובג״ץ כגורמים המפקחים על כיבוד דיני המלחמה תקרב את ישראל להתנגשות קשה ומהירה עם המשפט הפלילי הבין-לאומי ותקשה על יכולת הייצוג של חיילים ובכירים ישראלים בפורומים השונים.

מאמר דעה

המחאה נגד תכנית לוין הולידה את המחנה הליברל-דמוקרטי

ראשי האוניברסיטאות, כלכלנים בכירים ונציגי מוסדות שונים בחברה שיוצאים להפגין מדי מוצ"ש צופים בחרדה בהתנתקות החרדית מהחינוך הממלכתי וביוזמות ההפרדה המגדרית. ללא הנהגה פוליטית, החזון והייעוד כבר בפנים.

מאמר דעה

העובדות שכל סטודנט וסטודנטית בישראל חייבים לדעת על תכנית לוין

האם ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת הוא טוב או רע? האם הוא יחזק את הדמוקרטיה או ימית אותה? לפני שמצטרפים לוויכוח הסוער על הפרשנויות, כדאי להכיר היטב את העובדות.

סקירה

שלושה גרפים מוכיחים איך תכנית לוין תגביר את השחיתות ותפגע במשק

שינויים משטריים שהותירו כוח רב בידי הממשלות בהונגריה ובפולין גרמו לעלייה בשחיתות. מחקרים רבים שנערכו ב-25 השנים האחרונות הראו כיצד מוסדות שמחילים מגבלות אפקטיביות על השלטון ומנהיגים מנגנון ביורוקרטי עצמאי הם ערובה חשובה לפיתוח כלכלי ארוך-טווח.

מאמר דעה

כשמובילי תכנית לוין שואפים לכוח בלתי מוגבל, היועמ"שית דבקה בזכויות האזרחים

עו"ד גלי בהרב-מיארה פירקה בחוות דעתה את ההשוואות והנימוקים לתכנית יריב לוין, והראתה איך תחליש דרמטית את ההגנה על זכויות האדם ותפגע במאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מדד הקול הישראלי

סקר ינואר 2023: כשליש מהציבור חושש שתפרוץ מלחמת אזרחים

43% סבורים שתכנית יריב לוין גרועה לעומת 31% שמאמינים שהיא טובה. 63% מהנשאלים תומכים בקיום דיאלוג לגביה. שיעור המשתתפים האשכנזים במחאה נגד התכנית כפול משיעור המזרחים.

סקירה

גם המשפט העברי מזהיר ממינוי שופטים בידי הציבור ונבחריו

מקורות המשפט העברי מלמדים שמנגנון לא מרוסן של בחירת שופטים בידי הציבור או נציגיו, כפי שמוצע בתכנית לוין, עלול להוביל לשקילת שיקולים לא ראויים בבחירה ואף לעיוותי פסיקה. גם הצורך בייצוג כלל קבוצות האינטרס בהליך הבחירה אינו מתבטא בהרכב הוועדה שהוצע בתיקון לחוק יסוד: השפיטה.

מאמר דעה

האם ראוי שהנשיא הרצוג יתערב במהלכים לריסוק מערכת המשפט?

ישראל כבר ידעה בעבר נשיאים שהשמיעו אמירות פוליטיות טעונות. אף שחוק יסוד: הנשיא מקנה בעיקר סמכויות סמליות ולא ביצועיות, האם הנשיא הנוכחי יוכל לעמוד מנגד כשמתערערים יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה?

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מה כל כך מסוכן בהפיכת היועמ"שים למשרות אמון?

לוין הציע ששרים ימנו ויפטרו את היועצים המשפטיים כראות עיניהם, ובכך ישלטו בהם ויחלישו את כוחם כשומרי סף. היוזמה לא תאפשר להם למלא את תפקידם כנדרש.

מחקר

החלשת מערכת המשפט עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל ובהשקעות הזרות

הונגריה, פולין וטורקיה סבלו בעשור האחרון מנסיגה בדמוקרטיה וניכרה בהן ירידה בהיקף ההשקעות הזרות, בפרט לאחר היחלשות מערכת המשפט. בישראל אין גוף בין-לאומי כמו האיחוד האירופי, שסנקציות מצדו יכולות לצמצם את הפגיעה בדמוקרטיה ולמתן את חששות המשקיעים מפני מדיניות הממשלה.

מאמר דעה

ה"רפורמה" במערכת המשפטית מסכנת את הכלכלה

החלשת מערכת המשפט תצמצם את המוטיבציה של משקיעים זרים להשקיע בישראל ותגרור ירידה חדה בדירוג האשראי. די להתבונן בתקדימי הכלכלות בטורקיה, בהונגריה ובפולין כדי להבין את חומרת האיום.

מאמר דעה

תכנית יריב לוין תהפוך את בתי המשפט לבתי דין רבניים

אחרי שהקואליציה – כל קואליציה – תקבל שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים, מערכת המשפט תפעל אך ורק מתוך אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מהי עילת הסבירות ולמה רוצים לבטל אותה?

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.

מאמר דעה

שלילת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד תתן כוח אבסולוטי לקואליציה

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

חוות דעת

הפיכת היועצים המשפטיים למשרות אמון מנוגדת לעקרונות המשפט העברי

תכנית יריב לוין מבקשת להקנות לממשלה משילות מקסימלית ללא צורך באישור הייעוץ המשפטי. היא מבטלת את מנגנוני הבקרה הפנימיים – מהלך שפוסקי ההלכה לדורותיהם פעלו לסיכולו.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

אפשר להשוות לחו"ל - אבל לישראל יש רק את בית המשפט העליון

כל הזמן משווים את שיטת המשטר הישראלית לבריטניה, לניו זילנד, לצרפת ואומרים שרק בישראל "חייבים לתקן" את השיטה. ומה לגבי מגבלות הכוח שיש בהן ואין בישראל?

חוות דעת

הדיון על סמכויות היועמ"ש מסכן את המשך השמירה על שלטון החוק

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהזהות החוקתית של ישראל. בזכות עצמאותו מקבלת עמדת הממשלה יחס מכבד מצד מערכת המשפט והאזרחים ולכן אסור לפגוע בה.

מאמר דעה

מתן שליטה לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים תפגע אנושות בעצמאות השיפוטית

תכנית לוין-רוטמן כוללת בין השאר את זניחת כלל הסניוריטי והענקת אפשרות לקואליציה לבחור נשיא מחוץ לביהמ"ש העליון, תאפשר לפוליטיקאים להשפיע על ליבת העשייה והניהול השיפוטיים ותשליך על יתר בתי המשפט.

מאמר דעה

הרפורמה האמיתית שצריכה מערכת המשפט

תיקון חוק יסוד: הלאום, קיצור הליכים פליליים ואזרחיים ומעל לכל כינון חוק יסוד: החקיקה הם שיובילו לתיקון אמיתי במערכת המשפט וישמשו חלופות ראויות לתכנית לוין.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מי בוחר את השופטים בישראל ולמה אסור לתת לקואליציה לעשות זאת?

שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.

סקירה

מדוע עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה חיונית להגנה על שלטון החוק?

הכוח המחייב של חוות דעתו המשפטית של היועץ, היותו מינוי בלתי תלוי וכן הבלעדיות והעצמאות שלו בהצגת עמדת המדינה בבית המשפט הם מאפיינים קריטיים בפעילותו. יש לשמור עליהם מפני היוזמות לפגוע במעמדו.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

איך בוחרים שופטים בישראל?

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

מאמר דעה

ללמוד מההיסטוריה: שינוי שיטת מינוי השופטים – רק בהסכמה רחבה

עם הקמת הוועדה לבחירת שופטים ב-1953 היא נתפסה כדרך הראויה לנטרול השפעת אינטרסים מפלגתיים על המינויים. על הקואליציה החדשה ללמוד מנבחרי הציבור של אז ולמנוע פגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

מאמר דעה

ביטול עילת הסבירות יחסום ביקורת על מינויים בכירים בממשלה ובקרה על החלטותיה

החלטות הממשלה עוסקות בין השאר בתקציבים של מיליוני שקלים ובהקמת גופים לאומיים. כבר כיום הביקורת עליהן מכוח עילת הסבירות מצומצמת מאוד וכך השאיפה לבטל אותה מבטאת רצון למשול ללא מעצורים.

אסופת ראיונות

תוכנית לוין-רוטמן בתקשורת

ראיונות עם חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בעניין תכניות שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן למערכת המשפט

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

הרפורמות המשפטיות בהסכמים הקואליציוניים

מה משמעות מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון? אילו שינויים מתוכננים בשיטת בחירת השופטים? התשובות לשאלות החשובות.

מאמר דעה

פסקת ההתגברות תפגע בכולנו, כולל באלה התומכים בה

כל אחת ואחד מאיתנו הם לפעמים מיעוט שנזקק להגנת בית המשפט מפני רוב דורסני. פסקת ההתגברות תפקיר אותנו לחסדי הקבוצות הקטנות שבלעדיהן אין קואליציה.

מסבירון

מינוי שופטים בישראל: שאלות ותשובות

מדוע לא רצוי לתת לקואליציה כוח מכריע בבחירת שופטי העליון? האם נכון לטעון שבישראל השופטים ממנים את עצמם? כל מה שחשוב לדעת.

מאמר דעה

פסקת ההתגברות תתגבר על הישגי המאבק המגדרי

פסקת התגברות עלולה להתגבר על פסיקות עבר ששללו הפרדה במרחב הציבורי. בהיעדר בג"ץ שיוכל להתערב ולמנוע פגיעה בזכויות נשים, מה ימנע מהאידיאולוגיה להפוך לחקיקה - ולמציאות?

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מהי פסקת ההתגברות?

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

כוחה הבלתי מוגבל של הממשלה בישראל

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

פסקת ההתגברות - כן לאיזון בין הרשויות, לא לריסוק בית המשפט

מהי פסקת ההתגברות? 

סקירה

מהי פסקת ההתגברות? המדריך המלא

ישראל היא מדינה חסרת חוקה משוריינת, רב-תרבותית, שסועה וסקטוריאלית. פסקת ההתגברות עלולה לדרדר אותה לכאוס חוקתי ולגרום לפגיעה במיעוטים. גם ההשוואה לקנדה אינה מבטיחה את קיום האיזונים והבלמים הנדרשים.

נגן
סרטון

איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם?

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.

סקירה

שימוע למועמדים לבית המשפט העליון - פגיעה בעצמאותם ובאמון הציבור

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

מאמר דעה

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | תמיכה גורפת בחוקי שר המשפטים

הסעיף העמום טומן בחובו מהפכה משטרית שתפר את האיזונים בין הרשויות ותותיר כוח יתר בידי הרוב הקואליציוני. פגיעה בסמכות ביהמ"ש לביקורת חוקתית, באמצעות פסקת התגברות, ולביקורת מינהלית כמו ביטול עילת הסבירות, תשאיר את זכויות האדם ללא הגנה מהותית.

מאמר דעה

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה

הפיכת היועמ"שים למשרות אמון של השרים ומנכ"לי המשרדים תסכל את יכולתם להגן על שלטון החוק ותפחית את אמון הציבור במשרדים.

ספרים