ביהמ"ש העליון

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא ביהמ"ש העליון

מאמרים

חוות דעת

חוק שירות ביטחון – תיקון סעיף המטרה

תכליתו העיקרית של כל חוק בנושא הגיוס צריכה להיות גיוס בני החברה החרדית לצה"ל. יש לשנות את סעיף המטרה תוך מתן משקל לשינויים שהתרחשו במציאות ובמצב המשפטי מאז 2022: אירועי השבעה באוקטובר, המצב הביטחוני וצורכי כוח האדם הנובעים מהם. יש לדאוג שהחוק יצמצם את אי השוויון ולא יפגע בעקרון השוויון וכן לקבוע סנקציות כלכליות כחלק ממטרות החוק.

מאמר דעה

הפיכה משטרית – טייק 2

בדיוק כמו לגבי אי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, שני שופטים שחסרים בו, וחלק מהשופטים בערכאות הנמוכות – גם ההצעה להפוך את נציב תלונות השופטים למינוי פוליטי נובעת מכך ששר המשפטים מנצל לרעה את כוחו ומסכל מינויים מאחורי התירוץ של "העדר קונצנזוס". בהקשר הנוכחי, הוא מסרב להמשיך נוהג שהיה קיים בכל המינויים בעבר משום שחלק מהתלונות מוגשות ביחס לעבודת בית המשפט העליון - ורק מי ששפט בבית המשפט העליון מכיר את אופן העבודה שם, כמו גם את המערכת כולה.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מערכת המשפט בישראל: תמונת מצב

כבר תשעה חודשים שאין נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, קיים עיכוב במינוי שופטים לעליון ולבתי משפט אחרים ושיקולים פוליטיים מנחים בבחירת וקידום שופטים. איך הגענו למצב הזה?

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ על מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון | כל מה שחשוב לדעת

ב-18 ביולי 2024 דן בג"ץ בעתירה הדורשת משר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם מינוי שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון. צפו בדיון.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

התותחים רועמים, אבל הנסיגה הדמוקרטית נמשכת

לא ממנים נשיא קבוע ושופטים לעליון, משטרה פוליטית נוקטת אלימות נגד משפחות חטופים, חקיקה שנועדה לפגוע ולהפחיד מורים ואנשי אקדמיה – השלטון לא רוצה מגבלות, אלא רק כוח בלתי מוגבל.

מדד הקול הישראלי

סקר יוני 2024: כמעט 80% מהציבור היהודי, כולל רוב ממצביעי הליכוד, תומכים בגיוס חרדים כללי או מדורג

בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מי ימנה את נציב תלונות הציבור על השופטים?

נציב תלונות הציבור על שופטים הוא תפקיד חשוב שחייב להיות נקי מאינטרסים פוליטיים, אבל לשר המשפטים יריב לוין ולח"כ שמחה רוטמן יש תוכניות אחרות: לקחת את סמכות בחירת הנציב מידי הוועדה לבחירת שופטים ולהעביר אותה לחברי הכנסת.

מאמר דעה

גם האו"ם מזהיר מפגיעה בעצמאות השופטים

הדווחית המיוחדת לעצמאות שיפוטית מתייחסת בדוח החדש שלה לחקיקה או למדיניות שמגבירות מעורבות ממשלתית או פרלמנטרית ישירה במינוי שופטים, ל"רפורמות" שמצמצמות ביקורת שיפוטית וכן למתקפות מילוליות על שופטים. לישראל כדאי מאוד להתייחס לאזהרותיה בכובד ראש.

מאמר דעה

התגובות בתקשורת החרדית לפסק דין הגיוס מעידות שגם המודרניים ביותר חשים במלחמה

בכל הנוגע לפסיקת בג"ץ ששללה את הפטור הגורף מגיוס צעירים חרדים, ומנעה המשך מימון מדינתי למוסדות החרדיים שבהם הם לומדים, אין הבדל ברטוריקה, בטון ובחריפות בין אמצעי התקשורת: העיתונים הממסדיים, האמונים על שמירת שערי החומה החרדית, כמו התקשורת החוץ-ממסדית השואפת תמיד לפרוץ גדרות, הגיבו באופן דומה. האופן שבו יתגלגלו המאורעות יכתיב לא רק את שאלת עתיד הזרם המרכזי, אלא גם את מגמת ההשתלבות של הציבור החרדי המודרני.

מאמר דעה

צה"ל קיבל הזדמנות היסטורית לשינוי

לאפשר למתגייסים החרדים להרגיש שייכים, לכבד אוכלוסיות אחרות ולגייס לפי צורכי הצבא. אחרי פסיקת בג"ץ – צה"ל חייב להוביל בנחישות את המהלך, בדרך לשוויון אמיתי.

הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה

גיוס חרדים: מה צריך לעשות עכשיו?

על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.

מאמר דעה

פסק הדין בעניין הפטור הגיוס והתמיכות בישיבות מחזק את מעמד היועמ"שית

בקשות לייצוג נפרד, שלא על ידי היועצת המשפטית לממשלה, הפכו תכופות מאוד בממשלה הנוכחית, הן ביחס לחקיקה שהממשלה מבקשת להעביר באמצעות הרוב הקואליציוני והן בנוגע להחלטות. דווקא בעטיין חשובה הקביעה של בג"ץ בפסק דין הגיוס, החוזרת פעם נוספת על עמדת היועמ"שית כמחייבת את הממשלה.

מאמר דעה

פסיקת בג"ץ בעניין הפטור מגיוס נועדה בעיקר להגן על שלטון החוק במדינת ישראל

השאלה הדרמטית שמהדהדת אחרי הפסיקה לא נוגעת רק לאופי ההסדר החקיקתי שהכנסת תחוקק ביחס לגיוס החרדים, אלא לשאלה האם הממשלה תמשיך לנקוט צעדים שיובילו לשינוי באופי היחסים בין רשויות השלטון – כמו אלה שנכללו ב"רפורמה המשפטית" - על מנת להכשיר הסדר מפלה.

מאמר דעה

פסיקת בג"ץ בנושא חוק הגיוס: כרטיס אדום לניסיון לפגוע במעמד היועמ"שית

ייתכן שבבג"ץ הפטור מגיוס, הממשלה האמינה שיש "מחנה שמרני" בבית המשפט העליון  שיתמוך בפגיעה במעמד היועצת המשפטית. בפועל, ההרכב הבהיר פה אחד ובמילים נחרצות: "ההחלטה להתיר ייצוג נפרד נתונה לשיקול דעת היועצת המשפטית לממשלה". אם תוכל הממשלה על דעת עצמה לקבל ייצוג על ידי עורך דין חיצוני מטעמה, לא רק שייפגע מעמד היועצת המשפטית לממשלה, גם לא ניתן יהיה לקיים את עקרון כפיפות השלטון לחוק.

מאמר דעה

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים: הפגם בהליך קבלת החלטת הממשלה בעניין הייצוג הנפרד בבג"ץ חוק הגיוס

החלטת הממשלה בנוגע לייצוג לא הופצה מראש למשרדי הממשלה ולא נתמכה בחות דעת משפטית, כנדרש בתקנון. מדוע? משום שהתקנון מסמיך את ראש הממשלה להורות למזכיר הממשלה להעמיד על סדר יומה של הממשלה הצעה שלא נכללו בה הפרטים הנדרשים "במקרים מיוחדים או בשל דחיפות העניין". אולם מתשובת היועמ"שית לעתירה בעניין הייצוג התברר כי כלל לא הוצגו טעמים כאלה, שמנעו מהממשלה להעביר את החלטתה בהתאם לתקנון, והדבר נעשה במכוון.

סקירה

אבני דרך בהליך המשפטי לגיוס החרדים

מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.

מאמר דעה

פסק הדין של בג"ץ בעניין הפטור מגיוס והתמיכות לישיבות: צפוי, חד ופה אחד

בפסיקה אמנם אין מספרים, אין היקפי גיוס, אין קביעות ביחס לגיוס ההדרגתי, אולם היא קובעת חובה ברורה: "על המדינה לפעול לגיוס החרדים, בהתאם להוראות החוק". העובדה שנכתבה בידי מ"מ הנשיא פוגלמן ושנעדרות ממנה דעות מיעוט, דעות יחיד או הערות של יתר השופטים מעידה שבשאלת שלטון החוק כל המחלוקות מתפוגגות.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

פסיקת בג"ץ ביחס לפטור מגיוס לחרדים מבהירה שיש להנהיג את חובת השירות לכל

אסור שבמחטף ועקב לחצים פוליטיים יידון חוק השתמטות חדש בניסיון לעקוף את הפסיקה. כל חוק חלופי יהיה חייב לכלול את עיקרון חובת השירות לכל, ויש לאכוף זאת באמצעות סנקציות כלכליות ואישיות: מי שלא יתגייס לא יהיה זכאי למימון מהמדינה.

פרויקט מיוחד

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ ב"תיקון בן גביר" לפקודת המשטרה: עצמאות המשטרה וגבולות התערבות הדרג הפוליטי

באמצעות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ביקש השר לשמש כ"מפכ"ל-על" של המשטרה ולהתוות עקרונות פעילות ומדיניות בתחום החקירות. המדינה טוענת כי התיקון פותח צוהר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח המשטרתי, מפר את האיזונים והבלמים בפעילות המשטרה ולפיכך אינו חוקתי. צפו בדיון.

מאמר דעה

החוב החקיקתי של ועדת החוץ והביטחון אחרי ההצבעה על רציפות חוק הגיוס

יועמ"שית הכנסת הציבה שורת תנאים להליך חקיקת חוק הפטור מגיוס, ובהם קבלת נתונים עדכניים ממערכת הביטחון, שמיעת עמדות הציבור והתחשבות בעקרונות שקבעו שופטי העליון ביחס לגיוס תלמידי ישיבות. אי עמידה בהם יקל על בג"ץ לבטל את החוק ללא קשר לנוסחו העדכני.

מאמר דעה

ה"אחדות" ככלי למתקפה על מערכת המשפט

שר המשפטים עושה שימוש ציני ומקומם ברטוריקה של "הסכמה רחבה" כדי לשנות כללים בלתי פורמליים חשובים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים: כלל הסניוריטי, דרך קבלת ההחלטות בוועדה וחוסר רלוונטיות של שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים.

מאמר דעה

תיק הגיוס: מי מייצג את מי?

בישראל, העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. בבג"ץ חוק הגיוס אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד לממשלה. השופטים הבהירו שנושא הייצוג יהיה חלק מפסק הדין, ושהממשלה לא יכולה להרחיב את גבולות הייצוג שלה.

סקירה

כך נראית "הרפורמה השקטה": תהליכי החלשת הדמוקרטיה נמשכים

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

מאמר דעה

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ חוק הגיוס: השופטים רוצים להכריע

ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים בדיון. בסיום הדיון הדגיש מ"מ הנשיא פוגלמן כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס". השאלה היא מה תעשה המדינה בעניין הגיוס עד לפרסום פסק הדין.

פרויקט מיוחד

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ על גיוס החרדים ועל חוקיות התמיכה בישיבות בהעדר חוק פטור או דחיית שירות בצה"ל

ב-2 ביוני 2024 דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

מאמר דעה

צווי המעצר לנתניהו וגלנט בהאג הם רעידת אדמה של ממש

החלטת התובע כרים קאן מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. היא נשענת על בסיס עובדתי רעוע ביותר, לאור מאמצי ישראל להבטיח סיוע הומניטרי לתושבי עזה, ויוצרת סימטריה פגומה וחמורה בין ישראל, דמוקרטיה המחויבת לשלטון החוק, לבין חמאס, ארגון טרור רצחני שמבצע ג'נוסייד. עם זאת, על ישראל להתנהל בתבונה מול בית הדין כדי שתמשיך ליהנות מגיבוי בינלאומי נרחב.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

מה משמעות צווי המעצר שביקש התובע בביה"ד הפלילי בהאג?

התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.

מסבירון

הקדמת גיוס בני המכינות, מתנדבי שנות השירות ותלמידי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לצה"ל | כל מה שחשוב לדעת

בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?

סקירה

תהליכי החלשת הדמוקרטיה: תמונת מצב בתום מושב החורף של הכנסת, אפריל 2024

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

מאמר דעה

תזכורת: המשטרה שייכת למדינה ולא לשר

בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.

מאמר דעה

צו הביניים של בג"ץ ביחס לחוק הגיוס והשוויון בנטל: אם אין חוק, אין תקציב

השופטים מתייחסים בהחלטתם ל"טענות כבדות המשקל" הנוגעות לחוקיות החלטה 682, שמכוחה לא ננקטו הליכים לגיוס תלמידי הישיבות. אמירתם עלולה להקשות על הממשלה לקבל החלטות דומות בנוגע לדחיית שירות גורפת לתלמידים, למשל למשך שלושה חודשים נוספים עד שיוסדר מתווה גיוס ראוי.

מאמר דעה

כרסום במנגנונים בלתי-רשמיים המגנים על עצמאות הרשות השופטת

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

מאמר דעה

ההליך להדחת השופט כבוב באמצעות הוועדה לבחירת שופטים - התעמרות בלתי עניינית

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

מאמר דעה

ההתנהלות המתגלה בחידוש דיוני הוועדה לבחירת שופטים עלולה לפגוע בעצמאות השיפוטית

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

מאמר דעה

לכו בעקבות הכסף: על המלחמה, גיוס בני הישיבות ותקציב המדינה

העובדה שצה"ל חדל להעניק דחיית שירות לבני הישיבות יצרה בעיה מהותית: העדר בסיס חוקי לתקצוב המוסדות התורניים שבהם לומדים בני הישיבות. התמודדות עם בעיה זו היא המפתח לדיון עומק בשאלת הגדלת שיעורי הגיוס של הצעירים החרדים ושילובם במעגל העבודה. מטרות אלה יושגו באמצעות שימוש בתמריצים כלכליים כגון הפחתה משמעותית של התקציבים שיינתנו למוסדות תורניים שבהם לא משרתים בצבא.

משדר מיוחד

שרקי & פלסנר | מתגייסים לשוויון

לקראת הדיון ההיסטורי בבג"ץ בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל ב-26 בפברואר 2024 משוחח העיתונאי יאיר שרקי עם נשיא המכון יוחנן פלסנר שעוסק בסוגיה זה כ-15 שנה ועמד בראש ועדת פלסנר לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל.

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ על גיוס החרדים ועל חוקיות התמיכה בישיבות בהעדר חוק פטור או דחיית שירות בצה"ל

ב-26 בפברואר 2024 דן בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מה אפשר ללמוד מפסק הדין הפוסל את ביטול עילת הסבירות?

כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

פסילת ביטול עילת הסבירות בבג"ץ מזכירה שאין מקום לכוח בלתי מוגבל לשלטון

התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מאמר דעה

המדינה חייבת להבהיר את גבולות ההגנה העצמית לאור ההתחמשות המואצת

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

מאמר דעה

האמנם יש צורך לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים?

המודל ה"דמוקרטי" לבחירת דיינים נבע מאילוץ ועורר ביקורת לאורך ההיסטוריה היהודית. המנגנון הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים קרוב ברוחו לדגמים שהונהגו בקהילות יהודיות בעקבות אותה ביקורת.

מאמר דעה

פסק דין הסבירות – לאן הולכים מכאן

ראוי שחברי הכנסת אשר זעמו על כך שבג"ץ מבקר חוקי יסוד ילינו בראש ובראשונה על עצמם. לאורך שנותיה נמנעה הכנסת מלחוקק את חוק יסוד: החקיקה. חובה על הכנסת הבאה לחוקק זאת סוף כל סוף בהסכמה רחבה, תוך איזון ועיגון מערכת היחסים בין הרשויות.

מאמר דעה

מלונדון לירושלים: כשבית המשפט הוא המגן האחרון מפני אובדן הדמוקרטיה

בית המשפט העליון הבריטי הבהיר זה מכבר כי הדמוקרטיה, שלטון החוק, בתי המשפט והביקורת השיפוטית מוגנים אפילו מפני הפרלמנט. ישראל לאחר מתן פסק דין הסבירות צריכה להפנים את הלקח הבריטי ולשמור על שיח דמוקרטי בריא של שלטון החוק והקפדה על הפרדת רשויות.

מסבירון

פסיקת בג"ץ בעניין חוק הנבצרות: כל השאלות והתשובות

במרץ 2023 אישרה הכנסת את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מהממשלה. השבוע, קיבל בג"ץ את העתירה נגד התיקון והכריז שייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. מה היו הנימוקים ומה השלכות הפסיקה?

פרויקט מיוחד

ניתוח עמדות שופטי בג"ץ בפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

מאמר דעה

פסק דין הסבירות במבט-על: יש דין, יש דיין ויש סמכות לביטול חוק יסוד

דעת הרוב קבעה כי התיקון לחוק יסוד: השפיטה פגע בהפרדת הרשויות, בשלטון החוק ופטר בפועל את ראש הממשלה והשרים מחובתם לנהוג בסבירות. רוב חוצה מחנות בקרב השופטים שתמך בסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד במקרה שהכנסת חורגת מסמכותה המכוננת - הוא תקדים בעל משמעות היסטורית. פסק הדין מחייב מחשבה על הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

מסבירון

מה פסק בג"ץ בעניין ביטול עילת הסבירות והאם המשבר החוקתי בפתח? שמונה דברים שחשוב לדעת

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה לפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות

רוב של לפחות 12 מתוך 15 שופטים קבע שבג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד הפוגעים אנושות במאפיינים הבסיסיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הפסיקה מספקת הוכחה נוספת לצורך בהסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

מאמר דעה

תקנות שעת חירום מסכנות את ישראל בשעת מלחמה

19 תקנות שעת חירום התקינה הממשלה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שימוש רחב בהן ממשיך את הקו שננקט במשבר הקורונה, פוגע בשלטון החוק ועלול לסכן את הדמוקרטיה. העובדה שהכנסת יכולה לתפקד שומטת את הקרקע מתחת לתקנות ומחייבת את המחוקקים לבצע את תפקידם.

מסבירון

מיהו הגורם המוסמך לאשר עסקה להשבת החטופים, הכוללת שחרור אסירים?

האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – ראש הממשלה? הממשלה במליאתה? הקבינט? ואולי קבינט המלחמה שהוקם לאחרונה? כל השאלות והתשובות.

סקירה

לוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך 15 יום: המשמעויות והסוגיות שעל הפרק

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

מאמר דעה

הותרת בית המשפט העליון ללא נשיא קבוע היא החלשה מכוונת של המערכת

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

מסבירון

כיצד מתנהלת הרשות השופטת במצב החירום המיוחד של "חרבות ברזל"?

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ בחוק הנבצרות

התיקון לחוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה עצמו, באישור של שני שלישים מחברי ועדת הכנסת או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה, רשאים להודיע על נבצרות ראש הממשלה. הוא מבטל את מצבי חוסר התפקוד שהוכרו בעבר בפסיקה ובפרט את ה"נבצרות המשפטית". ב-28 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב מורחב בן 11 שופטים בעתירה והתמקד בשאלה האם יש לדחות את תחולת החוק.

מאמר דעה

הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות: יש דין ואין דיין

המסר הברור שעלה מעמדות השופטים ביחס לתיקון לחוק יסוד: השפיטה הוא שחובה על הממשלה לנהוג כלפינו בסבירות - אבל זו חובה ללא אכיפה, כי שוללים מבג"ץ את הכוח לאכוף אותה. הוויכוח העקרוני התגלע דווקא בין השופטים, שעל אף שביקרו את נוסח החוק חלוקים בנוגע לביטולו.

מדד הקול הישראלי

סקר אוגוסט 2023: רוב גדול ויציב בציבור תומך בהידברות ובפשרה ביחס לשינויים במערכת המשפט; 40% תומכים בהימנעות מגיוס חובה אם יינתן פטור לתלמידי ישיבות חרדים

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

האם לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד?

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות

ב-12 בספטמבר 2023 ידון בית המשפט בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות המבקשות לבטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או של שרים. זהו אחד הדיונים החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון, שבו יידונו שמונה מתוך העתירות הרבות שהוגשו נגד החוק.

מאמר דעה

מה רע בסניוריטי?

בחירה "אוטומטית" של ותיק השופטים לנשיא בית המשפט העליון היא הערובה לעצמאות וליציבות בית המשפט וכן מונעת פוליטיזציה של הליך המינוי. הכרזת השופט יוסף אלרון על התמודדות לתפקיד, באופן שיפגע בעיקרון הסניוריטי, מעלה חשש לפגיעה בליבת העצמאות של הרשות השופטת ומעוררת שאלות בנוגע להבטחות "פוליטיות" שיבטיח לפוליטיקאים בוועדה ולשיקולים לבחירתו.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

האיומים על מערכת המשפט מעידים שההפיכה המשטרית כבר כאן

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

מאמר דעה

נבצרות? אולי מהכנסת הבאה

במקרה של התיקון לחוק יסוד: הממשלה הנוגע לנבצרות, כל נסיבות החקיקה מלמדות שמדובר בחוק פרסונלי: הליך חקיקה מואץ שמטרתו לשפר את מצבו המשפטי האישי של רה"מ. מהדיון שנערך בעתירה נגדו לבג"ץ ומשאלות השופטים עלתה אפשרות "ביניים" שבין ביטול חוק היסוד לבין השארתו על כנו: דחיית תחולתו לכנסת הבאה.

מאמר דעה

הקשר ההדוק בין ביטול עילת הסבירות לחוק הנבצרות

שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.

מאמר דעה

ביטול עילת הסבירות סיפק שיעור חשוב בעריצות הרוב

התיקון שעבר השבוע בכנסת הוא תיקון עצום ממדים המסיר בצורה גורפת וקיצונית בלמים המגנים מפני כוח מוחלט של השלטון ופוגע פגיעה אנושה וחסרת תקדים בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לבג"ץ יש את כל הכלים הדרושים לבטל אותו.

מאמר דעה

ביטול עילת הסבירות רמס את ליבת הזהות הדמוקרטית, הכדור בידי בג"ץ

לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מה באמת חושבים שופטי העליון על ביטול עילת הסבירות?

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

ביטול עילת הסבירות ייגמר בריסוק הדמוקרטיה

ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

למה חשוב שבוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג של האופוזיציה?

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

מדד הקול הישראלי

סקר מאי 2023: עלייה בשיעור הישראלים האופטימיים ביחס לביטחון המדינה אחרי מבצע "מגן וחץ" – אך הם עדיין מיעוט

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

אם משתלטים "רק" על הוועדה לבחירת שופטים כבר לא צריך "רפורמה"

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

סקירה

למרות הבעיות, מתווה הנשיא מניח תשתית ראויה לרפורמה במשפט

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

חוות דעת

תיקוני לוין-רוטמן לחוק יסוד: השפיטה הם סכנה מיידית לדמוקרטיה

מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון למסמך "הצעה לפשרה" של גיורא איילנד, יובל אלבשן, גיורא ירום ודניאל פרידמן

המתווה מותיר בידי הקואליציה כוח בלתי מוגבל לחקיקת חוקי יסוד, מבלי שבית המשפט יתערב בה. שתי החלופות שהוא מציע ביחס לוועדה למינוי שופטים מבטאות פוליטיזציה כמעט מלאה, ובנוסף הוא מצמצם את סמכות היועמ"שים.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מהי עילת הסבירות ולמה רוצים לבטל אותה?

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.

מאמר דעה

שלילת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד תתן כוח אבסולוטי לקואליציה

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

הודעה לעיתונות

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2022: ירידה מתמשכת באמון הציבור במוסדות המדינה

המדד מציין 20 שנות מדידה וניתוח ומצביע על רוב התומך בכך שלביהמ"ש העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הנוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לעתיד המדינה, ועם זאת הרוב מעוניינים להישאר בארץ.

 

מאמר דעה

הרפורמה האמיתית שצריכה מערכת המשפט

תיקון חוק יסוד: הלאום, קיצור הליכים פליליים ואזרחיים ומעל לכל כינון חוק יסוד: החקיקה הם שיובילו לתיקון אמיתי במערכת המשפט וישמשו חלופות ראויות לתכנית לוין.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מהי פסקת ההתגברות?

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

כוחה הבלתי מוגבל של הממשלה בישראל

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

פסקת ההתגברות - כן לאיזון בין הרשויות, לא לריסוק בית המשפט

מהי פסקת ההתגברות? 

סקירה

תדירות פסילת הוראות חוק על ידי בית המשפט העליון

אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות משמיעים כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים, בין היתר בהשוואה לבתי משפט אחרים בעולם. לטענה זו אין בסיס.

מאמר דעה

הצעת סער: ראויה ומאוזנת

ההסדר שהציע שר המשפטים גדעון סער, לפיו הליך השימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יועבר בשידור חי בטלוויזיה, הוא ראוי ומאוזן. לא מדובר ב"שימוע" שבו כל אדם יכול לשאול את המועמד לעמדותיו, אלא בשידור ישיר של דיוני ועדת המשנה, ולכן יש להסדר החדש חשיבות רבה, בכך שייתן ביטוי לחשיבות של עקרון השקיפות

2020 מול 2005: תמונת הראי של אמון הציבור בבית המשפט

מגמה של אי אמון ציבורי בבית המשפט העליון משמאל או מצד הציבור הערבי, לא פחות מסוכנת פחות מזו שמגיעה מימין. אכזבה ציבורית מנפילת המבצר מסוכנת בדיוק כמו אכזבות מהתרחבות גבולותיו

מאמר דעה

איך למנוע פוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים?

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה

נגן
סרטון

איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם?

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.

הערת פסיקה

דברים בזכותה של זכות העמידה הציבורית

ניתן לזהות בשנים האחרונות מגמה פסיקתית בקרב חלק משופטי העליון, ביחס לזכות העמידה הציבורית אשר הרחיבה את העיסוק בתופעה שמכונה בקרב המשפטנים "עותר שמתעבר על ריב לא לו". עם זאת, פסק דין חדש מהשבוע שעבר מלמד על תופעה חדשה ומטרידה בהרבה מהרחבת זכות העמידה - ה"נפגע מהשלטון המפחד לריב את ריבו"

סקירה

תפקוד בתי משפט בעולם בתקופת מגפת הקורונה

בזמן שבישראל השביתו כמעט את כל הפעילות של מערכת המשפט - כיצד מתפקדים בתי משפט בדמוקרטיות אחרות בעולם בתקופת מגפת נגיף הקורונה?

מאמר דעה

אופוזיציה וייצוג יחסי בוועדה לבחירת שופטים

הרכב הוועדה לבחירות שופטים כולל, בין היתר, שני חברי כנסת שהכנסת בוחרת. מזה כ-25 שנים, התקבע נוהג לפיו לפחות חבר ועדה אחד נבחר מסיעות האופוזיציה, אולם יש צורך בעיגונו במסגרת חוק יסוד: השפיטה

האם על בית המשפט להתערב בשאלת הרכבת הממשלה?

האם ניתן בעת הזו להעביר חוק שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה, ומה תפקידו של בית המשפט בשאלת הרכבת הממשלה? בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה על חקיקה פרסונלית, שפיט ולא שפיט ושיקול הדעת של הנשיא

סקירה

האם יש להגביל את משך כהונת שופטי בית המשפט העליון?

הממוצע הכולל של תקופת הכהונה של שופטי בית המשפט העליון מאז הקמתו עומד על 12.4 שנים. יש הטוענים כי הגבלת כהונת השופטים, כפי שמקובל בבתי המשפט לחוקה באירופה, תמתן את הפגיעה הנטענת של הביקורת השיפוטית בעקרון ההכרעה הדמוקרטית, אך האם הדבר באמת הכרחי?

מאמר דעה

איש שלטון החוק והדמוקרטיה המהותית

משנתו של השופט בדימוס ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל, ראתה בהיותה של ישראל מדינה יהודית, כזו הדוגלת גם בערכים דמוקרטיים ומחויבת לשוויון מלא לכלל אזרחיה, ערך ראשון במעלה. תרומתו והישגיו בתחום שלטון החוק וזכויות האדם עיצבו את דמותה של המדינה, וראוי להוקירם ולשמרם

מאמר דעה

בג"ץ קושר את ידי זרועות הביטחון?

התפיסה הרווחת לפיה בג"ץ קושר את ידי מערכת הביטחון, שגויה. סקירה קצרה באשר להלכות בית המשפט בקשר לאמצעים חריגים למלחמה בטרור מצביעה דווקא על ההפך - הוא כמעט תמיד מקבל את עמדתם ולא קושר את ידיהם

חוות דעת

צמצום סמכויות בג"ץ: פגיעה אנושה בשלטון החוק

המשפט המנהלי הוא אחד הכלים החשובים, ובישראל גם מהיחידים, לפיקוח על השלטון ועל האופן בו הוא מפעיל את סמכויותיו. היוזמות לצמצום סמכויות בג"ץ והביקורת המנהלית על הכנסת והממשלה, יפגעו בשלטון החוק בישראל ולמעשה יעניקו לשלטון כוח בלתי מוגבל

מאמר דעה

מי ירסן את ההון והשלטון

הדיון הציבורי על החלשת בג"ץ כמעט ולא עוסק בשאלת הרגולציה והמגזר העסקי. התוצאה של פעולה כזו לא תתבטא בחיזוק הרשות המבצעת, אלא דווקא בחיזוק המגזר העסקי ובהעצמת שליטתו בממשלה עצמה

חוות דעת

יש לשמור על ההגנה המשפטית על זכויות חוקתיות

החלשת כוחו של בית המשפט העליון תפגע באופייה הדמוקרטי של ישראל, תהפוך את החוקה לכלי בידי הממשלה, תחליש את המשילות ותפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל כדמוקרטיה שיש בה הגנה משפטית על זכויות חוקתיות

סקירה

החלטות מנהליות שנפסלו על ידי בג"צ

אילולא בג"ץ, לא היו לנו טייסות בחיל האוויר או בתי ספר ממוגנים בשדרות, ולא היה מי שידאג להשוואת השכר בין המינים, זכויות הקהילה הלהט"בית או יגביל את שכר הבכירים. הנה כמה דוגמאות למה חייבים לשמור על בג"ץ

סקירה

שימוע למועמדים לבית המשפט העליון - פגיעה בעצמאותם ובאמון הציבור

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

נגן
מאמר דעה

אסור להרוס את שיטת מינוי השופטים

הסערה האחרונה במערכת המשפט אינה בהכרח מעידה על הכלל. שיטת מינוי השופטים בישראל, ובכללה הרכב הוועדה למינוי שופטים, מצליחים לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים, ולהשאיר שיקולים פוליטיים מחוץ לדלתות הוועדה. על כן, המצב אינו דורש שינוי מקיף, אלא תיקונים קלים בלבד

נגן
קמפיין

שילוב נשים בצבא - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון?

פסק דין בעניין אליס מילר, סלל את הדרך לשינוי חברתי והגברת השוויון בין המגדרים. ברוב דעות פסק בית המשפט העליון שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הינו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. בג"ץ אליס מילר הוא אחד מפסקי הדין המכוננים שהשפיעו על השיח הנוגע לשוויון מגדרי ומהדהד עד ימינו בכל תחומי החיים. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

נגן
קמפיין

הפרדה עדתית בחברה החרדית - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון?

השד העדתי עדיין חי וקיים. אפליה עדתית במוסדות החינוך הייתה דבר שבשגרה בקרב החברה החרדית, עד שהגיעה פסיקת בג"ץ, שקבעה כי ההפרדה העדתית נוגדת לערכי כבוד האדם, הזכות השוויון והזכות לחינוך וכי אלו אינם ניתנים לערעור

נגן
קמפיין

הזכות לחינוך ושוויון - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון?

לתלמידי החינוך המיוחד מגיעות הזכויות לחינוך ולשוויון, כך פסק בג"ץ, ובעקבות הפסיקה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך משלב. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

נגן
קמפיין

מיגון בתי הספר בשדרות - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון

בזכות קביעת בג"ץ, ובניגוד לשיקולי התקציב ועמדתה של ממשלת ישראל, מוגנו כל הכיתות בעיר שדרות. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

מאמר דעה

כבודו?

זה שני עשורים החברה הישראלית עסוקה בערעור אמינותו של המערכת המשפט. בעבר, היה זה בעיקר הימין שנשב צינה כלפי בית המשפט. כיום, במהלך שאין לטעות בזיהויו, השמאל פועל בצורה דומה

מאמר דעה

מי לחיים ומי למוות

בג"ץ קיבל אתמול את עתירתן של חמש נשים חולות סרטן, תושבות רצועת עזה, אשר ביקשו לקבל טיפול רפואי למחלתן בבתי חולים במזרח ירושלים. בכך, הוא דחה את עמדת המדינה, אשר הודיעה כי למעט במקרים חריגים, לא תאפשר לחולים מעל גיל 16 בעלי קרבה לחמאס לקבל טיפול רפואי בארץ, אלא רק בגדה ובחו"ל

מאמר דעה

האם מערכת המשפט נאבקת בעבירות השנאה?

גזרי דין שניתנו בשנים האחרונות מגלים כי ישנו פער בין הטרמינולוגיה של בית המשפט בנוגע לחומרת עבירות ממניע גזעני לבין העונש אותו הם משיתים – פעמים רבות ללא מאסר בפועל. על הפרקליטות ובתי המשפט לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע להעמדה לדין והענישה בגין עבירות שנאה

מאמר דעה

הקפאת הסכם הגירוש

זמן קצר לאחר שברכנו את ממשלת ישראל על ההסדר שהגיעה אליו עם נציבות האו"ם לפליטים ועל ההחלטות שקיבלה באשר לטיפול בתושבי דרום תל אביב ובמבקשי המקלט שיישארו בישראל, הודיע אתמול ראש הממשלה נתניהו על הקפאת ההסכם

חוות דעת

ביקורת שיפוטית על חקיקה

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הצעת החוק שתאסור על בג"ץ לפסול חוקים: "פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ובזכויות האזרח והמיעוטים בישראל"

מאמר דעה

אין מקום לבהלה

על בית המשפט העליון בישראל מוטל הנטל הכבד של עמידה מול השררה בתנאים לא פשוטים. עליו להגן על זכויות האדם והמיעוט בישראל כנגד רוב מזדמן בכנסת, כנגד מנגנון בירוקרטי דורסני, כנגד שאפתנות פוליטית פוגענית.

מאמר דעה

רוב מהומה על לא מאומה

הקרב שמנהלת שקד על המינויים הבאים לבית המשפט העליון והמחיר שכולנו משלמים עבור הקרב הוא אמיתי וכואב וילווה את הדמוקרטיה הישראלית הרבה אחרי ששאלות מינויים אישיות כבר ישכחו.

מאמר דעה

כשהוא נדחק לפינה, העליון מנהל את יחסי דת ומדינה בישראל

אקורד הסיום של השנה, מלחמות השבת הסוערות שחווינו, ממחישות שוב כי עצימת העיניים מול סוגיות דת ומדינה והצורך לבחון את ההסדרים הקיימים מסוכנת - לא רק לחברה אלא גם לבית המשפט העליון, שלפחות במידה מסוימת, נגרר על כרחו להכריע בסוגיות אלו, ובכך מוצא את עצמו בליבת הסכסוך הערכי בישראל, ותחת אש צולבת באשר יכריע.

מאמר דעה

ביטול מצעד הגאווה בב"ש: כניעה לבריונות

בית המשפט העליון זיכה בשבוע שעבר את הבריונות עם קביעתו שאין לקיים את מצעד הגאווה בבאר שבע. הדיון העיקרי בדבר חשש מאלימות, איפשר לבריונות לרמוס את חופש ההפגנה. 

מאמר דעה

לשמור על עצמאות השופטים

על מנת להילחם בעבריינות ובריונות מסוכנות יש להוסיף משאבי אכיפה משטרתיים וחקיקה מחמירה. אבל אסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ואסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם.

מאמר דעה

לשמור על בית המשפט והדמוקרטיה

בימים אלה מגבש ראש הממשלה יחד עם שותפיו הפוטנציאליים את קווי היסוד של מפלגתו. אלו ימים קריטיים לדמוקרטיה. מה תבחר הממשלה החדשה לשים בראש סדר עדיפויותיה? האם פגיעה בסמכויות בית המשפט והחלשת עקרונות דמוקרטיים, או שאולי דווקא הבטחה על שמירת המקום שאמור להגן ולבצר את זכויות המיעוטים. ד"ר עמיר פוקס, במאמר שפורסם בעיתון הארץ.

להגן, לחזק ולקדם – תפקידי שר המשפטים הבא

אנו נמצאים בתקופה רגישה, אולי גורלית, של מתקפה-רבתי על הדמוקרטיה בישראל. שר המשפטים הבא יאלץ לתפקד כשומר סף וכמגן מפני ניסיונות לפגוע בדמוקרטיה הישראלית – בחקיקה, בפגיעה במערכת המשפט, ובאופי המדינה. יהיה עליו להוביל רפורמות במערכת המשפט ולקדם שינויים נדרשים שיחזקו את שלטון החוק ואת זכויות האדם והמיעוט.

מאמר דעה

על הפוליטי והשנוי במחלוקת לפי בית המשפט הגבוה לצדק

רשות השידור אפשרה לפרסם שני תשדירי פרסומת בעלי אופי "שכנועי", של המטה לחוסן לאומי ושל חב"ד, אך סרבה לתשדיר של "בצלם" ובו שמות ילדים פלשתיניים שנהרגו ב"צוק איתן". עתירה לבג"ץ נגד החלטה זו נדחתה וקריאת פס"ד מותירה טעם חמוץ בפה.

מאמר דעה

מעשה בלעם בכנסת

בג"ץ הוא שחקן מרכזי בסוגיית גיוס החרדים והוא שהכריח את הכנסת לחוקק את החוק לשוויון בנטל עליו עומלת ועדת שקד בימים אלה. אך החוק המתגבש מסתמן כבעייתי ונשאלת השאלה - האם הכנסת עומדת לחוקק חוק שיכריח את בג"ץ לבטל אותו?

מאמר דעה

מה אפשר ללמוד מבג"ץ המסתננים על התוויית מדיניות בישראל?

האבק מתחיל לשקוע מן ההמולה סביב פסילת בג"ץ את התיקון לחוק המסתננים. מאה ועשרים העמודים של פסק הדין עמוסים בדיונים משפטיים בסוגיה מהי ההתמודדות הראויה עם התופעה המורכבת של ההגירה הבלתי חוקית. אך פסקה אחת בפסק הדין מספקת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של תהליכי התוויית המדיניות בישראל. התמונה המטרידה הנחשפת היא בעלת השלכות רוחב בלתי מבוטלות. 

מאמר דעה

דחיית גיוס לתלמידי ישיבות "שתורתם אומנותם" - מתווה לפתרון

הסדר "תורתו אומנותו" עומד בפני שינוי משמעותי, אותו יש לתכנן עם המגזר החרדי כדי ליצור תהליך שימשיך את השינוי שיצר חוק טל. אם יוחלט על מגבלות מספריות להסדר, עליהן להיות כאלה שיאפשרו את המשכו הטבעי של התהליך שנוצר בעקבות החוק, באופן שימנע הגעה לנקודת שבר של תלמידי ישיבות המבקשים ללמוד ונדרשים להפסיק את לימודיהם התורניים.

מאמר דעה

לגייס את החרדים ולקצר את שירות החובה

הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף. 

מאמר דעה

אחריות שיפוטית במיטבה

מתברר שבית המשפט העליון הוא שק חבטות מצוין. מה שלא יעשה – יהיה מי שישגר לעברו בעיטה. מי שבוחן במבחן התוצאה את התנהלותו של בית המשפט בפרשת גיוס החרדים לצבא חייב להודות שאלמלא מהלכיו של בית המשפט, לא היה ככל הנראה שינוי חיובי בנושא זה. בית המשפט משמש בחברה הישראלית כזרז לשינויים חברתיים.

מאמר דעה

הצעת חוק יסוד החקיקה – פגיעה אנושה בבית המשפט העליון

תזכיר חוק יסוד החקיקה כולל בחובו מהפכה של ממש: בכוחם של 65 ח"כים יהיה לגבור על פסיקה של בג"צ כי חוק הוא בלתי-חוקתי. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס המתנגדים נחרצות לחוק, שעלול להביא לפגיעה קשה בזכויות מיעוטים.

מסלול עוקף אמת דיברתי

בית המשפט העליון הפך בהחלטתו את פסק הדין שנתן השופט סולברג במחוזי בעניין סכסוך לשון הרע בין סרן ר' לבין אילנה דיין וחברת טלעד. תהילה שוורץ אלטשולר מנתחת את פסק הדין וקוראת לעיתונות להנהיג סדר בביתה אך אומרת כי טוב עשה ביהמ"ש העליון שהחזיר גם את האוויר לריאותיה של העיתונות החופשית.

מאמר דעה

התיקון לחוק למניעת הסתננות: תיוגם של מבקשי מקלט כפושעים

ב 16.9.2013 בג"צ פסל את תיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות שאפשר את החזקתם של מבקשי מקלט במעצר ממושך. בהרכב מורחב של 9 שופטים נקבע כי התיקון אינו חוקתי ובטל. הממשלה – והכנסת – בחרו לפסוע בדרך שאינה תואמת הן את ההגנה על חירות האדם הקבועה במשפט החוקתי הישראלי והן את מחויבויתיה הבינלאומיות של ישראל לפי אמנת הפליטים.

מאמר דעה

"הבורר": גרסת מדינת ישראל

בתאריך 10.1.12, דנה ועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת חוק בתי המשפט – בוררות חובה. מדובר בהצעה מסוכנת, המשקפת התנערות מוחלטת של המדינה מאחריותה לספק "חבילת שירותים" בסיסית לאזרחיה. הצעה זו פוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות. יוצא אפוא שעל מזבח החתירה להליך יעיל מוקרבות זכויות אדם בסיסיות. 

מאמר דעה

נאמן משחק "פוקר יהודי"

הצעת החוק לשינוי בחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים מהווה שינוי של כללי המשחק בצורה דרמטית. שינוי כזה חייב להיעשות לפני הבחירות בלשכה ולא אחריהן.

סקירה

האם הזכות להליך הוגן עומדת לחשודים בעברות ביטחון?

ב-2007 פסק בג"ץ שעל המדינה להבטיח הליך משפטי הוגן לחשודים בעברות ביטחון. בניגוד לפסיקה זו עומדת הוראת שעה של משרד המשפטים המגובה באישור הכנסת. האם על הרשות המבצעת להתעלם כך מפסיקות של בית המשפט העליון?

מאמר דעה

דמוקרטיה תחת מתקפה פרועה

ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה מתריעים מפני התקפה על הדמוקרטיה הישראלית – בהצעות חוק, במכתבי רבנים ובהקצנת השיח נגד כל מי שנתפס כאחר. הדמוקרטיה אינה רק שיטת ממשל ומוסדות שלטון, אלא מהותה בקיום ערכים דמוקרטיים של שוויון, חופש וזכויות אדם. מאמרם של אריק כרמון, מרדכי קרמניצר וידידיה שטרן.

מאמר דעה

בשבח הריסון המשפטי

בשני מקרים נקט לאחרונה בית המשפט צעד קיצוני – כאשר הכריז על בטלות סעיף חוק המעניק תקצוב מיוחד לאברכים, בשל היותו לא שוויוני, וכאשר שלח את הורי התלמידות בעמנואל לבית הסוהר. חיים זיכרמן סבור כי על בית המשפט להרעים בתותחיו רק במקרים החמורים באמת, כדי שלא ייפגע כוחו.

מאמר דעה

טרגדיה של טעויות

גם מי שחולק על התנהלות בית המשפט בעניין פרשת עמנואל צריך להכיר בכך שאת החלטות בית המשפט הישראלי חובה לכבד. ידידיה שטרן מבקש לבדוק כיצד סכסוך נקודתי הפך לסכסוך עקרוני על דת ומדינה.

מאמר דעה

גבולות מדינת הרווחה

הפסיקה של בג"ץ לפיה יש להפסיק את גמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים היא לבנה חשובה בהגנה על מדינת הרווחה בישראל. פסיקה זו צריכה לשמח את כל אותם ישראלים שחפצים בהגדלת נדיבות הסיוע לחלש בישראל. 

מאמר דעה

בין הלב והליבה

לאחרונה הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה שבה נדרש בית המשפט להורות על הפסקת תקצוב המוסדות שאינם מלמדים את לימודי הליבה. העתירה הוגשה בשל חקיקתו של חוק עוקף בג"ץ משנת 2008 שמאפשר למוסדות החרדיים לפעול ללא פיקוח של משרד החינוך על התוכן הנלמד. לדעת העותרים, חוק זה אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות האדם של הציבור החרדי, ועל בית המשפט להכריז על בטלותו. 

בג"ץ וקיום בכבוד: אפשר גם אחרת

בשנת 2005 דחה בית המשפט העליון את העתירות בעניין הקיצוץ בגמלאות הבטחת ההכנסה, שזכו לכינוי "בג"ץ הקיום בכבוד". פסק דין של בית המשפט החוקתי בגרמניה מראה שאפשר גם אחרת.

מאמר דעה

האפקט המצטבר של המידתיות: נדבך חדש בבחינה החוקתית הישראלית

ביטולו של סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (הוראת השעה המאפשרת להאריך מעצר של חשוד ללא נוכחותו) הוא לכאורה מהלך מהפכני ואקטיביסטי פחות מביטולו של חוק שלם. המחברים מסבירים שלא כך הדבר.

בשם האנונימיות

הזכות להתבטא באנונימיות היא טכנית בלבד ומשוללת מימד ערכי. היא מבטאת פחד או מצוקה במקרה הטוב, ונכלוליות נבזית במקרה הפחות טוב – והשכיח עד לזרא אצל הטוקבקיסטים שלנו. על פסיקת בית-המשפט העליון בדבר הזכות לאנונימיות בטוקבקים. המאמר פורסם לראשונה באתר 'העין השביעית' בתאריך 01/04/2010

המשפט הישראלי והמשפט הבינלאומי

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד. 

מערכת המשפט הישראלית – העשור שחלף

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

סיכום העשור – זכויות אדם

.המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

מאמר דעה

לרגל סיום תפקידו של השופט אהרן ברק נשיא בית המשפט העליון

סקירת מאמרו של ידידיה צ' שטרן 'בין שופט לשיפוט', בעקבות צאת ספרו של אהרן ברק שופט בחברה הדמוקרטית*

נייר עמדה

ההסדרה החוקתית של הרשות השופטת

נייר רקע לכינוס האחד-עשר של המועצה הציבורית

חוות דעת

התגברות 'צרה' היא צרה גדולה מאוד

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על "חוק פסקת ההתגברות הצרה" לפיה הכנסת תכריע בענין מבקשי המקלט מבלי שבית המשפט יתערב: "זהו מדרון חלקלק שיאפשר לכל קואליציה עתידית- מימין, ממרכז ומשמאל- לפגוע בזכויות של כולנו. שינוי כללי המשחק בחוקי היסוד משיקולים פוליטיים צרים, נוגד את העקרונות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי תקין"

מאמר דעה

הבשורה על-פי שקד

בית המשפט העליון הפך בדור האחרון למוקד עליה לרגל לכל מי שרוצה להטיח בו תלונות והאשמות. התקשורת, הכנסת, הממשלה והאקדמיה. סקטורים שונים בחברה הישראלית רואים בפסיקות הליברליות שלו סכנה לצביון הדתי-לאומי של מדינת ישראל, ומתיחות זו עלולה להתרגם לסכנה לבית המשפט העליון. על רקע זה, מינוייה האחרונים של שקד, שטיין וגרוסקופף, לתפקיד שופטים בבית המפשט העליון - הם בשורה מצוינת 

מאמר דעה

על הרוח העצמאית של השופטים בישראל

מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו; מהן ההטיות הקוגניטיביות והמוסדיות העלולות לשבש עצמאות זו; וכיצד באה לידי ביטוי מסורת הרוח העצמאית שהפגינו שופטי בית המשפט העליון מהיווסדו? מתוך "ספר דורית ביניש"

מאמר דעה

האם השופטים אוביקטיביים?

פסק הדין באשר לשבת התל-אביבית הדגים את הקשר שבין זהות השופט לבין הכרעתו: שני השופטים הדתיים פסקו בדרך המתאימה להעדפות אופייניות לציבור הדתי, ואילו חמשת חבריהם הכריעו בכיוון ההפוך. למערכת המשפט דרושים שופטים שלבם מכוון אל המכנה המשותף של חלקיו המרכזיים של הקולאז' הישראלי

מאמר דעה

תיקונים אחדים לדבריה של שרת המשפטים

שרת המשפטים איילת שקד מתרעמת על פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בסוגיית העברתם של "מסתננים" למדינה שלישית. קשה מאד להבין את התרעומת, לאור העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך ענקית לקראת הממשלה. התזה המשפטית שביקשה המדינה מבית המשפט לאמץ הייתה שכליאתם של אותם מסתננים עד שיאמרו "רוצה אני" היא בגדר הסכמה שניתנה מרצון חופשי. כל ילד בגן מבין כי זו אינה הסכמה חופשית. לתזה המשפטית המופרכת הזו לא יכול היה בית המשפט לתת את ידו. ואיך זה קשור לפלסטינים?

חוות דעת

הגבלת זכות העמידה

הצעת החוק המבקשת להגביל את העתירות הציבוריות בישראל מסוכנת לשלטון החוק.

מאמר דעה

די להתקפה על השופטים

האינפלציה ביוזמות חקיקה לשינויים בבימ"ש העליון גורמות לכרסום ברוחם העצמאית של השופטים

ספרים