מאחורי כל כתב יד יש אדם. יש סיפור. יש חיים.
יום הזיכרון תשפ"ה, המכון הישראלי לדמוקרטיה גאה להצטרף למיזם 'אות זיכרון', להחלפת לוגו חברות וארגונים בלוגו המעוצב בכתב ידם של נרצחי וחללי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בחרנו להנציח את רס"ב (במיל') אילון ויס ז"ל, בן 49 מפסגות, אב ל-7 ילדים, סבא לנכדה, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.
מחותנו, פרופ' בני פורת, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, כותב עליו: "אילון היה אדם שפיזר אור סביבו בכל המעגלים שאפיינו את חייו: המשפחה, התלמידים והמדינה. הוא המשיך לשרת במילואים גם כשהיו לו את כל סיבות הפטור שבעולם".
ב-15 ביוני 2024 עלה הטנק שלו על מוקש, בקרב עם מחבלים בציר נצרים.
התמונה באדיבות משפחתו של רס"ב (במיל') אילון ויס ז"ל
אילון ויס נולד בכ"ד חשון תשל"ה (9.11.1974), בקיבוץ עלומים, בן לגיורא ובת-שבע ויס.
אילון הקים את ביתו עם נטע רעייתו, להם נולדו שבעה ילדים – ידידיה, הודיה, רחלי, ריעות, טליה, יהונתן ושירה. את ביתם קבעו ביישוב פסגות, שבמטה בנימין.
אילון היה אדם שפיזר אור סביבו בכל המעגלים שאפיינו את חייו.
בראש ובראשונה הוא היה איש משפחה מסור, בן זוג אוהב, אבא גאה בילדיו, בעל קשר חברי בגובה העיניים עם כל אחת ואחד מהם. בתוך ליבו הוא גם נתן מקום ענק לניצן כלתו ולאביחי חתנו, והיה מאוהב עד השמיים ביהב נכדתו. כיבוד הורים היה עבור אילון ערך עליון, אותו גם הנחיל לילדיו.
במעגל שני אילון היה איש חינוך בכל הווייתו. הוא עבד כמחנך בתיכון אמית איתן במעלה אדומים. אילון היה מחנך נערץ, אהב את תלמידיו כאילו היו ילדיו, השקיע בליוויים שעות רבות ושמח בכל התקדמות שהייתה להם במהלך תקופת הלימודים ולאחריהם. בתקופה האחרונה הוא אף החל ללמוד באוניברסיטת בר-אילן במסלול לדוקטורט בחינוך.
ובמעגל שלישי אילון היה איש של שליחות והתנדבות. תמיד היה ראש ראשון, בכל מקום שבו היה נדרש, ללא רעש וצלצולים. כך היה כשהתנדב בארגון "ידידים", המסייע בכל שעה למי שנתקעו בדרכים. כך היה בהדרכות שנתן כמורה דרך, פעמים רבות בהתנדבות, שמח על כל הזדמנות לטייל בארץ ולהנחיל את מורשתה האהובה. אילון גם כיהן בתפקידים ציבוריים בקהילתו, מתוך רצון להעניק לכלל ולא רק לקבל. וכמובן ההתנדבות הגדולה מכולן הייתה שירות המילואים שעשה מדי שנה, במשך עשרים ושמונה שנים. אילון המשיך לשרת במילואים גם כשהיו לו את כל סיבות הפטור שבעולם – עבר את גיל ארבעים, היה אב לשבעה ילדים וסבא לנכדה – בכל זאת עמד על זכותו-חובתו להמשיך ולשרת. שירות המילואים של אילון לא היה עטוף בהילה מיוחדת, אלא בשגרה האפורה של טנקיסט, שירות סיזיפי ותובעני שכל כך מאפיין את אישיותו של אילון.
התמונה באדיבות משפחתו של רס"ב (במיל') אילון ויס ז"ל
אילון היה עובד ה' בכל מאודו, אוהב את לימוד התורה, שהייתה חלק בלתי נפרד מאישיותו.
לאילון היו זוג עיניים טובות, רגישות ומתעניינות. הוא היה איש של אנשים. כשהיה שואל "מה שלומך"? ניכר היה שהוא מתכוון לכך ורוצה באמת לשמוע.
משמחת תורה תשפ"ד היה אילון מגויס עם הפלוגה שלו. את החורף הארוך הוא העביר בגבול הצפון, שם הוא איבד את חברו הטוב ששירת עמו שנים רבות, יחזקאל עזריה. בשלב מסוים הועברו אילון וחבריו לגזרת עזה. אילון הספיק להשיא את בתו, רחלי, וכמה ימים לאחר החתונה שב אל הטנק ואל חבריו הלוחמים.
בשבת פרשת "נשא", ט' בסיוון תשפ"ד (15.6.2024), בעיצומה של התקפה על מחבלי החמאס בציר נצרים, עלה הטנק של אילון על מוקש. שני חיילים נהרגו בפיצוץ – מפקד הטנק, איתן קופלוביץ (סטודנט שלי בפקולטה למשפטים), ואילון ויס, שבמותו היה בן 49.
לפני שנים אחדות, בנו של אילון, ידידיה, נשא לאשה את ניצן, ביתי. לאילון ולי יש נכדה משותפת בשם יהב, איתה הספיק אילון לבלות בחופשתו האחרונה לפני שחזר לשירות המילואים בעזה, ממנה לא שב.
מתוך געגועים גדולים לאילון, אב המשפחה, הבטיחו לעצמם בני משפחתו להמשיך בדרכו מתוך אמונה ושמחת חיים.
יהי זכרו של אילון ברוך.
היוזמה 'אות זיכרון' היא שיתוף פעולה של משרד בן חורין אלכסנדרוביץ' ומיזם "אות לחיים". כחלק מהמיזם, נלקחו דגימות מכתב ידם של הנופלים, ומתוכן עוצבו פונטים מקוריים.