פרופ' בני פורת

כל המשתתפים בשיח הציבורי בישראל יעשו טוב אם ינצלו את הפרשה המדהימה הזו כדי לתקן את המערכת המשפטית, לא כדי לצבור נקודות מול יריבים אידיאולוגיים.

9 בנובמבר 2025

השיח הישראלי המקוטב כורך יחדיו את שתי הסוגיות המרכזיות הקורעות היום את החברה, ומחייב את משתתפיו לבחור בין התנגדות למלחמה ולמהפכה המשפטית, לבין תמיכה בשתיהן. דחף זה אמנם מובן, אך הוא מדיר את קולות ביניים המסרבים להיענות לדיכוטומיה זו. אנו זקוקים למרווח, שיאפשר השמעתם של קולות מורכבים הנמצאים בתווך שבין שני הקצוות.

16 בספטמבר 2025

יום הזיכרון תשפ"ה, המכון הישראלי לדמוקרטיה גאה להצטרף למיזם 'אות זיכרון', להחלפת לוגו חברות וארגונים בלוגו המעוצב בכתב ידם של נרצחי וחללי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בחרנו להנציח את רס"ב (במיל') אילון ויס ז"ל, בן 49 מפסגות, אב ל-7 ילדים, סבא לנכדה, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.

מחותנו, פרופ' בני פורת, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, כותב עליו: "אילון היה אדם שפיזר אור סביבו בכל המעגלים שאפיינו את חייו: המשפחה, התלמידים והמדינה. הוא המשיך לשרת במילואים גם כשהיו לו את כל סיבות הפטור שבעולם".

ב-15 ביוני 2024 עלה הטנק שלו על מוקש, בקרב עם מחבלים בציר נצרים.

הקריאה לציית לבג"ץ אינה עניין של ימין או שמאל, דתיים או חילוניים. זו דרישה הכרחית, כדי שלא נהפוך לאוסף שבטים הנלחמים זה בזה.

האם יש חובה משפטית/הלכתית להתגייס? מה ניתן ללמוד מדברי הרמב"ם לגבי חובת השירות בצה"ל? האם ייתכן שעיסוק במצוות תלמוד תורה ידחה את מצוות הגיוס לצבא?

הציונות הדתית מניפה את דגלי הארץ, התורה והעם, אבל זונחת את המשולש המקורי של הראי"ה קוק, שכלל גם את ההומניזם. עלינו לבלום את ההידרדרות מלאומיות בריאה ללאומנות רעילה.

העובדה שצה"ל חדל להעניק דחיית שירות לבני הישיבות יצרה בעיה מהותית: העדר בסיס חוקי לתקצוב המוסדות התורניים שבהם לומדים בני הישיבות. התמודדות עם בעיה זו היא המפתח לדיון עומק בשאלת הגדלת שיעורי הגיוס של הצעירים החרדים ושילובם במעגל העבודה. מטרות אלה יושגו באמצעות שימוש בתמריצים כלכליים כגון הפחתה משמעותית של התקציבים שיינתנו למוסדות תורניים שבהם לא משרתים בצבא.

ראוי שחברי הכנסת אשר זעמו על כך שבג"ץ מבקר חוקי יסוד ילינו בראש ובראשונה על עצמם. לאורך שנותיה נמנעה הכנסת מלחוקק את חוק יסוד: החקיקה. חובה על הכנסת הבאה לחוקק זאת סוף כל סוף בהסכמה רחבה, תוך איזון ועיגון מערכת היחסים בין הרשויות.

המודל ה"דמוקרטי" לבחירת דיינים נבע מאילוץ ועורר ביקורת לאורך ההיסטוריה היהודית. המנגנון הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים קרוב ברוחו לדגמים שהונהגו בקהילות יהודיות בעקבות אותה ביקורת.

הטבח שביצעו מחבלי חמאס מעלה שלושה סוגים של התמודדויות אמוניות, הסובבות סביב התשובות "בגלל", "למען" ו"שתיקה". לכל אחת מהן בעיות משלה. המאמר מציע סוג רביעי של התמודדות אמונית, הפותחת בשאלה הנוקבת "היכן היה האדם?" ומציעה תשתית תיאולוגית להומניזם דתי, שכה נחוץ בנקודת השבר ההיסטורית שבה אנו מצויים.

תמונת המראה להחלטת עיריית תל אביב למנוע תפילה עם מחיצה עלולה להיות החלטת עיריית ירושלים להסיט את מצעד הגאווה לרחוב צדדי. כחברה ליברלית עלינו לפתח קיבה חזקה ולהכיל פרקטיקות שלא נעימות לחלקנו. לצד הרצון למנוע את המשך המהפכה המשפטית, עלינו לחשוב על היום שאחרי ועל שיקום החברה הישראלית מהריסותיה.

28 בספטמבר 2023

מתן סמכות לרבנות הראשית לכפות את עמדתה ההלכתית על רבני ערים, בעלי גישות שונות ומגוונות, הוא רעיון שבמהותו סותר אבני יסוד בהלכה. אם החוק יאושר, הוא ירחיק מועמדים טובים וראויים ממשרות רבנות מקומית ובכך יפגע באיכות הרבנות בישראל.

הצעת החוק שתקבע את הפטור משירות צבאי עלולה לפגוע באופן חמור בשוויון בנטל, לתמרץ צעירים חרדים להישאר עוד בבית המדרש ולפגוע בכלכלה. קיבועה כחוק יסוד, מתוך כוונה לחסן אותה מביקורת שיפוטית, עלול לרוקן את המונח מתוכן ולפגוע במבנה החוקתי בישראל.

על אף השיח הציבורי הער ביחס למחיר שהחברה הישראלית משלמת כתוצאה מהסדר "תורתו אומנותו", טרם נידון כראוי המחיר הפנימי שעולם התורה משלם על הפיכת בתי המדרש למיועדים עבור כלל הציבור החרדי - ולא עבור קבוצה מובחרת. במקום שהישיבות והכוללים יהיו בית גידול לצמיחת גדולי תורה, הצפתם ברבבות לומדים גרמה לירידה ברמה.

המתכונת הנוכחית של עולם הישיבות וה"כוללים", ללא סננים מתבקשים של כושר לימודי גבוה ומצוינות אינטלקטואלית, נועדה למטרות חברתיות של חיזוק וביצור הזהות הדתית של הציבור החרדי. באופן פרדוקסלי, הנפגע העיקרי ממנה הוא עולם התורה עצמו.

מה אומרת ההלכה על בחירת שופטים, פסילת חוקים וייעוץ משפטי? קראו, האזינו ולמדו על דעות הפוסקים במשפט העברי ועל אופן התאמתן לימינו.

מקורות המשפט העברי מלמדים שמנגנון לא מרוסן של בחירת שופטים בידי הציבור או נציגיו, כפי שמוצע בתכנית לוין, עלול להוביל לשקילת שיקולים לא ראויים בבחירה ואף לעיוותי פסיקה. גם הצורך בייצוג כלל קבוצות האינטרס בהליך הבחירה אינו מתבטא בהרכב הוועדה שהוצע בתיקון לחוק יסוד: השפיטה.

תכנית יריב לוין מבקשת להקנות לממשלה משילות מקסימלית ללא צורך באישור הייעוץ המשפטי. היא מבטלת את מנגנוני הבקרה הפנימיים – מהלך שפוסקי ההלכה לדורותיהם פעלו לסיכולו.

מרבית המקורות גורסים כי ריצוי עונש אינו מספיק כדי למחוק את עברו הפלילי של האדם, ולפיכך הוא צריך להיות מורחק לצמיתות מחיים ציבוריים. על פי פוסקים רבים, אם אותו אדם חוזר בתשובה ואכן משנה את דרכיו יש לאפשר לו לשוב ולכהן בתפקידי הנהגה ציבורית.

שני הסעיפים בהסכם עם יהדות התורה מיועדים לקדם פעילות הסברה ועידוד לגיור לצד מערך סיוע למתגיירים, ומבקשים למנוע הכרה בגיורים שנעשו בבתי הדין החרדיים הפרטיים.

החוק שיקבע את הפטור משירות צבאי של בני הישיבות עשוי לפגוע באופן חמור הן בשוויון בנטל, הן בעקרון השוויון בנטל והן במבנה החוקתי בישראל.

גישתם של מרבית הפוסקים לסוגיית הכשירות של עבריינים היתה מחמירה בהרבה מזו המקובלת במשפט הישראלי. לכן ראוי שכל המפלגות המעוניינות לחזק את אופייה היהודי של ישראל יקפידו על בחירת מנהיגים ללא רבב.

אף שלחברה הישראלית יש בעיות בוערות רבות, אחד הנושאים שעליהם קמות ונופלות ממשלות בישראל הוא יחסי דת ומדינה. הצעות לרפורמות, כגון בתחומי הכשרות או הגיור, יש בהם כדי לזעזע את אמות הסיפים החברתיים.

אף שהצעת החוק פותרת לכאורה את בעיית חוסר כשירותם של הרבנים הראשיים לתפקידם כדיינים, הוא אינו פותר את בעיות העומק החריפות יותר שיש בחיבור בין הרבנים הראשיים ובין תפקידם כדיינים בכלל וכנשיא בית הדין הגדול בפרט

מתנגדי מתווה הכשרות ומתווה הגיור שמוביל השר מתן כהנא מציגים את שניהם כמתכון להחלשת הרבנות הראשית ולסלילת הדרך לכניסת הרפורמים לזירות הכשרות והגיור. דיון ציבורי כזה מתעלם מהדקויות ומההבדל העקרוני בין שני המתווים

לקראת הבחירות לרבנות הראשית לישראל העתידות להיערך בעוד פחות משנתיים, מוצגת להלן חוות דעת המציעה לבחון מחדש את הזיקה הקיימת כיום בין הרבנים הראשיים לישראל ובין מערכת בתי הדין הרבניים

אחד מן הסיפורים המכוננים של פרשת בראשית, המוקדשים לשאלת ראשית העולם והאדם, הוא בריאת האדם בצלם אלוהים: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בראשית א, כז). מי שמורגל בתורה משחר ימיו עלול לקרוא פסוק זה כדבר המובן מאליו, ולהחמיץ את עוצמת החידוש הגלום בו. אולם על רקע תרבויות העת העתיקה, תפיסה זו היא מהפיכה של ממש

אחריותה של המדינה לרווחת תושביה יכולה להיות מעוגנת בשתי שפות. בעולם של דוברי שפת הזכויות, דנים בזכותם של מעוטי יכולת כלפי המדינה לקבלת התנאים הדרושים לקיום בכבוד, בזכות לדיור בר-השגה, בזכות לחינוך חינם וכדומה. לעומת זאת, בעולם של דוברי שפת החובות, עוסקים בחובתה של המדינה להבטיח כי למעוטי היכולת יהיו התנאים הדרושים לקיום בכבוד, בחובת המדינה להבטיח קורת גג לכל אזרח, בחובת המדינה לספק חינוך שוויוני לכל וכדומה

פרויקט המשפט העברי איננו עוסק בהדתה, אלא בטיפוח וביצירה של תרבות. לא בקבלת עול מצוות ההלכה, אלא בבחירה סלקטיבית של עקרונות (להבדיל מנורמות קונקרטיות) שראוי לקבל מהם השראה עבור שיטה משפטית מודרנית הומניסטית של מדינת לאום יהודית

ועדת חוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת החוק של חברי הכנסת מקלב וגפני, המבקשת להסמיך את בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכי ממון בהסכמת שני הצדדים. הצעה זו, מבקשת לעגן סמכות שנפסלה בעבר בבג"ץ, והופכת את בתי הדין הרבניים לגוף מגשר

הצעת החוק היא טובה ומאזנת בין מעמדה העליון של הרשות השופטת בכל הנוגע לסכסוכי ממון, אך מאפשרת למעוניינים בכך גם בוררות בבתי הדין הרבניים, כפי שמתקיים כבר אצל בעלי מקצוע נוספים. עם זאת, יש לערוך בה מספר תיקונים טרם אישורה.

במשך שנים מתלבט המחוקק בישראל האם לעגן את הזכויות החברתיות בחוק יסוד. מה ניתן ללמוד על שאלה זו מעיון במקורות המשפט העברי? 

לפני ימים אחדים הניח ח"כ ניסן סלומינסקי על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק יסודות המשפט. הצעה זו עלולה להיות, שלא בכוונת מכוון, מעשה בלעם במהופך: המציעים, אשר באים לברך, עלולים לצאת מקללים.. כיצד?

ברכיב שמיטת הכספים שבשנת השמיטה טמון פוטנציאל כמקור השראה לחזון יהודי מודרני של התמודדות עם ההיבטים החברתיים הבעייתיים של עולם האשראי. 

הפולמוס הציבורי אודות חוק הגיוס גועש ורועש. בעין הסערה עומדים תלמידי ישיבות ההסדר, שקיתונות של זעם נשפכים עליהם מכל עבר, כשהם מואשמים בהשתמטות, בהנצחת האפליה ובהכנעת הדת את המדינה. באִבחה אחת הורד מפעל ישיבות ההסדר מרום מעמדו כזוכה פרס ישראל ונתלה על עמוד הקלון יחד עם אחרוני המשתמטים.

בחירות 2013 הפכו את ה"שוויון בנטל' לצו השעה, כשהכול מבינים שתביעה זו מופנית בעיקר כלפי הציבור החרדי: שוויון בנטל הצבאי, וחשוב מכך, שוויון בנטל הכלכלי, קרי השתלבות במעגל התעסוקה.