לחשב מסלול מחדש מול "היורדים"

Photo by Moshe Shai/FLASH90

ישראל נמצאת במשבר חברתי עמוק והמשבר הזה מקבל ביטוי במגמה הולכת וגוברת של "ירידה". בשנתיים האחרונות המאזן השלילי בין מספר הישראלים שעזבו את הארץ מדי שנה למספר הישראלים שחזרו הולך ומחריף. על פי נתוני הלמ"ס, בין 2022 ל-2023 חלה עלייה של כ-77% במאזן השלילי, ובעוד הנתונים ל-2024 הולכים ומתבהרים, ניכר שאחוז הגדילה בין 2023 ל-2024 יהיה מעל 100%. בנוסף, שיעור בעלי השכלה גבוהה ומקצועות מבוקשים מבין העוזבים גבוה יחסית לאוכלוסייה בישראל, ועל כן החשש מ"בריחת המוחות" הוא אמיתי.

גל הירידה של השנתיים האחרונות הוא במידה רבה תולדה של מתחים פוליטיים וביטחוניים, שללא פתרון יחריפו בטווח הרחוק גם את משבר ההגירה. מדיניות חכמה היא כזו שפועלת לא רק כדי למנוע עזיבה, אלא גם בשימור הקשרים עם אזרחי המדינה בחו"ל. התנהלות נכונה גם תגדיל את הסיכוי שאותם ישראלים ישובו ארצה בבוא העת. על פי נתוני הלמ"ס, 52% מהישראלים החוזרים עושים זאת במהלך ארבע השנים הראשונות לאחר עזיבתם, אך קרוב לרבע מהם חוזרים גם לאחר יותר מעשור מחוץ לישראל, נתונים שמצביעים על קשר חזק שנשמר לאורך שנים ושיש מקום לטפחו.  

חשוב להבין שהנוכחות הישראלית בעולם היא גם בעלת ערך רב לישראל, ורוב מדינות העולם פועלות מתוך ההבנה הזו. ההייטק הישראלי הוא תולדה של הגירה ישראלית דו-כיוונית. בשנות השמונים והתשעים חזרו מארה"ב ישראלים עם ניסיון ויכולות שאפשרו להם להניח את התשתית לתעשייה ולבנות אותה. על פי מחקר שפרסמו שני חוקרים גרמנים, סוזן שייפר וסבסטיאן הן ב-2023, היום, מתוך כ-200 חברות הזנק שמשיגות מימון משמעותי מדי שנה, כ-10% יעברו אל מעבר לים לעשות "סקייל אפ". לא מדובר באבדה, כי אותם יזמים הם מקור להעברת ידע וממון בין התפוצה למרכזי פיתוח בישראל, ואף מסייעים לבאים בעקבותיהם. כך קורה גם במקרה של ההזנק "וויז", שעשתה את האקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה. היא אמנם רשומה בארה"ב, אבל מרכז הפיתוח שלה פה בישראל והניסיון והקשרים של יזמיה יעשירו את האקוסיסטם בישראל ויפתחו דלתות לאלה שיבואו אחריהם.

בשעת משבר השותפות בין ישראל לתפוצה שלה חשובה עוד יותר. סקר שנערך עבור המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית מצא שלאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, 85% מהמשיבים השתתפו בפעילות למען ישראל, בין אם בהסברה, בהשתתפות בעצרות או בתליית שלטי חטופים. לישראלים שפעילים וחיים בעולם גישה ישירה יותר לרשויות המקומיות, לממשלות ולנציגיהם, מה שמאפשר להם לתפקד כשגרירים לא רשמיים, והם אף עושים זאת פעמים רבות.  

למדינה עצמה יש תפקיד חשוב בחיזוק הקהילות הישראליות ככאלה. במקום לשקוע בחרדה קיומית, עליה להכיר בערך שהתפוצה הישראלית מספקת ולנקוט במדיניות שמדגישה את חשיבות הקשר שלהם לארץ. לא פחות חשוב מכך, רבים מהישראלים בחו"ל מבטאים שאיפה לחזור – והמדינה יכולה לעשות הרבה כדי להפוך את השאיפה הזו למציאות.

אחת הדרכים לעשות זאת היא לסייע בבניית קהילה ישראלית חזקה דרך יצירת מסגרות חינוך ישראליות. ישראל משקיעה משאבים רבים בקהילות היהודיות, ובפרט בלימודי עברית ויהדות בבתי ספר. אולם מחקרים עקביים שנעשו לאורך שנים מלמדים שהחיבור של ישראלים עם הקהילות היהודיות המקומיות הוא לא תמיד טבעי, והרוב יעדיפו להתחבר עם ישראלים כמותם. אמנם, אחרי שנים רבות בחו"ל המרכיב היהודי נוטה להתעצם על חשבון המרכיב הישראלי, אבל בשלב הזה, הסיכוי שהם יחזרו לארץ קטן יותר.

יצירת מסגרות לימוד ישראליות מובהקות בערים עם קהילות גדולות בהן תלמידים יכולים להשלים בגרות ישראלית במקביל לדרישות המקומיות, יכולה לבנות ולבסס קהילות, ואף לחזק את הזהות הישראלית בקרב הדור הצעיר.

הסיכוי שילד או ילדה של ישראלים בחו"ל ישמרו את זהותם ויראו את עצמם חוזרים לגור בארץ גדול בהרבה אם ילמדו בבית ספר עם רוב ישראלי דובר עברית, מאשר אם ילכו לבית ספר יהודי וישתלבו בקהילה היהודית המקומית. על אחת כמה וכמה אם אין אף קהילה סביבם שמשמרת את החיבור לארץ. עבור משפחה צעירה ששוקלת לחזור ארצה, יכולת ההשתלבות של ילדיהם הוא מרכיב מרכזי.

בנוסף, כשהמדינה שוקלת כיצד לחלק את משאביה, עליה לשים לב שישנם הרבה יותר ישראלים שחוזרים מאשר יהודים אמריקאים, בריטים או צרפתים ש"עושים עלייה". בשנת 2023 למשל, חזרו לישראל קרוב ל-28 אלף ישראלים, בעוד שסך כל העולים מארה"ב, צרפת ובריטניה ביחד עמד על 4,174 (הלמ"ס).

מכאן לא נובע שאין צורך להשקיע בקהילות היהודיות בחו"ל. ישראל כמדינה יהודית תמיד הייתה ותמיד צריכה להיות קשורה לקהילות הללו. אבל ברבות השנים התפתחה בארץ זהות חדשה ומובחנת – זהות ישראלית – שיש לה שפה ומנהגים ייחודיים. היא נוצרה בצל הנופים, הצלילים והטעמים המקומיים המשותפים לכולנו ובצל שותפות גורל שחוצה גבולות יבשתיים וימיים. אלה הנושאים אותה בליבם, גם מחוץ לישראל, הם שותפים טבעיים, ומכפילי כוח לחברה הישראלית. הגיע הזמן שנראה במהגרים את מה שהם – כוח ישראלי בינלאומי, מעורב ותורם, עם פוטנציאל החזרה הגדול ביותר – וניצור את התנאים שיאפשרו להם לעשות זאת, לטובת הכלכלה, החברה, ועתידה של ישראל.