חברה אזרחית

הדברים נכתבים בסוף מארס ובראשית אפריל 2023. מדינת ישראל עתידה לחגוג בקרוב 75 שנים לעצמאותה. צירוף הסמלים המאפיין את שלושת השבועות מחג הפסח ועד יום העצמאות היה כרוך במשך השנים לבלי הפרד במושג הממלכתיות, אך קיבל בשנה זאת משמעות מיוחדת לנוכח סערה ציבורית חסרת תקדים השוטפת את הציבוריות הישראלית. במסגרת סערה זו המושג ממלכתיות מקבל מעמד מרכזי ומוגדר מחדש בידי החברה האזרחית.

כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).

הצעת החוק תסמן ארגונים מתחומים רבים כ"סוכנים" זרים, ובפרט תחליש את ארגוני זכויות האדם תוך הבחנה לא רלוונטית בין תרומות מחו"ל שהן פרטיות ובין תרומות של מדינות או האיחוד האירופי והאו"ם. תקדימי פולין והונגריה הראו כיצד פגיעה כלכלית ותדמיתית בארגונים מצד המדינה הצרה את צעדיהם ופגעה קשות בזכויות האדם.

הדה-לגיטימציה שעוברים ארגונים המייצגים להט"בקים, זרמים שונים ביהדות ואף ארגונים למען אנשים עם מוגבלות, לצד החשש מהפגיעה המסתמנת במרקם היחסים בינם לבין גורמי הממשל, יחלישו את חוסן החברה.

בזמן כהונת הכנסת היוצאת חוקקו שני חוקים שפגעו פגיעה כמעט אנושה בארגוני החברה האזרחית - חוק העמותות וחוק שוברים שתיקה, שנועדו לדכא אותם ואת פעילותם. עלינו לוודא שהכנסת הבאה תנהג באופן מידתי ושוויוני יותר כלפי ארגונים אלה, ואולי אף תראה בהם גורם מסייע ולא עוין

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שוברים שתיקה: "יאפשר שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל לכל שר חינוך, מימין ומשמאל, מי יוכל להיכנס לבתי הספר"

המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל: "עשוי להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, ולפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים"

ללא פעילותם של ארגונים חברתיים, היה חוק חופש המידע נשאר בגדר אות מתה בספר החוקים

לפני כשבועיים הורה שר החינוך לאנשי משרדו שלא להשתתף בכנס שארגנה האגודה לזכויות האזרח, כיוון שהיא "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים". שירתי עשרים וחמש שנים בשירות הביטחון הכללי, בין השאר כיועץ המשפטי של השב"כ. מבין ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בולטת בגישתה העניינית, הרצינית והמנומקת ולכן טיעוניה זכו תמיד לקשב רב בכל מערכות השלטון 

החלטתו של שר החינוך לבטל את השתתפות עובדי משרד החינוך בכנס האגודה לזכויות האזרח שהתקיים בשבוע שעבר, ואמירתו כי החלטתו בוצעה עקב המידע כי האגודה "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים", מעלה חשש כי תפיסת השר את זכויות האדם אינה מתיישבת עם אותם הערכים אשר על הנחלתם לתלמידי ישראל הוא מופקד

מאמצי המיתוג של "חוק העמותות" והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, דבר שיפגע קשות בפועלם.

על רקע הדיון נוסף שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק העמותות, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ההצבעה הצפויה על נוסח החוק מקוממת, בין השאר, על רקע העובדה שאפילו חלק מחברי הקואליציה שהופיעו לדיונים, הביעו התנגדות נחרצת על קידומו במתכונת הנוכחית המבחינה בין תרומות פרטיות לתרומות ממדינות.

לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק העמותות והנוסח המתוקן שפורסם לחוק, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס חוות דעת המבקשת לבלום את אישור החוק המדובר.

בעקבות פרסום תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" של משרד המשפטים ולקראת העלאת הצעה דומה ביום א' הקרוב (22.11) בוועדת השרים לחקיקה על ידי ח"כ רוברט אילטוב, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק. 

חוות דעת שנשלחה לחברי ועדת השרים לעניני חקיקה לקראת דיון בהצעת חוק העמותות, ובה הם מתנגדים להצעה.

ועדת השרים לחקיקה אישרה את "חוק העמותות". אי-אפשר להפריז בחומרת העניין. מדובר בהצעת חוק מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית ומסכנת את מעמדנו בעולם. מטרתה האמיתית היא להקשות על פעילותם של עמותות וארגונים שהשקפת עולמם אינה תואמת את השקפת המציעים. חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית הוא המפתח לקיומה של המדינה ולהשתייכותה לחברת המדינות הנאורות.

אישור הצעת החוק יהווה פגיעה קשה בחופש למתן ביטוי לעמדות הנמצאות בשוליים ופרושו טבעת חנק על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. אישור ההצעה סותר את אופייה הדמוקרטי של ישראל ואינו מתיישב עם ערכיה היהודיים במיטבם. אישורה יגרום נזק לדמותה של המדינה, לתדמיתה ולמעמדה בעולם ויסייע בידיהם של מי שפועלים לדה-לגיטימציה של ישראל. 

מדוע תרומות שמקורן במדינות החשודות בהתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל פסולות, בעוד שתרומות מארגונים דתיים מחו"ל, או מאילי הון, הן לגיטימיות? על הצעת חוק העמותות.

בימים אלה דנה הכנסת בהקמת שתי ועדות חקירה פרלמנטריות לחקירת פעילותם של ארגוני זכויות אדם בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה מודאג ממגמה זו, החותרת תחת ערכי יסוד של המשטר הדמוקרטי – חופש הביטוי והשמירה על זכויות האדם. קראו על הקמת הוועדות ועיינו בפרסומי המכון בנושא.

ועדת השרים דנה בהצעת חוק העמותות. מטרתה של הצעה זו ״לאסור על עמותות בישראל לקבל תרומות מממשלות וגופים בינלאומיים", זאת, "לאור פעילותם המתסיסה של ארגונים רבים הפועלים תחת מסווה של "ארגוני זכויות אדם". מדובר בהצעת חוק המפלה בין ארגונים התומכים בשלטון לבין ארגונים ביקורתיים ותכליתה לסכל את עיקרון שלטון החוק ולמנוע בירור של עובדות שנויות במחלוקת. קראו את מאמרה של שירי קרבס.

חוקים האוסרים תרומות מגופים זרים לארגונים בתוך המדינה נחקקו בשנים האחרונות במדינות כמו ונצואלה ורוסיה. מדוע נחקקים חוקים כאלה והאם זהו הסטנדרט הדמוקרטי אליו שואפת כנסת ישראל? קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ושירי קרבס.

השנה האחרונה הייתה מלאת התרחשויות ואירועים שחשפו פגמים בדמוקרטיה שלנו. פגמים אלו חוזרים ונשנים מדי שנה בשנה בגלל היעדר חוקה וכללי משחק מובנים. לקראת השנה החדשה אריק כרמון מאחל לכולנו שנעבור למציאות חדשה, המושתתת על נורמות ברורות של "ייעשה" ו"בל ייעשה".

בחודשים האחרונים עלו לכותרות שתי פרשות דומות זו לזו ושונות זו מזו מאוד, המעוררות מחשבה בדבר היחסים בין פוגע (בעל סמכות רוחנית), נפגע (על פי רוב צעיר בגילו), קהילה דתית ומערכת המשפט. בייחוד מעורר תהיות השימוש שחברות (דתיות) סגורות עושות בגופים בעלי סמכות פנים-קהילתית כדי לטפל בדרכים חלופיות בפגיעות מיניות, והיחס בין גופים אלה ובין מערכת אכיפת החוק.

"פורום תקנה" הוקם לפני שנים אחדות במטרה לטפל בהטרדות ובמעשים מיניים של בעלי מרות בציבור הדתי-לאומי. פעילותו של הפורום מעוררת כל מיני ספקות, הן במישור המשפטי ובהתנגשות כביכול עם רשויות האכיפה של המדינה, והן במישור הציבורי, בשאלות דוגמת "מי שמכם?"

ירושלים היא ביתן של תרבויות שונות ומגוונות. האם המפגש ביניהן יכול להיעשות "מלמטה", מן החברה האזרחית, באמצעות יצירת שיתופי פעולה בין כלל אזרחי העיר, ולא רק בדרך של מחאה? ומה הקשר בין שיתופי פעולה אלו לתהליכים המדיניים והמרחביים הממתינים לנו מעבר לפינה?

האם סמכויותיו של מבקר המדינה מאפשרות לאכוף את המלצותיו וליישם את מדיניותו, או שמא דרושים לשם כך מנגנוני מעקב אחר ההמלצות ואמצעי אכיפה?

בעשורים האחרונים התרחשו במקביל שני תהליכים בעלי חשיבות רבה: תהליכי ההפרטה ועלייתם של ארגוני המגזר השלישי. את הקשר בין שני התהליכים אפשר להסביר בשני הסברים סותרים שחלוקים ביניהם בתשובה לשאלה - מה קדם למה, מהי הביצה ומה התרנגולת? יש הגורסים כי ארגוני המגזר השלישי התחזקו בתגובה לתהליכי ההפרטה של שירותי המדינה: המדינה הפסיקה לספק שירותים מסוג מסוים, וארגוני המגזר השלישי מילאו את החלל שנוצר. לעומת זאת יש הגורסים כי התהליך היה הפוך, ותהליכי ההפרטה התאפשרו בין היתר בשל פעילותם של ארגוני המגזר השלישי; ראשית משום שבעצם קיומם הם העניקו לגיטימציה לקיומה של חלופה למדינה, ושנית משום שהם דרבנו את המגזר הממשלתי להפריט לידיהם יותר שירותים. כך או כך, אין ספק כי קריסתה של מדינת הרווחה, התעצמותם של תהליכי ההפרטה ועליית כוחם של ארגוני המגזר השלישי קשורים זה עם זה קשר בל ניתק.

רכישת ביצי חופש, שימוש במוצרים שלא נוסו על בעלי חיים, מעבר לנורות חוסכות בחשמל, שימוש בשקיות בד במקום ניילון – כל אלה הם מעשים פוליטיים, שרבים עושים במטרה למחות על דבר-מה ולנסות להשפיע ולשנות את העולם. מעשים אלה מכונים "צרכנות פוליטית". בכך עוסק מאמר זה.

לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי התפרסם באתר המכון מאמרו של פרופ' אייל גרוס. המאמר שלפניכם הינו מאמר תגובה של פרופ' פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג, נשיא, NGO Monitor למאמר זה. 

המטרה היחידה של ההסכם נראית כניסיון לחבל בפעילות עמותות ביקורתיות כלפי השלטון וליצור דה-לגיטימציה כלפיהן.

יש עוד הרבה מראות ולילדים שלנו יש את הזכות המלאה להביט בהן ולקבוע אם מה שהם רואים בה הוא מכוער או יפה. האחריות של משרד החינוך היא לא להיות הצנזור אלא המתווך- להעניק למערכת החינוך ודרכה את הכלים לנהל דיון ביקורתי ובונה

היום תדון ועדת החוקה בהצעה לתיקון תקנות העמותות שהניחה שרת המשפטים לאישור הועדה. שכיום החובה לפרסם שמות תורמים לגבי תרומות פרטיות חלה רק על תרומות שעולות על 20 אלף שקלים לשנה מתורם אחד, מוצע לתקן זאת כך שחובת פרסום שמות התורמים תחול רק על תרומות שעולות על 150 אלף שקלים. אנחנו מקווים שהשרה וחברי הכנסת יהיו קשובים לביקורת שעלתה כנגד ההצעה, והעלאת התקרה לפטור משקיפות לא תאושר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על הקמת ועדת חקירה לארגוני זכויות אדם: "תפקיד חברי הכנסת הוא לפקח על הממשלה ולא על ארגונים פרטיים"