חשיבות הליך בחירת נציב שירות המדינה
Photo by Flash90
נציבות שירות המדינה היא הגוף המופקד על ניהול ההון האנושי והמערך הארגוני בשירות המדינה. בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה. חשיבותו של הנציב היא קריטית. לא רק בשל חשיבותו לטיפוח וחיזוק ההון האנושי. גם בגלל שהוא נחשב כ״שומר סף" האחראי על תפקודו המקצועי, הממלכתי והדמוקרטי של שירות המדינה.
מרבית אזרחי ישראל אינם מבינים כמה חשובה משרת הנציב. רובם המכריע גם אינם מודעים לעובדה המטרידה שמזה שבועות אין בישראל נציב. כבר כמעט חודש אין שום קברניט שמנווט את שירות המדינה למקום מבטחים. ומישהו צריך לדאוג שיגיע לשם.
אך מהו ההליך הראוי לבחירת נציב שירות המדינה הבא? בסוגייה זו פסק אתמול (שני) בית המשפט העליון, בעתירות שהוגשו בידי ארבע עמותות ציבוריות. העתירות הוגשו כנגד החלטת הממשלה מאוגוסט 2024, להקים באופן חד פעמי ועדה מיוחדת שתחווה דעתה לממשלה בדבר כשירותו והתאמתו של המועמד לתפקיד הנציב, אשר יוצע על ידי ראש הממשלה.
בג"ץ קבע כי למרות שהחוק מאפשר פטור ממכרז לגבי מינוי נציב שירות המדינה, הממשלה אינה פטורה מחובתה לפעול על פי הדין. קרי, בהתאם לכללי המשפט המינהלי. מחובתה לבחור מנגנון מינוי סביר, הוגן ונטול שיקולים זרים. פסק הדין הדגיש כי למרות שהחוק אינו מחייב מכרז למשרת נציב שירות המדינה, על הממשלה חלה חובה לפעול לפי עקרונות כגון סבירות, היעדר שיקולים זרים, והבטחת עצמאות מקצועית.
למעשה, בג"צ קבע אתמול כי יש להחיל מנגנון מינוי תחרותי למשרת הנציב ולהסדיר נוהל קבוע לכך. היינו, לא להסתפק בהחלטות אד-הוק לפי שיקול דעת פוליטי מתחלף. פסק הדין ניתן על ידי דעת הרוב (הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז) ובניגוד לדעת המיעוט (המשנה לנשיא נעם סולברג). האחרון סבר כי בית המשפט לא צריך להתערב בשיקול דעת ממשלתי לגבי הדרך למינוי נציב שירות המדינה, כל עוד ההליך עומד בדרישות הבסיסיות של הדין.
לפי דעת הרוב, החלטות הממשלה בדבר מינוי נציב שירות המדינה, לרבות בדבר מנגנון המינוי, ניתנות מכוח חובת הנאמנות של הממשלה כלפי הציבור. משכך, הן כפופות לאמות המידה של המשפט המינהלי, ובהן החובה לשקול אך ורק שיקולים ענייניים. השיקולים הענייניים באשר למינוי נציב שירות המדינה, כוללים שיקולים בדבר הבטחת כשירותו והתאמתו המקצועית לתפקיד, וכן שיקולים בדבר הבטחת עצמאותו ואי תלותו כשומר-סף א-פוליטי. בהתאם, טעמים פוליטיים מהסוג המפלגתי או הפרסונלי ייחשבו כשיקולים זרים בכל הנוגע למינוי נציב שירות המדינה.
החלטת בג״ץ חשובה. מדינת ישראל חייבת נציב (ואולי עדיף, נציבה) ממלכתית, מקצועית וחזקה שתשרת בראש ובראשונה את הציבור. הנתונים מלמדים כי ללא נציב שכזה השירות הציבורי בישראל נחלש ועובר תהליכי פוליטיזציה.
במחקר שערכנו לאחרונה מצאנו כי מספר ההחלטות לפטורים שאושרו על ידי נציב שירות המדינה הקודם, דניאל הרשקוביץ, הוא הגדול ביותר שניתן בקרב כל הנציבים שקדמו לו. מגמת הפוליטיזציה הולכת ומתחזקת בייחוד בשנתיים האחרונות, מאז השבעת הממשלה הנוכחית. במסגרת דעת הרוב, הנשיא עמית הצביע אף הוא על תמונת מצב שבאה בהלימה עם הניתוח שביצענו ומלמדת כי הנציבות אינה עוצרת את הביקוש להחיל פטור ממכרז על עוד ועוד מינויים פוליטיים. מכאן עולה החשש כי בהקשר זה הנציבות אינה ממלאת את ייעודה כשומר סף, כמתבקש בשירות מדינה המתיימר להיות ממלכתי ומקצועי.
בשני העשורים האחרונים חל גידול אקספוננציאלי במספר המשרות הפטורות ממכרז בשירות המדינה. מכחצי אחוז בשנת 2000 ועד כשלושה וחצי אחוזים כיום. הריבוי של משרות בכירות הפטורות ממכרז לאורך השנים הופך את התופעה למטרידה הרבה יותר. מספר המשרות המקצועיות הבכירות הפטורות ממכרז קפץ פי 12 מאז שנת 2000 ועד היום; בעוד שבשנת 2000 עמד אחוז המשרות הפטורות ממכרז בקרב הסגל הבכיר על כ- 4% בלבד, בשנת 2024 האחוז קפץ וכיום הם מהווים 26.5% (יותר מרבע) מכלל המשרות הבכירות.
לאור תוצאת פסק-הדין, הכדור חוזר כעת לממשלה. אין אלא לקוות שהממשלה תבחר הפעם לפעול ליצירת הליך תחרותי סביר והגיוני ההולם את ייחודה של משרת נציב שירות המדינה.
*התפרסם לראושנה בדה מרקר
**רון דול היה היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה וכיום משמש יועץ למכון הישראלי לדמוקרטיה; ניסים (נסי) כהן הוא פרופסור למינהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה