סקר מאי 2025: כמחצית מהציבור סבורים שמבצע "מרכבות גדעון" לא יוביל להשבת החטופים או להכרעת חמאס

Photo by Jamal Awad/Flash90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 26-29/5/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 601 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.

ממצאים עיקריים

• בכל ארבעת מדדי מצב הרוח הלאומי חלו החודש ירידות קלות, כשהגדולה ביותר חלה בנוגע לעתיד הביטחון הלאומי.
• תחושת הביטחון האישי עלתה במידה ניכרת בהשוואה לשנה שעברה.
• כשני שלישים מכלל הציבור סבורים שאין להתחשב או שיש להתחשב במידה מעטה בסבל האוכלוסייה הפלסטינית בעזה בעת התכנון המבצעי של ישראל. עמדות היהודים והערבים הפוכות - כשלושה רבעים מהיהודים גורסים שאין להתחשב בסבל זה לעומת כשני שלישים מהערבים הסבורים שיש להתחשב בכך.
• כשני שלישים מהציבור היהודי מתנגדים להגברת הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה. פערים קיצוניים בין מחנות פוליטיים: 75% מהשמאל תומכים בהגברת הסיוע לעומת רק 17% מהימין. בקרב הערבים למעלה משלושה רבעים בעד הגברת הסיוע.
• כמחצית הציבור היהודי סבורים שהאחריות להכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה וחלוקתו צריכה להיות של כוח בינלאומי. רק כרבע חושבים שהאחריות צריכה להיות בידי צה"ל או רשות ישראלית אחרת. גם בקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר מצדד בהפקדת האחריות לכך בידי גורמים בינלאומיים.
• כמחצית הציבור היהודי סבורים שהתקשורת הישראלית לא חושפת בפני הצופים את המצב האמיתי ברצועת עזה. בשמאל ובמרכז מדובר ברוב ובימין יש שוויון בין הסבורים שהחשיפה מלאה לבין הסבורים ההיפך.
• כמחצית מהציבור היהודי סבורים שמבצע "מרכבות גדעון" לא יוביל להשבת החטופים או להכרעת חמאס לעומת כ-40% החושבים שהוא יממש את שני היעדים.
• בכלל הציבור הישראלי יש קונצנזוס חזק שבעת תכנון מבצע צבאי יש להביא בחשבון את הנטל על אנשי המילואים ומשפחותיהם.
• בעיקר בציבור היהודי חלה לאחרונה ירידה של ממש בשיעור הסבורים כי ביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ בעת גיבוש מדיניותו. בקרב הערבים עדיין הרוב סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי של טראמפ.
• הן יהודים הן ערבים סבורים (בשיעורים שונים) שהפסקת אש בעזה יכולה להביא להפסקת הירי של החות'ים על ישראל. אבל במקום השני אצל היהודים מופיעה תקיפה של איראן ככלי האפקטיבי ביותר ואצל הערבים – הסכם עם החות'ים.
• רוב בכלל ציבור הישראלי סבורים כי חברות התעופה הזרות מפסיקות את טיסותיהן לישראל בגלל נסיבות ביטחוניות אובייקטיביות. רק מיעוט סבורים שהן עושות זאת בגלל ביקורת על התנהלות ישראל או בשל ביקוש נמוך לטיסות אלו.
  
  

מצב הרוח הלאומי

החודש חלו ירידות קלות בכל ארבעת מדדי מצב הרוח הלאומי שאנו בוחנים מדי חודש, מה שיכול להעיד על מצב רוח כללי ירוד יותר מאשר על בעייה נקודתית. בכלל המדגם, הירידה הגדולה ביותר הייתה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי (5%), שהוא תמיד (הפעם ביחד עם השלטון הדמוקרטי) הגבוה ביותר. הירידה הקטנה ביותר (2%) הייתה בשיעור האופטימיים בשאלת עתיד הלכידות הלאומית, שהוא תמיד (וגם הפעם) השיעור הנמוך ביותר של האופטימיים.

פער גדול במיוחד בין שיעורי האופטימיים בקרב מדגם היהודים ומדגם הערבים התגלה החודש בשאלת הערכת עתיד הביטחון הלאומי – בעוד 41% מהיהודים הם אופטימיים בנושא זה, רק 18% מהערבים מרגישים כך. פער בכיוון ההפוך מצאנו בנושא הלכידות הלאומית – במדגם הערבים 32.5% הם אופטימיים בנושא בהשוואה ל-22% בלבד במדגם היהודים.

שיעורי האופטימיים לגבי העתיד (%, כלל המדגם)

כבמדידות הקודמות, בקרב היהודים בכל הנושאים השמאל הם הפחות אופטימיים והימין – האופטימיים ביותר. המרכז, כשמו, נמצא בין השמאל לימין, אם כי שיעורי האופטימיים בו קרובים יותר לאלו של השמאל מאשר לאלו של הימין.¹

%, מחנות פוליטיים (יהודים)	עתיד השלטון הדמוקרטי	עתיד הביטחון הלאומי	עתיד הכלכלה	עתיד הלכידות החברתית
שמאל	11	16	5	6
מרכז	25	32	18	17
ימין	48	51	37	28.5

תחושת ביטחון אישי

במטרה להבין את כיוון ההתפתחות של תחושת הביטחון האישי בקרב האזרחים חזרנו הפעם על שאלה שנשאלה במאי 2024: "מהי תחושת הביטחון האישי שלך כיום?" בקרב היהודים ניכרת עלייה ברורה בשיעור מי שמגדירים את תחושת הביטחון האישי שלהם די גבוהה או גבוהה מאוד (סך הכול 37% כיום, לעומת 26% לפני שנה) והקטנה ברורה בשיעור מי שמגדירים את תחושת הביטחון האישי שלהם די נמוכה או נמוכה מאוד (26% כיום לעומת 41% בשנה שעברה).

התמונה במדגם הערבים שונה, שכן שיעור המגדירים את תחושת הביטחון האישי שלהם די או מאוד נמוכה הוא עדיין בקרב מדגם זה הגבוה ביותר, אבל גם כאן חל שיפור: שיעור העונים שתחושת הביטחון האישי שלהם די נמוכה או נמוכה מאוד ירד מ-64% בשנה שעברה ל- 43% כיום. גם שיעור מי שדיווחו על תחושה ככה-ככה עלה מ-22.5% בשנה שעברה ל-33% במדידה הנוכחית. שיעור המגדירים את תחושת הביטחון האישי שלהם די או מאוד גבוהה עלה מ-13.5% בשנה שעברה ל-24% השנה.

תחושת ביטחון אישי (%)

העלייה בתחושת הביטחון האישי בהשוואה לשנה שעברה ניכרת בכל המחנות הפוליטיים (יהודים). ועדיין בשמאל שיעור המעידים על תחושת ביטחון אישי די או מאוד נמוכה הוא הגבוה ביותר ושיעור המעידים על תחושת ביטחון די או מאוד גבוהה במחנה זה הוא הנמוך ביותר.

תחושת ביטחון אישי, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

	שמאל		מרכז		ימין
	מאי-25	מאי-24	מאי-25	מאי-24	מאי-25	מאי-24
די נמוכה ונמוכה מאוד	44	60	32	46.5	20	34.5
ככה-ככה	36	28	38	34	34	32
די גבוהה וגבוהה מאוד	18.5	12	29	18	45	32
לא יודעים	1.5	-	1	1.5	1	1.5
סך-הכול	100	100	100	100	100	100

התחשבות בסבל האוכלוסייה הפלסטינית

חזרנו ושאלנו בסקר זה שאלה שהצגנו בשלהי 2023 ובמרץ 2024: "באיזו מידה הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה צריך להשפיע על תכנון המשך הלחימה של ישראל שם?". רוב ברור במדגם היהודים (76.5%) סבורים שאין להתחשב כלל או רק במידה די מעטה בסבל האוכלוסייה, בקרב הערבים התמונה הפוכה והרוב (67%) סבורים שיש להתחשב בכך במידה די רבה או רבה מאוד.

בחינת המגמות לאורך זמן מעלה שבקרב היהודים חלה ירידה מתונה בשיעור הסבורים שסבל האוכלוסייה בעזה לא צריך להיות שיקול משמעותי. במקביל, חל גידול קל בשיעור הסבורים שיש להתחשב בסבל זה במידה רבה. בקרב הערבים נמצא כי שיעור הסבורים שיש להתחשב במידה רבה בסבל האוכלוסייה בעזה ירד משמעותית בסקר זה בהשוואה למדידה של מרץ 2024 ובעיקר בהשוואה למדידות משנת 2023. ממצא זה דורש בדיקה נוספת ועלול לשקף מדידה חד-פעמית ולא דפוס קבוע.

עד כמה ישראל צריכה להתחשב בסבל של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בעזה בעת תכנון המשך הלחימה שם? (%)

הגברת הכנסת הסיוע ההומניטרי

על רקע הלחצים מצד מדינות רבות שאלנו: "האם על ישראל להגביר את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה?" בכלל הציבור 54% חושבים ובטוחים שלא ואילו 38% חושבים או בטוחים שכן.

הפערים בין היהודים לערבים ניכרים: בקרב הערבים מעל שלושה רבעים גורסים שיש להגביר את הכנסת הסיוע ההומניטרי שעה שבקרב היהודים פחות משליש סבורים כך.

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) חושף פערים גדולים מאוד בין המחנות: בעוד שלושה רבעים מהמזדהים כשמאל סבורים שיש להגביר את הכנסת הסיוע, רק 42% במרכז ו-17% בימין סבורים כך. 

על רקע הלחצים מצד מדינות רבות, האם על ישראל להגביר את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה? (%)

האחריות על העברת הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה וחלוקתו

כמחצית מהציבור סבורים שהאחריות על העברתו של הסיוע ההומניטרי וחלוקתו צריכה להיות באחריות כוח בינלאומי. רק כרבע חושבים שהאחריות צריכה להיות של צה"ל או רשות ישראלית אחרת. שיעורים נמוכים בהרבה סבורים שהאחריות צריכה להיות בידי הרשות הפלסטינית (9%) או בידי חברות עסקיות פרטיות (8%).

בהשוואה בין יהודים לערבים ניתן לזהות דפוס דומה אם כי בקרב היהודים שיעורי הסבורים שהאחריות צריכה להיות בידי ישראל (צה"ל או רשות אחרת) או בידי כוח בינלאומי גבוהים יותר מאשר בקרב הערבים. שיעורי התמיכה בהעברת האחריות לרשות הפלסטינית או לחברות פרטיות גבוהים יותר בקרב הערבים.

מי לדעתך צריך להיות האחראי העיקרי על העברתו של הסיוע ההומניטרי וחלוקתו לתושבי רצועת עזה? (%)

הצלבנו (כלל המדגם) את התשובות לשאלה הזאת עם התשובות לשאלה בדבר הגברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. מצאנו שאלו הסבורים שאין להגביר את הכנסת הסיוע ההומניטרי, ובמיוחד אלו שבטוחים שלא צריך לעשות כך (39.5%), נוטים יותר להעדיף שצה"ל או רשות ישראלית אחרת יעבירו ויחלקו את הסיוע.

לעומת זאת, אלו הסוברים שיש להגביר את הכנסת הסיוע נוטים לתמוך בכך שהאחריות על העברתו וחלוקתו תהיה בידי כוח בינלאומי. כך, בקרב ה"בטוחים שכן" יש להגביר את הסיוע, רק 19% מעדיפים שישראל תהיה אחראית על החלוקה, לעומת 51% המעדיפים כוח בינלאומי ו-17% את הרשות הפלסטינית.

%, כלל המדגם		האם על ישראל להגביר את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה
מי לדעתך צריך להיות האחראי העיקרי על העברתו וחלוקתו של הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה?		בטוחים שכן	חושבים שכן	חושבים שלא	בטוחים שלא
	צה"ל או רשות ישראלית אחרת	19	16	28	39.5
	כוח בינלאומי	51	60	49	32
	הרשות הפלסטינית	17	8	6	9.5
	חברות עסקיות פרטיות	4.5	7	10	8.5
	לא יודעים	8.5	9	7	10.5
	סך הכול	100	100	100	100

התקשורת הישראלית והצגת המצב האמיתי ברצועת עזה

בקרב היהודים מחצית (51%) סבורים שהתקשורת הישראלית איננה מציגה את המצב האמיתי (35% סבורים שכן). בקרב הערבים השיעור גבוה יותר - 59% סבורים שאין הצגה של המצב לאשורו (29% הסבורים שהתקשורת הישראלית אכן מציגה את המצב האמיתי).

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שרוב גדול בשמאל (80%) סבורים שהתקשורת לא מציגה את המצב האמיתי, במרכז רוב (62%) חושבים כך, ואילו הימין חצוי שווה בשווה בין המעריכים שהדיווח מציג את המצב כמו שהוא לסבורים ההיפך. ראוי לשים לב לשיעור הגבוה של "לא יודעים" בימין (18%), נתון שעשוי להצביע על ספקות לגבי אמינות הדיווחים בתקשורת.

לדעתך, באיזו מידה התקשורת הישראלית חושפת בפני הציבור את המצב האמיתי של התושבים ברצועת עזה? (%)

סיכויי מבצע "מרכבות גדעון" להביא למיטוט החמאס ולהשבת החטופים

שאלנו לגבי סיכויי מבצע "מרכבות גדעון" להשיג את מטרותיו המוצהרות: האם הוא יוביל או לא יוביל להשבת החטופים לביתם ושאלה דומה לגבי הכרעת החמאס ומיטוט שלטונו. בשני המקרים ניכר כי ציפיות הציבור נמוכות.

השבת החטופים: כמעט מחצית בקרב היהודים והערבים בנפרד, סבורים שהמבצע לא יוביל לכך. בקרב היהודים רק 39% סבורים שהמבצע יוביל להשבת החטופים וכך גם שיעור נמוך עוד יותר (27.5%) מהערבים, שבקרבם שיעור ה"לא יודעים" גבוה מאוד (22.5%).

הכרעת חמאס ופירוק שלטונו: 50% מהיהודים אינם חושבים שהמבצע יוביל לפירוק חמאס לעומת 40% המאמינים שהוא כן יוביל לכך. בקרב הערבים 41% לא מאמינים שהמבצע יביא להכרעת חמאס שעה ש-31% סבורים שהוא ישיג את מטרתו זו (ושיעור ה"לא יודעים" הוא גבוה אף יותר מבשאלה הקודמת - 28%). 

לדעתך, האם מבצע "מרכבות גדעון" של צה"ל ברצועת עזה יוביל או לא יוביל להשבת החטופים ולהכרעת חמאס ופירוק שלטונו? (%)

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) חושף הבדלים חדים בין המחנות, אך דמיון רב בתוך כל מחנה בין התשובות לשתי השאלות. בימין, מעל מחצית מאמינים שהמבצע יוביל הן להשבת החטופים והן להכרעת חמאס. במרכז, רק כרבע מאמינים בהשגת כל אחד מהיעדים האלה ואילו בשמאל רק מיעוט זעיר.

פילוח כלל המדגם לפי הצבעה בבחירות 2022 מגלה פערים גדולים בין מצביעי מפלגות הקואליציה למצביעי האופוזיציה. בקרב הראשונים, שיעורים גבוהים סבורים שהמבצע יוביל לתוצאות הרצויות: מצביעי הציונות הדתית מובילים בשיעור מי שסבורים שהמבצע יוביל להשבת החטופים ולהכרעת חמאס, אחריהם מצביעי הליכוד, ש"ס ויהדות התורה. לעומתם, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה שיעורים נמוכים משמעותית סבורים שהמבצע יצליח לממש את מטרותיו: השיעור הנמוך ביותר המאמינים בכך נמצא בקרב מצביעי העבודה וקצת מעליו שיעור הסבורים כך בקרב מצביעי יש עתיד והמחנה הממלכתי. גם בקרב מצביעי המפלגות הערביות שיעורים נמוכים יחסית גורסים שיש סיכויים שהמצבע יחזיר את החטופים הביתה וימוטט את החמאס אם כי שיעורי הסבורים כך גבוהים יותר מבקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הציוניות. תשובות מצביעי ישראל ביתנו מעניינות ולא דומות בנוגע לשני היעדים: בעוד 48% סבורים שהמבצע יוביל להכרעת חמאס, רק 24% חושבים שיוביל להשבת החטופים.

חושבים ובטוחים שמבצע "מרכבות גדעון" של צה"ל ברצועת עזה יוביל להשבת החטופים לביתם ולהכרעת חמאס ופירוק שלטונו (%)

התחשבות בשחיקת המילואים

על רקע השיח הציבורי הער בנושא שחיקת המילואים והגיוסים החוזרים, שאלנו: "באיזו מידה מקבלי ההחלטות צריכים להביא בחשבון בעת תכנון מבצע צבאי את הנטל על אנשי המילואים ומשפחותיהם?" בקרב המרואיינים יש קונצנזוס שמזמן לא מצאנו כמותו. בקרב המרואיינים היהודים, 87% סבורים כי יש להתחשב במידה די רבה או רבה מאוד בעת תכנון מבצע צבאי בנטל על אנשי המילואים ומשפחותיהם (9% סבורים ההיפך ו-4% אינם יודעים). בקרב המרואיינים הערבים הכיוון דומה מאוד, אך שיעור הסבורים שיש להתחשב באנשי המילואים ומשפחותיהם קצת קטן יותר – 66%.

פילוח התשובות לפי מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מראה כי בכל הקבוצות הרוב הגדול סבורים שבעת תכנון מבצע צבאי יש להתחשב בנושא נטל המילואים. ואולם בקרב החרדים והדתיים רוב זה הוא הקטן ביותר. 

מסכימים שמקבלי ההחלטות צריכים להביא בחשבון בעת תכנון מבצע צבאי את הנטל על אנשי המילואים ומשפחותיהם (%, יהודים)

ממשל טראמפ וביטחון ישראל

כאשר הנשיא טראמפ עמד להיבחר ומייד לאחר בחירתו לתפקיד מצאנו שיעורים גבוהים מאוד של ישראלים שהיו משוכנעים כי ביטחון ישראל יהיה נר לרגליו בעת עיצוב מדיניותו (בנובמבר 2024 למשל מצאנו כי 63% חשבו כך). באותה עת גם לא היו הבדלים משמעותיים בין עמדות היהודים והערבים בנדון.

ואולם, המציאות טפחה על פני רבים בארץ, וכתוצאה מכך חלה ירידה בשיעור הבטוחים כי זהו שיקול מרכזי בעיצוב המדיניות בוושינגטון. באפריל השנה שאלנו את השאלה על רקע שיחות הגרעין עם איראן ומצאנו ציבור ישראלי חצוי: 45.5% חשבו שטראמפ מביא בחשבון את הביטחון ישראל במסגרת השיחות הללו במידה די רבה או רבה מאוד ואילו 44% סברו שהוא מביא זאת בחשבון במידה די מעטה או מעטה מאוד. החודש שאלנו מבלי להתייחס לשיחות אלו או למשל לביקורו של טראמפ במזה"ת: "לדעתך, באיזו מידה ביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ?" שוב מצאנו בכלל המדגם ציבור חצוי – 47% סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי במידה די רבה או רבה מאוד אצל הנשיא ואילו 46% סבורים שהדבר משחק תפקיד במידה די מעטה או במידה מעטה מאוד.

ואולם, מצאנו הפעם התפלגות הפוכה של עמדות בקרב יהודים וערבים. 50% מבין המרואיינים היהודים סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי במידה די מעטה או מעטה מאוד אצל טרמפ ורק 43% שמדובר בשיקול מרכזי. לעומת זאת רוב גדול מהמרואיינים הערבים (66%) מעריכים שמדובר בשיקול די או מאוד מרכזי של טראמפ. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי בשמאל השיעור הנמוך ביותר רואים בביטחון ישראל שיקול מרכזי של טראמפ, בהשוואה למרכז והימין. 

סבורים במידה רבה שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ (%)

מה יכול להפסיק את הירי של החות'ים?

שאלנו: "מה מהבאים הכי יגרום לחות'ים להפסיק את הירי לישראל: הפסקת אש בעזה, עוד תקיפות ישראליות בתימן הסכם דיפלומטי איתם, תקיפה ישראלית באיראן, שום דבר?" הפער בין המשיבים היהודים לערבים כאן ניכר. בקרב היהודים התשובה השכיחה ביותר (כשליש) היא שהפסקת אש בעזה תגרום ככל הנראה להפסקת הירי החות'י על ישראל אבל במקום השני (כרבע מהמשיבים) תקיפה ישראלית באיראן נתפסת בקרב היהודים כאמצעי להפסקת הירי. גם בקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר (כחצי) מצביעים על הפסקת אש בעזה כמה שיכול להפסיק את הירי אבל רבע מצביעים על הסכם דיפלומטי עם החות'ים כאמצעי שיכול להביא להפסקת הירי. יתירה מזו, היהודים לא מעריכים הסכם עם החות'ים ככלי יעיל להפסקת הירי ואילו הערבים אינם רואים בתקיפות הישראליות בתימן כלי יעיל לכך.

מה הכי יגרום לחות'ים להפסיק את הירי לישראל? (%)

פילוח התשובות לשאלה זו לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה רוב בשמאל (55%) הסבורים כי החות'ים יפסיקו לירות והיה ותושג הפסקת אש בעזה (בהשוואה ל- 48% במרכז ורק 21% בימין). בימין השיעור הגבוה ביותר (30%) מעריכים כי הירי יכול להיפסק על ידי תקיפה ישראלית באיראן, בהשוואה ל-7.5% בלבד בשמאל ו-18% במרכז המעריכים כי תקיפה כזו יכולה להפסיק את הירי. הימין גם מייחס אפקטיביות רבה יותר לתקיפות ישראל בתימן מאשר השמאל והמרכז (בהתאמה 21%, לעומת 2.5% ו-13%).

ההפסקות החוזרות של טיסות לישראל

שאלנו: "מה הסיבה העיקרית לביטולי הטיסות החוזרים מצד חברות התעופה הזרות?" הרוב (כ-60%) הן בקרב יהודים הן בקרב ערבים סברו כי הסיבה העיקרית לכך היא המצב הביטחוני האובייקטיבי. שיעורים זהים של מעט למעלה מרבע בשתי הקבוצות העריכו כי הדבר נובע מביקורת על התנהלותה של ישראל.

מה הסיבה העיקרית לביטולי הטיסות החוזרים מצד חברות התעופה הזרות? (%, כלל המדגם)

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב בשלושתם המייחסים את הפסקות הטיסות למצב הביטחוני האובייקטיבי, ואולם רוב זה הוא הגדול ביותר בשמאל (69%) בהשוואה למרכז (62%) ולימין (58%).

---

מדד הקול הישראלי מאי 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 26-29/5/2025 רואיינו 601 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כולל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכולל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון Shiluv I²R. לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il. 

להורדת נתוני המדד המלאים >>