המתווה שגובש (שוב) לא יוביל לגיוס חרדים

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

הסנקציות כפי שפורסמו הן לא פחות ממתנה לראשי הישיבות ולמשתמטים מגיוס – מס שפתיים שמתחזה לחוק גיוס ומנציח את ההשתמטות.

במקום לחולל שינוי אמיתי, הממשלה מסתפקת בסנקציות קלות ושטחיות, שאין להן כל יכולת ליצור מנגנון גיוס אפקטיבי: איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה ומניעת סבסוד לאקדמיה צעדים שנשמעים תקיפים אך בפועל מתאימים בדיוק לחזון של ראש ישיבה המבקש להשאיר את תלמידיו בין כותלי הישיבה, עם מימון מדינתי נדיב  - ללא גיוס, ללא השכלה וללא תעסוקה. גם כיום בישיבות הגדולות אסורים רישיונות נהיגה והעושים רישיון עושים זאת בניגוד להנחיות.

הצבא הודיע כי כבר בקיץ 2026 הוא יהיה ערוך לקלוט את כלל בני ה-18 החרדים (כ-14,500) – אך ההצעה הפוליטית דוחה את היעדים לעוד חמש שנים ומסתפקת ב-50% בלבד. זוהי לא מדיניות ביטחונית – זוהי כניעה פוליטית.

לאחר 614 ימים של מלחמה ונטל בלתי נסבל על משפחות המילואים מגיע למדינת ישראל משהו אחר. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך כך.

כל עוד אין סנקציות משמעותיות - ההשתמטות נמשכת וישראל ממשיכה לתגמל את ההשתמטות:

• מלגות קיום ישיבתיות: בין 5,300 ל-9,500 ש"ח בשנה.
• קדימות במעונות יום: 26,400 ש"ח בממוצע בשנה.
• הנחות בביטוח לאומי: כ-1,000 ש"ח בשנה.
• הנחות בארנונה: כ-3,300 ש"ח בממוצע בשנה.
• סובסידיה בתחבורה ציבורית: בין 400 ל-2,400 ש"ח בשנה.
• תווי מזון: כ-1,300 ש"ח בשנה.
• עדיפות במכרזי דיור: שווי הנחה של עד 650,000 ש"ח.
  
  

חוק שירות אמיתי חייב להיות מבוסס על ארבעה עקרונות:

1. חובת גיוס מלאה ומשמעותית לכולם – עם פטור מוגבל בלבד לעילויים בבחינות שקופות.
2. גיוס מיידי וסנקציות מיידיות – לא עוד דחיות, לא עוד התחמקויות.
3. סנקציות כלכליות נרחבות הפוגשות את הפרט ואת המוסדות – שלילת תקציבים לישיבות, ביטול הנחות והעדפות.
4. שירות אזרחי מוגבל ל־25% בלבד – רק לפי צורכי הצבא.
   
   

נשיא המכון, יוחנן פלסנר: "מי שמקדם סנקציות סמליות וטועו שהן יובילו לגיוס חרדים, מוכר אשליות. החוק המוצע לא יביא לגיוס משמעותי לצהל אך יתרום ל"גיוס" של עשרות אלפים לישיבות הגבוהות ולכוללים משום שדחיית הגיוס תהיה מותנית בהישארות בכולל עד גיל 26. בזמן שמשרתי המילואים נקרעים בסבב רביעי, החברה החרדית תמשיך ליהנות מהטבות כלכליות כאשר מה שמוצג כ"סנקציות"' לא יתמרץ לגיוס וניתן יהיה לייצר לו מעקפים לשיפוי בדרכים אחרות".

עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים: "מקובל להגיד כי הגדרת אי שפיות היא לחזור על אותה פעולה ולקוות לתוצאה שונה. לא להפעיל סנקציות מיידיות וכבדות הפוגשות את הפרט ולהמשיך לקוות כי לא תימצא הדרך לדחות, למסמס ולעכב את חלותן העתידית, כפי שנעשה בישראל מזה שנות דור – זוהי אי שפיות".