הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.

מנהלת מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת וראשת התוכנית לדת ומדינה במרכז
שלומית הגיעה למכון לאחר כ-20 שנות פעילות בחברה האזרחית ובמגזר השלישי, בהן עסקה בקידום חיים משותפים בין מגזרים שונים במדינת ישראל ובתפוצות, ובמקומה של התרבות היהודית במרחב הישראלי. בשנים 2001-2008 שלומית הקימה וניהלה (בשותפות) את מכון עתים, המעניק יעוץ ומידע לאנשים העומדים בפני טקסי מעגל החיים ומייצג אותם במפגשם עם הממסד הרבני; בשנים 2013-2019 עמדה בראש בית המדרש אלול – מרחב בין מגזרי ללימוד, מפגש ויצירה סביב ארון הספרים היהודי. בנוסף, שימשה במשך השנים מורה ומדריכה במשרד החינוך, מרצה ומנחת קבוצות בנושאי יהדות, מגדר ומשפט וטוענת בבתי דין רבניים.
שלומית בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מן האונ' העברית, בוגרת לימודי יהדות ופילוסופיה במוסדות אקדמיים ובית מדרשיים שונים, בוגרת בית הספר מנדל למנהיגות חינוכית, תכניות 'co-lab' ו'גוונים' של פדרציות יהודיות בארה"ב ותכנית 'אבני ראשה' למנהלי בתי ספר.
כיהנה כיו"ר 'רשות הרבים' – הפורום הירושלמי לארגוני התחדשות יהודית' וכחברת הנהלה ב'קולך – פורום נשים דתיות', ועודנה מכהנת כחברת הנהלה ב'פנים – איגוד ארגוני יהדות ישראלית'.
תמונה: עודד אנטמן
פסח, חג החירות, מזכיר לנו שעם החירות באה גם אחריות משותפת. רק הבן הרשע הוא זה שדואג לעצמו ולא שותף עם הכלל. התקציב שאושר השבוע בכנסת מפצה משתמטים ומעדיף שיקולים מגזריים על חשבון הנושאים בנטל. לתמימי הדרך לא נותר אלא לחרוק שיניים וכששוב יגיע צו 8, לקום וללכת, בלי לדעת לשאול.
האם הודעתם של ראש הממשלה ושר האוצר על "הקפאת" חוק הפטור מגיוס מסמנת את סוף דרכו של החוק, לפחות בגרסתו הנוכחית? מה יקרה אם ירצו לשוב ולקדם אותו? מה המשמעות המשפטית של היעדר חוק פטור, אילו סנקציות חלות בפועל, והאם הכספים הקואליציוניים לחרדים הם למעשה מסלול עוקף-סנקציות?
מתווה התפילה בכותל עלה שוב לכותרות בעקבות דרישת בית המשפט לזרז את הנגשת הרחבה השוויונית בכותל. בתגובה לפסיקה, עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק המבקשת לקבוע את מעמדה הבלעדי של הרבנות הראשית כגורם הקובע את נהלי הכותל. אלא שבניגוד לזעקות שנשמעו בקואליציה, כאילו בפסיקת בג"ץ נחצו כל הקווים האדומים ביחס לקודש הקודשים של העם היהודי, החלטת בית המשפט כלל לא נוגעת לרחבת הכותל המרכזית, אלא עוסקת בהנגשת הרחבה הדרומית המרוחקת, בהתאם להחלטות ממשלה קודמות.
מאת: יוחנן פלסנר, עו"ד נעה גשן, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר גלעד מלאך, פרופ' עמיחי כהן
התייחסות המכון לסעיפי מתווה ביסמוט לחוק (אי-) הגיוס שפורסם בנובמבר 2025
חוק ההשתמטות החדש: המדינה בתפקיד ה"משגיח" של הישיבות - גיוס תלמידים לישיבות, לא לצבא. אין הקלה למשרתי המילואים, אין שוויון, אין ציות לבג"ץ הגיוס, אין סנקציות כלכליות אפקטיביות על הפרט. לאחר שנתיים של מלחמה קשה נדרשת חובת גיוס שוויונית לכולם עם מכסת פטור לקבוצה מצומצמת של עילויים. רק כך נתמודד עם אתגרי הביטחון, הכלכלה והלכידות החברתית.
מתווה ביסמוט שהודלף באוקטובר 2025 אינו קובע חובת גיוס שוויונית. הוא מציע סנקציות חלשות ולא מיידיות ויעדים נמוכים, שיש מהם דרכי מילוט חוקיות, ומאפשר לכל חרדי שמעוניין בכך להמשיך ולקבל דחיית שירות שהופכת לפטור קבוע בגיל 26. ההצעה גם קובעת שוב גיל פטור גבוה ומונעת הכשרות מקצועיות בזמן הלימודים ובכך פוגעת לא רק בצבא העם, בביטחון ובשוויון, אלא גם בכלכלת ישראל.
בין בקשות המחילה ביום הזה, גם ההנהגה החרדית הרוחנית והפוליטית-עסקנית נדרשת לבקש סליחה ולהביע חרטה על חטאים שנעשו בזדון ובשגגה, בגלוי ובסתר, ולהתעשת לטובת הכרעות כואבות אך הכרחיות, חדשניות ואמיצות לשיקום האמון בין כלל השבטים והמגזרים הישראליים.
הצעת החוק שהשאיר אחריו היו"ר המודח של ועדת החוץ והביטחון למחליפו, כפי שפורסמה השבוע עושה הרבה לצמצום אי השוויון. לו הייתה מתקבלת, הייתה בה התקדמות משמעותית במאמץ לגייס חרדים. יחד עם זאת, ההצעה לא מתקרבת ליצירת מצב שוויוני בנשיאת הנטל במציאות הישראלית ובמענה על צורכי הביטחון.
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
סקר מיוחד מגלה כי בציבור הלא-חרדי קיימת תמיכה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בהטלת סנקציות על חייבי גיוס חרדיים ושלילת הטבות מהם. 7 מכל 10 יהודים לא-חרדים תומכים בסנקציות מיידיות, 61%, כולל רוב במחנה הימין, תומכים בשלילת זכות ההצבעה.
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
בניגוד למקובל לחשוב, פסיקת בג"ץ בעניין גיוס החרדים לא הייתה מהפכנית. בית המשפט עשה את מה שחייב היה לעשות אחרי שנמנע מכך זמן רב, אלא שבשנה שחלפה מאז לא הרבה השתנה.
מתווה הגיוס שגובש עם הסיעות החרדיות למעשה ממסד את ההשתמטות החרדית: הוא כולל סנקציות חסרות משמעות, ללא תמריצים שליליים אפקטיביים וללא חובת גיוס. כך יישארו רוב החרדים מחוץ לצה"ל גם בעשור הקרוב.
האם הדרך להביא את החרדים לגיוס עוברת במשא ומתן ובהסכמות או בכפיה ובסנקציות? אולי אפשר ללמוד משהו מהדרך שבה שכנע הקב"ה את עם ישראל לקבל על עצמו את התורה. הצעה מקורית לחג השבועות.
בדיון בוועדת החוץ והביטחון הודיע נתניהו שהממשלה תעביר חוק גיוס שיביא ל-10,500 מתגייסים חרדים תוך שנתיים ויכלול סנקציות אישיות כבדות. אלא שבפועל מדובר בדחיית היעדים שכבר הבטיח שר הביטחון, ולמילה 'סנקציות' אין ערך ללא התחייבות למנגנון אכיפה מיידי ומקיף.
האם השתנתה החברה החרדית בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה תשפ"ד? המלחמה אתגרה את חלום החברה המשותפת בישראל במלוא העוצמה. קול דמי האחים והאחיות הזועקים מן האדמה חייב את החברה החרדית לברר מחדש את מקומה ביחס לשבטי ישראל האחרים, וגם החברה הלא־חרדית בישראל עסקה רבות במפת הזכויות והחובות של האזרחים ובחוזה החברתי הנדרש בין הקבוצות. ההתנדבות הספונטנית שהתעוררה בראשית המלחמה בקרב החרדים עוררה תחושת שותפות ותקווה, אולם משהתעוררות זו לא היתרגמה לשירות צבאי משמעותי התרחבה הביקורת הציבורית והתפוררו עוד החוטים הדקים המחזיקים את החברה הישראלית יחד. האם חלו שינויי עומק בתפיסת העולם החרדית נוכח המלחמה? האם נוצרה הזדמנות לעיצוב תפיסת אזרחות חדשה ולידיעת ספרא וסייפא יחדיו, או שעולם כמנהגו נוהג - אלו מסכנים את חייהם במלחמת מגן, ואלו חובשים את ספסלי הישיבות?
האם השתנתה החברה החרדית בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה תשפ"ד?
המלחמה אתגרה את חלום החברה המשותפת בישראל במלוא העוצמה. קול דמי האחים והאחיות הזועקים מן האדמה חייב את החברה החרדית לברר מחדש את מקומה ביחס לשבטי ישראל האחרים, וגם החברה הלא־חרדית בישראל עסקה רבות במפת הזכויות והחובות של האזרחים ובחוזה החברתי הנדרש בין הקבוצות. ההתנדבות הספונטנית שהתעוררה בראשית המלחמה בקרב החרדים עוררה תחושת שותפות ותקווה, אולם משהתעוררות זו לא היתרגמה לשירות צבאי משמעותי התרחבה הביקורת הציבורית והתפוררו עוד החוטים הדקים המחזיקים את החברה הישראלית יחד. האם חלו שינויי עומק בתפיסת העולם החרדית נוכח המלחמה? האם נוצרה הזדמנות לעיצוב תפיסת אזרחות חדשה ולידיעת ספרא וסייפא יחדיו, או שעולם כמנהגו נוהג - אלו מסכנים את חייהם במלחמת מגן, ואלו חובשים את ספסלי הישיבות?
קובץ המאמרים שלפניכם מבקש לענות על שאלה זו שבעה סוגים של מענים: מחקר שדה; סקר עמדות הציבור; עיון בהגות רבנית חרדית; התבוננות במנהיגות החברה החרדית המודרנית; מעקב אחר הסיקור התקשורתי החרדי; הקשבה לשירת משוררות חרדיות, ואף מבט לאחור אל התנהלותם של החרדים במלחמות קודמות. כלים מגוונים אלו יאפשרו לשרטט תמונה עשירה ומורכבת של התנהלותה והשקפותיה של החברה החרדית בשעת המלחמה, ולבחון אם לצד כל הכאב שהיה מנת חלקנו בתקופה זו נוצרה גם הזדמנות לריפוי ולתיקון.
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
84.5% מכלל הציבור היהודי הלא-חרדי תומכים בגיוס חרדים – (50% בגיוס כולל ו-34.5% במכסות). עלייה מ-67% בינואר 2024 ● תמורות בציבור הדתי: 72.5% מהדתיים מצדדים בפתרון כלשהו שיכלול גיוס חרדים – פי 2 מ-36.5% בינואר האחרון ● 61% מהחרדים תומכים בשימור המצב הנוכחי ● מבין מצביעי הליכוד, כשלושה רבעים תמכו בפתרון שיכלול גיוס חרדים.
השנה יום הכיפורים מקבל משמעות נוספת אחרי אסון השבעה באוקטובר. לצד הוידוי המסורתי (המתואר לפי סדר הא"ב), נצטרך לשאול את עצמנו שאלות נוספות - במה אכזבנו, את מי בודדנו, עד כמה גבה לבנו, את מי דרסנו בדרך, הפקרנו, ושכחנו, האם זעקנו די, איכה לא חקרנו... ועד קרסנו, מה ומי לא ראינו, מדוע לא שיוינו, האם תמכנו די? לקיחת האחריות על כוונותינו הרעות או על העלמות העין שלנו היא מהיסודות הגדולים ביותר של יום הכיפורים. זה יום בו לא מופנית האצבע המאשימה החוצה. זה יום בו אנו מכירים בכך שלכל אחד מאיתנו חלק באסון ודורשים גם מהמנהיגות שלנו לקחת אחריות על חלקם שלהם בענווה, בעוצמה, תוך מתן סיכוי לריפוי ולתיקון.
"על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" - איכה פרק א', פסוק ט"ז.
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד מירית לביא
צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.
על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.
אסור שבמחטף ועקב לחצים פוליטיים יידון חוק השתמטות חדש בניסיון לעקוף את הפסיקה. כל חוק חלופי יהיה חייב לכלול את עיקרון חובת השירות לכל, ויש לאכוף זאת באמצעות סנקציות כלכליות ואישיות: מי שלא יתגייס לא יהיה זכאי למימון מהמדינה.
החוק המוצע מתעלם מן השינוי הדרמטי במציאות הביטחונית של ישראל מאז ה-7.10 ואינו נותן מענה לצורך בלוחמים ולהכבדת הנטל על האוכלוסיות המשרתות בסדיר ובמילואים. חוק זה היה בעייתי גם לפני ה-7.10, וכיום אין בו לא רלוונטיות ולא בשורה.
בלילה שבין 10 ל-11 ביוני 2024 הצביעה הכנסת על החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס של הממשלה. מהו דין רציפות? למה נערכה ההצבעה באמצע הלילה? האם הצעת החוק תועיל לגיוס חרדים? כל מה שחשוב לדעת.
על רקע הדיון היום (2.6) בבג"ץ הגיוס, המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם דוח מיוחד על דעת הקהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בחברה החרדית על סוגיית (אי) הגיוס. הדוח נעשה בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של החברה החרדית (508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35%), במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.
ב-2 ביוני 2024 דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.
מאת: פרופ' בני פורת, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ליקוט ועריכת המקורות: יאיר אורביטו
האם יש חובה משפטית/הלכתית להתגייס? מה ניתן ללמוד מדברי הרמב"ם לגבי חובת השירות בצה"ל? האם ייתכן שעיסוק במצוות תלמוד תורה ידחה את מצוות הגיוס לצבא?
הדו"ח מציע פתרון בלתי שוויוני לגיוס בני 34-25, לא עונה על צורכי צה"ל בלוחמים, פוגע בהשתלבות החרדים בשוק העבודה ויחייב את המשק לתמוך במשפחות הגדולות של החיילים המבוגרים במקום בחיילי חובה צעירים יותר.
במקרה שבו יגויסו חרדים לצבא בהיקפים דומים לאלה של האוכלוסיות המשרתות, הרי שבשנת 2045 לא יידרש עוד הצבא לימי מילואים מבצעיים, למעט שמירה על כשירות • שיעור החיסכון למשק בתרחיש השתלבות מלאה של גברים חרדים יעמוד בשנת 2050 על בין 77% ל-100% מההוצאה התקציבית, ובמספרים – בין 8 ל-10 מיליארד ש"ח בשנה.
התמיכה בבני הישיבות ששירותם הצבאי נדחה היא כ-550 מיליון שקלים בשנה. ביהמ"ש דורש מהמדינה להסביר מדוע לא יבוטל הסעיף הרלוונטי בהחלטת הממשלה שמורה על העדר אכיפת הגיוס כלפי תלמידי ישיבות ובכך יתחיל הצבא לגייס אותם מיידית, וכן מדוע למרות פקיעת חוק הגיוס ניתן להעביר תמיכות לתלמידי הישיבות | כל מה שחשוב לדעת.
ב-26 בפברואר 2024 דן בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.
פשרה במקום או בזמן עשויה הייתה לאזן בין חופש הדת לבין ערכי השוויון וחופש התנועה ולמנוע את ההתכתשות בתל אביב, כמו גם ריסון מצד הציבור החרדי והדתי שבדרישותיו המתרבות מנסה לקחת "בעלות" על היהדות. יש לקוות שהמנהיגות שמחוץ לבתי הכנסת, מכל המגזרים, תתחיל לשאת באחריות לעתיד המשותף.
בסוף מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ובו תוספת של 3.5 מיליארד ש"ח לחינוך החרדי. כמה מהחרדים לומדים לימודי ליבה, ועד כמה המדינה מפקחת על כך? מדוע הפיקוח על רשתות החינוך העצמאיות דל, ולמה אי-אפשר להגדירן "ממלכתיות"?
מהו גיל הפטור ולמה חשוב להוריד אותו? האם תכלית החוק המסתמן היא תעסוקתית ואילו תמריצים הוא מעניק? האם ניתן להגיע למצב של שוויון? המדריך למתווה שעל הפרק.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז
35% מהנישואין בחו"ל הם של יהודים שהיו יכולים להינשא ברבנות אך בחרו שלא לעשות זאת • 19.8% מהעובדים הבוגרים עבדו בשנה האחרונה בשבת • 63% מכלל המתגיירים הן נשים • 4.3% מהיהודים נקברים בקבורה אזרחית • 77% מתקציב מוסדות הדת במדינה מתחלק בין המשרד לשירותי דת, המועצות הדתיות וחברה קדישא.
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, פרופ' גיא בן פורת
הקצאת שטחים לקבורת שדה ומתן אפשרות לקבורה חינם באופן זה יסיגו לאחור את יתר פתרונות הקבורה ויגזלו שטחים שיועדו לצרכים אחרים.
שני הסעיפים בהסכם עם יהדות התורה מיועדים לקדם פעילות הסברה ועידוד לגיור לצד מערך סיוע למתגיירים, ומבקשים למנוע הכרה בגיורים שנעשו בבתי הדין החרדיים הפרטיים.
ביטול אפשרות ניוד המספרים הכשרים ואיסור חסימת מספרי טלפון מקוצרים למוקדי חירום הן בין ההחלטות הנכללות ברפורמה.
המוטיבציה לצמצום חוק השבות המשתקפת נובעת ממספרם ההולך ועולה של לא יהודים העולים לישראל מברית המועצות לשעבר.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז
אם הייתה תחבורה ציבורית בשבת כמה מהציבור היהודי היו משתמשים בה, מהו האמון במוסדות הדת השונים, האם ישנה העדפה ברורה לקבורה דתית וכמה מהנשים נוהגות לטבול במקווה.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז
פעילות מסחר ותרבות בשבת: 98% מבתי הקולנוע בארץ פועלים בשבת, בדומה למחצית מהיכלי התרבות והתיאטראות וכרבע בלבד מהקניונים ומרכזי הקניות. וגם, הפערים בין החוק למציאות, לצד נתונים על תחבורה ציבורית בשבת, היתרים לעבודה בשבת ואכיפה.
ההחלטה שקיבלה לאחרונה ועדת השרים בעניין מתווה הגיור עושה צעד חשוב, גם אם אינו מספק, בדרך לאימוץ דרכה של רות - ההולכת אחרי חמותה נעמי, גם כשזו מנסה להרחיקה מעליה. אם יאומץ המתווה בחקיקה, תורחב סמכות הגיור הרשמית של מדינת ישראל גם לרבני ערים, ותאפשר למתגיירים לבחור את ההרכב שיגייר אותם. כולם הרכבים שיפוקחו על ידי הרבנות, אולם רבים מהם דמותה של רות לנגד עיניהם.
סוגיית הממזרות שנדונה השבוע בכנס של המכון לדמוקרטיה ומרכז צדק לנשים היא אמנם סוגיה שמעטים נולדים לתוכה, אך מוטת ההשפעה שלה עצומה. בעניין הממזרות, אימצו קהילות ישראל את הכלל לפיו "משפחה שנטמעה – נטמעה", כלומר מי שמעמדו הבעייתי נשכח או לא נודע, גם ההלכה 'שוכחת'. אך בעידן הדיגיטציה והענן, שבו לזיכרון כבר אין גבול של זמן ומקום, נדרשת שכחה מסוג אחר
סעיף הנכד מקנה את הזכות להתאזרח בישראל גם לילדיהם ולנכדיהם של יהודים – דורות שלישי ורביעי. מדוע רוצים לבטל אותו ומהם נימוקי התומכים בהשארתו בחוק?
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
בחר/י אילו קטגוריות תרצה/י לאפשר