מה עומד מאחורי מספרי המתגייסים החרדים שמבטיח ראש הממשלה?

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

מספר המתגייסים החרדים שנקט בו ראש הממשלה אמש בוועדת החוץ והביטחון – 10,500 תוך שנתיים - אינו מספר חדש. זהו המספר שאליו מתחייב שר הביטחון כבר יותר מחצי שנה בהתאם ליכולת הקליטה של הצבא: 4,800 בשנת הגיוס הראשונה, ו-5,760 בשנת הגיוס השנייה. 

החידוש היחיד הוא שראש הממשלה דחה בשנה את היעד: 10,500 הוא מספר החרדים שהיו אמורים להתגייס עד יוני 2026 (4,800 עד יוני 2025 ו-5,760 עד יוני 2026). 

כלומר: ראש הממשלה כבר יודע שאינו עומד ביעדים עד סוף יוני 2025 ולכן דוחה את היעד בשנה נוספת. נזכיר כי הצבא הצהיר כי החל מיולי 2026 אין לו כל מגבלה לקבל את כל 82,000 הצעירים החרדים חייבי הגיוס. 

האם ראש הממשלה חושב שבשנה הבאה יצליח לעשות את מה שלא הצליח במשך שנה וחצי של מלחמה? האם הוא סבור כי כעת יבוא פתרון לכישלון בן 30 שנה של דחיות חוזרות ונשנות בהן השאירו לחרדים בחירה אם להתגייס או לא, בהפליה מכל אוכלוסייה אחרת? האם הוא מנסה להרגיע כך את המילואימניקים ומשפחותיהם הקורסים תחת הנטל, או את 75% ממצביעי הליכוד ו-79% ממצביעי הציונות הדתית הדורשים גיוס חרדים?

המילה 'סנקציות' אינה מילת קסם. היא הופיעה כבר במתווים שנכשלו בעבר, ואין מאחורי כלום ללא התחייבות למנגנון אכיפה מפורט ולהיקף תחולה רחב ומיידי.

כדי להשיג התקדמות יש לעשות מספר פעולות חשובות:

1. להטיל חובת גיוס כללית ושוויונית על כולם  - עם מכסות פטור מעטות ולא עם יעדי גיוס נמוכים! (ניתן לפטור קבוצה מוגבלת ומצומצמת של עילויים בכל שנה ולשקול דחיות שירות עד גיל 20 לכל המאוחר).

2. לקבוע סנקציות מוסדיות על הישיבות שיחולו באופן מיידי, עם התחייבות למנגנון שלילה מפורט שלא ניתן לעקוף ושחל כבר בשנה הראשונה. ישיבה שלומדים בה אנשים שלא עומדים בחובת הגיוס תאבד את כלל תקציבה (לא רק את התקציב שניתן בגין מפרי החוק).

3. להחזיר תקציב לישיבות לא ברגע חקיקת החוק, אלא רק כאשר יעמדו בחובת הגיוס. בלי תרגילים, בלי דחיות. כמו בכל תמיכות המדינה – קודם מבצעים חובות, אחר כך מקבלים תיקצוב.

4. לקבוע סנקציות אישיות שיחולו באופן מיידי, כגון שלילת הטבות והנחות בדיור, במעונות יום, בארנונה, בהכשרות ובעדיפות למשרות ציבוריות, כמו גם קנס כספי כבד על אי השירות. גם כאן יש צורך במנגנון מפורט שקשה לאוכפו במתווה של 'יעדי גיוס'. בהעדר חובת גיוס כללית קשה להטיל סנקציות אישיות.

5. לנקוט צעדים נגד מפרי החוק ולא לשחררם מיד לאחר שעוכבו, כפי שנעשה לאחרונה בנתב"ג לגבי 350 מלש"בים, רובם חרדים.

6. גם במקרה הבעייתי שבו ייקבעו יעדי גיוס ולא חובת גיוס כללית – יש לקבוע את היעדים רק מבין אלה:

• צעירים שהשלימו לימודיהם במוסד חרדי, ולא כפי שקרה בשנים האחרונות בהן כ-70% מהנספרים כחרדים עזבו את המוסדות החרדיים שנים לפני גיוסם וכבר אינם מזדהים כחרדים בעת גיוסם.
  
  
• צעירים המתגייסים כלוחמים או כתומכי לחימה, ולא כלל המקצועות הצבאיים שאינם משפיעים על נטל המילואים. לשם כך יש לגייס מספר גבוה של חיילים, שכן רק חלקם יהיו לוחמים. נזכיר כי הצבא זקוק מיידית ל10,000 לוחמים ותומכ"ל.
  
  
• צעירים המתגייסים לצבא ולא לשירות האזרחי. חשיבות השירות גדולה, אך רק בתוספת לחיילים. הצעת שר הביטחון לכלילת השירות האזרחי הביטחוני ביעדים עלולה לרוקן את יעד הגיוס מתוכן.
  
  
• יעדים גבוהים ומיידיים בהתאם להצהרת הצבא על העדר מגבלת קליטה. הצעת שר הביטחון להגיע רק בעוד 7 שנים (2031) ל-50% מהמחזור, שהם פחות מ-10% מכלל חייבי השירות החרדים – אינה מספקת.