האם פרוגרסיביות מערכת המס בישראל הלכה רחוק מדי?
ישראל, כמו מדינות רווחה מערביות רבות, ביססה את מערכת המיסוי שלה על עיקרון הפרוגרסיביות, לפיו נטל המס עולה עם ההכנסה, כאשר העשירונים העליונים אמורים לשלם יותר, ובכך להקל את נטל המס מהעשירונים הנמוכים. מדיניות זו אף מאפשרת תמיכה בחלשים, באמצעות תשלומי העברה שונים ותמיכות. מטרת מדיניות מיסוי פרוגרסיבית ברורה: לסייע לאוכלוסיות החלשות ולהבטיח צדק חברתי. השאלה המתבקשת בימים אלו היא האם לא הרחקנו לכת מדי עם עקרון הפרוגרסיביות, עד כדי כך שחלקים גדולים מדי מהציבור פטורים כמעט לחלוטין מתשלום מס, גם כאשר שכרם נמצא סביב השכר הממוצע במשק, שעומד נכון למאי 2025 על 13,417 ₪ ברוטו לחודש ואף הרבה מעליו.
ניקח לדוגמא 3 נשים שכירות, המשתכרות את השכר הממוצע במשק (טבלה 1), האחת נשואה ללא ילדים מתחת לגיל 18, השנייה נשואה עם 3 ילדים בני שנה, 4 ו-7, והשלישית נשואה + 7 ילדים בגילאי (, 4, 7, 9, 11, 13, 151). אם נבחן את מס ההכנסה שכל אחת מהן משלמת, נגלה פערים עצומים רק בשל פער בנקודות הזיכוי. כך, בעוד שתי הנשים עם הילדים שמתחת לגיל 18 לא משלמת כלל מס הכנסה, חברתן הנשואה ללא ילדים קטינים, שמשתכרת שכר זהה, משלמת מס הכנסה בסך 1,134 ₪ בחודש (13,608 ₪ בשנה).
טבלה 1: תשלומי המס לנשים ברמת השכר הממוצע במשק (13,417 ₪ ברוטו לחודש)
| נשואה + 7 ילדים | נשואה + 3 ילדים | נשואה ללא ילדים קטינים | |
| גיל הילדים | בני 1, 4, 7, 9, 11, 13, 15 | בני 1, 4, 7 | |
| לפני קיזוז נקודות זיכוי | |||
| סך מס הכנסה | 1,799 | 1,799 | 1,799 |
| ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,051 | 1,051 | 1,051 |
| סך מס לפני קיזוז נקודות זיכוי | 2,850 | 2,850 | 2,850 |
| תשלומי מס בפועל, לאחר קיזוז נקודות הזיכוי | |||
| ערך נקודות זיכוי, חודשי | 3,086 | 2,118 | 666 |
| מס הכנסה חודשי | - | - | 1,134 |
| מס הכנסה שנתי | - | 13,607 | |
למעשה, זו הנשואה עם 7 ילדים מתחת לגיל 18 לא תשלם כלל מס הכנסה גם אם השכר שלה יעמוד על 18,500 ₪ לחודש (טבלה 2), בעוד האישה הנשואה + 3 ילדים קטינים ברמת שכר זו כבר תשלם מס הכנסה בסך 957 ₪ בחודש (11,484 ₪ בשנה), וזו הנשואה שילדיה בגירים או שטרם נולדו, תשלם מס הכנסה בסך של 2,409 ₪ לחודש (28,908 ₪ בשנה). הסיבה לכך היא נקודות הזיכוי הנדיבות להורים לילדים קטנים, אשר מביאה את סף המס (רמת השכר שממנה מתחילים לשלם מס) לאישה הנשואה + 7 ילדים, ל-18,535 ₪ לחודש (38% מעל השכר הממוצע במשק), ולאישה הנשואה + 3 ילדים קטנים לכ-15,000 ₪ לחודש (כ-12% מעל השכר הממוצע במשק). לעומתן, סף המס של האישה הנשואה ללא ילדים קטנים, עומד על כ-6,655 ₪, סף סביר בהחלט, שעומד על כמחצית מהשכר הממוצע במשק. כאשר סף המס הוא מעל רמת השכר הממוצע הדבר אמור להדליק נורה אדומה למגבשי מדיניות המס שייתכן שהלכנו רחוק מדי עם הטבות המס.
טבלה 2: תשלומי המס לנשים ברמת שכר של 18,500 ₪ ברוטו לחודש
| נשואה + 7 ילדים | נשואה + 3 ילדים | נשואה ללא ילדים קטינים | |
| גיל הילדים | בני 1, 4, 7, 9, 11, 13, 15 | בני 1, 4, 7 | |
| לפני קיזוז נקודות זיכוי | |||
| סך מס הכנסה | 3,075 | 3,075 | 3,075 |
| ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,669 | 1,669 | 1,669 |
| סך מס לפני קיזוז נקודות זיכוי | 4,744 | 4,744 | 4,744 |
| תשלומי מס בפועל, לאחר קיזוז נקודות הזיכוי | |||
| ערך נקודות זיכוי, חודשי | 3,086 | 2,118 | 666 |
| מס הכנסה חודשי | - | 957 | 2,409 |
| מס הכנסה שנתי | 11,484 | 28,908 | |
מכאן עולה שאלה ערכית חשובה של צדק באופן חלוקת נטל מס ההכנסה. האם נכון וצודק שמדיניות המס תעניק לאישה, המשתכרת 18,500 ₪ לחודש, שהם כאמור כ-40% מעל השכר הממוצע במשק, הנחת מס שנתית של כ-37,026 ₪, וזאת רק בגלל שש לה 7 ילדים קטינים? האם לאישה נשואה עם 3 ילדים קטנים יש להעניק הנחת מס שנתית של כ-25,410 ₪?
לכאורה, ניתן להגיד ובצדק רב שזוהי בדיוק מטרת המדיניות שבגינה גובשו נקודות הזיכוי לילדים: לעודד ילודה ולתמוך בהורים לילדים קטנים, בדיוק בשנים בהן הנטל הכלכלי כבד ביותר. זהו בהחלט יעד ראוי שמצדיק את מתן נקודות הזיכוי, אבל האם נכון שמדיניות המס תעודד מספר בלתי מוגבל של ילדים למשפחה? או שאולי נכון יותר להעניק נקודות זיכוי עד תקרה מסוימת? מדוע לא להגביל את נקודות הזיכוי עד 3 ילדים ובכך לצמצם לפחות חלקית את אותם הפערים שהוצג לעיל ולהקטין עיוותים במערכת המס?
כדי להבין את התמונה במלואה, בחנו גם את תשלומי המס של הגבר השכיר, הנשוי לאותן שלושת הנשים. לא כולם יודעים, אבל מערכת המס מראש מעניקה לגברים מעט יותר נקודות זיכוי בגין הילדים, בהשוואה לאלו שניתנות לאישה, זאת מאחר וקצבת הילדים המשולמת ע"י ביטוח לאומי מועברת כברירת מחדל לאם. הבחינה העלתה כי שני הגברים הנשואים עם ילדים קטינים (לאחד שלושה ילדים ולשני שבעה), לא ישלמו כלל מס הכנסה ברמת השכר ממוצע במשק (טבלה 3), בעוד חברם הנשוי שילדיו בגירים או טרם נולדו, ישלם מדי חודש 1,255 ₪ מס הכנסה, שהם כ-15,060 ₪ לשנה.
טבלה 3: תשלומי המס לגברים ברמת השכר הממוצע במשק (13,417 ₪ ברוטו לחודש)
| נשוי + 7 ילדים | נשוי + 3 ילדים | נשוי ללא ילדים קטינים | |
| גיל הילדים | בני 1, 4, 7, 9, 11, 13, 15 | בני 1, 4, 7 | |
| לפני קיזוז נקודות זיכוי | |||
| סך מס הכנסה | 1,799 | 1,799 | 1,799 |
| ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,051 | 1,051 | 1,051 |
| סך מס לפני קיזוז נקודות זיכוי | 2,850 | 2,850 | 2,850 |
| תשלומי מס בפועל, לאחר קיזוז נקודות הזיכוי | |||
| ערך נקודות זיכוי, חודשי | 3,449 | 2,481 | 545 |
| מס הכנסה חודשי | - | - | 1,255 |
| מס הכנסה שנתי | - | 15,059 | |
הפער גדל כשבוחנים את תשלומי המס ברמת שכר גבוהה יותר, של 18,500 ₪ לחודש (טבלה 4). ברמת שכר זו הגבר הנשוי + 7 ילדים ימשיך לא לשלם אף לא שקל אחד מס הכנסה, וזאת בדומה לאשתו. בעוד הגבר הנשוי עם שלושה ילדים ישלם מס הכנסה בסך של כמעט 600 ₪ בחודש (7,128 ₪ בשנה), וחבריהם הנשוי ללא ילדים קטנים יישא בנטל כבד של 2,530 ₪ בחודש, שהם כ-30,360 ₪ בשנה.
טבלה 4: תשלומי המס לגברים ברמת שכר של 18,500 ₪ ברוטו לחודש
| נשוי + 7 ילדים | נשוי + 3 ילדים | נשוי ללא ילדים קטינים | |
| גיל הילדים | בני 1, 4, 7, 9, 11, 13, 15 | בני 1, 4, 7 | |
| לפני קיזוז נקודות זיכוי | |||
| סך מס הכנסה | 3,075 | 3,075 | 3,075 |
| ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,669 | 1,669 | 1,669 |
| סך מס לפני קיזוז נקודות זיכוי | 4,744 | 4,744 | 4,744 |
| תשלומי מס בפועל, לאחר קיזוז נקודות הזיכוי | |||
| ערך נקודות זיכוי, חודשי | 3,449 | 2,481 | 545 |
| מס הכנסה חודשי | - | 594 | 2,530 |
| מס הכנסה שנתי | 7,128 | 30,360 | |
בסיכום משפחתי מתקבל פער עצום (טבלה 5). בתרחיש בו שני בני הזוג משתכרים שכר ממוצע במשק ומגיעים יחדיו להכנסה משפחתית ברוטו של 26,834 ₪, שתי המשפחות עם הילדים מתחת לגיל 18 לא ישלמו כלל מס הכנסה. לעומתן, המשפחה השלישית, שילדיהם כבר גדלו (רוב בני ה-50+) או שטרם נולדו להם ילדים (זוגות צעירים), תשלם מס הכנסה חודשי בהיקף של כ-2,390 ₪ בחודש, שהם כ-28,670 ₪ בשנה.
טבלה 5: תשלומי המס למשפחה בה שני בני הזוג משתכרים שכר ממוצע במשק (13,417 ₪ לחודש)
| זוג + 7 ילדים | זוג + 3 ילדים | זוג ללא ילדים קטינים | |
| גיל הילדים | בני 1, 4, 7, 9, 11, 13, 15 | בני 1, 4, 7 | |
| תשלומי מס בפועל, לאחר קיזוז נקודות הזיכוי | |||
| מס הכנסה חודשי | - | - | 2,389 |
| מס הכנסה שנתי | - | - | 28,666 |
גם ברמת הכנסה גבוהה יחסית נמצאו פערים משמעותיים. כאשר לשני בני הזוג שכר חודשי של כ-18,500 ש"ח ברוטו, דהיינו הכנסה משפחתית של 37,000 ₪ לחודש (טבלה 6). בני הזוג עם 7 הילדים עדיין לא חייבים במס כלל וכלל, בעוד הזוג עם 3 ילדים משלם מס הכנסה חודשי בהיקף של כ-1,550 ₪ שהם כ-18,600 ₪ לשנה. לעומתם, המשפחה השלישית שיכולה להיות זוג בני 50+ שילדיהם גדלו או זוג צעיר שטרם הביא ילדים, משלמת מדי חודש 4,940 ₪, שהם כ-60 אלש"ח בשנה.
טבלה 6: תשלומי המס למשפחה בה שני בני הזוג משתכרים שכר של 18,500 ₪ בחודש
| זוג + 7 ילדים | זוג + 3 ילדים | זוג ללא ילדים קטינים | |
| גיל הילדים | בני 1, 4, 7, 9, 11, 13, 15 | בני 1, 4, 7 | |
| תשלומי מס בפועל, לאחר קיזוז נקודות הזיכוי | |||
| מס הכנסה חודשי | - | 1,551 | 4,939 |
| מס הכנסה שנתי | - | 18,612 | 59,268 |
מדובר בפערים דרמטיים בנטל המס, כאשר בעוד הנחת המס למשפחה עם 7 ילדים ששני בני הזוג עובדים מסתכמת בתקרה של כ-78.4 אלש"ח מדי שנה, לזוג עם 3 ילדים הנחת המס מסתכמת בתקרה של כ-55.2 אלש"ח לשנה, ולזוג ללא ילדים מתחת לגיל 18 מסתכמת הנחת המס השנתית בכ-14.5 אלש"ח.
כאמור, הפער נובע בעיקר ממדיניות המס הישראלית, אשר מעניקה הטבות מס נדיבות להורים לילדים עד גיל 18. משמעות הדבר - שאוכלוסיות רבות המרוויחות שכר ממוצע במשק ואף הרבה מעבר לו אינן משתתפות כלל במימון השירותים הציבוריים בשל הטבות המס הנדיבות, כאשר אותן קבוצות דווקא צורכות הרבה יותר שירותים ציבוריים כמו חינוך, בריאות ורווחה, בשל ריבוי הילדים במשפחה. גם כאשר מביאים בחשבון את דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (שכידוע אינם ניתנים לקיזוז בנקודות זיכוי), נטל המס הישיר המוטל בישראל על הורים עובדים במשפחות מרובות ילדים נותר נמוך משמעותית בהשוואה למשקי בית ללא ילדים או עם ילדים בגירים. גם כאשר מחשבים את סך נטל המס הישיר על הכנסה (המחושב לפי היחס של סך תשלומי המס, כולל מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות כאחוז מהשכר ברוטו) עולה תמונה דומה, לפיה נטל המס של משפחה בה שני בני הזוג משתכרים שכר ממוצע עומד על 8% במשפחות עם 3 ילדים קטנים ויותר, בעוד במשפחה בה הילדים כבר מעל גיל 18 או שטרם נולדו עומד נטל המס הישיר על 17%, יותר מפי 2 מהשוואה למשפחות עם ילדים קטינים.
בחינת המצב בהשוואה בינלאומית רק מחדדת את ההנחה שמדובר בעיוות מוגזם. מבחינה שערכנו עולה כי ברוב מדינות אירופה קיימת אמנם מדיניות של זיכוי מס לילדים, אך ההטבות מוגבלות בתקרה או ניתנות למשפחה כיחידה ולא לכל הורה בנפרד. כך נשמר איזון מסוים בין הצורך לתמוך במשפחות לבין האחריות החברתית לכלל האזרחים. על פי מדד ה-Tax Wedge שמפרסם ארגון ה-OECD, אין אף מדינה מערבית שמעניקה פטור מלא ממס הכנסה בדומה לישראל לאוכלוסיות שלמות המשתכרות שכר ממוצע ומעליו. אמנם ישנן מערכות מס מתקדמות שמורידות את הנטל באמצעות הטבות וחישובים שונים, אך לא מבטלות אותו לגמרי כפי שקורה לאוכלוסיות רבות בישראל. למעשה, נדיר ביותר למצוא במדינות ה-OECD מצב בו משפחה עם שלושה ילדים המשתכרים שכר ממוצע לא משלמים כלל מס הכנסה, בוודאי לא כששני בני הזוג משתכרים מעל השכר הממוצע. מקובל לראות במדינות ה-OECD שמשפחות עם ילדים נהנות מהקלות משמעותיות בנטל המס לעומת יחידים (למשל בשוויץ, לוקסמבורג ופולין), אך בכל המקרים נטל המס נותר חיובי ונע בין 10% ל-30%, בשום מקרה אין פטור מלא ממס כפי שקורה הלכה למעשה בישראל. חריגה בהקשר זה הינה הונגריה, בה קיים מנגנון המעניק לאם עם 4 או יותר ילדים פטור ממס הכנסה, אולם זהו מקרה חריג ביותר ולהונגריה אין את צרכי הביטחון הגבוהים של ישראל, המחייבים את כלל האוכלוסייה לקחת חלק בנטל מימון הוצאות הביטחון.
בנוסף, חשוב להזכיר שבישראל שיעור המשפחות עם 3 ילדים ויותר גבוה לאין שיעור בהשוואה למשקל משפחות אלו במדינות המערב. לפי הערכות זהירות, כ-40% מהמשפחות בישראל הן עם 3 ילדים ויותר בגילאים המזכים בנקודות זיכוי, כאשר משקלן בקרב הערבים אף גבוה יותר. בהערכה זהירה, ניתן לומר שמדובר בקרוב לחצי מיליון משקי בית (בין 450 ל-500 אלף משקי בית, בהערכה זהירה) שלא מגיעים לסף המס. חיזוק להערכות אלו ניתן לקבל מאומדנים שפרסם משרד האוצר, לפיהם ישנם במדינת ישראל כ-2.3 איש שאינם מגיעים לסף המס, כלומר לא משלמים כלל מס הכנסה. למעשה מדיניות המס מובילה מראש לוויתור כבד ביותר של הכנסות ממס הכנסה. כך, לדוגמא, אם נניח שב-500 אלף משקי בית יש 3 ילדים קטינים ושני בני הזוג משתכרים שכר ממוצע במשק, הרי שמדובר בהטבת מס עודפת (מעבר להטבה למשפחות ללא ילדים קטנים) של כ-20 מיליארד ₪ בשנה.
טענה זו מקבלת חיזוק גם מדוח בנק ישראל 2024, ממנו עולה כי גביית המיסים הישירים בישראל נמוכה יחסית בהשוואה בין-לאומית. ישראל, אם כן, חריגה ביותר בהקשר זה, כאשר אוכלוסיות רבות נהנות מפטור מלא מתשלומי מס הכנסה. רובן משפחות השייכות לעשירונים הנמוכים, המאופיינים בשיעור גבוה יותר של משפחות מרובות ילדים, אשר כפי שהמחשתי בתחשיבים שהוצגו לעיל, אינן נושאות בנטל תשלומי מס ההכנסה.
מנגד, ישראל חריגה גם בקיצון השני, כאשר השייכים לעשירון העליון בישראל משלמים מס הכנסה שולי גבוה ביותר, של 50% (כולל מס היסף להכנסות מעל 60,130 ₪ בחודש) וזאת בטרם נלקחו בחשבון תשלומי החובה לביטוח לאומי ומס בריאות. שולי מס כה גבוהים מהווים תמריץ שלילי לעבודה ותמריץ חיובי להגירה דווקא של האוכלוסייה המבוססת ביותר למדינות בהן שולי המס נמוכים מישראל. חיזוק לטענה זו ניתן למצוא גם בדוח בנק ישראל 2024 (פרק ו’, תיבה ו’:2) ממנו עולה כי נטל המס הישיר בישראל נמוך במיוחד במרכז התפלגות ההכנסות (עשירונים 5–8) ובפרט נמוך בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, בעוד שבעשירון העליון (עשירון 10) נטל המס דווקא גבוה מהממוצע במדינות המפותחות. כך, לטענת כלכלני בנק ישראל המס השולי הגבוה בעשירונים העליונים, מסביר חלק ניכר מאי-השוויון הגבוה בנטל המס הישיר בישראל.
לסיכום, מדובר בסוגייה ערכית מורכבת של צדק חברתי וחלוקה בנטל. על משרד האוצר והעומדים בראשו לבחון מחדש את מדיניות המס. יש לבחון האם מדיניות המס הפרוגרסיבית בישראל, שנועדה להגן על החלשים, לא הלכה רחוק מדי ובכך הפכה למנגנון שמסיר מהם כמעט כל אחריות כלפי תקציב המדינה? עד כמה מדיניות זו מנציחה פערים ומערערת את בסיס ההסכמה החברתית של מערכת המס? אני סבורה שהדרך הנכונה להשיג צדק חברתי באמצעות מערכת המס בישראל, מחייבת תיקון שלה — קביעת תקרה לנקודות זיכוי, עיגון חובת השתתפות סמלית בנטל המס לכל שכבות ההכנסה, ושמירה על איזון הוגן יותר בין אחריות חברתית לבין תמיכה. בהקשר הזה יש מה למערכת המס הישראלית לא מעט מה ללמוד ממדינות המערב.
נספח נתונים ותחשיבים
טבלה מס 1: תחשיבי מס הכנסה לאחר נקודות זיכוי, לפי שכר ממוצע במשק
| נשואה + 7 (בני 1, 4, 7, 9, 11, 13, 15) | נשואה + 3 (בני 1, 4, 7) | נשואה ללא | |
| לפני קיזוז נקודות זיכוי | |||
| סך מס הכנסה | 1,799 | 1,799 | 1,799 |
| ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,051 | 1,051 | 1,051 |
| סך הכול מס לפני קיזוז נקודות זיכוי | 2,850 | 2,850 | 2,850 |
| תשלומי מס בפועל, לאחר קיזוז נקודות הזיכוי | |||
| אישה | |||
| ערך נקודות זיכוי | 3,086 | 2,118 | 666 |
| מס הכנסה חודשי | - | - | 1,134 |
| מס הכנסה שנתי | - | 13,607 | |
| מס כולל ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,051 | 1,051 | 2,185 |
| נטל מס | 8% | 8% | 16% |
| גבר | |||
| ערך נקודות זיכוי | 3,449 | 2,481 | 545 |
| מס הכנסה חודשי | - | - | 1,255 |
| מס הכנסה שנתי | - | 15,059 | |
| מס כולל ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,051 | 1,051 | 2,306 |
| נטל מס | 8% | 8% | 17% |
| משפחתי | |||
| ערך נקודות זיכוי | 6,534 | 4,598 | 1,210 |
| מס הכנסה חודשי | - | - | 2,389 |
| מס הכנסה שנתי | - | - | 28,666 |
| מס כולל ביטוח לאומי ומס בריאות | 2,101 | 2,101 | 4,490 |
| נטל מס | 8% | 8% | 17% |
טבלה מס 2: תחשיבי מס הכנסה לאחר נקודות זיכוי, לפי שכר ממוצע של 18,500 ₪ לחודש
| נשואה + 7 (בני 1, 4, 7, 9, 11, 13, 15) | נשואה + 3 (בני 1, 4, 7) | נשואה ללא | |
| לפני קיזוז נקודות זיכוי | |||
| סך מס הכנסה | 3,075 | 3,075 | 3,075 |
| ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,669 | 1,669 | 1,669 |
| סך הכול מס לפני קיזוז נקודות זיכוי | 4,744 | 4,744 | 4,744 |
| תשלומי מס בפועל, לאחר קיזוז נקודות הזיכוי | |||
| אישה | |||
| ערך נקודות זיכוי | 3,086 | 2,118 | 666 |
| מס הכנסה חודשי | - | 957 | 2,409 |
| מס הכנסה שנתי | 11,484 | 28,908 | |
| מס כולל ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,669 | 2,626 | 4,078 |
| נטל מס | 9% | 14% | 22% |
| גבר | |||
| ערך נקודות זיכוי | 3,449 | 2,481 | 545 |
| מס הכנסה חודשי | - | 594 | 2,530 |
| מס הכנסה שנתי | 7,128 | 30,360 | |
| מס כולל ביטוח לאומי ומס בריאות | 1,669 | 2,263 | 4,199 |
| נטל מס | 9% | 12% | 23% |
| משפחתי | |||
| ערך נקודות זיכוי | 6,534 | 4,598 | 1,210 |
| מס הכנסה חודשי | - | 1,551 | 4,939 |
| מס הכנסה שנתי | - | 18,612 | 59,268 |
| מס כולל ביטוח לאומי ומס בריאות | 3,338 | 4,889 | 8,277 |
| נטל מס | 9% | 13% | 22% |
טבלה מס' 3: מדרגות המס להכנסה מיגיעה אישית
| שיעור המס | הכנסה חודשית (הכנסה שנתית חלקי 12, לצורך המחשה בלבד) | הכנסה שנתית |
| 10% | עד 7,010 ₪ | עד 84,120 ₪ |
| 14% | 7,011-10,060 ₪ | 84,121-120,720 ₪ |
| 20% | 10,061-16,150 ₪ | 120,721-193,800 ₪ |
| 31% | 16,151-22,440 ₪ | 193,801-269,280 ₪ |
| 35% | 22,441-46,690 ₪ | 269,281-560,280 ₪ |
| 47% | 46,691-60,130 ₪ | 560,281-721,560 ₪ |
| * 50% | 60,131 ₪ ומעלה | 721,561 ₪ ומעלה |
*לפי סעיף 121ב לפקודה מי שהכנסתם השנתית עלתה על 721,560 ₪ (60,130 ₪ לחודש) חייבים גם במס של 3% בנוסף למדרגת המס הרגילה (47%). לכן שיעור המס במדרגה הנוספת יהיה 50%.
טבלה מס' 4: נטל תשלומי המס, מדד ה‑Tax Wedge | מתוך דו״ח השנתי של ה‑OECD על“Taxing Wages”
| האם יש פטור מוחלט? | OECD Typical Tax Wedge | מצב המשפחה |
| לא — כמעט תמיד משלמת מס | 15.8% ≈ | אם, חד-מפרנסת + שני ילדים |
| לא — משלמים מס כולל | 25.7% ≈ | זוג, חד-מפרנס + שני ילדים |
| לא — פרוגרסיביות חלקית | 29.5% ≈ | זוג, שני-מפרנסים + שני ילדים |
| לא נמצא קשר לזה — נדיר מאוד | — | אישה + 3 ילדים (כמוך) |
| כן, רק עם 4 ילדים ומעלה | — | מדינות כמו הונגריה |
