סקר בזק: ההסכם להפסקת המלחמה והחזרת החטופים

Photos by FLASH90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט בין התאריכים 19-21/10/2025 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-148 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי חברת ipanel.

מצב הרוח הלאומי

• העסקה להחזרת החטופים והפסקת האש הביאה לשיפור ניכר במצב הרוח הלאומי. באוגוסט 2025 היה רוב גדול למי שהגדירו את מצב הרוח הלאומי כדי או מאוד ירוד (כלל המדגם 71%, יהודים 73%, ערבים 58%). הפעם רוב בכלל המדגם (57.5%) הגדירו את מצב הרוח הלאומי כדי טוב או טוב מאוד.
• הפער בין יהודים לערבים ניכר - במדגם היהודים הגיע שיעור המעריכים בחיוב את מצב הרוח הלאומי ל-60%, אך במדגם הערבים פחות ממחצית הגדירו אותו כך (46%).
• הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים: בשמאל מדובר במיעוט בלבד המגדירים את מצב הרוח הלאומי כדי טוב או טוב מאוד (33%), במרכז – מחצית ובימין הרוב מעריכים אותו בחיוב (70%).

מגדירים את מצב הרוח הלאומי כיום כדי טוב או טוב מאוד (%)

 

תרומת גורמים שונים לביצוע ההסכם

שאלנו באיזו מידה גורמים שונים תרמו או לא תרמו למימושו של ההסכם לסיום המלחמה ושחרור החטופים והאסירים הפלסטיניים.

• הנשיא טראמפ הוא "הזוכה הגדול", 95% מכלל הציבור (97% מהיהודים ו-86.5% מהערבים) סבורים שנשיא ארה"ב די תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה תמימות דעים נדירה בין המחנות בנוגע לתרומתו החיובית של טראמפ: שמאל – 94%, מרכז – 98%, ימין 97%.
• הלחץ של צה"ל ברצועה נתפס כגורם משמעותי השני מבחינת שיעור הסבורים שהוא די תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם. רוב היהודים (87%) סבורים כך אך רק מיעוט מהערבים (31%). בחינה לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה בשלושת המחנות שיעורים גבוהים המעריכים שללחץ של צה"ל הייתה תרומה משמעותית, ובעיקר בימין (94%) ובמרכז (84%). בשמאל רוב זה קטן יותר (63%).  
• לחץ משפחות החטופים נתפס כגורם משמעותי השלישי בעוצמתו. 61.5% מכלל הציבור סבורים שהוא די תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם. מעניין ששיעור הערבים הגורסים כך (72%) גבוה משיעור היהודים (59%). ניתוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה בשמאל ובמרכז שיעורים גבוהים המעריכים את לחץ המשפחות כמשמעותי (81% בשני המחנות) לעומת פחות ממחצית בימין (48%).
• ראש הממשלה נתניהו נתפס בעיני כמחצית בלבד מכלל הציבור (51%) כמי שדי תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם. בניגוד לנשיא טראמפ שלגבי תרומתו יש קונצנזוס לאומי מלא, בנוגע לנתניהו מצאנו הבדלים גדולים בין קבוצות שונות בציבור. כך, בקרב היהודים 58% סבורים שתרומתו הייתה גדולה לעומת 16% בלבד מהערבים. גם פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה הבדלים ניכרים: רוב של 75% בימין מעריכים בחיוב את תרומתו של ראש הממשלה, לעומת מיעוט של  38% במרכז ורק 16% בשמאל.
• לבסוף, כמחצית מהציבור (49.5%) תופסים את ההפגנות כגורם שדי תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם והשבת החטופים (יהודים – 46%, ערבים – 68%). גם כאן, בקרב היהודים -רוב בשמאל ובמרכז מעריכים לחיוב את תרומת ההפגנות (80%, 70.5% בהתאמה) לעומת מיעוט בלבד בימין (30%).

באיזו מידה כל אחד מהגורמים הבאים תרם או לא תרם למימושו של ההסכם לסיום המלחמה ושחרור החטופים (%,כלל המדגם)

• בחנו בכלל המדגם את הקשר בין הערכת תרומתו למימוש ההסכם של ראש הממשלה נתניהו להערכת תרומת ההפגנות, ומצאנו קשר חזק בין שתי ההערכות: 70% מהסבורים שנתניהו תרם הרבה או די הרבה למימוש ההסכם גורסים שהפגנות הציבור תרמו רק מעט או בכלל לא למימושו, והפוך: 76% מהסבורים שנתניהו תרם רק מעט למימוש ההסכם מעריכים שההפגנות תרמו לכך רבות. כלומר, ההערכה היא פונקציה של העמדה הפוליטית של המשיבים.

 

את מי שירת ההסכם יותר - את ישראל או את החמאס?

• השיעור הגבוה ביותר בכל הקבוצות היהודיות סבורים כי ישראל מימשה טוב יותר את האינטרסים שלה בשלב א של ההסכם, אבל מדובר בכמחצית או אף פחות מהנשאלים בכל קבוצה. בכלל מדגם היהודים מדובר ב-51%, אבל בשמאל רק ב 37%, במרכז 51% ובימין 54%.
• בקרב המשיבים הערבים השיעור הגבוה ביותר (50%) מעריכים כי ישראל וחמאס מימשו את האינטרסים שלהם במידה דומה.

מי מימש טוב יותר את האינטרסים שלו בשלב א' של ההסכם הכולל: הפסקת הלחימה, החזרת החטופים ושחרור האסירים הפלסטינים? (%)

 

ניתן היה להגיע להסכם מוקדם יותר?

• רוב ברור בכלל הציבור (61%) סבורים שאפשר היה להגיע להסכם דומה מוקדם יותר. הפער בין יהודים לערבים גדול: רוב לא גדול בקרב היהודים 57% מעריכים כי הדבר היה אפשרי כבר קודם לעומת רוב גדול מאוד מהערבים (81%) המעריכים כך.
• פערים גדולים מצאנו גם בין המחנות הפוליטיים (יהודים): בעוד בשמאל ובמרכז מדובר ברוב גדול המעריכים שניתן היה להגיע להסכם דומה קודם (93% ו-75% בהתאמה) הרי שבימין מדובר בפחות ממחצית (44%) הסבורים שמהלך כזה היה אפשרי מוקדם יותר.

סבורים שניתן היה להגיע להסכם דומה בשלב מוקדם יותר של המלחמה (%)

 

תגובות מועדפות להפרת ההסכם מצד חמאס

בקרב היהודים העדפה היא לצעדים קשים במקרה של הפרה מצד חמאס את ההתחייבויות לגבי השבת החטופים החללים. בציבור הערבי ההעדפה היא לשמירה על המחויבות למימוש ההסכם.

• בכלל המדגם מצאנו כמעט שוויון בין מי שסבורים שאם החמאס לא יעמוד במחויבויותיו לגבי החזרת החטופים החללים במסגרת ההסכם יש לחזור ללחימה ישירה (39%) או להקשיח את הסנקציות ולהגביל את כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועה (37%). רק שיעור קטן (15%) סבורים שיש לתת עדיפות להמשך מימוש המתווה.
• ההבדל התפיסתי בין יהודים לערבים גדול מאוד: בקרב היהודים השיעור הגבוה ביותר מצדדים בחזרה ללוחמה ישירה היה וחמאס לא יקיים את חלקו (45%) או בהחמרת הסנקציות (42%). רק 6% נותנים עדיפות למימוש המתווה. לעומת זאת בקרב הערבים הרוב (56%) תומכים בהמשך מימוש המתווה ורק שיעורים נמוכים מעדיפים את הקשחת הסנקציות והגבלת הסיוע ההומניטרי או חזרה ללחימה (12.5% ו-10% בהתאמה).
• בשמאל ובמרכז (יהודים) ההעדפה היא להקשחת הסנקציות והגבלת הסיוע ההומניטרי (51% ו-55% בהתאמה). בימין ההעדפה העיקרית היא חזרה ללחימה ישירה (57%) אם החמאס לא יעמוד בהתחייבויותיו בנוגע לשחרור החטופים החללים.

במידה וחמאס לא יקיים את התחייבויותיו להשבת החטופים החללים, מה לדעתך צריך להיות העיקרון המנחה את תגובת ישראל? (%)

מצאנו שיש לתת לסיכוי להגיע לשלב ב' של ההסכם להשפיע על התגובה להפרה כזו או אחרת מצד חמאס.

• בכלל הציבור כמחצית סבורים שהסיכוי הזה אכן צריך להשפיע על אופן ההתמודדות עם הפרות של הצד השני (48.5%). שליש (33%) סבורים שלסיכוי להתקדמות לשלב הבא לא צריכה להיות השפעה על תגובת ישראל להפרות. בשאלה זו מצאנו שיעור גבוה במיוחד של מי שבחרו בתשובה "לא יודעים" (18.5%).
• בשאלה זו הפער בין יהודים לערבים הוא קטן יחסית. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב לא גדול בשמאל ובמרכז הסבורים שהרצון להתקדם לשלב ב' צריך להשפיע על תגובת ישראל להפרות (59% ו-54% בהתאמה). בימין מדובר בפחות ממחצית הסבורים שכך יש לנהוג (46%).

האם הסיכוי להתקדם לשלב ב' בתכנית טראמפ הכולל נורמליזציה איזורית צריך או לא צריך להשפיע על האופן שבו ישראל מתמודדת עם הפרות שלב א' של ההסכם על ידי חמאס? (%, כלל המדגם).

 

ומה צופן העתיד?

הערכה נמוכה בדבר הסיכויים שהשלב הבא של ההסכם, הכולל את הרחקת חמאס מהשליטה בעזה והקמת מערך שליטה רב לאומי יתבצע בקרוב.

• בקרב היהודים הרוב (72.5%) מעריכים שהסיכויים לכך הם די או מאוד נמוכים (שמאל 84%, מרכז 72%, ימין 71%).
• הערבים חצויים (סיכויים גבוהים 37%, סיכויים נמוכים 37%, לא יודעים 26%).

מעריכים שהסיכויים די או מאוד נמוכים שהשלב הבא של ההסכם, הכולל את הרחקת חמאס מהשליטה בעזה והקמת מערך שליטה רב לאומי, יתבצע בקרוב (%)

ציפייה מתונה שהחתימה על ההסכם והפסקת המלחמה בעזה יתרמו לשיפור מצבה הבינלאומי של ישראל בעתיד הנראה לעין

• בכלל המדגם רוב קטן (52%) סבורים שהסיכויים לשיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל בעקבות ההסכם די או מאוד גבוהים. 39% מעריכים אותם כדי או מאוד נמוכים.
• בקרב היהודים 53% צופים שיפור במעמד הבינלאומי של ישראל לעומת 47% בלבד בקרב הערבים.
• הערכת שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) דומה מאוד. בשלושתם מדובר ברוב קטן הצופה שיפור: בשמאל 54% צופים שיפור וכך גם 56% במרכז ו-52% בימין.

להערכתך, באיזו מידה החתימה על ההסכם והפסקת המלחמה בעזה יתרמו לשיפור מצבה הבינלאומי של ישראל בעתיד הנראה לעין? (%)

פסימיות כללית באשר לסיכויים להגיע בעתיד הנראה לעין להסכם שלום איזורי, שיכלול גם הסדר מדיני עם הפלסטינים

• רוב ברור בציבור הישראלי (81%) פסימיים לגבי הסיכויים להגיע בעתיד הנראה לעין להסכם שלום איזורי.
• הרוב הפסימי בקרב היהודים גדול מאשר בקרב הערבים (85% ו-61% בהתאמה).
• בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) הרוב הם פסימיים לגבי הסיכוי להגיע להסכם שלום איזורי בעתיד הנראה לעין, אבל רוב זה קטן קצת יותר בשמאל בהשוואה למרכז והימין (69% לעומת 84% ו-89% בהתאמה). 

מעריכים כנמוכים את הסיכויים להגיע בעתיד הנראה לעין להסכם שלום איזורי שיכלול גם הסדר מדיני עם הפלסטינים (%)

להורדת נתוני הסקר המלאים (PDF) >>