מופעי האימים בוועדות הכנסת חייבים להיפסק

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

האירועים שהתרחשו בימים האחרונים בוועדות הכנסת - במיוחד בוועדת החוקה, חוק ומשפט וב"וועדת התקשורת" החדשה – מבטאים תופעה מטרידה, הולכת ומחריפה, של התנהלות כוחנית של הקואליציה ויושבי ראש הוועדות כלפי ח"כים מהאופוזיציה ומוזמנים לוועדות. איומים על עובדי ציבור שהוזמנו, הרחקות (בחלקן לא מוצדקות לכאורה) של ח"כים מהישיבות והעדפה לקואליציה בזמני הדיבור הם רק חלק מ"סל הכלים", והם מצטרפים למגמה בעייתית אחרת, של התעלמות מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לכנסת, למשל בנוגע להקמת ועדת התקשורת.

התנהלות כזו פוגעת בהליכי החקיקה התקינים וסותרת את אמות המידה הראויות לבית נבחרים של מדינה דמוקרטית. היא בוודאי מעמיקה את הקיטוב בחברה הישראלית ופוגעת באמון הציבור בכנסת ובהליך הדמוקרטי כולו.

אבל מעבר לכך – התנהלות כזו גם סותרת את תקנון הכנסת וכללי האתיקה שלה. אמנם, ליושב ראש ועדה יש סמכות לקבוע את סדרי הדיון בוועדה – לקצוב את זמן הדיבור של כל משתתף ואף לקרוא לסדר ולהרחיק חבר כנסת שהפר את כללי ההתנהגות (לפי סעיף 122 לתקנון הרחקה מתבצעת לאחר שלוש קריאות לסדר, ואם מדובר בהפרה חמורה של הסדר רשאי היו"ר להוציא את הח"כ לאלתר) – אך עליו לעשות זאת אך ורק לצורך ניהול תקין של הישיבה ולא למטרות אישיות או פוליטיות.

החלטת ועדת האתיקה קובעת כי "...על חברי כנסת המכהנים כיושבי ראש ועדות הכנסת לזכור כי בכובעם זה עליהם לפעול בממלכתיות ולהבטיח כי... יתקיים דיון מאוזן בו תינתן רשות הדיבור למגוון הדעות וכמובן לכל חברי הכנסת המשתתפים בו". בהחלטה נוספת, הנוגעת למוזמנים חיצוניים, ציינה ועדת האתיקה כי על יושבי ראש הוועדות לנהוג במוזמנים לוועדות באופן הולם ומכובד, ולאפשר להם להשמיע את עמדתם, משום ששמיעת מגוון הדעות בנושאים השונים היא חובה ולא זכות.

בפנייה מיוחדת ליושבי ראש הוועדות בכנסת הנוכחית, חידדה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, את הנדרש מהם. היא הדגישה כי עליהם להימנע משימוש לרעה בסמכויותיהם וכי התנהלות הוועדות משליכה באופן ישיר על כבודה של הכנסת.

אלא שללא הועיל. לכאורה נראה שההתנהלות של יושבי ראש הוועדות בימים האחרונים אכן מהווה שימוש לרעה בסמכויותיהם, ופוגעת בכבוד הכנסת ובהליך החקיקה התקין. לפי חוק חסינות חברי הכנסת וזכויותיהם, הפרת כללי האתיקה היא עילה להגשת קובלנה לוועדת האתיקה של הכנסת, אשר יכולה להטיל על חבר כנסת, לרבות יו"ר ועדה, סנקציות שונות – מנזיפות והערות מסוגים שונים ועד הגבלות על הגשת הצעות חוק פרטיות או הרחקה מישיבות מליאת או ועדות הכנסת לתקופה מסוימת.

בעבר כבר הוגשו קובלנות מהסוג הזה נגד יושבי ראש ועדות. בחלק מהמקרים קבעה ועדת האתיקה כי היו"רים אכן התנהלו באופן לא תקין, אך הסתפקה בסנקציות קלות (אולי בשל הרכבה – שני ח"כים מהקואליציה ושניים ומהאופוזיציה). כך למשל, בשנת 2013 העירה הוועדה לח"כ מירי רגב, אז יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, על כך ש"לא נהגה כפי שמצופה מיושב ראש ועדה בכנסת", עקב הטיית דיון עקרוני לטובת דיון על עניין פרסונלי הנוגע לגורם פוליטי המקורב אליה. ב- 2017 העירה ועדת האתיקה לח"כ מיקי זוהר, אז יו"ר הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, על ניגוד עניינים כאשר דיוני הוועדה שבראשותו התמקדו בשכונה אחת ספציפית בעיר מגוריו, שבה יש לו ולקרובי משפחתו נכסים. בכנסת הנוכחית הוגשו קובלנות נגד יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, בטענות כגון מניעת זכות דיבור מח"כים ומוזמנים, הרחקה סיטונאית של ח"כים והתקפות על מוזמנים. אמנם הוועדה לא קבעה שח"כ רוטמן הפר את כללי האתיקה – אך היא מצאה טעם לפגם בהתנהלותו במקרים מסוימים והתריעה בפניו לא לחזור על כך.

אך חשוב להדגיש: מדובר בנורמות בסיסיות, שיש לנהוג על פיהן גם ללא קשר לתקנון הכנסת, כללי האתיקה או ועדת האתיקה. אנו קוראים לכלל נבחרי הציבור, ובפרט לראשי הוועדות, לפעול לחיזוק הנורמות הפרלמנטריות ולהבטחת סביבת דיון מכבדת ורצינית. לאור אירועי הימים האחרונים נראה שיש לחזור ולהזכיר במיוחד שדיוני הוועדות צריכים להתנהל ללא איומים, עם הקפדה על כך שיינתן זמן דיבור ראוי לבעלי כל הדעות השונות, ותוך שימוש מתון בכלי של הרחקה מישיבת הוועדה, רק במקרים נדרשים.