אביטל פרידמן

הממשלה התחזקה במובנים מסוימים על חשבון הכנסת בעיקר בשלושת החודשים הראשונים של כנס החורף - תהליך אופייני בעתות משבר, בשל הצורך במתן מענה מהיר לצורכי מצב החירום: הוטלה הגבלה זמנית על מספר השאילתות וההצעות לסדר היום שעלו לדיון, בוטלו דיוני המליאה למשך תקופה קצרה בימי שלישי וניכר כי גם חלה ירידה בכמות הצעות החוק הפרטיות שהגישו הח"כים בהשוואה לכנס הקודם.

מספר ימי הפעילות של הכנסת אינו חריג בהשוואה לפרלמנטים אחרים, אולם החוק קובע שתפעל שמונה חודשים לפחות בשנה. בזמן פגרה ניתן לכנס את המליאה לדרישת 25 ח"כים או הממשלה ואת הוועדות בהתאם להחלטת ועדת הכנסת או לבקשת יושבי הראש או שליש מחבריהן.

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות, החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה – חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 94.5% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 65% בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית עד תחילת המלחמה • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות , החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה - חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 93% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 66%-70% במושב הקודם • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

מתוך 26 הצעות החוק הפרטיות שהשלימו את הליך החקיקה במושב הראשון של כהונת הכנסת, 10 קיבלו פטור מחובת הנחה וחלקן, כמו חוק הפרוטקשן או החוק לקידום נשים שאושר בטרומית בלבד, היו צריכות להיות מוגשות כהצעות ממשלתיות. כמחצית מתוך ההצעות שאושרו במושב הקיץ הן פרי שיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה, עלייה לעומת רבע בלבד במושב החורף.

התיקון שמבקש לאפשר לחבר או ליו"ר ועדה ממונה להתמודד כבר בבחירות הראשונות שלאחר מינויו יסיר לכאורה חסם שפוגע בזכות להיבחר. בפועל, הוא יפגע במעמדה המקצועי של הוועדה, יפתח צוהר למינוי מועמדים מטעם השר ויעלה חשש להיותו פרסונלי.

גם במושב זה נמשך הניסיון לשנות את כללי המשחק הפוליטיים כדי לשרת את הקואליציה המכהנת, בין השאר בחוק הנבצרות ובחוק דרעי 1. לצד זאת, ועדות הכנסת הניחו על שולחנה מספר גבוה יחסית של שש הצעות חוק, ששתיים מתוכן כבר אושרו בקריאה שלישית.

שליטת הממשלה בכנסת באמצעות הרוב הקואליציוני מתאפשרת בשל שיטת הבחירות הארצית ושיטות בחירת המועמדים במפלגות. לאף רוב זמני או מקרי בפרלמנט אין לגיטימציה לפגוע בעקרונות יסוד דמוקרטיים ובכללי המשחק שעליהם הם מושתתים, ולכן יש לחזק את הכנסת ואת יכולת הפיקוח שלה על הממשלה.

מנוע מכהונה בוועדות, ממלא את מקום הנשיא, מוזמן לכל הטקסים הממלכתיים. המדריך המלא למהות ומרחב הפעולה בתפקיד יושב ראש הכנסת.

על אף החסמים הטכנולוגיים והבין-אישיים של דיונים היברידיים בוועדות הכנסת, מומלץ להסדיר דיונים כאלה במטרה להרחיב את ההשתתפות של גורמים חיצוניים בדיונים

כמה הצעות חוק אושרו בכנסת החולפת, כמה מתוכן היו פרטיות וכמה ממשלתיות, וגם, מה מספר השאילתות והצעות האי-אמון שהוגשו? הכל בסקירה שלפניכם.

בעקבות ההכרזה על ח"כ שיקלי כפורש, בחנו חוקרי המכון את כוחו של ח"כ יחיד אל מול הסיעה במבט השוואתי מול 29 דמוקרטיות. מסקירתם מצטייר כי בעוד שהסנקציות הפנים-פרלמנטריות על פורשים בארץ אינן חריגות בהשוואה לעולם, מבחינת הסנקציות הנוספות, הנוגעות לכהונה בממשלה והתמודדות בבחירות הבאות, לסיעות בישראל עוצמה רבה באופן יחסי מול חברי כנסת "סוררים"

העימותים החריג בכנסת לאחרונה מחזקים את הצורך בוועדת אתיקה; אילו סנקציות ניתן לנקוט במסגרת הוועדה כנגד ח"כים (עד השעיה ושלילת שכר במקרים חריגים), כיצד פועלת ועדת האתיקה ומהו הרכבה, וגם מתי היא פעלה בפעם האחרונה?

חוות דעת זו עוסקת בצורך ביצירת מגנוני בקרה פנימיים ברשויות המקומיות, כחלק מהליכי הביזור לרשויות המקודמים היום בממשלה. עד היום, עיקר המיקוד של הפיקוח והבקרה על הרשויות המקומיות בישראל נעשה באמצעות רגולציה הדוקה מצד הממשלה. מנגד, אנו סבורים כי עיקר תפקידו של השלטון המרכזי הוא קידום הסדרים אשר יחזקו את יכולת מנגנוני הבקרה הפנימיים על עבודת הרשות המקומית, בקרה שוטפת על קיומם של הסדרים אלו ומניעת ביזור סמכויות לרשויות שאינן פועלות כיאות בנושא

הפעילות הפרלמנטרית בשנתיים האחרונות הייתה מצומצמת ביותר, וזאת לאחר בחינת הכלים והמנגנונים העומדים לרשותם של חברי הכנסת. השוואה לכנסות ה-24-21 מגלה כמה הצעות חוק, שאילתות, הצעות לסדר הוגשו וכמה ישיבות מליאה התקיימו

בהשוואה לכנסות שכיהנו במהלך שלושת העשורים האחרונים, משך הזמן שעבר בין מועד הבחירות למועד השבעת הממשלה הנוכחית, גבוה למדי. גם בהשוואת מספר הימים בין מועד הבחירות לתחילת עבודת ועדת הכנסת, הכנסת הנוכחית חריגה ביחס לקודמותיה

הוועדות יכולות לתרום תרומה משמעותית לעבודת המועצה המקומית, אולם ריבוי הוועדות יוצר עומס יתר על חברי המועצה. לכן, יש לצמצם את מספר ועדות החובה ולחייב הקמת מספר קטן בלבד של ועדות שתפקודן התקין הוא קריטי עבור הרשות

ראשי הסיעות ממשיכים להתכתש על הרכב הוועדה המסדרת של הכנסת. התוצאה: שיתוק מוחלט של עבודת החקיקה ופיקוח הכנסת על פעולות הממשלה. מהי הוועדה המסדרת של הכנסת, מה תפקידה ומה צפוי לקרות אם ראשי הסיעות לא יגיעו להסכמה?

ייצוגן של הנשים בכנסת ובממשלה אמנם משתפר בהדרגה, אך עדיין נמוך למדי. מ-11 נשים בכנסת הראשונה, הגיע מספרן ל-30 עם השבעת הכנסת ה-23 - 25% מכלל חברי הכנסת. למרות מגמת העלייה, מתוך 18 יושבי ראש כנסת שונים, רק אחת הייתה אישה. אחוז הנשים המכהנות כשרות נמוך אף יותר מייצוגן בכנסת, כשהתיקים שהן מחזיקות נחשבות יוקרתיים פחות

למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים.

משבר הקורונה אילץ את מדינות ארצות הברית לבצע שינויים והתאמות בהליכי ההצבעה בבחירות הקרבות, כדי לאפשר לאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית תחת המגבלות. על הליך ההצבעה והשינויים שבוצעו בסקירה הבאה

המשמעת הסיעתית והקואליציונית בישראל נוטה להיות גבוהה. חברי כנסת אינם נוטים להפר משמעת סיעתית או קואליציונית, אלא מסיבות חריגות

בשעת חירום נודעת חשיבות עליונה לתפקוד תקין ושוטף של פרלמנטים, ובפרט לפיקוח הדוק ואפקטיבי שלהם על הממשלה. לנוכח הנחה זו בוחן המאמר את ההיבטים הטכניים של תפקוד הכנסת במשבר הקורונה, ומציג את האופן בו פעלו פרלמנטים אחרים בעת הזו

חולשתם של חברי מועצות ברשויות מקומיות היא אחת מהבעיות הבולטות של השלטון המקומי בישראל. מתן תגמול לחברי מועצות יחזק את מעמדן של המועצות ויכולתן לפקח על ראש הרשות, וישפר את תפקוד הרשויות המקומיות והדמוקרטיה המקומית

קיימת חשיבות עליונה בתפקודה התקין והשוטף של הכנסת במצב החירום שנגרם בשל נגיף הקורונה. פיקוחה ההדוק של הכנסת על הממשלה נחוץ במיוחד בעת הנוכחית, בה מכהנת ממשלת מעבר, שלא זכתה לאמון הציבור או הכנסת, ונוקטת בצעדים דרקוניים שמובילים לריכוז סמכויות בידיה ולפגיעה בזכויות הפרט

רוב המפלגות המתמודדות לכנסת הבאה הן מפלגות שלא מקיימות שום הליך דמוקרטי - לא פריימריז ולא בחירות במוסד מפלגתי נבחר, כמו מרכז המפלגה, אלא מנהיג אחד כל יכול שעל פיו יישק דבר, או לכל היותר ועדה מסדרת מצומצמת, שלא מייצגת את ציבור חברי ותומכי המפלגה. גם בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת הרחק מאחור

'אחרי הבחירות' כבר כאן, הכנסת ה-20 סיימה את כהונתה וכעת מתעצבת הכנסת החדשה. קיימים מספר כלים בהם ניתן להעריך את עבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת והסיעות שפעלו בכנסת היוצאת

מלאכת הרכבת הממשלה החלה, ומבט מעמיק על ההסכמים הקואליציוניים חושף את סדרי העדיפויות של המפלגות, הפשרות שנאלצו לעשות והאתגרים עמם הממשלה הנכנסת תיאלץ להתמודד. לכן, ניתן להיעזר בהסכמים שייחתמו לפני כינון הממשלה החדשה כדי ללמוד על הצפוי לנו בארבע השנים הקרובות

בישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית. על פי המדד, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות. זאת ועוד, אין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפייני המפלגה: נטייה פוליטית; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ותיקות לצד חדשות

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

החל משנות התשעים, חל שינוי משמעותי בייצוג קבוצות באוכלוסייה בכנסת ישראל. בקרב חברי הקיבוצים שלהם היה ייצוג כפול מגודלם באוכלוסייה, חלה ירידה עד שבכנסת ה-19 לא היה אף חבר כנסת מכהן קיבוצניק. זאת בעוד שבקרב קבוצת המתנחלים, השתנה היחס באופן הפוך וכעת הייצוג שלה הוא כפול מגודלה באוכלוסייה. מה נשתנה בייצוג של חברי קבוצות שונות בכנסת?

סקירה מיוחדת ליום האישה הבינלאומי: מספר חברות הכנסת עולה ומתקרב לממוצע ה-OECD, אך הייצוג ברשויות המקומיות ובממשלה נותר נמוך

הציבור אינו מרוצה מהאופן בו חברי הכנסת ממלאים את תפקידם. מאמר זה בוחן הלכה למעשה את האופן בו מילאו חברי הכנסת את תפקידם הפרלמנטרי. ניתוח של הפעילות בשנים האחרונות (2011-2017) מצביע על דפוסי הפעילות של חברי אופוזיציה וקואליציה ושל חברות כנסת בהשוואה לעמיתיהם

גרמניה הולכת לקלפי - מי מתמודד מול הקאנצלרית המכהנת מרקל, מה מציעה כל אחת מהמפלגות, ומה הסיכוי שלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, תיבחר מפלגת ימין קיצוני לבונדסטאג? 

תוצאות הבחירות בבריטניה הן בעלות השלכות נרחבות, בעיקר סביב הסכם היציאה מהברקזיט והשלכותיו