חקיקה

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא חקיקה

מאמרים

מדד הקול הישראלי

סקר יוני 2024: כמעט 80% מהציבור היהודי, כולל רוב ממצביעי הליכוד, תומכים בגיוס חרדים כללי או מדורג

בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).

חוות דעת

ההצעה להעביר את מינוי נציב תלונות השופטים לאחריות הכנסת מאיימת על עצמאות השופטים

הצעת החוק מבטאת ניסיון השתלטות של הרוב הפוליטי על מוסד המחזיק בסמכויות משמעתיות-אתיות על השופטים: נציב התלונות, שבסמכותו גם להציע לוועדה לבחירת שופטים לפתוח בהדחת שופט. היא נתפסת כרכיב במתקפה הממשלתית המתמשכת על עצמאות הרשות השופטת, הכוללת את דחיית בחירת מינוי הנשיא הקבוע לעליון.

הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה

גיוס חרדים: מה צריך לעשות עכשיו?

על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.

סקירה

אבני דרך בהליך המשפטי לגיוס החרדים

מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

פסיקת בג"ץ ביחס לפטור מגיוס לחרדים מבהירה שיש להנהיג את חובת השירות לכל

אסור שבמחטף ועקב לחצים פוליטיים יידון חוק השתמטות חדש בניסיון לעקוף את הפסיקה. כל חוק חלופי יהיה חייב לכלול את עיקרון חובת השירות לכל, ויש לאכוף זאת באמצעות סנקציות כלכליות ואישיות: מי שלא יתגייס לא יהיה זכאי למימון מהמדינה.

פרויקט מיוחד

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ ב"תיקון בן גביר" לפקודת המשטרה: עצמאות המשטרה וגבולות התערבות הדרג הפוליטי

באמצעות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ביקש השר לשמש כ"מפכ"ל-על" של המשטרה ולהתוות עקרונות פעילות ומדיניות בתחום החקירות. המדינה טוענת כי התיקון פותח צוהר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח המשטרתי, מפר את האיזונים והבלמים בפעילות המשטרה ולפיכך אינו חוקתי. צפו בדיון.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

חוק הפטור שהממשלה מקדמת – חזרה לחוק (אי-) הגיוס משנת 2022

החוק המוצע מתעלם מן השינוי הדרמטי במציאות הביטחונית של ישראל מאז ה-7.10 ואינו נותן מענה לצורך בלוחמים ולהכבדת הנטל על האוכלוסיות המשרתות בסדיר ובמילואים. חוק זה היה בעייתי גם לפני ה-7.10, וכיום אין בו לא רלוונטיות ולא בשורה.

סקירה

כך נראית "הרפורמה השקטה": תהליכי החלשת הדמוקרטיה נמשכים

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

חוות דעת

הצעת חוק המצלמות במעונות היום מעמידה את הפעוטות בסכנת ביוש ומעלה חשש לדליפת מידע שתגרום לפגיעה

מרגע מתן הגישה לשידורי המצלמות באופן מקוון ובזמן אמת אין דרך למנוע את הפצתם ואת השלכותיהם. לצד סכנת החשיפה למתקפות סייבר, המעקב המתמיד עלול לפגוע בזכות העובדים לפרטיות ובמעמד צוותי החינוך. מתן אפשרות לנציגות הורי הפעוטות לצפות בצילומים אחת לחודש עשוי למזער את הפגיעה.

מאמר דעה

חובת הגיוס צריכה לחול על כל צעיר חרדי, השתמטות תגבה מחיר אישי משמעותי

הממשלה מנסה לשוב ולקדם הצעת חוק גיוס שנבלמה לפני שנתיים והייתה עמוסת בעיות: יעדי גיוס נמוכים, סנקציות לא אפקטיביות ומסלולי שירות לא שוויוניים. בעיקר אחרי השבעה באוקטובר, כל בר דעת כבר מבין שבלי סנקציות ואכיפתן דבר לא יגרום לחרדים להתגייס מרצונם הטוב.

מסבירון

הקדמת גיוס בני המכינות, מתנדבי שנות השירות ותלמידי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לצה"ל | כל מה שחשוב לדעת

בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?

סקירה

תהליכי החלשת הדמוקרטיה: תמונת מצב בתום מושב החורף של הכנסת, אפריל 2024

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

מאמר דעה

תזכורת: המשטרה שייכת למדינה ולא לשר

בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.

סקירה

האם בוטלה פגרת הכנסת בעבר וכיצד ניתן לכנס את המליאה במהלכה?

מספר ימי הפעילות של הכנסת אינו חריג בהשוואה לפרלמנטים אחרים, אולם החוק קובע שתפעל שמונה חודשים לפחות בשנה. בזמן פגרה ניתן לכנס את המליאה לדרישת 25 ח"כים או הממשלה ואת הוועדות בהתאם להחלטת ועדת הכנסת או לבקשת יושבי הראש או שליש מחבריהן.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

נוסח החוק המעודכן לאי-גיוס חרדים נותר הרסני

החוק ממשיך להתבסס על יעדי גיוס במקום על חובת גיוס ובכך לאפשר התחמקות. הוא קובע יעדי גיוס החלים על המערכת הצבאית ולא על המועמד לשירות ביטחון וכפועל יוצא לא יקנה אפשרות לסנקציות אישיות, כלכליות או מנהליות. מתווה אמיתי לגיוס חייב לכלול חובת גיוס לכל, תוך עיגון גיל גיוס שלא יאוחר מ-21-20.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

הצעת הממשלה לפטור מגיוס לחרדים תפגע קשות בשוויון ותרסק את הכלכלה

הנוסח שפורסם בתקשורת מתייחס להעלאת גיל הפטור ל-35 ואינו כולל יעדי גיוס. הצעה ראויה חייבת להוריד את גיל מימוש השירות ל-21-20, לכלול סנקציות כלכליות ומנהליות על מי שלא יתגייסו ולאפשר שירות אזרחי רק בגופים ביטחוניים.

מאמר דעה

יותר מילואים מחייבים הטבות מותאמות יותר למשרתים

תזכיר חוק שירות המילואים מעמיק עוד יותר את הפער בשוויון בנטל. אף שהוא כולל הטבות רבות, אין בו מענה דיפרנציאלי לסוגי משרתים שונים באופן שייחשב לתמורה הולמת על הגדלת מספר ימי המילואים ומצבת הכוחות העתידית.

סקירה

כנסת במצב חירום: פעילות הכנסת ב-100 הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות, החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה – חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 94.5% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 65% בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית עד תחילת המלחמה • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

מאמר דעה

פסק דין הסבירות – לאן הולכים מכאן

ראוי שחברי הכנסת אשר זעמו על כך שבג"ץ מבקר חוקי יסוד ילינו בראש ובראשונה על עצמם. לאורך שנותיה נמנעה הכנסת מלחוקק את חוק יסוד: החקיקה. חובה על הכנסת הבאה לחוקק זאת סוף כל סוף בהסכמה רחבה, תוך איזון ועיגון מערכת היחסים בין הרשויות.

חוות דעת

תזכיר חוק השב"כ מקנה לשירות סמכויות מעקב פולשניות שיפגעו חמורות בפרטיות

הפגיעה עלולה להתרחש בהיעדר בקרות סטטוטוריות חזקות ומנגנוני פיקוח אפקטיביים עצמאיים שיבטיחו הפעלה מידתית של הכוח השלטוני. התזכיר גם מעורר חשש מעצירת העברת מידע אישי על אודות אזרחי האיחוד האירופי לחברות הממוקמות בישראל.

מאמר דעה

מהסבירות לנבצרות, אין "פטור" גורף לממשלה ולעומד בראשה

דעת הרוב בפסק הדין בעניין חוק הנבצרות מתארת את הליכי החקיקה באופן שמבהיר עד עד כמה התיקון לחוק יסוד: הממשלה נחקק לתכלית פרסונלית מובהקת. דחיית התיקון לכנסת הבאה היא מהלך מוצדק שמוציא מתוכו את ה"עוקץ" הפרסונלי, כמו גם הימנעות השופטים מעיסוק בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו.

פרויקט מיוחד

ניתוח עמדות שופטי בג"ץ בפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

מאמר דעה

תקנות שעת חירום מסכנות את ישראל בשעת מלחמה

19 תקנות שעת חירום התקינה הממשלה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שימוש רחב בהן ממשיך את הקו שננקט במשבר הקורונה, פוגע בשלטון החוק ועלול לסכן את הדמוקרטיה. העובדה שהכנסת יכולה לתפקד שומטת את הקרקע מתחת לתקנות ומחייבת את המחוקקים לבצע את תפקידם.

סקירה

כנסת במצב חירום: פעילות הכנסת מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל"

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות , החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה - חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 93% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 66%-70% במושב הקודם • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

מסבירון

חוק הלאום: המהות, העקרונות, הפרשנות והסעיפים החסרים

חוק יסוד: הלאום הוא אמנם הצהרתי בעיקרו, אך זה לא מפחית מחשיבותו ומהבעיות הקשות שבו. נוכח השיח הציבורי המחודש בחוק, אילו מרכיבים חוקתיים יש לשלב בו כך שיקיים את יסודות השוויון וערכי מגילת העצמאות? כל מה שחשוב לדעת.

חוות דעת

הצעת החוק לדחיית הבחירות המקומיות בשל המלחמה מוצדקת, אך יידרש תיקון גם בכללי מימון הבחירות

בהמשך, ראוי לתקן את החוק ולקבוע שדחיית הבחירות המקומיות תיעשה בחוק שיתקבל ברוב גדול של חברי הכנסת, בהתייעצות עם גופי השלטון המקומי ואולי גם יוגן מפני התקנות לשעת חירום, בדומה להליך להארכת כהונת הכנסת.

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ בחוק הנבצרות

התיקון לחוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה עצמו, באישור של שני שלישים מחברי ועדת הכנסת או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה, רשאים להודיע על נבצרות ראש הממשלה. הוא מבטל את מצבי חוסר התפקוד שהוכרו בעבר בפסיקה ובפרט את ה"נבצרות המשפטית". ב-28 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב מורחב בן 11 שופטים בעתירה והתמקד בשאלה האם יש לדחות את תחולת החוק.

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות

ב-12 בספטמבר 2023 ידון בית המשפט בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות המבקשות לבטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או של שרים. זהו אחד הדיונים החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון, שבו יידונו שמונה מתוך העתירות הרבות שהוגשו נגד החוק.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

האיומים על מערכת המשפט מעידים שההפיכה המשטרית כבר כאן

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

מאמר דעה

כך פוגעת הנסיגה הדמוקרטית במעמד הכלכלה הישראלית בעולם

החשש מהחלשת מעמדם ועצמאותם של המוסדות הפיננסיים (כמו בנק ישראל), לצד הפגיעה במעמדם של מוסדות החוק, מרתיעים את המשקיעים ואת חברות דירוג האשראי. בזמן שממשלת ישראל שוחקת את הדמוקרטיה ואת איתנותם של המוסדות, נוגסת במקצועיות השירות הציבורי, פוגעת באמון של יותר ממחצית העם ויוצרת פילוג בעם, השקל נחלש והמשקיעים יוצאים מהמשחק.

נייר עמדה

הצעת החוק בעניין הרבנים המקומיים נוגדת עקרונות יסוד בהלכה ותחזק את השליטה החרדית ברבנות

מתן סמכות לרבנות הראשית לכפות את עמדתה ההלכתית על רבני ערים, בעלי גישות שונות ומגוונות, הוא רעיון שבמהותו סותר אבני יסוד בהלכה. אם החוק יאושר, הוא ירחיק מועמדים טובים וראויים ממשרות רבנות מקומית ובכך יפגע באיכות הרבנות בישראל.

מדד הקול הישראלי

סקר יולי 2023: רוב בציבור סבורים כי ישראל מצויה כיום במצב חירום

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

מאמר דעה

נבצרות? אולי מהכנסת הבאה

במקרה של התיקון לחוק יסוד: הממשלה הנוגע לנבצרות, כל נסיבות החקיקה מלמדות שמדובר בחוק פרסונלי: הליך חקיקה מואץ שמטרתו לשפר את מצבו המשפטי האישי של רה"מ. מהדיון שנערך בעתירה נגדו לבג"ץ ומשאלות השופטים עלתה אפשרות "ביניים" שבין ביטול חוק היסוד לבין השארתו על כנו: דחיית תחולתו לכנסת הבאה.

סקירה

קידום מזורז של חוקי יסוד והיקף חקיקה גדול בוועדת החוקה: סיכום הכנס הראשון של הכנסת ה-25

מתוך 26 הצעות החוק הפרטיות שהשלימו את הליך החקיקה במושב הראשון של כהונת הכנסת, 10 קיבלו פטור מחובת הנחה וחלקן, כמו חוק הפרוטקשן או החוק לקידום נשים שאושר בטרומית בלבד, היו צריכות להיות מוגשות כהצעות ממשלתיות. כמחצית מתוך ההצעות שאושרו במושב הקיץ הן פרי שיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה, עלייה לעומת רבע בלבד במושב החורף.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מה באמת חושבים שופטי העליון על ביטול עילת הסבירות?

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

רק 1 מכל 4 ישראלים תומך בהמשך החקיקה שתשנה את מערכת המשפט

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

מאמר דעה

גם אם החקיקה תיעצר, חובה לבזר את סמכויות השלטון בישראל

ריבוי של "נקודות וטו" כגון ממשל אזורי נבחר, בית נוסף בפרלמנט ומתן סמכות וטו לנשיא יוכל לסייע בבלימה או בשינוי של חוקים בעייתיים. מחקרים אמפיריים כבר הצביעו על האפקטיביות של מצב כזה במאבק נגד "נסיגה דמוקרטית" ומשטרים פופוליסטיים.

מאמר דעה

גם עם "ריכוך" עילת הסבירות: ביטולה אינו עניין פעוט אלא יפגע בליבת המשטר הדמוקרטי בישראל

הפיקוח השיפוטי על החלטות השלטון באמצעות עילת הסבירות חיוני בין השאר נוכח חולשת הכנסת בפיקוח על הממשלה ושיטת בחירות שלא מייצרת פיקוח ישיר של רוב הציבור על נבחריו. אם תבוטל, תיוותר ישראל דמוקרטית פחות ובעלת פוטנציאל גבוה בהרבה להיות מושחתת.

מסבירון

מדוע נדרשת עילת הסבירות ולא מספיקה עילת המידתיות?

עילת המידתיות אינה מהווה תחליף הולם לעילת הסבירות, משום שהשימוש בעילת המידתיות מקובל כאשר יש פגיעה בזכויות יסוד. אלא שהחלטות רבות של רשויות המנהל מעוררות קשיים לא בשל פגיעה בזכות יסוד אלא מטעמים אחרים. כך, ללא עילת הסבירות, בית המשפט לא יוכל להתערב במינוי בעלי עבר פלילי לממשלה, בפיטורי שומרי סף ובמינוי בכירים בשירות המדינה שאינם עומדים בתנאי סף.

מאמר דעה

הקואליציה עברה אמנם מאידיאולוגיה לאיום סמוי, אך עדיין שואפת לכוח ללא מגבלות

נתניהו אמר כי בכוונתו לוותר על חקיקת פסקת ההתגברות, אולם בקואליציה יש הטוענים כי היא עדיין על הפרק. העמימות מכוונת ומשקפת את המעבר של המהפכה המשפטית מהשלב האידאולוגי הנרחב לשלב האיום, שיהיה גם מבחנה האמיתי של המחאה.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מהטבילה במקווה ועד עיכוב קצבת הנכות: הממשלה חשבה שזה סביר, בג"ץ בלם אותה בשל עילת הסבירות

מספיקה החלטה אחת בלתי סבירה שתשנה את החיים של כל אחת ואחד מאתנו. ביטול עילת הסבירות ומתן כוח בלתי מוגבל לשלטון יביא לריסוק הדמוקרטיה.

מאמר דעה

חוק טבריה יגרום לפוליטיזציה של הוועדות הממונות ויוכל לשמש את שר הפנים להצנחת מועמדים

אם יוכלו חברי הוועדה הממונה להתמודד מיידית על חברות במועצה או לרוץ לראשותה הם עלולים להפוך לשחקנים פוליטיים באופן שיפגע בהבראת הרשות. ההתנגדות מקיר לקיר לתיקון החקיקה העידה עד כמה היא מסוכנת ליחסי השלטון המרכזי והמקומי בישראל.

מדד הקול הישראלי

סקר יוני 2023: הממשלה מציינת חצי שנה להקמתה ומקבלת ציונים נמוכים על תפקודה, יותר מכל ביחס ליוקר המחיה ולמשבר הדיור

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

נגן
קמפיין

חוק המעצרים המנהליים יהפוך את ישראל למדינת משטרה

הצעת החוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי ולשוטרים בכירים סמכות להוציא צווי מעצר והגבלה מנהליים נגד אזרחים ישראלים ללא הליך הוגן דרקונית ומסוכנת, ויש להתנגד לה בכל תוקף.

מאמר דעה

ביטול עילת הסבירות הוא צעד נוסף בהעברת כוח שלטוני בלתי מוגבל לממשלה

הטענות שביטול תחולת עילת הסבירות על החלטות דרג נבחר אינו דרמטי אינן משכנעות. לשרים תהיה האפשרות ״לחסן״ החלטות רבות של הדרג המקצועי במשרדם מביקורת שיפוטית על בסיסה באמצעות הצגת החלטותיו כהחלטה שלהם. המהלך גם יחליש משמעותית את ההגנות המשפטיות של האזרחים נגד פעולות שרירותיות של השלטון ויפתח צוהר נרחב להתגברות השחיתות השלטונית.

מאמר דעה

הגנה על הדמוקרטיה

מאמר זה רואה אור בעברית באישור מכון הנס קלזן בווינה

מסבירון

מהי עילת הסבירות? כל השאלות והתשובות

הקואליציה מבקשת לבטל את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני. עילת הסבירות מונעת שחיתויות, מחייבת קבלת החלטות רציונלית ומגנה על זכויות אדם, וביטולה יפגע בשמירה על טוהר המידות ובניקיון הכפיים בשירות הציבורי.

חוות דעת

הסמכת השר לביטחון לאומי להוציא צווי מעצר והגבלה מנהליים לאזרחים בלתי חוקתית בעליל ופוגעת אנושות בזכויות אדם

הצעת החוק תאפשר לשר להורות על מעצר של חצי שנה בנימוק של "סכנה לביטחון הציבור" ולהטיל מגבלות דרקוניות למשך שנה, בין השאר על תנועה ועבודה. זהו ניסיון לעקוף את ההליך הפלילי, שיחשוף את האזרחים לפגיעה ללא הליך הוגן או יכולת להתגונן ובאופן שאין לו אח ורע בדמוקרטיות אחרות.

סקירה

סיכום החקיקה במושב החורף של הכנסת ה-25: השת"פ המצומצם בין הקואליציה לאופוזיציה מבטא את החרפת הקיטוב

גם במושב זה נמשך הניסיון לשנות את כללי המשחק הפוליטיים כדי לשרת את הקואליציה המכהנת, בין השאר בחוק הנבצרות ובחוק דרעי 1. לצד זאת, ועדות הכנסת הניחו על שולחנה מספר גבוה יחסית של שש הצעות חוק, ששתיים מתוכן כבר אושרו בקריאה שלישית.

מאמר דעה

חוק המתנות יעודד יצירת קפיטליזם של מקורבים לפוליטיקאים

הצעת החוק משתלבת בעולם שבו המינויים הפוליטיים הולכים ומתרבים וכך כל נבחר ציבור יוקף בעדת מקורבים שתשמש עבורו, בהעדר אמצעי פיקוח עצמאיים, ככרית ביטחון כלכלית.

חוות דעת

חוק מעקבים דיגיטליים: דרושים פיקוח פרלמנטרי והגברת שקיפות השימוש ברוגלות

על חברי הכנסת לקבל דיווחים מפורטים מהמשטרה ביחס להפעלת המעקבים. על החוק לכלול הוראות ביחס לתיעוד המידע שנאסף ולענישת בעלי תפקידים שהשתמשו בו שלא כדין.

חוות דעת

תיקוני לוין-רוטמן לחוק יסוד: השפיטה הם סכנה מיידית לדמוקרטיה

מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון למסמך "הצעה לפשרה" של גיורא איילנד, יובל אלבשן, גיורא ירום ודניאל פרידמן

המתווה מותיר בידי הקואליציה כוח בלתי מוגבל לחקיקת חוקי יסוד, מבלי שבית המשפט יתערב בה. שתי החלופות שהוא מציע ביחס לוועדה למינוי שופטים מבטאות פוליטיזציה כמעט מלאה, ובנוסף הוא מצמצם את סמכות היועמ"שים.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון למתווה הנשיא הרצוג למהלכים המשפטיים

למרות הנכונות המבורכת לשריין את חוקי היסוד ולוותר על פסקת ההתגברות, גם ההצעה החדשה עלולה להוביל לפוליטיזציה בבחירת השופטים ולאפשר חקיקה שתסתור את המתווה עצמו.

חוות דעת

נשות הונגריה, פולין וקרואטיה כבר יודעות: ערעור הדמוקרטיה פוגע בזכויות נשים

פוליטיזציה מוחלטת ותת-ייצוג בהרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות שיפגע בזכות לשוויון וצמצום ביקורת שיפוטית על חוקים הם כמה ממהלכי תכנית לוין שיגבירו את ההפליה הקיימת בישראל כלפי נשים ויותירו אותן חסרות הגנה.

חוות דעת

חוק גירוש משפחות מחבלים - ענישה דרקונית ומסוכנת לישראל

גירוש ישראלים ופלסטינים בשל קרבה משפחתית למחבלים מהווה ענישה קולקטיבית פסולה ופגיעה אנושה בזכויות יסוד, ויחשוף את ישראל ובכיריה לסיכונים מדיניים ומשפטיים במישור הבין-לאומי.

מאמר דעה

שלילת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד תתן כוח אבסולוטי לקואליציה

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

פרויקט מיוחד

ניתוח ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37

ההסכמים הקואליציוניים בין הסיעות של ממשלת ישראל ה-37 כוללים סעיפים בעלי פוטנציאל נזק גבוה ופגיעה במערכות השלטון כפי שהכרנו אותן. אם ימומשו, מדינת ישראל לא תהיה אותה מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שאנו מכירים אותה. חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתחו את סעיפי ההסכמים ואת ההשלכות הקשות של מימושם.

מאמר דעה

עם בן גביר כממלא מקום יו"ר ועדת השרים לחקיקה, חשוב להשיב את מרכז הכובד החקיקתי לכנסת

יכולתו של ממלא המקום להטיל וטו על קביעת סדר היום של הוועדה מנוצלת לרעה בידי גורמים המבקשים לצמצם את גבולות הדמוקרטיה. הכוחות הפוליטיים שפיצלו בעבר משרדים והמציאו תפקידים כאתנן קואליציוני אחראים למצב שנוצר כעת.

מאמר דעה

תיקון חוק איסור הפליה ייתן אור ירוק להפליה

כניסות נפרדות למרפאות, הפרדה באתרי טבע, הימנעות מאספקת מוצר בשל אמונה דתית ויצירת אזורי מגורים דתיים סגורים הן רק חלק קטן מהפגיעות האפשריות בערכי השוויון וכבוד האדם בשל התיקון לחוק ההפליה. גם אם החקיקה תסוכל, האהדה שצברה בכנסת מדאיגה.

סקירה

כנסת במצב המתן

הפעילות הפרלמנטרית בשנתיים האחרונות הייתה מצומצמת ביותר, וזאת לאחר בחינת הכלים והמנגנונים העומדים לרשותם של חברי הכנסת. השוואה לכנסות ה-24-21 מגלה כמה הצעות חוק, שאילתות, הצעות לסדר הוגשו וכמה ישיבות מליאה התקיימו

סקירה

חברי הכנסת הישראלים הם שיאני החקיקה הפרטית

על שולחנה של הכנסת ה-20 הונחו 6,018 הצעות חוק פרטיות- רק 4% מהן הפכו לחוקים. ריבוי הצעות החוק הפרטיות פוגע באיכות החקיקה וביישומה, מבזבז משאבי כוח אדם ומטיל עומס חריג ומיותר על ועדות הכנסת. הסדרת סמכויות החקיקה וטיוב התהליך יסייעו לחקיקה איכותית ויעילה יותר

סקירה

על שולחן הממשלה- המלצות מדיניות לשר המשפטים

הסדרת היחסים בין רשויות השלטון; קידום רפורמה בתחום החקיקה; שיפור וייעול עבודת הוועדה לבחירת שופטים; חקיקת חוק הגנת הפרטיות ועוד רפורמות מהותיות שיש לקדם בממשלה הנוכחית

סקירה

הכנסת ה-20 במספרים

'אחרי הבחירות' כבר כאן, הכנסת ה-20 סיימה את כהונתה וכעת מתעצבת הכנסת החדשה. קיימים מספר כלים בהם ניתן להעריך את עבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת והסיעות שפעלו בכנסת היוצאת

נגן

איך חוק נולד?

לתשומת לב חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) - מלאכת החקיקה לא מסתכמת בכוונות טובות וביחסי ציבור, אלא משלבת ייעוץ, בחינת חלופות וניתוח עלויות והשלכות תקציביות. חשוב גם לבדוק שהחוק איננו סותר חוקי יסוד, לא נובע ממניעים פרסונליים ואינו בא לתת מענה על דבר מה שהתרחש בעבר. שיעור מזורז בחקיקה

מאמר דעה

כיצד ניתן לשפר את עבודת הכנסת?

הבחירות הסתיימו, וכעת מתגבשת הכנסת ה-21 של מדינת ישראל. ואולם, סיכוייהם של חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) לתפקד כראוי אינם גבוהים, הרבה בגלל גודל הכנסת ודרך עבודתה. על מנת לייעל את עבודת הכנסת בתחומי החקיקה והפיקוח, דרושה רפורמה מקיפה בעבודתה

נגן
מאמר דעה

המקום האפל שבו מתקבלות ההחלטות

ועדת השרים לענייני חקיקה הפכה בשנים האחרונות לזירה לחיסול חשבונות פוליטיים. המצב הנוכחי מחייב שינוי: הגבלת כמות הצעות החוק שיכול ח"כ להגיש, שקיפות בפעילות הוועדה  ושימת דגש על איכות במקום על כמות - באופן זה נהפוך את הוועדה, ההכרחית כיום, לגוף המשלב פוליטיקה עם מקצועיות.

מאמר דעה

רפורמת החקיקה - מהלך קריטי להבראת הכנסת

הכיוון הכללי של יוזמת אדלשטיין-שקד-לוין הוא נכון וחיוני לדמוקרטיה שלנו. טוב שהם הרימו הכפפה וחוללו את השיח בנושא. ואולם על הכדור לעבור למגרשם של חברי הכנסת

מאמר דעה

ואם בא לי בירה בחצות? החופש לקנות בירה כביטוי למצב הדמוקרטיה הישראלית

חוק היובש – האוסר על מכירת משקאות אלכוהוליים לאחר השעה אחת עשרה בלילה – עבר בכנסת ובוועדותיה בקלות. אך האם הפגיעה בחופש האזרחי לשם השגת התכלית הראויה של מניעת אלימות היא אכן הפגיעה המופחתת והמידתית ביותר האפשרית? קראו את המאמר.

מאמר דעה

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | תיקון לחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים

ההצעות להתיר הפרדה מגדרית או לאפשר לעסקים להימנע מאספקת שירותים ומוצרים בשל אמונה דתית עלולות לגרום לישראל נזקים ערכיים חמורים.

מאמר דעה

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | תמיכה גורפת בחוקי שר המשפטים

הסעיף העמום טומן בחובו מהפכה משטרית שתפר את האיזונים בין הרשויות ותותיר כוח יתר בידי הרוב הקואליציוני. פגיעה בסמכות ביהמ"ש לביקורת חוקתית, באמצעות פסקת התגברות, ולביקורת מינהלית כמו ביטול עילת הסבירות, תשאיר את זכויות האדם ללא הגנה מהותית.

נגן
מאמר דעה

מי באמת "תוקע" את החקיקה?

האם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שנתקעת בכנסת?

סקירה

הכנסת ה-20- חברי הכנסת שברו את שיא החקיקה הפרטית מאז קום המדינה

בשלוש שנות כהונת הכנסת הנוכחית הונחו עד כה על שולחנה 5,426 הצעות חוק פרטיות. 80% מהן לא עלו כלל להצבעה ורק 175 הצעות הפכו לחוקים. התוצאה: עומס קיצוני על המערכת המשפטית של הכנסת והצפת המליאה בשעות של דיוני סרק

מאמר דעה

ספר החוקים של מדינת ישראל

ישנן הצעות חוק, שמועלות על ידי חבר או חברת כנסת ונזנחות רק כדי למצוא רגע מתאים יותר להעלותן שוב. אחרות עוברות שינויים והתאמות לאורך הדרך, כך שאין כמעט קשר בין הצעת החוק לבין החוק שעבר בסוף בפועל

פרלמנט

מי מצטיין יותר בעבודה הפרלמנטרית?

הציבור אינו מרוצה מהאופן בו חברי הכנסת ממלאים את תפקידם. מאמר זה בוחן הלכה למעשה את האופן בו מילאו חברי הכנסת את תפקידם הפרלמנטרי. ניתוח של הפעילות בשנים האחרונות (2011-2017) מצביע על דפוסי הפעילות של חברי אופוזיציה וקואליציה ושל חברות כנסת בהשוואה לעמיתיהם

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

שיפור עבודת ועדת השרים לענייני חקיקה

3 דקות ברוטו. זה הזמן שחברי ועדת השרים לענייני חקיקה עוסקים בכל הצעת חוק שעולה בישיבה השבועית מדי יום ראשון, כל זאת ללא שקיפות לגבי החלטותיה ותוך שהיא הופכת לשסתום הכרחי עבור הקואליציה לאלפי הצעות חוק פרטיות שמועלות בישיבותיה. אז איך אפשר לשנות את עבודת הוועדה כך שתהיה חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוניים לדמוקרטיה?