קואליציה

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא קואליציה

מאמרים

סקירה

פיטורי שרים בממשלות ישראל

במהלך השנים חוזקה סמכותם של ראשי ממשלות להעביר שֹרים מתפקידם. אולם אין זה אומר כי הם עושים זאת בנפש חפצה. מי פיטר הכי הרבה שרים ומתי? בסקירה של ד"ר עופר קניג

חוות דעת

ביטול הגבלת מספר השרים בממשלה - פגיעה במשילות הממשלה ובעבודתה

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ביטול המגבלה על מספר השרים: "בזבוז כספי ציבור, פגיעה ביעילות עבודת הממשלה וביכולת לקדם מדיניות; מהלך שנועד לייצר שקט תמורת תיקים"

סקירה

המדריך המלא להסכמים קואליציוניים

מלאכת הרכבת הממשלה החלה, ומבט מעמיק על ההסכמים הקואליציוניים חושף את סדרי העדיפויות של המפלגות, הפשרות שנאלצו לעשות והאתגרים עמם הממשלה הנכנסת תיאלץ להתמודד. לכן, ניתן להיעזר בהסכמים שייחתמו לפני כינון הממשלה החדשה כדי ללמוד על הצפוי לנו בארבע השנים הקרובות

מאמר דעה

מסתמן: ממשלה מנופחת, בזבזנית ולא יעילה

גישושים ראשונים לגבי חלוקת ה"שלל" בין השותפות הקואליציוניות החלו, וכבר מתרוצצות שמועות על כך שהממשלה תמנה כ-25 שרים. על ראש הממשלה מוטלת החובה לנהוג באחריות ולמלא אחר המגבלה החוקתית של מינוי 18 שרים לכל היותר, שתתרום לייעול עבודת הממשלה ולחיסכון כספי לא מבוטל

סקירה

להתראות בחירות... שלום ממשלה

מסע בחירות מתיש ומקוטב הסתיים, העם אמר את דברו וכעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי - הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

מדד השלום

הממשלה הבאה - ללא חרדים?

מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: "רוב הישראלים סבורים שהממשלה הבאה תהיה דומה לנוכחית ואינם מעוניינים בצירוף החרדים והערבים אליה"

מאמר דעה

על משמעת קואליציונית ופרשת שרן השכל

התעקשותה של חברת הכנסת שרן השכל לא לתמוך ב"חוק המרכולים" בניגוד להחלטת סיעת הליכוד הביאה את יושב ראש הקואליציה, חה"כ דוד אמסלם, לדרוש להדיח את השכל מתנועת הליכוד. בית הדין דחה בשלב זה את העתירה. המקרה הזה העלה לרף חדש את הקיצוניות שבה מפעילים שני יושבי ראש הקואליציה האחרונים, חה"כ דוד ביטן וחה"כ אמסלם, את המשמעת הקואליציונית באמצעות גזרים ומקלות

מאמר דעה

מה הציגה הממשלה ב-100 הימים הראשונים לקיומה?

נראה כי 100 הימים הראשונים של הממשלה, היו בעיקר זירת התגוששות תוך-קואליציונית, מבלי שהוצג בהם חזון כולל ואין זה פלא כאשר מדובר בקואליציה צרה שכזו. מעניין יהיה לבחון שוב כאשר תחגוג הממשלה שנה, אם הצליחה בכל זאת לקדם רפורמות משמעותיות כמו זאת לתיקון יכולת המשילות, אליה התחייב נתניהו בעת השבעת הממשלה.

הממשלה ה-34: קווים לדמותה

ב-14 במאי 2015, הושבעה הממשלה ה-34 של מדינת ישראל, ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של חמש סיעות המחזיקות יחד ב-61 מושבים והיא מונה עם השבעתה 21 שרים. מהם מאפייניה?

קואליציה צרה, ממשלה מנופחת

ביטול המגבלה על מספר השרים אינה רק מיותרת, היא מעלה תחושת דז'ה וו של נבחרי ציבור המזלזלים בכללי המשחק.

דיה ל(ממשלה) צרה בשעתה

השבוע תושבע בכנסת ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של 61 חברי כנסת. ד"ר דנה בלאנדר מסבירה מהי קואליציה צרה, מה מלמדת ההיסטוריה של ישראל בהקשר זה ומציגה תרחישים אפשריים באשר לעתידה.

להגביל או להגדיל? הדיון על מספר השרים

יאיר לפיד לא יהיה ככל הנראה בממשלה הבאה, אבל הוא השאיר לנתניהו "מתנה" בעלת השלכות על הליך הרכבת הממשלה. לפיד הצליח למלא את אחת מההתחייבויות של מצע מפלגתו ולהציב מגבלה חוקית על מספר השרים וסגני השרים המיוצגים בממשלה. האם הכנסת החדשה תמהר לשנות את חוק היסוד ולבטל את המגבלה הזו? 

להתראות בחירות... שלום ממשלה

אבק הקמפיין שקע, העם אמר את דברו וכעת עוברת המערכת הפוליטית לתהליך של הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-34. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי? 

סדרת סקר "בקטנה"

איזו ממשלה מעדיפים מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות?

מיהו ראש הממשלה המועדף על מצביעי המפלגות השונות, בפרט מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות? מי לדעת מצביעי המפלגות יטפל טוב יותר בבעיות הביטחון ובבעיות הכלכליות-חברתיות?

האם צריך לשנות את השיטה כדי לדעת מי יהיה ראש הממשלה?

המאמר סוקר את ההצעה להעניק לעומד בראש הסיעה הגדולה את זכות הראשונים לנסות ולהקים ממשלה, כפתרון אפשרי ליצירת ודאות ביחס לזהותו של ראש הממשלה מיד לאחר הבחירות.

סקירה

הממשלה ה-33: קווים לדמותה

מכמה סיעות מורכבת ממשלת נתניהו השלישית? כמה שרים ושרות חדשות נכנסו ומהם מאפייניה המגדריים ביחס לממשלות קודמות? 

מאמר דעה

הגיעה העת ליותר נשים בממשלה

העלייה המתמשכת בייצוג נשים בכנסת לא לוּותה עד כה בעלייה תואמת בייצוגן בממשלות. הממשלה החדשה המתגבשת בימים אלה מספקת הזדמנות פז לתקן את המצב גם בזירה זו.

מאמר דעה

ברית מתונים / טור הנדסי קטסטרופלי

"הגיעה העת לכריתת ברית היסטורית בין המתונים בשני המחנות. אסור להקשיב לשיח השנאה המתייג את החרדים כטפילים ונבערים מחד, ואת החילונים כשונאי דת ועוכרי היהדות מאידך. זה הזמן לפוליטיקה אחראית שרואה בגיוס החרדים - תוך התחשבות בציפור נפשם - שני צדדים חיוניים של אותה מטבע לאומית.

סקירה

מורה נבוכים לתהליך הרכבת הממשלה

נשיא המדינה הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו ובכך נורתה יריית הזינוק לתהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-33. מה מלמד הניסיון ההיסטורי וההשוואתי על תהליך הרכבת הממשלה והאם חלה עם השנים עלייה משמעותית במספר השרים? 

מאמר דעה

קואליציה של תקווה

לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר. 

סקירה

מחול השדים הקואליציוני: בתאוריה ובישראל

עוד לא התפזרו הקונפטי מעל ראשו של יאיר לפיד, וכבר מתחיל מחול השדים של הרכבת הקואליציה. חוסר הוודאות באשר להרכבה גדול, בין השאר בגלל הצלחתה הגדולה של "יש עתיד".

כמה מילים על המספרים שמאחורי ממשלת האחדות

הצטרפותה של קדימה לממשלה ה-32 של מדינת ישראל עוררה עניין רב, בישראל ובתקשורת העולמית כאחד. ביקורות נוקבות הופנו בין היתר אל ההיבטים הבעיתיים של מאזן הכוחות החדש שנוצר בכנסת: קואליציה עם רוב ענק לצד אופוזיציה מצומקת, קואליציה מרובת סיעות וממשלה מנופחת. רשימה זו תשפוך אור על המספרים שמאחורי ממשלת האחדות.

מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה: ממשלת האחדות מאפשרת הזדמנויות היסטוריות אך טומנת גם סכנות

הסכם ממשלת האחדות שנחשף בהמשך לקריאה לבחירות חדשות לכנסת יוצר הזדמנות היסטורית לשבירת הקיפאון הנוכחי של מערכת המשילות בישראל בה לאינטרסים צרים- סקטוריאליים יש הכוח לבלום רפורמות פוליטיות ולמנוע פריצות- דרך בנושאים בעלי עניין לאומי.

בד בבד מסמיך ההסכם רוב גדול לפעול ללא אופוזיציה משמעותית. ממשלת האחדות חייבת לפעול באחריות, לנצל את ההזדמנות ולהעביר רפורמות בשיטת הבחירות הישראלית ולקדם חלוקה שווה יותר של נטל השירות הצבאי תוך שמירה על עצמאותו של בג"צ ועמידה על זכויות המיעוטים.

אנחנו לא לבד: קואליציה של שש מפלגות!

הבחירות האחרונות בפינלנד הביאו למצב בו כמו בישראל - שש מפלגות מרכיבות את הקואליציה. אך למרות הדמיון, פינלנד נהנית מיציבות פוליטית ואינה מתפקדת כדמוקרטיה משברית. קראו על ההבדלים בין שיטות המשטר בפינלנד ובישראל.

נייר עבודה

יציבות ממשלות

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל.  לקראת המפגש השישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא יציבות ממשלות - רקע ומסקנות.

סקירה

אהוד פרש: פרישת ברק ממפלגת העבודה

שר הביטחון אהוד ברק הכריז אתמול על פרישתו ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי סיעה נוספים. פרישתם של ברק ושותפיו כבר מכה גלים במערכת הפוליטית ומשפיעה על הממשלה ועל מערכת המפלגות הישראלית. זוהי נקודת מבחן משמעותית למפלגת העבודה, הנמצאת בתהליך היחלשות הדרגתי כבר יותר מעשור.

מאמר דעה

עצמאותו המחשבתית של חבר הכנסת: על גבולות המשמעת הסיעתית והקואליציונית

בימים שבהם משמעת קואליציונית ומשמעת סיעתית חורצות גורלן של הצעות חוק והכרעות מדיניות, קורא יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, במאמר בלעדי לאתר המכון, לתת מקום רב יותר לעצמאות ההחלטה של חברי הכנסת ולמוסר האישי שלהם.

הבחירות באוסטרליה: שוב... חוסר הכרעה

בפעם השלישית בתוך שלושה חודשים הסתיימה מערכת בחירות במצב של חוסר הכרעה. לאחר התוצאות התקדימיות בבריטניה – שהביאו לידי היווצרותה של קואליציה ראשונה בשישים השנים האחרונות, והתוצאות התקדימיות בהולנד (לראשונה הפכו הליברלים למפלגה הגדולה), בבחירות באוסטרליה, לראשונה מאז 1940, אף לא מפלגה אחת זכתה ברוב המושבים.

הבחירות בבריטניה: בסופו של דבר... קואליציה

הבחירות בבריטניה יצרו מצב נדיר: פרלמנט שבו לשום מפלגה אין רוב. התוצאה הבלתי נמנעת היא ממשלה קואליציונית – לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. על תוצאות הבחירות והרכבת הממשלה קראו במאמר שלפניכם.

בחירות 2010 בבריטניה: ניתוח ראשוני

מערכת הבחירות בבריטניה של שנת 2010 התבלטה בשל מצבה הכלכלי העגום של בריטניה, והיא אחת המעניינות ביותר, שכן הפעם היה כמעט בלתי אפשרי לחזות מה יהיו התוצאות. רוב הסקרים חזו כי מפלגת הלייבור תאבד מושבים רבים והשמרנים יקבלו את מרב הקולות. התוצאות אימתו בחלקן את התחזיות.

בחירות 2010 בבריטניה: היחלשות המערכת הדו-מפלגתית?

הבחירות הכלליות בבריטניה התקיימו במאי 2010. התחזית לפיה תתעורר בריטניה למצב נדיר שבו לאף מפלגה אין רוב בפרלמנט התממשה, ובריטים רבים חשים אי-נוחות רבה לנוכח האפשרות שבבריטניה תכהן ממשלת מיעוט או ממשלה קואליציונית.

עשרים שנה אחרי: "התרגיל המסריח" בראי הזמן

השבוע לפני עשרים שנה נפלה ממשלתו של יצחק שמיר בהצבעת אי אמון בכנסת. נפילת הממשלה סימנה את תחילתה של תקופה בת כשלושה חודשים שבמהלכה נחשפה הפוליטיקה הקואליציונית הישראלית במערומיה וצנחה לתהומות חדשים.

עשור של בחירות

נייר עבודה

דיאגנוזה של כשלי המשילות בישראל

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

נייר עבודה

ארבעה מודלים להקמת ממשלה

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

נייר עמדה

האיומים הניצבים בפני השלטון בישראל

במסגרת מפגש הפתיחה של הפורום לתיקון שיטת השלטון בישראל עלה לדיון נייר העבודה מאת ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. נייר העבודה מדגיש את האיומים הניצבים בפני השלטון בישראל, יעדי הפורום ושליחותו, וכן את תכנית העבודה וסדר העדיפויות שלו.

החודש לפני... 25 שנים: הבחירות לכנסת ה-11

החודש ימלאו יובל שנים לבחירות לכנסת ה-11. בבחירות אלה התמודד הליכוד (או "חרות" לפניו) לראשונה ללא מנהיגו מנחם בגין, ובעקבותיהן קמה ממשלת אחדות ייחודית שנשענה על מנגנון של רוטציה בראשות הממשלה בין המנהיגים של שתי המפלגות הגדולות - שמעון פרס ויצחק שמיר.

הממשלה ה-32: קווים לדמותה

ב-31 במרס 2009 הושבעה הממשלה ה-32 של מדינת ישראל, היא "ממשלת נתניהו השנייה" –  כינוי הניתן לה על מנת להבדילהּ מהממשלה בראשות נתניהו שכיהנה בין 1996 ל-1999. מיום הבחירות עד השבעת הממשלה חלפו 49 ימים. פרק זמן זה  ארוך בהשוואה לפרקי הזמן שנדרשו להקמת ממשלות בעשור האחרון, אך הוא בהחלט אינו חריג.

ועכשיו.... מרכיבים ממשלה

עשרה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה-18, הטיל נשיא המדינה על מנהיג הליכוד בנימין תניהו את המשימה של הרכבת הממשלה. כיצד מתרחש תהליך ההרכבה בדמוקרטיות אחרות, מי ממנה את האדם שעליו תוטל המלאכה והאם הוא מוגבל בזמן?

העם אמר את דברו – יום הבוחר 2009

ב-10 בפברואר 2009 נערכו בישראל הבחירות לכנסת ה-18. תוצאותיהן כבר ידועות, וכך גם הרכב הסיעות בכנסת וכוחן היחסי. ובכל זאת עדיין לא ברור מה יהיה הרכב הממשלה, ומי יעמוד/תעמוד בראשה.

דרכים רבות לפיזור הכנסת: על מה הן מעידות?

יש שמייחסים את תכיפות הבחירות בעשור האחרון לכשלים של המשטר הפרלמנטרי, אולם לאמתו של דבר המשטר הפרלמנטרי מצויד יותר ממשטר נשיאותי במנגנוני ייצוב, איזון ובלימה של המערכת הפוליטית. המאמר סוקר את הדרכים לפיזור הכנסת ומראה כיצד הן שומרות על מנגנוני איזון, ייצוב ובלימת זעזועים פוליטיים, שמטרתם לנסות לייצב את המערכת הפוליטית טרם ההליכה לבחירות. 

הבחירות באיטליה: ברלוסקוני תופס מחדש את ראשות הממשלה

ב-11 וב-12 באפריל הלכו אזרחי איטליה לבחירות, בפעם השנייה בתוך שנתיים. לאחר שנתיים בשליטת גוש השמאל, חזר הגה השלטון לידי הימין ולידיו של סילביו ברלוסקוני, מנהיגו הבלתי מעורער ב-15 השנים האחרונות. לברלוסקוני זו תקופת הכהונה השלישית בתפקיד ראש ממשלה.

סקירה

כרוניקה של משברים קואליציוניים

התפטרותו של שר הבריאות ליצמן וההסכמות לשינויי חקיקה בנושא השבת הם חולייה נוספת בשרשרת של משברים קואליציוניים שמקורם בענייני דת ומדינה. בואו נזכר בבולטים שביניהם.

מאמר דעה

דרושים: שרים ממלכתיים עם ניסיון פוליטי

יושב ראש מפלגת העבודה מתכונן למנות שרים מקצועיים לפחות לחמישה משרדים. שר אינו אמור להיות ואינו מתיימר להיות האדם המומחה ביותר בתחום שעליו הוא ממונה, אלא האדם אשר מצליח לשלב בין האינטרס הציבורי, המשאבים, והידע המקצועי של אנשי משרדו. יש להחזיר את הממלכתיות אל הפוליטיקה. למנות שרים שמרגע שיתמנו לתפקידם, יראו את האינטרס הציבורי הרחב לנגד עיניהם