אתיקה

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא אתיקה

מאמרים

מאמר דעה

הגיע הזמן לנסח כללי עיתונות הוגנת

חופש העיתונות בישראל ספג פגיעה חמורה בעקבות כתבי האישום בתיקי 2000 ו-4000 - גם בשל הניסיון להשתמש במערכת העיתונאית כדי להשיג הטבות כלכליות, רגולטוריות ועסקיות עבור מוציאים לאור ובעלים, וגם בשל הפגיעה ביחסי מקורות פוליטיים ועיתונאים בישראל

בלוג סיווג ביטחוני

ממלכתיות, חזרתה לשיח הפוליטי ועיגונה במסמך רוח צה"ל

מארג היחסים הנרקם תחת מודל צבא העם החדש, מחייב הכרעות רגישות בתחום יחסי צבא חברה. בתנאים אלו נדרש מצפן אשר יהווה קריטריון לקבלת החלטות, כמו גם עוגן לזהות המקצועית והחברתית של הקצונה בצה"ל. לפיכך יש לחייב את הוספת ערך הממלכתיות למסמך רוח צה"ל

בלוג סיווג ביטחוני

על הממלכתיות כערך צה"לי

בישראל לא קיימת הסכמה על עיקרי תוכנה וגבולותיה של הממלכתיות, והתרבות הפוליטית אינה מבוססת על פתרון מחלוקות בהסכמה רחבה. במצב כזה, הממלכתיות עשויה להיות מנוכסת על ידי הרוב הפוליטי כדי לזהותה עם עמדתו, להאציל עליה לגיטימציה, ולעשות דה-לגיטימציה לעמדת המיעוט

בלוג סיווג ביטחוני

ממלכתיות בקוד האתי הצבאי: ההיבט המשפטי

רוח צה"ל איננו מסמך בעל תוקף משפטי מחייב, אך בתי המשפט עושים בו מפעם לפעם שימוש כמקור השראה פרשני, ועשויים אף להשתמש בו גם אגב בחינת החלטות מינהליות של גורמים צבאיים. בשים לב לכך, בהחלט ייתכן שלהוספת ערך הממלכתיות לרוח צה"ל כחובה ערכית נוספת ומצטברת שתחול על כלל החיילים – יהיו בהמשך משמעויות משפטיות, כרכיב ערכי המשליך פרשנית בדיון המשפטי. הוויכוח סביב השינוי המוצע ברוח צה"ל צריך להיות רגיש גם להיבטים אלה

מאמר דעה

מחאת בני העדה האתיופית בראי התקשורת

הסיקור הבעייתי של מחאת הקהילה האתיופית העלה את הצורך בסיקור תקשורתי אחראי ומאוזן, בוודאי בסיטואציה מורכבת ונפיצה שנוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית

מאמר דעה

ייצוג לא ראוי

למרות שהשופט בדימוס עודד מודריק כבר אינו כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, הצטרפותו לצוות ההגנה המשפטית של נתניהו עדיין מעלה סימני שאלה אתיים ומקצועיים

מאמר דעה

החטא ועונשו?

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם 

נגן
מאמר דעה

לקח מפרשת ישראל ביתנו: הגברת הפיקוח על שדלנים

לאחר הגשת כתבי האישום החמורים בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, מסתמן כי אחד הכשלים הבולטים הוא הפיקוח המצומצם על עבודתם של שדלנים (לוביסטים). יש להדגיש כי העיסוק בשדלנות בישראל הוא חוקי, ורובם המכריע של השדלנים מבצעים את עבודתם במסגרת החוק. ובכל זאת, קשה לחלוק על כך שבעבודה זו טמונה סכנה פוטנציאלית גבוהה לשחיתות.

מאמר דעה

הדיון הנוסף בעניין אילנה דיין וסרן ר'

על "הגנת העיתונאות האחראית", על אמת לשעתה, על עיתונאי לשעתו ועל מותה של האתיקה העיתונאית.

מאמר דעה

הבטן מול השכל- מקרה חנין זועבי

הבטן מסרבת להגן על חופש הביטוי של חברת הכנסת חנין זועבי. התייחסותה  לחטיפת הנערים מעידה על חוסר רגישות אנושית שראוי לגלות כלפי כל פגיעה במי שאינו מעורב בלחימה - תהא זהותו אשר תהא. אולם השכל מחייב להתנגד להחלטת וועדת האתיקה של הכנסת להטיל עליה את הסנקציה הכבדה ביותר שעומדת לרשות הוועדה.

מאמר דעה

ועדת האתיקה מענישה את ח"כ חנין זועבי

ב-29 ביולי החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להטיל סנקציה חמורה על חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד), בגין התבטאויותיה בעניין חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בחודש יוני ומבצע "צוק איתן". הסנקציה כללה הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה למשך חצי שנה.

פרלמנט

השדלניים המסחריים בישראל: צמיחת התופעה, שיטות הפעולה, והסדרת הפעילות

מאמר זה יעסוק בתופעת השדלנים המסחריים בישראל כמו שזו באה לידי ביטוי בעבודת הכנסת. המאמר מבוסס על עבודת דוקטור, שהיא גם המחקר האקדמי הראשון שנעשה בישראל בנושא זה (טל, 2009). בתחילה יוסבר מהי שדלנות מסחרית, לאחר מכן יוצגו הגורמים לצמיחתה בישראל אגב התייחסות לשיטות הפעולה של השדלנים והשדלניות, ולסיום תובא סקירה של הסדרת פעילותם של השדלנים בישראל מתוקף תיקון מס' 25 לחוק הכנסת. 

פרלמנט

שדלנות ושדלנים: מבט תאורתי היסטורי ומשווה

השדלנות (לוביזם) היא ניסיון להשפיע על עיצוב מדיניות, והיא נפוצה בדמוקרטיות רבות ומאז שנות התשעים גם בישראל. לצד תרומתה לעקרונות דמוקרטיים חשובים כמו ייצוג אינטרסים והשתתפות פוליטית, היא זוכה גם לביקורת נוקבת ואף נטען שיש בה סכנה אמתית לדמוקרטיה; בשל סכנה זו מדינות רבות נוהגות להסדיר אותה בחוק. מאמר זה יגדיר את השדלנות ויאפיין את סוגיה, יסקור את התפתחותה, ידון בחשיבותה ובסכנות הטמונות בה ויבדוק את הסדרת מעמדה בישראל ובהשוואה בין-לאומית.

סקרי דעת קהל – מדריך למשתמש

המידע שיש לנו על המתרחש בחיי היומיום שלנו נאסף ברובו בסקרים. כדי שהכלי הטוב והחשוב הזה ישמש אותנו בצורה יעילה לשיפור הבנתנו בעניין שנערך בו הסקר, עלינו לצרוך אותו באופן ביקורתי, להבין את מגבלותיו ולדעת להעריך את רמתם המקצועית של הסקרים שאנו נתקלים בהם.

מחלת הסקרת של התקשורת הישראלית ונזקיה

סקרים אינם פסולים: אדרבה, בידיים הנכונות, בשיטות הנכונות ולמטרות הנכונות הם כלי מחקר חשוב ואמין. אך כשהם משמשים לשעשועי תחזיות, להשערות פרועות ולפרשנויות מופרכות – אזי הסקרת רעילה ומסוכנת.

מאמר דעה

הקוד האתי החדש של "כאן"- הזדמנות להשבת האמון

חוסר האמון בתקשורת נובע גם מידע רחב יותר שצבר הציבור בזכות הרשתות החברתיות וכלי תקשורת שהחלו לבקר אחד את השני. הקהל לא קונה יותר את האוביקטיביות ולכן, אם רוצים לשפר את אמון הציבור בתקשורת, הדרך לפעול היא ליצור שקיפות, אמינות וגיוון כפי שמציע הקוד האתי החדש של תאגיד השידור הציבורי.

נייר עמדה

תקנון האתיקה של תאגיד השידור הישראלי

תאגיד השידור הציבורי "כאן", בתור ערוץ ממלכתי-ציבורי, נדרש לניסוח תקנון אתיקה ופעילות לאור התנאים וההגדרות המיוחדים השזורים בהקמתו. לאחר הקשיים שליוו את התחלת פעילותו וכן לאור ההתנגדות של גורמים שונים לפתיחתו, הוחלט על ניסוח תקנון אתיקה לפיו יפעל הערוץ. "כאן" פנו לחוקרת המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר במטרה לעזור לתאגיד לנסח תקנון זה, אשר יוחל על ענייני התוכן החדשותי כמו גם התוכן הפרסומי והיומיומי שישודר בערוץ.

אירועים