ראש הממשלה והמסמכים המסווגים
חשיפת מידע מסווג של דיונים ביטחוניים ודוחות מודיעין במסגרת מענה למבקר המדינה, מעלה שאלות על גבולות הסמכות של ראש הממשלה "להלבין" מידע חסוי. אף שהחוק הקיים מעניק לראש הממשלה סמכות זו, עקרונות המשפט המנהלי מחייבים שהחלטות מסוג זה יתקבלו בהליך סדור, על בסיס תשתית עובדתית מלאה ותוך התייעצות עם גורמי המקצוע
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
בשבוע שעבר פרסם ראש הממשלה נתניהו את המענה שלו לשאלות מבקר המדינה. במסגרת זו, הוא חשף דיונים ביטחוניים שנערכו במסגרת הקבינט המדיני-ביטחוני, מסמכים מסווגים שהוצגו לפורום הזה, דוחות מודיעין של השב"כ ותמלילי פגישות עבודה עם ראש השב"כ. בתמצית, נתניהו טען כי האשמה על מחדל 7.10 רובצת לפתחם של גופי המודיעין הביטחון, וכי היתה התנגדות גורפת בקרב חברי הקבינט לכיבוש עזה.
פרסום המסמך עורר סערה הן בקרב קהילת המודיעין והן במערכת הפוליטית. נטען כי הציטוטים שהביא נתניהו הם סלקטיביים ומציגים בפני הציבור תמונה מגמתית הכוללת מידע חלקי ונטול הקשר, לעתים אף שקרי.
פרשה זו שבה וממחישה את הקושי, עליו עמדנו בסקירתנו, במנגנונים הקיימים המסמיכים את ראש הממשלה "להלבין" מידע מסווג. נתניהו עשה בסמכות זו שימוש מספר פעמים בשנתיים האחרונות בהקשרים שונים: במסגרת חקירתו במשטרה, שבה הודה כי יועצו יונתן אוריך הדליף ידיעה סודית "בסמכות וברשות", בתצהיר שהגיש לבג"ץ במסגרת הדיון בעתירה נגד הליך הדחתו של ראש השב"כ, ולאחר מינויו של דוד זיני לראשות השב"כ.
ההסדר הקיים, בחוק-יסוד: הממשלה ובחוק השב"כ, אכן מסמיך את נתניהו "להלבין" מידע סודי. אולם, סמכותו של ראש הממשלה להתיר פרסומים אינה בלתי מוגבלת. החלטה על פרסום מידע מסווג צריכה להיעשות בהליך תקין וסדור, בהתאם לעקרונות של המשפט המנהלי ובראי עקרונות היסוד של המשטר ובראשם עקרון האיזונים והבלמים.
ראשית ועיקר – הצגה מגמתית וסלקטיבית של מידע מסווג חותרת תחת העקרונות הכי יסודיים של המשפט המנהלי – הנאמנות הציבורית, ההגינות, תום הלב והסבירות. גם אם כל המידע שפורסם הוא נכון כשלעצמו, הרי שהצגתו במנותק מההקשר הכולל – מהווה שימוש לרעה בסמכות.
מעבר לכך, פרסום מידע סודי צריך להתקבל לאחר שהתגבשה התשתית העובדתית והמשפטית הנוגעת להשלכות הפרסום. אמנם החוק אינו מחייב באופן מפורש התייעצות עם גורמי המקצוע בגופי הביטחון, אך נראה שהתייעצות כזו נדרשת כדי לעמוד בכללי המשפט המנהלי, המחייבים קבלת החלטה בהליך סדור ועל יסוד תשתית עובדתית מוצקה. גורמי המקצוע הם אלה המסוגלים להעריך את הסיכונים שבפרסום מידע סודי. כמו-כן, החלטה על "הלבנת" מידע סודי צריכה להיעשות מתוך שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים, ושיקולים אלו בלבד, ומתוך איזון סביר ביניהם.
הפרשות האחרונות מלמדות כי יש מקום לשינוי ההסדר הקיים. את ההחלטה על חשיפת המידע יש להפקיד בידי פורום מיניסטריאלי מצומצם ולא בידי ראש הממשלה בלבד. האינטרס הציבורי מחייב כי החלטה על חשיפת מידע מסווג תהיה פרי הליך סדור ושיח מושכל שנשמעו בו מגוון דעות. מנגנון שכזה ראוי שיכלול חובת היוועצות מפורשת, הן עם הייעוץ המשפטי לממשלה והן עם גורמים ביטחוניים. הליך מאוזן ומבוקר להתרת פרסומים יבטיח שהפרסום יהיה אמין, מסודר ומקצועי ובכך יצמצם את החשש לניצול לרעה של הסמכות ולפגיעה בזכות הציבור לדעת. הליך כזה ישרת גם את ראש הממשלה, מאחר שהוא ימנע האשמות על חשיפה מגמתית.
התפרסם לראשונה בוואלה
