סקר מרץ 2026: כשני שלישים מהציבור תומכים בהמשך מבצע "שאגת הארי", אך ישנה עליה בשיעור המתנגדים

שוק מחנה יהודה, ירושלים, מרץ 2026 | Photo by Chaim Goldberg/Flash90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 22-26/3/2026. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 604 מרואיינים בעברית ו-152 מרואיינים בערבית.

מצב הרוח הלאומי

• במדידה זו נמדדה בכלל הציבור עלייה בשלושה ממדדי מצב הרוח הקבועים – הגדולה ביותר היא בשיעור האופטימיים לגבי הלכידות בחברה הישראלית (8%), אם כי הוא עדיין הנמוך בארבעתם. עלייה זו אינה מפתיעה שכן תמיד במצבי לחימה תחושת הציבור בישראל שהלכידות מתחזקת (ראו להלן). האופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה עלתה ב-5% ולגבי עתיד הכלכלה ב-3%. באופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי, המדד הגבוה מכולם, לא חלה למעשה עלייה, שונה מתגובת הציבור לאחר מבצע "עם כלביא" בשנה שעברה (יוני 2025) אז נרשמה קפיצה ניכרת באופטימיות בנושא זה.
   

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)

• כבחודשים קודמים, שיעורי האופטימיים בקרב היהודים גבוהים בכול המדדים מאלו של הערבים, שרק מיעוט קטן הם אופטימיים בכל מדד ומדד. בקרב היהודים יש רוב לא גדול לאופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי ומחצית הם אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה.
  
  

%, האופטימיים	עתיד הביטחון הלאומי של ישראל	עתיד השלטון הדמוקרטי	עתיד הכלכלה	עתיד הלכידות בחברה
יהודים	54	50	38	33
ערבים	13	11	12	17

 

הסולידריות בחברה הישראלית

• מבצע "שאגת הארי" העלה את הערכת הציבורים, היהודי והערבי כאחד, באשר לרמת הסולידריות בכלל החברה הישראלית (כולל ערבים, חרדים וכדומה), והביא את הממוצעים בשניהם כמעט להשקה ביניהם (על סולם בין 1 - אין כלל סולידריות, לבין 10 – יש סולידריות גבוהה מאוד: ממוצע יהודים 5.6, ממוצע ערבים 5.4). נוכח ההבדלים הניכרים שנראה להלן במידת התמיכה או אי התמיכה של שני ציבורים אלו במבצע , זהו ממצא מעניין ואולי אף מעודד.
  
  

ציונים ממוצעים לסולידריות בחברה הישראלית, 2026-2020

• הציון הממוצע של הסולידריות החברתית בקרב (יהודים) המגדירים עצמם שמאל הוא 4.9, במרכז 5.2 ואילו ובימין הוא עומד על 5.9. במילים אחרות, השמאל מעריך את הסולידריות של כלל החברה הישראלית כנמוכה ביותר ואילו הימין – כגבוהה ביותר.
  
  
• פילוח לפי דתיות (יהודים) מעלה כי ציון הסולידריות הממוצע לחברה הישראלית הגבוה ביותר הוא אצל הדתיים והנמוך ביותר – בקרב החילונים.
   

ציונים ממוצעים לסולידריות בחברה הישראלית לפי דתיות (יהודים)

 

התמיכה במבצע "שאגת הארי"

• רוב של למעלה משלושה רבעים בציבור היהודי תומכים בהמשך מבצע "שאגת הארי"בעבר שאלנו על תמיכה במבצע והפעם - בהמשך המבצע., אבל שיעור המתנגדים עלה מ-4% בשתי המדידות הקודמות ל-11.5% הפעם. יתר על כן, חלה גם ירידה ברורה בשיעורי ה"מאוד תומכים" בו (מ-74% בתחילת מרץ, ל-68% באמצע החודש ול-50% בלבד במדידה האחרונה, לקראת סוף חודש מרץ).
  
  
• בקרב הערבים, כבעבר, רק מיעוט תומכים במבצע ושיעורם אף יורד מכרבע בשתי המדידות הקודמות ל-19% במדידה הנוכחית.
  
  
• בכלל המדגם שיעור התמיכה עמד על 68%, אבל הוא משקף בעיקר את עמדת המרואיינים היהודים בשל היחס המספרי בינם לבין המרואיינים הערבים.
  
  

האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת להמשך מבצע "שאגת הארי" (המתקפה הצבאית המשולבת של ארה"ב וישראל על איראן)? (%)

• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה תמיכה של כמחצית מהמגדירים עצמם שמאל (רק 14% מאוד תומכים), לעומת רוב במרכז (69.5%, מהם 28% מאוד תומכים) ובימין (87%, מהם 67% מאוד תומכים).
  
  
• פילוח לפי דתיות מעלה רוב של תומכים בכל הקבוצות, אך הוא קטן ביותר בקרב החילונים (חרדים 84.5%, דתיים 87%, מסורתיים דתיים 85%, מסורתיים לא דתיים 84%, חילונים 67.5%).
   

מניעי ראש הממשלה נתניהו לצאת למבצע "שאגת הארי"

• בעוד רוב היהודים (62%) חושבים שראש הממשלה הונע בעיקר על ידי שיקולים ביטחוניים-אסטרטגיים כשהחליט לפתוח במתקפת "שאגת הארי", רוב הערבים (55%) סבורים כי מה שהניע אותו היו בעיקר שיקולים פוליטיים-אישיים.
  
  
• בשמאל, למעלה ממחצית חושבים שהמניעים העיקריים של נתניהו ביציאה ל"שאגת הארי" היו פוליטיים-אישיים. גם במרכז השיעור הגבוה יותר חושבים כך (45% לעומת 38%). לעומת זאת בימין רוב גדול (79%) חושבים שהוא הונע בעיקר על ידי שיקולים ביטחוניים-אסטרטגיים.
  
  

להערכתך, אילו שיקולים הביאו בעיקר את ראש הממשלה נתניהו לפתוח בעת הזו במתקפה על איראן? (%)

• פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 (כלל המדגם) מעלה כי בכל מפלגות הקואליציה רוב גדול סבורים שהמניע העיקרי של נתניהו היה שיקולים ביטחוניים-אסטרטגיים (יהדות התורה 96%, ליכוד 84%, ציונות דתית 84%, ש"ס 81%). לעומת זאת בקרב מי שהצביעו ב-2022 למפלגות האופוזיציה, רק מיעוט רואים זאת כך (המחנה הממלכתי 45%, חד"ש-תע"ל *40%, ישראל ביתנו* 39%, יש עתיד 34%, רע"ם* 26%, העבודה* 24.5%).

* מספרי המצביעים למפלגות אלו במדגם הם קטנים ולכן לא ניתן להכליל על בסיסם.

משך יכולת העמידה של החברה הישראלית בהמשך המבצע

• השיעור הגבוה ביותר של כלל היהודים (35%) מעריכים כי החברה הישראלית תוכל לעמוד בהמשך המבצע עד חודש, 20% מעריכים זאת בין חודש לשלושה חודשים, 6.5% בין 3 חודשים לחצי שנה ואילו 28% מעריכים כי תוכל לעמוד בכך כמה שיהיה צורך כדי לממש את מטרות המבצע.
  
  
• הערכת הסיבולת של החברה הישראלית בקרב המרואיינים הערבים היא נמוכה יותר: שליש (33%) מעריכים זאת בחודש בלבד, 16% בין חודש לשלושה חודשים, 8% בין 3 ל-6 חודשים ורק 5% סבורים כי היא תוכל לעמוד במעמסה כמה שיהיה צורך כדי לממש את מטרות המבצע. שיעור ה"לא יודעים" במדגם הערבים היה גבוה במיוחד – 38%.
  
  
• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב קטן בשמאל הסבורים כי אורך הנשימה של החברה הישראלית מוגבל לכחודש בלבד, במרכז מעריכים כך השיעור הגבוה ביותר אבל כחמישית (22%) חושבים שהיא תעמוד בכך ככל שיידרש. לעומת זאת בימין השיעור הגבוה ביותר (35%) מעריכים כי החברה הישראלית יכולה לעמוד במעמסה ככל שיידרש.
  
  

להערכתך, עוד כמה זמן החברה הישראלית תהיה מסוגלת לשאת בנטל של המשך מבצע "שאגת הארי" כנגד איראן? (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)

 

כושר העמידה של איראן - מצוי לעומת צפוי

• אחד הנושאים הבודדים בסקר שמצאנו בו הסכמה בין הציבור היהודי לציבור הערבי נוגע ליכולת העמידה של איראן: הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים הרוב סבורים כי כושר העמידה של איראן מתברר כהרבה יותר חזק או כדי יותר חזק ממה שצפו מתכנני מערכת "שאגת הארי" (יהודים 56%, ערבים 51%).
  
  
• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה שבשלושת המחנות הרוב סבורים כי כושר העמידה של איראן חזק יותר ממה שצפו מתכנני המבצע. בשמאל מדובר בכשני שלישים הסבורים כך (66%) ובמרכז שיעור קטן רק במעט (61%). בימין כמחצית חושבים כך (51%).
   

בהשוואה למה שצפו מתכנני המערכה הישראלים והאמריקנים, האם כושר העמידה והלחימה של איראן עד כה הוא: (%)

 

תפקודן של מערכות חיוניות במהלך מבצע "שאגת הארי"

• המערכות שבדקנו הן: מערכות ההגנה מפני טילים ורקטות, פיקוד העורף, דובר צה"ל, המערכת הרפואית, מערכת החינוך, הרשות המקומית, התחבורה הציבורית, חברות התעופה הישראליות ומערכת הסיוע והפיצוי הכלכלי. המשיבים דירגו את תפקודן של כל אחת מהמערכות האלו בסולם שבין 1 גרוע לבין 5=מצוין.
  
  
• המערכות שזכו לציונים הגבוהים ביותר בקרב היהודים הן מערכות ההגנה מפני טילים ורקטות (83%) ופיקוד העורף (82%) ובסמוך להן, המערכת הרפואית (75%). כשני שלישים העניקו ציון גבוה לרשות המקומית בה הם מתגוררים ולדובר צה"ל. פחות משליש מהמשיבים נתנו ציון גבוה לחברות התעופה הישראליות, שאחראיות על טיסות ההשבה של ישראלים מחו"ל ורבע העניקו ציון גבוה לתחבורה הציבורית. פחות מחמישית מהיהודים העניקו ציון גבוה למערכת החינוך, שגם "זכתה" לשיעור הגבוה ביותר של משיבים שדירגו את תפקודה כלא טוב וגרוע (50.5%). סוגרת את הרשימה מערכת הפיצוי והסיוע הכלכלי שקיבלה ציון גבוה רק מ-14% מהיהודים, אם כי ראוי לציין ששיעור ה"לא יודעים" היה גבוה במיוחד לגביה (18%), אולי בגלל חוסר ידע לגבי תפקודה.
  
  
• ככלל, המרואיינים היהודים נתנו ציונים גבוהים יותר מהערבים לשבע מתוך תשע המערכות שבדקנו. זאת למעט מערכת החינוך ומערכת הסיוע והפיצוי הכלכלי, שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר בשתי הקבוצות אולם שיעור הנותנים להם ציונים גבוהים בקרב הערבים עלה במעט על שיעורם במדגם היהודים.
  
  
• בקרב הערבים, המערכות שבולטות לחיוב, באופן יחסי, הן פיקוד העורף, מערכות ההגנה מפני טילים ורקטות והמערכת הרפואית – שלושתן עם 40% או יותר. בכל יתר המערכות התקבלו שיעורי נותני ציון גבוה נמוכים יותר (בין 18.5% ל-25%).
   

מעריכים את התפקוד של כל אחת מהמערכות הבאות כטוב או מצוין (%)

 

השפעת אירועי שלוש השנים האחרונות על המצב הנפשי והכלכלי

• בקרב הערבים, שיעורים גבוהים מאוד מעידים על החמרה הן במצבם הנפשי (85%) הן במצבם הכלכלי (89%). שיעורים מעט גבוהים יותר בהשוואה לפעם הקודמת ששאלנו על כך, בנובמבר 2025 (אז –החמרה במצב הנפשי 81%, במצב הכלכלי 86%).
  
  
• בקרב היהודים שיעור המדווחים על החמרה בשני התחומים נמוכים יותר אך עדיין משמעותיים: מעל 40% מדווחים על החמרה במצבם הנפשי מעל לשליש מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי. נתונים אלה כמעט זהים לנתוני נובמבר 2025.
  
  
• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה ביניהם פערים גדולים בהחמרת המצב הנפשי ופערים קטנים יותר בהחמרה במצב הכלכלי. בשמאל, שם שיעורם של הנפגעים במישור הכלכלי הוא הנמוך ביותר (31%), שני שלישים מדווחים על פגיעה במצבם הנפשי. במרכז הפער בין שיעור הנפגעים במישור הכלכלי (שליש) ובמישור הנפשי (כמחצית) קטן יותר אך עדיין בולט לעין. בימין שיעור דומה (קצת מעל שליש) דיווחו על החמרה בשני המישורים.
   

שיעורי המדווחים שאירועי שלוש השנים האחרונות השפיעו לרעה במידה די רבה ורבה מאוד על המצב הנפשי והמצב הכלכלי שלהם (%)

 

הקפאת חוק הפטור מגיוס

• למעלה ממחצית מכלל הציבור (55%) סבורים שהחלטת הממשלה על הקפאת חוק הפטור מגיוס והעברת מיליארדים למוסדות חרדיים היא עסקה פוליטית שמעדיפה אינטרסים מגזריים על פני טובת הציבור (יהודים 57%, ערבים 44.5%). פחות מרבע מכלל הציבור (23%) גורסים שזאת החלטה אחראית שנועדה לאפשר ניהול מלחמה ויציבות כלכלית (יהודים 24.5%, ערבים 18%). ואילו 11% חושבים ששני התיאורים נכונים באותה מידה (יהודים 9.5%, ערבים 16.5%). 11% השיבו ש"אינם יודעים", כאשר בקרב הערבים שיעור זה גבוה במיוחד (יהודים 9%, ערבים 21%).
  
  
• בקרב היהודים, 51% מהחרדים סבורים שזאת החלטה אחראית, שעה ש-18% גורסים שזו עסקה פוליטית. שיעור גבוה במיוחד (22.5%) השיבו ש"אינם יודעים". בקרב החילונים התמונה שונה לגמרי: 82.5% סבורים שמדובר בעסקה פוליטית המעדיפה אינטרסים מגזריים צרים ורק 8% גורסים שזוהי החלטה אחראית שנועדה לאפשר כלכלה יציבה ואת ניהול המלחמה.
  
  

לאחרונה החליטה הממשלה על הקפאת חוק הפטור מגיוס והעברת מיליארדים למוסדות חרדיים. לדעתך, איזה מהתיאורים הבאים משקף טוב יותר את ההחלטה? (%, יהודים)

דתיות	החלטה אחראית שנועדה לאפשר ניהול מלחמה ויציבות כלכלית	עסקה פוליטית שמעדיפה אינטרסים מגזריים על פני טובת הציבור	שניהם באותה מידה	לא יודעים	סך הכול
חרדים	51	18	8.5	22.5	100
דתיים	34	37	15	14	100
מסורתיים דתיים	43	37	11	9	100
מסורתיים לא דתיים	25	54	14	7	100
חילונים	8	82.5	5.5	4	100

• פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות (כלל המדגם) מגלה שבקרב מצביעי הציונות הדתית השיעור הגבוה ביותר (43.5%) סבורים שמדובר בעסקה פוליטית המעדיפה אינטרסים מגזריים על פני טובת הציבור. מצביעי הליכוד חצויים בשאלה זו. ש"ס היא המפלגה היחידה בקואליציה שרוב מצביעיה גורסים שמדובר בהחלטה אחראית (59%). השיעור הגבוה ביותר ממצביעי יהדות התורה חושבים שמדובר בהחלטה אחראית (43.5%) אם כי מעל לרבע השיבו ש"אינם יודעים". בקרב מפלגות האופוזיציה, כצפוי, הרוב הגדול סבורים שמדובר בעסקה פוליטית צרה הנוגדת את טובת כלל הציבור (למעט חד"ש-תע"ל, שגודל המדגם הקטן של בוחריה בסקר הנוכחי לא מאפשר הכללות).
   

לאחרונה החליטה הממשלה על הקפאת חוק הפטור מגיוס והעברת מיליארדים למוסדות חרדיים. לדעתך, איזה מהתיאורים הבאים משקף טוב יותר את ההחלטה? (%,כלל המדגם)

 

הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית

• כמו בסקרים קודמים, גם הפעם רק כשליש בכלל הציבור תומכים בקידומה של הרפורמה השלטונית/ההפיכה המשטרית בעת הזו לעומת למעלה ממחצית המתנגדים לכך. בקרב היהודים אף חלה ירידה קטנה בשיעור התומכים ועלייה בשיעור המתנגדים בין המדידה הקודמת באוקטובר 2025 למדידה הנוכחית. בקרב הערבים חל זינוק משמעותי, ולא צפוי, בשיעור התומכים, אך נדרשת מדידה נוספת כדי להבין האם מדובר במגמה או שלפנינו מדידה חריגה.
   

על רקע המצב הנוכחי, לדעתך, האם נכון או לא נכון לקדם כיום את הרפורמה המשפטית/ ההפיכה המשטרית שיזם שר המשפטים יריב לוין? (%)

• פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 (כלל המדגם) מגלה שקידום המהלך זוכה ליותר תמיכה מהתנגדות בקרב מצביעי כל מפלגות הקואליציה. בקרב מצביעי כל אחת ממפלגות האופוזיציה נרשם רוב אשר מתנגדים לקידום הרפורמה/ההפיכה.
   

על רקע המצב הנוכחי, לדעתך, האם נכון או לא נכון לקדם כיום את הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית שיזם שר המשפטים יריב לוין? (%,כלל המדגם)

הצבעה בבחירות 2022	חושבים ובטוחים שנכון	חושבים ובטוחים שלא נכון	לא יודעים	סך-הכול
יהדות התורה	63	17	20	100
הליכוד	55	30	15	100
ש"ס	50	25	25	100
הציונות הדתית	45	39	16	100
חד"ש-תע"ל	29	52	19	100
רע"ם	24	59	17	100
המחנה הממלכתי	15	74	11	100
יש עתיד	5	87	8	100
העבודה	4	87.5	8.5	100
ישראל ביתנו	--	72	28	100

---

מדד הקול הישראלי מרץ 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 22-26/3/2026 רואיינו 604 איש ואשה בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם %3.56 ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון ShiluvI²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

להורדת נתוני המדד המלאים (PDF) >>

לכל מדדי הקול הישראלי >>