יום האישה הבינלאומי 2026: נסיגה במצב הנשים בישראל בצל מלחמה מתמשכת
מצב המלחמה המתמשך בישראל מחריף את הפגיעה בנשים – בתעסוקה, בביטחון האישי ובנטל המשפחתי, וכל זאת כאשר הן נעדרות כמעט לגמרי ממוקדי קבלת ההחלטות. לצד הירידה בייצוג, נמשכת שחיקה רחבה במעמדן: עלייה באלימות, התחזקות מגמות אולטרה־שמרניות ופגיעה במנגנונים שנועדו להגן על שוויון מגדרי. התמונה המצטברת מצביעה על קשר ישיר בין נסיגה בזכויות נשים לבין היחלשותה של הדמוקרטיה בישראל
נשים במקלט בת"א במהלך מבצע "שאגת הארי", מרץ 2026 | Photo by Chaim Goldberg/Flash90
תקציר
יום הנשים הבינלאומי צוין השנה בעיצומה של מערכה צבאית נגד איראן וחיזבאללה (מבצע "שאגת הארי"). למבצע הצבאי השפעה נרחבת על כלל החברה הישראלית, וכפי שהוכר לא מכבר, יש לו השפעה ייחודית על נשים, הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בתפקידן המוגבר בעורף (לדוגמה, במקצועות הרפואה והטיפול ובחינוך), וגם בתפקידיהן המשפחתיים - במערך הטיפול בילדים ופעמים רבות בהורים. כמו כן, מצב הלוחמה משפיע ישירות על מצב התעסוקה של נשים. כל זאת על רקע העובדה שבשנת 2026 נשים נעדרות כמעט כליל ממוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לפתיחת המלחמה ולנתיבי סיומה. מציאות זו מתלכדת עם המאפיינים של השנה האחרונה, שבהם היה ניתן לזהות המשך של המגמות המדאיגות בכל הנוגע למעמדן של נשים בישראל.
מגמות אלו באו לידי ביטוי בשחיקה בייצוג נשים, בהתגברות ביטויי אלימות, בהתחזקות מגמות אולטרה־שמרניות המטילות ספק בלגיטימיות של נוכחות מלאה ושוויונית של נשים במרחב הציבורי, וכן בפגיעה במנגנונים מוסדיים שנועדו להגן על זכויות נשים ולקדם שוויון מגדרי.
עד פרוץ המערכה האחרונה, סיום המלחמה העצימה באוקטובר 2025 והשבתם המבורכת של החטופים והחטופות הביאו לשיפור־מה במציאות הביטחונית, ולצידם נרשמה גם חזרה מסוימת של נשים לשוק העבודה. ואולם, נתוני השנה מלמדים כי ההתפתחויות החיוביות האלה לא הובילו לשיפור במעמדן של נשים. השלכותיה החברתיות והכלכליות של המלחמה הממושכת מוסיפות לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בהיקפי האלימות, בפערים הכלכליים ובתמונת הייצוג של נשים במוקדי קבלת ההחלטות.
להלן עשרת נתוני המפתח המרכזיים מהשנה החולפת, המשקפים את השחיקה המתמשכת במעמדן של נשים בישראל:
- 21% בלבד משרי הממשלה הן נשים; רק 26% מחברי הכנסת הן נשים.
- אין מנכ"ליות במינוי קבע במשרדי הממשלה.
- ישראל מדורגת במקום 104 מתוך 148 במדד העולמי הבוחן עוצמה פוליטית של נשים (לעומת מקום 61 ב־2022).
- 37 נשים נרצחו ב־2025 על רקע מגדרי.
- 50% מהנשים שנרצחו נרצחו בכלי ירי, על רקע העלייה במספר כלי הנשק שבידי הציבור.
- במערכה האחרונה נגד איראן וחיבאללה מעט יותר ממחצית מציבור המפונים הן נשים, מחצית ממספר ההרוגים בעורף הן נשים, וכ־50% ממערך ההגנה האווירית הן נשים.
- ישראל ירדה ממקום 27 (2022-2021) למקום 84 (2026-2025) במדד "נשים, שלום וביטחון".
- אושרה הצעת החוק המרחיבה את סמכויות בתי דין דתיים לתחומים אזרחיים.
- התגברה המתקפה על הלגיטימיות של נוכחות נשים במרחב הציבורי, לרבות בתפקידי לוחמה ובתקשורת. קודמה הצעת החוק להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה.
- לעת עתה אין מפלגה בעלת סיכוי ממשי לעבור את אחוז החסימה שבראשה עומדת אישה.
הנתונים האלה יחד משקפים מגמה ולא אירוע נקודתי. תמונה זו מדאיגה במיוחד על רקע הבחירות לכנסת הצפויות להתקיים בשנה הקרובה. מצד אחד, הבחירות יכולות להיות נקודת מפנה שתעמיק את המחויבות של השחקנים הפוליטיים לשוויון מגדרי, מצד אחר, הן יכולות לגרום להרחבת הפערים ולהגברת חוסר השוויון. בשלב זה מסתמן תת־ייצוג מתמשך של נשים במערכת הפוליטית, המצב הביטחוני ממקד יותר ויותר את תשומת הלב הציבורית במנהיגים המייצגים תפיסה צבאית וניסיון בתחום זה, והחתירה לשוויון המגדרי אינה ניצבת במקום גבוה בסדרי העדיפויות של המפלגות.
ההתפתחויות האלה אינן מתקיימות בחלל ריק, ואינן ייחודיות לישראל. בחינה השוואתית מלמדת כי המגמות המשתקפות בסקירה זו עולות בקנה אחד עם תהליכים שנצפו בשנים האחרונות בזירה הבינלאומית, ובמיוחד במדינות החוות נסיגה דמוקרטית, כגון הונגריה, קרואטיה ורומניה. גם במדינות האלה ניכרת שחיקה בתחום השוויון המגדרי, והיא מתבטאת בתהליכים מצטברים ומשלימים, ובהם קידום של שינויים חוקתיים וחוקיים המחזקים תפיסות שמרניות של ערכי משפחה.
תהליכים אלו מלווים לא אחת בצמצום האוטונומיה של נשים ובהגבלת כוחן במרחב הציבורי והפוליטי. בד בבד, ניכרת פגיעה במוסדות ממשלתיים ובמנגנונים ייעודיים לקידום שוויון מגדרי, לרבות החלשת סמכויות וקיצוץ במשאבים, מה שמצמצם את יכולת המדינה לפעול ביעילות לקידום שוויון ולמניעת אפליה. בין השאר, מתועדים פגיעה בעצמאות מערכת המשפט ובהיקף פעולתם של מנגנוני ביקורת ואיזון, וכן צמצום המרחב האזרחי באמצעות הטלת מגבלות על פעילותם של ארגוני חברה אזרחית, ובכלל זה ארגוני נשים. תהליכים אלו מלווים גם בשחיקה במחויבות לנורמות משפטיות, לרבות נורמות בינלאומיות שנועדו להבטיח את ההגנה על זכויות נשים כחלק בלתי נפרד מן המסגרת הדמוקרטית.Conny Roggeband & Andrea Krizsan, Democratic Backsliding and the Backlash against Women’s Rights: Understanding the Current Challenges for Feminist Politics (UN Women Discussion Paper, 2020) המציאות הביטחונית בישראל מוסיפה עוד רובד דחיקה והדרה של עמדות אזרחיות בכלל, ושל עמדות נשים בפרט, ובשם הצרכים הביטחוניים, דחיקה והדרה אלו זוכות ללגיטימציה בעייתית, ולעיתים אף מנורמלות.
