ייצוגיות

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא ייצוגיות

מאמרים

סקירה

בחירות 2019: תוצאות האמת

ישראל חוזרת לשתי רשימות גדולות, הפיצול המפלגתי קטן, אחוזי הצבעה נמוכים ופנים חדשות שעוד נכיר בכנסת ה- 21. 'אחרי הבחירות' כבר כאן, וכעת ניתן לראות כיצד השפיעו ועיצבו תוצאות הבחירות את הכנסת הבאה של מדינת ישראל

סקירה

מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית 2019

בישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית. על פי המדד, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות. זאת ועוד, אין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפייני המפלגה: נטייה פוליטית; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ותיקות לצד חדשות

סקירה

המצביעים שלא משפיעים

השילוב של ריבוי הרשימות המתמודדות עם אחוז החסימה הנוכחי (3.25%) עלול להביא למצב בו קולות רבים ירדו לטמיון. ואולי, המשוכה הגבוהה הזו דווקא תשכנע את המצביעים שלא ליטול סיכון ולהצביע עבור רשימות שמקומן בכנסת הבאה נראה מובטח, לפחות כפי שמשתקף בסקרי דעת הקהל

מאמר דעה

קמפיין לא מייצג - לאן נעלמו הנשים?

לאן נעלמו הנשים משלטי החוצות של המפלגות? בישראל של שנת 2019, בה ישנן כבר 14 נשים המכהנות כראש עירייה, מועצה מקומית או אזורית, ראוי שמפלגות יתגאו בייצוג הנשי שלהן, ולא יסתירו או ידירו אותן מהקמפיינים שלהן

מאמר דעה

תוכנית החומש למגזר הערבי: בין ייצוג ליישום

אף שקיים יעד ממשלתי לשילוב ערבים בשירות המדינה, ייצוגו של הציבור הערבי במשרדים הממשלתיים נמוך משמעותית מחלקו היחסי בחברה הישראלית. הדבר מקשה על יכולתו לקבל את התקציבים שהוקצו לו, ולצמצם את הפערים שנפערו עם השנים אל מול האוכלוסייה היהודית

מאמר דעה

היוזמה הצינית להורדת אחוז החסימה

ראש הממשלה מוביל בימים אלה מהלך להוריד את אחוז החסימה לקראת הבחירות הקרבות ובאות. אחוז החסימה הועלה מאז קום המדינה ארבע פעמים וכיום עומד על 3.25%. אם תבשיל היוזמה הנוכחית להוריד את אחוז החסימה, ידובר בתקדים מבחינת כיוון השינוי. כיוון זה עומד בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים שרק לפני שנים אחדות הצדיקו את העלאת אחוז החסימה כחלק מחבילה של חיזוק המשילות

מאמר דעה

המפלגות הסקטוריאליות - נזק עצום לפוליטיקה הישראלית

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

מאמר דעה

פוליטיקה של הדרה בשירות המדינה

ככל שנציבות שירות המדינה מבקשת לקדם מהלך רציני לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוקדי קבלת החלטות בשירות המדינה, מהלך זה חייב להיות מלווה בשילוב אפקטיבי של ציבור זה באותם מוקדים בהם מעוצבת דמותה של הפקידות הבכירה. אשר על כן, על הנציבות לקבוע כלל, המחייב מינוי חבר או חברה ערביה בכל ועדת איתור

פודקאסט

גבירותי וחברות כנסת

לקראת יום האישה הבינלאומי, בדקנו מה קורה בכנסת שלנו מבחינת ייצוג נשים (ספוילר- שיא בכנסת הנוכחית) ומה מאפיין את הנשים בפוליטיקה שלנו לעומת בעולם. שיחה עם ד"ר חן פרידברג וד"ר עופר קניג.

בהנחיית סמי פרץ הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

פודקאסט

איך בוחרים שופטים בישראל?

לקראת מינוי שני שופטים לבית המשפט העליון, פגשנו בכנסת את ח"כ ועו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני) וד"ר גיא לוריא לשיחה על השיטה שלנו בישראל לבחירת השופטים, עד כמה התהליך פוליטי, האם כס השפיטה מספיק מגוון מבחינת מגזרים ומגדר ומה קורה בעולם.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

מאמר דעה

הדרך למדינה מתוקנת: ייצוג הולם בפקידות הבכירה

נתונים עדכניים של נציבות שירות המדינה מראים, שעל אף ההתקדמות שהושגה בקידום ייצוג הולם לערבים במגזר הציבורי - נמשך תת-ייצוגם החמור במוקדי קבלת החלטות. נדרשת פעולה אקטיבית של הממשלה, כדי שבשנת השמונים למדינה, המציאות כבר תהיה אחרת.

מאמר דעה

הזדמנות למנות עוד שופט ערבי

בתקופה הקרובה תעמוד הוועדה לבחירת שופטים לפני הצורך לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מי שעוסק בשאלה אם רצוי לבחור שופט שמרן או אקטיביסט מחמיץ את הסוגיה החשובה באמת. היום מכהן בבית המשפט העליון שופט ערבי אחד

סקירה

נשים בפוליטיקה 2017

הילארי קלינטון כשלה להפוך לנשיאה הראשונה של ארה"ב. בברזיל ובדרום קוריאה הודחו נשיאות מתפקידיהן על רקע פרשיות שחיתות. לעומת זאת, שלוש מהמדינות המרכזיות באירופה מונהגות כיום על-ידי נשים

 

סקירה

יום הולדת לכנסת

הכּנסת, בית המחוקקים הישראלי, מציינת השבוע את יום ההולדת שלה, הזדמנות טובה בשבילנו להפנות את תשומת הלב לשני היבטים הקשורים בה: ההרכב החברתי של חבריה, וגודלה היחסי.

מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל - תקציר

במאמר חדש שהתפרסם בכתב העת "משפט וממשל", עוסק גיא לוריא במחסור בשופטים ערבים בבתי המשפט בישראל (כ-7.7% בלבד). במאמר הוא מצביע באמצעות דוגמא היסטורית על הדרכים לקדם את עקרון השיקוף החברתי ברשות השופטת ולהביא למינוי יותר שופטים מן המיעוט הערבי.

נייר עבודה

הייצוג הנשי בזירות הפוליטיות בישראל: תמונת מצב

מספרן של הנשים בכנסת נמצא כיום ברמת שיא וחצה לראשונה את רף ה-25%. אולם על אף העלייה הרציפה והניכרת ברמת הייצוג הנשי בכנסת, היא עדיין נמוכה בהשוואה לרוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות. כך גם שילובן בזירות פוליטיות אחרות.

נייר עבודה

כיצד תיראה הכנסת הבאה?

חברי הכנסת ה-20 הושבעו לתפקידם. שליש מתוכם הם חברי כנסת חדשים, כמעט רבע הם נשים. כמה חברי כנסת הגיעו מפעילות בשלטון המקומי? כמה עיתונאים? ומהי הסיעה הכי "צעירה"?

נייר עמדה

מדד הדמוקרטיה הפנים- מפלגתית 2015

לקראת הבחירות לכנסת ביקשנו להעריך את רמת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות באמצעות "מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית". לתפיסתנו, לדמוקרטיה פנים רבות ומפלגות יכולות לבחור לאזן בין ממדיה השונים על פי השקפת עולמן ושיקול דעתן. לקיומה בתוך המפלגות יש כמובן חשיבות רבה. 

נייר עבודה

ייצוג תיאורי ומהותי של נשים בכנסת

מאמר זה עוסק בשאלה האם ייצוג מספרי של נשים בפרלמנט מוביל גם לייצוג מהותי? האם נשים, בשבתן כמחוקקות בפרלמנט, אכן מייצגות נשים בחברה? האם נשים מחוקקות נוטות לקדם אינטרסים של נשים בחברה יותר מגברים מחוקקים? והאם נשים מחוקקות שמות את משימת קידום האינטרסים של נשים בחברה בראש סדר העדיפויות שלהן? מחקר שבחן את עבודת הנשים המחוקקות בכנסת מגלה תמונה מורכבת ומעניינת.

נייר עבודה

נשים בכנסת: השיפור נמשך, הקצב לא משביע רצון

אם סקרי דעת הקהל חוזים נכונה את תוצאות הבחירות, אזי ייצוג הנשים בכנסת יישאר סביב רמת השיא שהוא נמצא בה מאז בחירות 2013. אולם, העלייה בנוכחות הנשית בכנסת אינה מדביקה את הקצב של שיפור הייצוג הנשי בפרלמנטים אחרים.

יותר נשים, יותר "צברים", יותר "סלבּס": כיצד תיראה הכנסת הבאה?

ב- 29 בינואר בערב נסגרו באופן סופי רשימות המועמדים בבחירות לכנסת ה-20. כעת מתאפשר לשרטט, תוך נקיטת הזהירות הראויה, כיצד תיראה הנבחרת הבאה של חברי הכנסת.

נייר עבודה

אחוז החסימה, קולות מבוזבזים ורמת היחסיוּת של השיטה

בבחירות הקרובות יעמוד לראשונה אחוז החסימה על 3.25%. האם המשֹוכה הגבוהה הזו תרתיע בוחרים מלהצביע למפלגות קטנות? האם היא תקטין את שיעור הקולות המבוזבזים ואיזו השלכה תהיה לה על מידת היחסיוּת של שיטת הבחירות?

לאן אצה הדרך?

בעיקרון אין פסול בהעלאת אחוז החסימה, אך הקפצתו לרמה גבוהה בפעימה אחת תזיק מאוד.

דחיקה ובעקבותיה נסיגה

המאמר מתאר את הנסיגה בהשתתפות הפוליטית של הערבים כמו שזו משתקפת בבחירות לכנסת מאז ראשית שנות האלפיים. מוחמד דראושה קושר נסיגה זאת לתחושה של חוסר אפקטיביות והיעדר יכולת השפעה בשל אי-ייצוג בתהליכי קבלת ההחלטות. בעקבות דחיקתו של הציבור הערבי ממעגל מקבלי ההחלטות ונסיגתו מהשתתפות בבחירות, התחזקו המגמות של התכנסות סביב תמות לאומיות ודתיות, התנועה האסלאמית התחזקה וכך גם החיבור התרבותי עם העולם הערבי שמעבר לגבולות המדינה.

מאמר דעה

הגירסה הדתית של נשיא המדינה

לרבנות הראשית שלושה תפקידים מסורתיים: ייצוג ממלכתי של היהדות, ניהול שירותי הדת, ופסיקת הלכה ברוח ממלכתית. בשל הכשלון המתמשך במילוי שני התפקידים האחרונים, ראוי לבזר אותם ולהשאיר בידיה רק את התפקיד הייצוגי.

סקירה

מדד הדמוקרטיה המפלגתית - ערב בחירות 2013

לקראת הבחירות, צוות בראשות פרופ' גידי רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות החוקרים אסף שפירא ומיכאל פיליפוב פיתח את "מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית", המאפשר להעריך את רמת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות בישראל. 

מאמר דעה

נאמן משחק "פוקר יהודי"

הצעת החוק לשינוי בחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים מהווה שינוי של כללי המשחק בצורה דרמטית. שינוי כזה חייב להיעשות לפני הבחירות בלשכה ולא אחריהן.

סקירה

גולדה זה לא דוגמה: נשים בתפקידים פוליטיים בישראל

בשבועות האחרונים אנו עדים לדיון ער בסוגיית הדרת נשים מתחומים שונים במרחב הציבורי. האם הדרה מסוג זה מתרחשת גם בזירה הפוליטית? האם נשים בישראל זוכות לייצוג הולם בכנסת ובממשלה? או אולי הן סובלות מתת-ייצוג חריג יותר מזה הקיים במדינות אחרות? עופר קניג מראה במאמר זה שבצד שיפור ניכר בייצוג הנשים בכנסת, הן סובלות עדיין מתת-ייצוג מחפיר סביב שולחן הממשלה.

נשים בתפקידי מפתח פוליטיים: ישראל במבט השוואתי

אתמול הוכרע המרוץ לנשיאות ברזיל כאשר דילמה רוסף נבחרה לנשיאה החדשה. היא מתווספת לשורה ארוכה של נשים בעולם שנבחרו בשנה החולפת למשרות רמות דרג. באילו מדינות מכהנות מנהיגות ובאילו תפקידים? מה משפיע על ייצוג נשים? ומה מצבה של ישראל בתחום זה לעומת מדינות אחרות? קראו במאמר זה.

נייר עבודה

דמוקרטיה פנים-מפלגתית: תאוריה ויישום בחוק המפלגות בישראל

נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

נייר עבודה

סף החסימה החוקי: ישראל במבט השוואתי

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא סף החסימה החוקי: ישראל במבט השוואתי הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

נייר עבודה

דיאגנוזה של מצב המפלגות בישראל

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

נייר עבודה

תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הוועדה לבחירת שופטים - מי? כמה? למה? האומנם?

הוועדה למינוי שופטים נמצאת על סדר היום הציבורי זה שנים אחדות. מה תפקידה של הוועדה? מהם יחסי הכוחות בה? באילו עניינים מבקרים אותה? והאם אפשר אחרת או מה נהוג במדינות אחרות?

פרלמנט

מוסדות האיחוד האירופי: האומנם דמוקרטיים במידה הרצויה?

ביוני 2009 ייערכו בחירות לפרלמנט של האיחוד האירופי. ביום זה יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית כ-460,000,000 בוחרים מ-27 המדינות החברות ולבחור את נציגיהם באיחוד. הפרלמנט האירופי הוא אחד מארבעת המוסדות המרכזיים של האיחוד האירופי.

ייצוג שיא לנשים בכנסת החדשה

הכנסת החדשה שלאחר בחירות 2009 נותרה מרובת מפלגות, והרכבת ממשלה יציבה עודנה אתגר לא פשוט. ואולם לפחות מזווית ראייה אחת הכנסת החדשה רושמת לזכותה שיפור: ייצוג שיא של חברות כנסת.

בחירות אזוריות: בעד ונגד

המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו, ובעיקר על רקע חוק הבחירה הישירה של ראש הממשלה (1996–2003), קרא לסדרה של הצעות לרפורמה בשיטת הבחירות הנהוגה בישראל. באפריל 2008 הגישו ארבעה חברי כנסת מסיעות קדימה, העבודה-מימד והליכוד הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות בישראל. 

נייר עמדה

בית מחוקקים נוסף לישראל

נייר רקע לכינוס השביעי של המועצה הציבורית.

נייר עבודה

ייצוגיות

נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית

חוות דעת

ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לתמוך בתיקון לחוק החברות הממשלתיות המחייב ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית שתעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.

מאמר דעה

העדר הבושה

בעוד בכל דמוקרטיה תיקון החוקה הוא תהליך ארוך, שדורש רוב גדול והסכמה רחבה, בישראל הרוב הפוליטי בנקודת זמן ספציפית קובע את כללי המשחק ומשנה אותם לפי צרכיו. הכוח המופרז שנתון בידי הכנסת, שנשלטת בידי הממשלה, ואופן חלוקת הסמכויות, מהווים סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל

חוות דעת

הרחבת ייצוג הולם לא רק לחרדים

על רקע הדיון שנערך בוועדת השרים לחקיקה בנוגע להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה להרחיב את התיקון, שיחול גם על האוכלוסייה הערבית

פרלמנט

מתנחלים, קיבוצניקים וערבים בכנסת- מה נשתנה?

החל משנות התשעים, חל שינוי משמעותי בייצוג קבוצות באוכלוסייה בכנסת ישראל. בקרב חברי הקיבוצים שלהם היה ייצוג כפול מגודלם באוכלוסייה, חלה ירידה עד שבכנסת ה-19 לא היה אף חבר כנסת מכהן קיבוצניק. זאת בעוד שבקרב קבוצת המתנחלים, השתנה היחס באופן הפוך וכעת הייצוג שלה הוא כפול מגודלה באוכלוסייה. מה נשתנה בייצוג של חברי קבוצות שונות בכנסת?

מאמר דעה

עמית סגל ויוחנן פלסנר בשיחה על פוליטיקה, פריימריז ועיתונות

הם מסכימים שהכנסת נחלשה ("הכל מוכרע בראש של ליברמן"), שאין הפרדת רשויות ("החקיקה מתרחשת בממשלה"), וחסרה חשיבה על אתגרים ארוכי טווח ("המערכת חושבת שבועיים קדימה"). אך נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר והפרשן עמית סגל חלוקים האם הפתרון הוא חזרה לשני גושים פוליטיים גדולים

סקירה

נשים בכנסת - מתקרבים ל-OECD

סקירה מיוחדת ליום האישה הבינלאומי: מספר חברות הכנסת עולה ומתקרב לממוצע ה-OECD, אך הייצוג ברשויות המקומיות ובממשלה נותר נמוך

פרלמנט

נתיבי הקריירה של חברי הכנסת

האם חברוּת בכנסת היא קריירה לכל החיים? מה עשו חברי הכנסת לפני היבחרם ומה הם עושים אחרי כהונתם? המאמר מתחקה אחר נתיבי הקריירה של חברי הכנסת ומגלה כי חברי הכנסת מגיעים ממגוון רקעים תעסוקתיים, וכי הנתיב העיקרי לחברות בכנסת הנוכחית הוא פעילות במסגרת השלטון המקומי. בתום כהונתם רבים מחברי הכנסת נותרים בזירה הציבורית-פוליטית

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

איך בוחרים שופטים בישראל?

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

סקירה

האתגרים של נציב שירות המדינה הבא

בפני נציב שירות המדינה הבא, שזהותו טרם ידועה, עומדים אתגרים משמעותיים. בין השאר, יהיה עליו להילחם על האתוס של שירות מדינה עצמאי כנגד הפוליטיזציה שמבקשים נבחרי הציבור לעשות בו, ולקדם את הרפורמה שתשפר את איכותו.

מאמר דעה

השינויים בוועדות האיתור – צעד מזיק ומיותר

במאמר שהתפרסם בעיתון זה הביע ד"ר ראובן פרנקנבורג תמיכה בהקטנת מספר החברים בוועדות לאיתור מועמדים בשירות המדינה. אסור לשכוח שוועדות גדולות מאפשרות לכלול נציגים מקבוצות חברתיות שונות ומתחומים מקצועיים מגוונים. החלטת הממשלה מהחודש שעבר כללה שני שינויים נוספים המלמדים שמטרת התיקון הייתה להגביר את השפעת השרים על המינויים הבכירים בשירות המדינה.

מאמר דעה

לא לגעת באחוז החסימה

היוזמה הנוכחית להורדת אחוז החסימה עומדת בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים, שרק לפני שלוש שנים הצדיקו את הצעד כחלק מחבילה של חיזוק המשילות. לא לגיטימי שבכל פעם שמישהו יחשוב ששינוי כללי המשחק הדמוקרטי משתלם לו - הוא ישנה אותו.

פרלמנט

מפנים מקום לאזרחים הערבים סביב מדורת השבט

המיעוט הערבי כמעט אינו קיים בזירה התקשורתית. מדד ראשון מסוגו, של עמותת "סיכוי" ושל אתר "העין השביעית", מנהל מעקב אחר שיעור הייצוג הערבי בתוכניות אקטואליה מובילות בטלוויזיה וברדיו, ומחולל שינוי במצב.

פרלמנט

גיוון אנושי בפרקליטות וברשות השופטת: המקרה של המיעוט הערבי

עד שנות התשעים של המאה עשרים, מספר השופטים הערבים בישראל היה חד-ספרתי ולא היו פרקליטים ערבים בפרקליטות המדינה. כיום יש למעלה מחמישים שופטים וכשישים פרקליטים. המאמר סוקר את שורשי היעדר הגיוון במוסדות אלה ומתאר כיצד התחולל השינוי.

פרלמנט

שילוב מיעוטים במוקדי קבלת החלטות בפקידות הציבורית: מבט משווה

שילוב מיעוטים בדרגים השונים של הפקידות הציבורית הוא תנאי חיוני לביסוס הלגיטימיות של השלטון ולקידום מדיניות ציבורית שוויונית הרגישה לצורכיה של חברה מגוונת. המאמר סוקר מודלים לשילוב מיעוטים במוקדי קבלת החלטות במדינות שונות ומתווה קווים למודל רצוי להגברת השילוב של מיעוט לאומי במוקדי קבלת החלטות.

ספרים