מסבירון

שינוי ייעוד תקציבי "תקאדום": מה על הפרק ומה הסיכונים?

רגע לפני חג השבועות קיבלו מנכ"לי משרדי הממשלה הוראה להעביר תקציבים נוספים מהתוכנית לפיתוח חברתי-כלכלי של החברה הערבית, לתוכנית למאבק בפשיעה. מהי תוכנית "תקאדום"? והאם הסטת התקציבים אכן תסייע במאבק נגד האלימות והפשיעה בחברה הערבית?

| מאת:

הפגנה בתל אביב נגד האלימות בחברה הערבית, ארכיון | Photo by Tomer Neuberg/Flash90

ערב יציאת צוותי משרדי הממשלה לחופשת חג השבועות, התבקשו מנכ"לי המשרדים על ידי ממלאת מקום מנכ"לית משרד ראש הממשלה להעביר אליה מיד לאחר החג סעיפי תקציב שלא ימומשו בשנת 2026, ושניתן להסיטם לטובת המאבק בפשיעה בחברה הערבית. המכתב מבהיר כי מדובר בכספים שהוקצו למשרדים במסגרת תוכנית החומש "תקאדום", שנועדה לפיתוח חברתי-כלכלי של החברה הערבית, ועתה מוסטים  לטובת המאבק בפשיעה בחברה הערבית. מהלך זה מצטרף למהלכים דומים מהחודשים האחרונים להסטת תקציבי תוכנית החומש אל המשרד לביטחון לאומי. 

מהי תוכנית החומש "תקאדום"?

תוכנית החומש "תקאדום" לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הערבית בישראל הוכרזה בהחלטת ממשלה 550 באוקטובר 2021. מדובר בתוכנית רב-שנתית בהיקף כולל של כ-30 מיליארד ש"ח לחמש שנים, שנועדה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים מתמשכים בחברה הערבית. זאת באמצעות מדיניות משולבת ורב-ממדית בתחומים נרחבים דוגמת חינוך, תעסוקה, בריאות, רווחה, תחבורה והשלטון המקומי. 

ניסיונות הקיצוץ והסטת התקציבים בתוכנית החומש "תקאדום"

מאז פרוץ המלחמה לאחר 7 באוקטובר 2023 עברה התוכנית מספר קיצוצים וניסיונות הסטת תקציבים. בשלב הראשון בוצע קיצוץ אופקי של 15% מתקציבי התוכנית כחלק מהתאמות תקציביות כלליות בשל המלחמה. בראשית דצמבר 2025 קודם ניסיון להסיט כ-2.9 מיליארד ש"ח מתקציבי התוכנית בטענה כי סכום זה יועבר לטובת המאבק בפשיעה בחברה הערבית, אולם הדבר לא יצא לפועל בשל התנגדות מרבית שרי הממשלה. בשלהי אותו חודש אושרה הסטת תקציב בסך 220 מיליון ש"ח אל המשרד לביטחון לאומי במסגרת החלטת ממשלה 3643, חרף קשיים משפטיים שעליהם הצביע הייעוץ המשפטי לממשלה, בין היתר, היעדר תשתית עובדתית מספקת לביסוס ההצדקה להפחתות. כעת מקודם ניסיון נוסף להסיט תקציבים מהתוכנית ללא הצדקה. 

האם יש צורך להסיט תקציבים מתוכנית "תקאדום" לטובת המאבק בפשיעה?

אין ספק כי מצב האלימות והפשיעה בחברה הערבית חמור ביותר ומחייב טיפול מידי. אולם, הנחת היסוד העומדת בבסיס הסטת התקציבים היא שאין מקור תקציבי למימון המאבק בפשיעה בחברה הערבית. בחינת הנתונים מלמדת כי הנחה זו אינה נכונה. החלטת ממשלה 549, המיועדת למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית לשנים 2026-2022, כוללת תקציב של כ-1.5 מיליארד ש"ח למשטרה, תחת המשרד לביטחון לאומי. לפי נתוני המשרד, שנמסרו במענה לבקשת חופש מידע של התנועה לחופש המידע, המשרד ניצל בארבע השנים האחרונות רק כמחצית מתקציב התוכנית שיועדו לו. נכון לסוף 2025, מומשו כ-748 מיליון ש"ח בלבד מתקציב התוכנית, כך שנותרה יתרה של כ-752 מיליון ש"ח הניתנים למימוש כבר כעת. לפי החלטת הממשלה 549, סכום זה אמור להיות מנוצל עד סוף 2026. לכן, אין צורך בהסטת תקציבי תוכנית "תקאדום", הסטה שתביא לבלימת הישגים במישורים חיוניים עבור החברה הערבית. יותר מכך, האלימות והפשיעה הן תופעה לאומית והמאבק בהן אינו רק צורך של החברה הערבית. לכן אין סיבה שאם יש צורך במקורות תקציביים נוספים הם יגיעו דווקא מתקציב שנועד לחינוך, לרווחה ולבריאות בחברה הערבית. 

האם ההסטה מתקציבי פיתוח כלכלי תביא לשיפור במאבק בפשיעה?

הסטת התקציבים לא רק שלא תביא לשיפור במאבק בפשיעה, אלא שהיא עלולה להחמיר את התופעה בטווח הבינוני והארוך. המחקר והניסיון המצטבר מלמדים כי הסתמכות על מענה אכיפתי בלבד אינה מספיקה לצמצום פשיעה מאורגנת.

הפחתת ההשקעה בתעסוקה, בחינוך וברווחה עלולה לחזק את גורמי העומק המזינים את הפשיעה: גידול במספר הצעירים חסרי המעש, צמצום הזדמנויות ההשתלבות המקצועית והחלשת המסגרות הקהילתיות המספקות חלופות לעולם הפשע. מאבק אפקטיבי בפשיעה בחברה הערבית מחייב אפוא שילוב בין מענה אכיפתי לבין השקעה מתמשכת בפיתוח חברתי-כלכלי, ולא החלפה של כלי אחד בכלי אחר. מהלך ההסטה מעלה שאלה עקרונית בדבר עירוב בין מדיניות פיתוח חברתי-כלכלי לטווח ארוך, לבין מדיניות ביטחון ואכיפה לטווח קצר. שילוב בין שתיהן בכלי תקציבי אחד, ללא תכנון משולב ומובנה, עלול לפגוע ביעילות של שתיהן. 

מהם ההישגים הבולטים של תוכנית החומש "תקאדום"?

מתחילת יישום תוכנית "תקאדום" נרשמו הישגים ניכרים בתחומי ההשקעה המרכזיים של התוכנית.

חינוך: שיעור הזכאות לבגרות בחינוך הערבי עלה בחמש השנים האחרונות, ועמד בשנת הלימודים תשפ"ד על 78.3%. בה בעת צומצמו שיעורי הנשירה.

תעסוקה: עד סוף 2025 הושגו יעדי הביניים, ונמדד שיעור תעסוקה של 82.5% בקרב גברים ערבים ושל 50% בקרב נשים ערביות. שיעור חוסר המעש בקרב צעירים ערבים בגילים 18–24 ירד בקרב גברים מ-37.5% ל-26.6%, ובקרב נשים מ-47.8% ל-39.6%.

רווחה ועוני: נפתחו מעל 400 מסגרות רווחה חדשות. תשלומי ההעברה והקצבאות הפחיתו את שיעור העוני בקרב משפחות ערביות מ-49.2% ל-38.4%, ואת שיעור הילדים העניים מ-48.8% ל-36.5%.

תחבורה: בשנתיים הראשונות הושקעו כמעט 1.7 מיליארד ש"ח בתשתיות תחבורה, תוספת של 47% מעבר לתכנון המקורי, והחלו הקמת תחנות רכבת בטירה ובטייבה.

שלטון מקומי: שיעור ניצול התקציבים לשלטון המקומי עמד בשנתיים הראשונות על 61%, ורשויות ערביות זכו לחיזוק באמצעות מענקי פיתוח ואיזון ותוכניות לפיתוח תשתיות. 

מה יהיו השלכות הסטת התקציבים על החברה הערבית?

היה אפשר לטעון כי ההישגים עד כה אינם מצריכים עוד השקעות ייעודיות. אולם המציאות מלמדת כי הפערים עדיין גדולים, ועל כן חשוב להמשיך להשקיע, ובבוא העת אף לחדש את תוכנית החומש.

חינוך: דחייה או הקפאה של פרויקטי בינוי של מוסדות חינוך[?], פגיעה בתוכניות טכנולוגיות ובמסגרות לנוער בסיכון, ובטווח הארוך ירידה בשיעורי הזכאות לבגרות וצמצום הסיכויים להשתלבות אקדמית ומקצועית.

תעסוקה: הפחתת הכשרות מקצועיות ועיכוב בהרחבת מרכזי החדשנות, במיוחד על חשבון נשים וצעירים.

רווחה ועוני: פגיעה ביכולת הרשויות המקומיות לספק שירותים בסיסיים למשפחות במצוקה, לנוער בסיכון ולקשישים, והחמרת מצב העוני.

תחבורה: עיכוב פרויקטים תשתיתיים ופגיעה בזמינות התחבורה הציבורית, הפוגעים/שיפגעו במיוחד בנשים ובתושבי יישובים מרוחקים.

שלטון מקומי: פגיעה במענקי הפיתוח והאיזון שעליהם נשענות רשויות מקומיות הסובלות ממילא מחולשה פיננסית מבנית, והחרפת הפערים בין יישובים ערביים לשאר היישובים בישראל. 

מה יהיו ההשלכות האפשריות של הסטת התקציבים על הכלכלה הישראלית?

הסטת תקציבי תוכנית "תקאדום" עלולה להשפיע לרעה לא רק על החברה הערבית, אלא על הכלכלה הישראלית בכללה. החברה הערבית היא כ-21% מאוכלוסיית ישראל, וצמצום השתתפותה בשוק העבודה עלול לפגוע בפריון ובצמיחה הכלכלית, להגדיל את הוצאות הרווחה של המדינה ולצמצם את הכנסות המס. נוסף על כך, עצירת ההשקעה בתשתיות ובפיתוח עירוני ביישובים ערביים עלולה לפגוע בפוטנציאל הכלכלי של אזורים שלמים ולהחמיר את הפערים האזוריים במשק הישראלי.

מעבר להשלכות המיידיות על תחומי ההשקעה השונים, למהלך משמעויות רחבות יותר בכמה מישורים.

במישור התכנוני, הסטת תקציבים בשנתה האחרונה של התוכנית, ללא תכנון מעמיק, עלולה לקעקע פרויקטים שנמצאים בעיצומם, לבטל התחייבויות חוזיות ולפגוע באמינות הממשלה בהיותה שותפה ארוכת טווח, בעיני הרשויות המקומיות והציבור הערבי. אמינות הממשלה בעני המשרדים הממשלתיים[?]

במישור המשפטי, חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע להסטת התקציבים בהחלטה 3643 מדצמבר 2025 לא קבעה מניעה משפטית להסטה, אך ציינה כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת ביחס להפחתות. יש חשש כי הליך חפוז ללא תשתית עובדתית מספקת גם הפעם, יעורר את אותו הקושי המשפטי.

במישור הקהילתי, הסטת תקציבים חוזרת ונשנית מתוכנית שנועדה לפיתוח החברה הערבית עלולה לפגוע באמון הציבור במחויבות הממשלה למדיניות השוויון החברתי, ולהחליש את שיתוף הפעולה הקהילתי עם גורמי האכיפה – שיתוף פעולה שהוא תנאי הכרחי להצלחת כל מדיניות למאבק בפשיעה.