פיצול הצעת החוק שנועדה להחליש את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה | Photos by Yonatan Sindel/Flash90

התפקידים של היועץ המשפטי לממשלה

ליועץ המשפטי לממשלה בישראל כמה תפקידים עיקריים: עמידה בראש התביעה הפלילית, ייצוג המדינה בבתי משפט, ייצוג האינטרס הציבורי בבתי משפט וייעוץ משפטי לרשויות השלטון כפרשן המוסמך של החוק. תפקידו העצמאי של מוסד היועץ המשפטי להגן על שלטון החוק במדינה נתפס כחיוני במיוחד על רקע מבנה המשטר הישראלי, המאופיין במנגנונים מועטים של איזונים ובלמים. לפירוט נוסף על תפקידיו ועל חשיבותם, ראו כאן.

מה מקודם עתה במסגרת הצעת החוק המפוצלת?

יו"ר ועדת חוקה מקדם עתה במסגרת הצעת החוק המפוצלת בין השאר ארבעה הסדרים:

1. הסמכת הממשלה להתעלם מחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה (למעט ב"הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי", אף שלא הוגדר מה נכלל בכך, ובהפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה בחוק), ואף לפטור כך גם את יתר משרדי הממשלה;
   
   
2. שלילת בלעדיות היועץ המשפטי לממשלה בהצגת עמדת המדינה בבתי המשפט;
   
   
3. הוראות נוספות שמאפשרות בין השאר פיקוח של שר המשפטים על פעולת היועץ המשפטי לממשלה, כולל בתיקים ספציפיים;
   
   
4. הוראה המחייבת את הממשלה לקבל החלטה תוך 30 יום מתחילת החוק באשר לדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה. בכך מנסה הצעת החוק להשפיע על דרכי המינוי וההעברה מתפקיד של היועץ המשפטי, שמחייבות היום את מעורבותה של ועדה מקצועית-ציבורית.
   
   

הסדרים שהיו כלולים בהצעה הרחבה יותר שאושרה בקריאה ראשונה (ראו להלן) – בין השאר פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ופוליטיזציה של הליכי המינוי וההדחה שלו – לא יקודמו בעת הזו (אף שהצעת החוק מנסה לאפשר שינוי של הליכי המינוי וההדחה באמצעות הוראה המחייבת את הממשלה לקבל החלטה בנושא תוך 30 יום מתחילת החוק).

מה הבעיות בהצעת החוק?

הצעת החוק נועדה להחליש את מוסד היועץ המשפטי לממשלה באופן שיפגע ביכולתו למלא את תפקידו המשטרי. ההצעה פוגעת בתוקף חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה יחסית לדין היום, ומבטלת את סמכותו הבלעדית של היועץ המשפטי להחליט אם להתיר לממשלה ייצוג נפרד, וכך שוללת שניים מהכלים העיקריים שמאפשרים ליועץ המשפטי לשמור על שלטון החוק. הממשלה תוכל אף למנוע מהיועץ המשפטי להציג את עמדתו בבית המשפט. ההוראות שמאפשרות פיקוח הדוק של שר המשפטים על היועץ המשפטי לממשלה, לרבות בתיקים ספציפיים, והעדר הגדרה ברורה של התחום הפלילי שבו חוות הדעת של היועץ עדיין תהיה מחייבת  (לדוגמה, האם מוחרגים נושאים כגון חוות דעת בענייני ניגוד עניינים, חקירות שב"כ, ענייני ביטחון, או אכיפה מינהלית), עלולים לפגוע באי-תלות התביעה. העדר החרגה של תחום הבחירות מהסדרי הפגיעה בתוקף חוות הדעת והייצוג עלול גם לפגוע בטוהר הבחירות. אמנם אין שינוי בחוק של דרכי מינויו והדחתו של היועץ המשפטי לממשלה, אבל גם על כך מנסה ההצעה להשפיע בכך שהיא מחייבת את הממשלה הבאה (או הממשלה הנוכחית אם היא תמשיך לכהן גם לאחר הבחירות) לקבל החלטה מהירה באופן בלתי סביר על דרכי המינוי וההדחה.

בכך, הצעת החוק עלולה לפגוע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, לחזק את הממשלה ולהסיר בלמים מדרכה באופן שיערער את הדמוקרטיה הישראלית ואת השמירה בה על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

האם החוק המוצע יחול על מערכת הבחירות הקרובה?

תחילתו של החוק, על פי המוצע, תהיה ב-1.1.2027, כך שהוא לא יחול במהלך מערכת הבחירות הקרובה.

מה כללה הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה?

הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה כללה, נוסף על ההסדרים שמקודמים עתה, בין השאר את ההסדרים הבאים:

• פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני בעלי תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי לתחום הפלילי;
  
  
• מינוי פוליטי מובהק של היועץ המשפטי, מבלי להזכיר את ועדת האיתור הציבורית-מקצועית, שבהחלטת ממשלה נקבע שהמלצתה נדרשת גם לפיטורי היועץ המשפטי בדין הקיים. לפי ההצעה, לפיטורי היועץ המשפטי יהיה רף נמוך מאד, ללא צורך בהמלצת ועדה ציבורית-מקצועית כלשהי;
  
  
• הגדרת חפיפה מלאה בין משך כהונת היועץ המשפטי למשך תקופת הממשלה שמינתה אותו;
  
  
• הממשלה תמנה את אחד המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, בהסכמת היועץ המשפטי, לגורם המוסמך להפעיל סמכויות בתחום ייצוג האינטרס הציבורי בערכאות.
  
  

לפירוט על הסדרים נוספים שהיו כלולים בהצעת החוק, ולביקורת עליהם, ראו בחוות דעת זו.

מהו ההליך הנוכחי של פיצול הצעת חוק?

יו"ר הוועדה הצליח להביא לפיצול הצעת החוק, לאחר שעברה קריאה ראשונה. הליך זה אפשרי לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת המאפשר לוועדה של הכנסת, באישור מליאת הכנסת, לפצל הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה לשתי הצעות חוק או יותר, כך שיובאו כהצעות חוק נפרדות לקריאה שנייה ושלישית.