לא פיצול, חיסול תפקיד היועמ"ש
הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי משמעותה ביטול תפקיד היועץ כשומר סף עצמאי המסייע לממשלה אך גם מונע ממנה להפר את החוק, והפיכתו לעושה דברה. הממשלה תוכל למעשה לפרש את החוק כרצונה והתוצאה תהיה ריסוק שלטון החוק
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, בדיונים על הצעת החוק | Photo by Yonatan Sindel/Flash90
הרחק מתחת לרדאר הציבורי, העסוק בביטחון, בבחירות ובאירוויזיון, נרקמת בוועדת חוקה, בריצת אמוק לקראת פיזור הכנסת, הצעת חוק שהנזק הגלום בה גדול אף מכל החוקים שאושרו עד כה במסגרת ההפיכה המשטרית, כולל ביטול הלכת הסבירות (שבוטל בבג"צ) וכולל תיקון הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
תחת השם המטעה "פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה" טמונה הצעה שקשה ברשימה קצרה לתמצת את כל ראשי הנזק והעוולות שהיא יוצרת. אין מדובר בפיצול אלא בהרס מוחלט של כל כובעיו של היועץ המשפטי לממשלה: ייעוץ משפטי לממשלה תוך שמירה על גבולות הדין; ייצוג המדינה בערכאות; ראש התביעה הכללית; ייצוג האינטרס הציבורי.
גם אילו נעשה נסיון אמיתי לשמור על כוחם ועצמאותם של שני בעלי התפקידים לאחר הפיצול (היועץ המשפטי והתובע הכללי), מדובר היה במשימה קשה עד בלתי אפשרית, שדורשת לכל הפחות תהליך חקיקה משמעותי: ועדה ציבורית של מומחים שתבחן את הנושא מכל היבטיו, תכנון מדוקדק, עבודת מטה והליך חקיקה משמעותי ומקצועי המערב מומחים וגופי ממשלה. דבר מזה לא נעשה. ניתן להמשיל זאת לניתוח להפרדת תאומים סיאמיים – במשרד המשפטים ישנם גופים רבים בהם התחום הפלילי, האזרחי והמנהלי מעורבים זה בזה, כך גם סמכויות שיש בהן היבט פלילי, היבט של ייצוג אינטרס ציבורי ועוד. אך במקום תכנון רפואי מדוקדק, ריכוז מאמץ של גדולי המנתחים בכדי שלא לגרום נזק – את התאומים הסיאמיים האלה מבקשים להפריד באמצעות מסור חשמלי, את ההחלטות מקבלים תוך כדי הניתוח, לפי תחושות הבטן של המחוקק – והתוצאה קטלנית.
אך עיקר הבעיה הוא שההצעה לא מתיימרת אפילו לשמור על עצמאותם וכוחם של התפקידים שהיא יוצרת. נוצרת פוליטיזציה מלאה של המינוי והפיטורין של ה"יועץ המשפטי", שמעתה יהיה ראוי יותר לכנותו בובה על חוט של שר המשפטים. אין דמיון בינו ובין היועץ המשפטי היום, שמינויו מומלץ על ידי ועדת איתור ציבורית-מקצועית. היועץ היום הוא לא דמות פוליטית, הוא שומר סף ואינו "עורך הדין הפרטי של הממשלה" שאמור לספק לה חוות דעת כרצונה אחרת ישלם במשרתו – דמות היועץ החדש. בנוסף הוחלט שממילא חוות דעתו אינן מחייבות והממשלה יכולה לקבוע את פרשנות הדין בעצמה. גם באשר לייצוג בערכאות, הממשלה או השרים יוכלו להחליפו בעו"ד אחר, ולמנוע מבית המשפט לשמוע את עמדתו בעניין. שומר הסף העיקרי ברשות המבצעת, המסייע לממשלה להגשים את מדיניותה אך מציב לה את גבולות הדין ומונע הפרות חוק, לא יהיה קיים עוד. לא תועיל גם העובדה שניתן לעתור לבג"צ, שכן כשאין יועץ משפטי שמרים דגל – אין אפשרות לדעת על כל הפרות הדין ולעתור.
בכל אותם מקרים בהם היועץ המשפטי אמור לייצג את האינטרס הציבורי – למשל בהקשר לדיני בחירות – הסמכויות יהיו עתה בידי היועץ המשפטי הפוליטי. כלומר לממשלה יהיה כוח אדיר שאמור היה להיות בידי שומר סף עצמאי מובהק, שהוא היה זה אליו כיוון המחוקק במאות חוקים שמעניקים סמכות ליועץ כמו למשל אימוץ ילדים, חוזים אחידים, איכות סביבה ועוד. ואם היה מי שהתנחם בכך שתישמר עצמאותו של "התובע הכללי", גם שם אין בשורות. אמנם מינויו ופיטוריו נותרו בידי ועדה הדומה לוועדה הבוחנת את מינוי היועץ המשפטי כיום, אך גם שם יהיו מספיק נציגים לשר המשפטים בכדי להטיל וטו בשלב ההמלצה על מינוי וגם במהלך הקדנציה. השר יוכל לדרוש "דיווח" בכל עניין, כולל בתיקים ספציפיים והחלטות ספציפיות של התובע. עוד התברר במהלך הדיונים, שמשום שהיו"ר מסרב להגדיר את תחומי המשפט הפלילי, תחומים שלמים הנוגעים לפיקוח על חקירות וסמכויות אכיפה במשטרה ולתביעה המשטרתית יוותרו למעשה תחת פיקוחו של היועץ המשפטי הפוליטי ולא בידי התובע הכללי. הוא יוכל גם להעניק לפוליטיקאים חוות דעת שיפטרו אותם מאוחר יותר מאחריות פלילית בעבירות שחיתות.
ואם בכך לא די – "על הדרך", אם כבר גונבים סוסים, הוחלט להוסיף להצעה פרק, שנועד להפוך את הכנסת והממשלה לעיר מקלט לעבריינים. לא די לפוליטיקאים בחסינות הקיימת. לפי ההצעה, כדי להחליט על פתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת שופטים ודיינים, ייאלץ התובע לבקש אישור של בית משפט מחוזי. לאחר מכן, כדי להגיש כתב אישום, יידרש אישור של ועדה ובה שלושה: שופט בדימוס, נציג הוועדה לביקורת המדינה (שבידי האופוזיציה) וכן היועץ המשפטי הפוליטי, הוא או אדם שהוא ממנה. משמע – ועדה ששני שלישים ממנה נציגים פוליטיים תחליט אם ניתן להגיש כתבי אישום. החתולים מבקשים לשמור על השמנת. יש לציין שהצעות (מתונות בהרבה) בסגנון הוצעו בעבר, וזאת כדי לפתור את הטענה לניגוד עניינים של היועץ המשפטי לממשלה אשר יושב בישיבות הממשלה ותוך כדי כך אמור להגיש כתבי אישום נגד חבריה. אך הצעות אלה הוצעו במקום פיצול התפקיד ולא בנוסף אליו. אם אכן יהיה תובע כללי שאינו יועץ משפטי, אין שום הצדקה לכך, מלבד נסיון להוסיף עוד מחסומים בפני חקירה והעמדה לדין של פוליטיקאים, מתוך רצון לשמור עליהם בפני הדין.
זו הצעה מסוכנת, שתרסק את שלטון החוק בישראל, תעודד שחיתות, תפגע באינטרס הציבורי ותהפוך את הממשלה בישראל, שהאיזונים והבלמים עליה חלשים ממילא, לבעלת כוח כמעט בלתי מוגבל.
פורסם לראשונה בהארץ