פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה
הקואליציה מבקשת לקדם שלוש הצעות חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שהיא סוגיה מורכבת. עם זאת, קידום ההצעות האלה כאשר ראש הממשלה נאשם בפלילים, מבלי שנעשתה עבודת מטה וללא תשתית עובדתית, יפגע במעמד הבלתי תלוי של היועץ, במקצועיותו, ביכולתו לקבל החלטות שוויוניות וללא אפליה, ובתפקידו החשוב בשמירה על שלטון החוק
Photo by Oren Ben Hakoon/Flash90
תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כולל שלושה מרכיבים מרכזיים: עמידה בראש התביעה הפלילית, ייצוג המדינה בבתי המשפט ומתן ייעוץ משפטי לרשויות השלטון. לאורך השנים נדונה האפשרות לפצל את התפקיד כדי להפחית ריכוז סמכויות וניגודי עניינים לכאורה, אך ועדת שמגר (1998) קבעה שפיצול כזה יפגע ביעילות הפיקוח המשפטי ובתוקף הנחיותיו. סכנות מרכזיות בפיצול הן החלשת העצמאות של היועץ והתביעה, פגיעה באפקטיביות אכיפת החוק וסכנת פוליטיזציה של מוסדות אכיפת החוק.
מה אומרות ההצעות?
- הצעת חוק התובע הכללי (2022) : מעבירה את כל סמכויות היועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה הפלילית לתובע כללי חדש שיעמוד בראש מערכת תביעה נפרדת.
- הצעת החוק של ח"כ בוסקילה (2024) : מעבירה לפרקליט המדינה את סמכויות היועץ רק בנוגע להליכים פליליים נגד נבחרי ציבור, באישור ועדת בכירים חדשה.
- הצעת החוק של ח"כ רוטמן, טל ווולדיגר (2025) : מבקשת לפצל את תפקיד היועץ לשלושה בעלי תפקידים שונים, תוך החלשת מעמדם.
הבעיות בהצעות החוק:
ההצעות במתכונתן הנוכחית נועדו לפגוע במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובתביעה הפלילית.
- עיתוי בעייתי: קידום ההצעות בזמן שראש הממשלה נאשם בפלילים מעורר חשש לניגוד עניינים חמור, וניסיון לפגוע ביועצת המשפטית הממונה על ההליך הפלילי נגדו. מדובר גם בניסיון לעקוף את המכשולים שהליכי הדחת היועצת המשפטית נתקלים בהם ואת החלטות בית המשפט העליון שניתנו בעניינם, על רקע קידומם בשיקול דעת לקוי, בהליך פגום ובהעדר עילה לפי דין.
- פגיעה בעצמאות ובשלטון החוק: דרכי המינוי המוצעות יובילו לפוליטיזציה מלאה של ראש התביעה הפלילית ולפגיעה בעצמאות מערכת אכיפת החוק.
- החלשת מוסד היועץ המשפטי: הצעת ח"כ רוטמן ואחרים נועדה במפורש להחליש את בעלי התפקידים החדשים שיחליפו את היועץ המשפטי ולפגוע ביכולתם לבצע את תפקידם כשומרי סף.
- ההקשר הכולל של פגיעה במערכת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית: הצעות חוק מקודמות כחלק ממהלך כולל לפגוע בעצמאות מערכת אכיפת החוק ולהסיר את האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית שנועדו לשמור על שלטון החוק ועל זכויות האדם והאזרח.
- הליך חקיקה לא סדור: הצעות החוק מקודמות ללא עבודת מטה, ללא תשתית עובדתית וללא בחינה מקצועית של ההשלכות.
