הצעות החוק ל"פיצול" תפקיד היועץ המשפטי לממשלה
ההצעות המכונות "פיצול תפקיד היועמ"ש" מבקשות למעשה לקדם מהלך רחב הרבה יותר: להחליש את עצמאות התביעה והייעוץ המשפטי באמצעות מינוי והדחה פוליטיים של מי שאמור לוודא שהממשלה פועלת על-פי החוק, ולהפוך את חוות הדעת המשפטיות של הייעוץ ללא מחייבות. מהלך כזה יפגע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, יסיר בלמים מדרכה של הממשלה ויערער את שמירת שלטון החוק וזכויות האדם
Photo by Oren Ben Hakoon/Flash90
על רקע הצעות החוק שנדונות בימים אלה בכנסת שנועדו לדבריהן לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, נבקש להסביר מה עומד על הפרק.
ליועץ המשפטי לממשלה בישראל כמה תפקידים עיקריים: עמידה בראש התביעה הפלילית, ייצוג המדינה והאינטרס הציבורי בבתי משפט וייעוץ משפטי לרשויות השלטון כפרשן המוסמך של החוק. תפקידו העצמאי של מוסד היועץ המשפטי להשליט את שלטון החוק במדינה נתפס כחיוני במיוחד על רקע מבנה המשטר הישראלי. לפירוט נוסף על תפקידיו ועל חשיבותם, ראו כאן.
בכנסת נדונות בימים אלה תשע הצעות חוק שונות, לפי שלושה דגמים שונים של פיצול.
- העברת סמכויות של היועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה בניהול הליכים פליליים נגד ראש הממשלה, שר או חבר כנסת. בחלק מההצעות, החלטות פרקליט המדינה בתחום זה תתקבלנה באישור ועדת בכירים חדשה שתוקם.
- העברת כל הסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה הפלילית לתובע כללי. לפי מודל זה התובע הכללי ימונה על ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ויעמוד בראשות מערכת תביעה פלילית חדשה שתוקם.
- פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה בעלי תפקידים שונים, תוך הסדרה מפורטת של תפקידיהם ומעמדם באופן שונה מהיום (לדוגמה, קביעת דרכי המינוי שלהם והעברתם מתפקידם באופן פוליטי, החלשת מעמד חוות דעתם המשפטית וביטול סמכותו הבלעדית של היועץ המשפטי להחליט אם להתיר לממשלה ייצוג נפרד).
בישיבה הראשונה שנערכה בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת על הצעות החוק, הבהיר יו"ר הוועדה כי ההצעה לפי הדגם השלישי – הצעתו – תשמש "מבוא לדיון" בוועדה, משום שהיא ההצעה שעוסקת בפירוט הרב ביותר בכל הנושאים.
פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא סוגייה מורכבת שנדונה במשך שנים רבות על רקע טיעונים שונים על הצורך בפיצול. ביניהם, החשש מריכוז יתר של סמכויות ועומס עבודה רב מדי, כמו גם החשש מפני ניגוד עניינים או מראית עין של ניגוד עניינים בין התפקיד להעמיד לדין נבחרי ציבור ברשות המבצעת לבין התפקיד להעניק ייעוץ משפטי לרשות המבצעת. עם זאת, הסיכונים הגלומים בפיצול התפקיד הם ממשיים וחמורים, בפרט החלשת עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית, סלילת הדרך למהלכים שיובילו לפוליטיזציה של מוסדות אלה, ועוד. בהתחשב בכך שהוועדה הציבורית האחרונה שעסקה בנושא (ועדת שמגר, 1998) המליצה לא לפצל את התפקיד, תהא זו שגיאה לקדם פיצול מוסדי במהלך חפוז ומהיר, ויש לשקול את המהלך בתהליך מסודר, מקצועי ומובנה.
בעת הנוכחית, קידום הצעות החוק כאשר ראש הממשלה עומד לדין פלילי, מנוגד על פניו להסדר ניגוד העניינים החל על ראש הממשלה. בנוסף, ניכר שהחקיקה הזו נועדה להדיח למעשה את היועצת המשפטית לממשלה המכהנת, כדי לעקוף את המכשולים שהליכי ההדחה הקבועים בדין נתקלים בהם ואת החלטות בית המשפט העליון שניתנו בעניינם ועצרו אותם, על רקע קידומם על ידי הממשלה בשיקול דעת לקוי, בהליך פגום ובהעדר עילה לפי דין.
לאמיתו של דבר, אין מדובר ב"פיצול" תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אלא במהלך מרחיק לכת הרבה יותר. הצעת החוק לפי הדגם השלישי שיו"ר ועדת חוקה ביקש שתשמש כמצע לדיון נועדה להחליש את בעלי התפקידים החדשים שיחליפו את היועץ המשפטי לממשלה באופן שיפגע ביכולתם למלא את תפקידם המשטרי. זה נעשה במגוון דרכים, ובהן: בקביעת דרכי המינוי שלהם והעברתם מתפקידם באופן שיפגע באי-תלותם; בפגיעה בתוקף חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה יחסית לדין היום; בביטול סמכותו הבלעדית של היועץ המשפטי להחליט אם להתיר לממשלה ייצוג נפרד; ועוד. בכך, הצעת החוק הזו תפגע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, תחזק את הממשלה ותסיר בלמים מדרכה באופן שיערער מן היסוד את הדמוקרטיה הישראלית ואת השמירה בה על שלטון החוק ועל זכויות האדם.
