שינוי ייעוד תקציבי וקיצוצים בתוכנית "תקאדום": מה על הפרק ומה הסיכונים?
הפגנה בתל אביב נגד האלימות בחברה הערבית, ארכיון | Photo by Tomer Neuberg/Flash90
ב-13 ביולי 2026, הפיצה מזכירות הממשלה הצעת החלטה להסטה של 532 מיליון ש"ח מתקציבי תוכנית החומש "תקאדום" אל שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ולמשטרת ישראל, זאת לטובת המאבק בפשיעה בחברה הערבית. מדובר בניסיון נוסף להעביר תקציבים מתוכנית החומש "תקאדום", שנועדה לפיתוח חברתי-כלכלי של החברה הערבית, לטובת המאבק בפשיעה בחברה הערבית. מהלך זה מצטרף למהלכים דומים מהחודשים האחרונים להסטת תקציבי תוכנית החומש אל המשרד לביטחון לאומי, ולשב"כ, ארגון ביטחוני שבהגדרתו על פי חוק שירות הביטחון הכללי (סעיף 7 א'), הוא גוף ביטחוני ש"מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור" ולא אמור לעסוק בסוגיות בתחום הפלילי. יצוין כי מסבירון זה מתמקד בהשלכות הכלכליות והחברתיות של הסטת תקציבי תוכנית החומש, ואינו עוסק בסוגיית מתן הסמכויות לשב"כ ובהשלכותיה. לצד זאת, ראוי לקיים דיון ציבורי ומשפטי גם בהשלכותיו הרחבות של המהלך, ובהן השפעתו על המאבק בפשיעה, על החברה הערבית, על יחסי יהודים וערבים ועל הדמוקרטיה הישראלית.
תוכנית החומש "תקאדום" לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הערבית בישראל הוכרזה בהחלטת ממשלה 550 באוקטובר 2021. מדובר בתוכנית רב-שנתית בהיקף כולל של כ-30 מיליארד ש"ח לחמש שנים, שנועדה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים מתמשכים בחברה הערבית. זאת באמצעות מדיניות משולבת ורב ממדית בתחומים נרחבים כדוגמת חינוך, תעסוקה, בריאות, רווחה, תחבורה והשלטון המקומי. על אף שעדיין קיימים פערים משמעותיים בתחומים אלו, במהלך השנים של יישום תוכנית החומש, ניכר כי ההשקעות הממשלתיות על פי סעיפי תוכנית זו הניבו פירות ובתחומים מסוימים אכן צומצמו פערים.ח'דר סואעד, אריק רודניצקי, אופיר חדד, חוות דעת הקיצוץ בתקציבי בתוכנית 550 לפיתוח החברה הערבית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25.12.2025.
מאז תחילת יישום תוכנית "תקאדום" נרשמו הישגים ניכרים בתחומי ההשקעה המרכזיים של התוכנית.
חינוך: שיעור הזכאות לבגרות בחינוך הערבי עלה בחמש השנים האחרונות ועמד בשנת הלימודים תשפ"ד על 78.3%, ועקף לראשונה את החינוך בחברה היהודית ב-0.5%, תוך סגירת פער של 6.4% בשיעור הזכאים שהיה לטובת מערכת החינוך היהודית וזאת תוך חמש שנים (77.8% לעומת 71.6% בתש"ף). במקביל, צומצמו שיעורי הנשירה. לפי נתוני המל"ג ובנק ישראל, שיעורי הערבים מקרב כלל מסיימי התארים הרלוונטיים להייטק הגיע ל-9 אחוזים. כיום יש כ-10,000 סטודנטיות וסטודנטים ערבים במקצועות המדעים וההנדסה. שיעור הסטודנטים הערבים בכלל מקצועות ההייטק והנדסת המחשבים הגיע ל-15 אחוזים מכלל הסטודנטים בתחום.
תעסוקה: עד סוף 2025 הושגו יעדי הביניים, עם שיעור תעסוקה של 82.5% בקרב גברים ערבים ו-50% בקרב נשים ערביות. שיעור חוסר המעש בקרב צעירים ערבים בגילאי 18-24 ירד בקרב גברים מ-37.5% ל-26.6%, ובקרב נשים מ-47.8% ל-39.6%.
רווחה ועוני: נפתחו מעל 400 מסגרות רווחה חדשות. תשלומי ההעברה והקצבאות הפחיתו את שיעור העוני בקרב משפחות ערביות מ-49.2% ל-38.4%, ואת שיעור הילדים העניים מ-48.8% ל-36.5%.
תחבורה: בשנתיים הראשונות הושקעו כמעט 1.7 מיליארד ש"ח בתשתיות תחבורתיות, תוספת של 47% מעבר לתכנון המקורי, והחלו הקמת תחנות רכבת בטירה ובטייבה.
שלטון מקומי: שיעור ניצול התקציבים לשלטון המקומי עמד בשנתיים הראשונות על 61%, כאשר רשויות ערביות זכו לחיזוק באמצעות מענקי פיתוח ואיזון ותוכניות לפיתוח תשתיות.
בשנים האחרונות, עברה התוכנית מספר קיצוצים וניסיונות להסיט את התקציבים. בשלב הראשון, לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 בוצע קיצוץ אופקי של 15% מתקציבי התוכנית כחלק מהתאמות תקציביות כלליות בשל המלחמה. בין היתר, במארס 2024, הוסטו 66 מילון ש"ח מהתוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית במשרד לשוויון חברתי לטובת התקציב הכללי של המשרד. בראשית דצמבר 2025 קודם ניסיון להסיט כ-2.9 מיליארד ש"ח מתקציבי התוכנית בטענה כי זה לטובת המאבק בפשיעה בחברה הערבית, אולם הדבר לא יצא לפועל לאור התנגדות מרבית משרי הממשלה אשר נבעה בעיקר מחשש לפגיעה אנושה בתשתיות, בחינוך, בתעסוקה, בשירות המקומיים, והן מתוך טענה מקצועית שהקיצוץ עלול דווקא להחמיר את מצב הפשיעה. בשלהי אותו חודש אושרה הסטת תקציב בסך 220 מיליון ש"ח אל המשרד לביטחון לאומי במסגרת החלטת ממשלה 3643, חרף קשיים משפטיים שעליהם הצביע הייעוץ המשפטי לממשלה, ובין היתר היעדר תשתית עובדתית מספקת לביסוס ההצדקה להפחתות. כעת מקודם ניסיון נוסף להסטת תקציבים מהתוכנית.
אין ספק כי מצב האלימות והפשיעה בחברה הערבית הוא חמור ביותר ומחייב טיפול מידי. אולם, הנחת היסוד העומדת בבסיס הסטת התקציבים היא שאין מקור תקציבי למימון המאבק בפשיעה בחברה הערבית. בחינת הנתונים מלמדת כי הנחה זו אינה נכונה. החלטת ממשלה 549, המיועדת למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית לשנים 2026-2022, כוללת תקציב של כ-1.5 מיליארד ₪ למשטרה, תחת המשרד לביטחון לאומי. לפי נתוני המשרד, שנמסרו במענה לבקשת חופש מידע של התנועה לחופש המידע, המשרד ניצל בארבע השנים האחרונות רק כמחצית מתקציב התוכנית שיועדו לו. נכון לסוף 2025, מומשו כ-748 מיליון ש"ח בלבד מתקציב התוכנית, כך שנותרה יתרה של כ-752 מיליון ש"ח הניתנים למימוש כבר כעת. לפי החלטת הממשלה 549, סכום זה אמור להיות מנוצל עד סוף 2026. עוד לפי נתוני המשרד, בארבע השנים הראשונות, נעשה תכנון רק של 55 אחוזים מהתקציב (825.7 מיליון ש"ח). לכן, אין צורך בהסטת תקציבי תוכנית "תקאדום", הסטה שתביא לבלימת הישגים במישורים חיוניים עבור החברה הערבית. יותר מכך, האלימות והפשיעה היא תופעה לאומית ואינה רק צורך של החברה הערבית. לכן אין סיבה להניח שגם אם יש צורך במקורות תקציביים, זה צריך להיות דווקא מתקציב שנועד לחינוך, רווחה ובריאות של החברה הערבית.
הסטת התקציבים לא רק שלא תביא לשיפור במאבק בפשיעה, אלא שהיא עלולה להחמיר את התופעה בטווח הבינוני והארוך. המחקר והניסיון המצטבר מלמדים כי הסתמכות על מענה אכיפתי בלבד אינה מספיקה לצמצום פשיעה מאורגנת.
הפחתת ההשקעה בתעסוקה, בחינוך וברווחה עלולה לחזק את גורמי העומק המזינים את הפשיעה: גידול במספר הצעירים חסרי המעש, צמצום הזדמנויות ההשתלבות המקצועית והחלשת המסגרות הקהילתיות המספקות חלופות לעולם הפשע. מאבק אפקטיבי בפשיעה בחברה הערבית מחייב אפוא שילוב בין מענה אכיפתי לבין השקעה מתמשכת בפיתוח חברתי-כלכלי, ולא תחלופה של האחד בשני. מהלך ההסטה מעלה שאלה עקרונית בדבר עירוב בין מדיניות פיתוח חברתי-כלכלי לטווח ארוך לבין מדיניות ביטחון ואכיפה לטווח קצר. שילוב בין שתיהן בכלי תקציבי אחד, ללא תכנון משולב ומובנה, עלול לפגוע ביעילותן של שתיהן כאחד.
ניתן היה לטעון כי ההישגים עד כה אינם מצריכים עוד השקעות ייעודיות עתידיות ואפילו מאפשרים להסיט את התקציבים שכבר הוקצו לתוכנית. אולם המציאות מלמדת כי הפערים עדיין גדולים ועל כן יש חשיבות להמשיך להשקיע ואף בבוא העת לחדש את תוכנית החומש.
חינוך והשכלה גבוהה: אומנם התקציבים המיועדים למשרד החינוך הוחרגו בקיצוץ שעל הפרק, אך אין משמע כך שלא תהיה פגיעה במערכת החינוך. ההחלטה תביא להפחתה בתקציבים המיועדים לרשות החדשנות ולמשרד המדע (43 מיליון ש"ח) ולכך יהיו השלכות מרחיקות לכת על מספר תוכניות ומיזמים: ייסגרו מרכזי החדשנות שהוקמו במסגרת תוכנית "תקאדום", ייסגרו כיתות בתוכניות לימודי קוד בבתי ספר תיכוניים, ייסגרו קבוצות ייעודיות כמו "מדעניות העתיד" וקורסי בינה מלאכותית, ותהיה פגיעה במלגות לתארים מתקדמים במקצועות מדעיים והנדסיים. פעולות אלו יביאו לפגיעה אנושה במאמצים הממשלתיים לשילוב בוגרות ובוגרי מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה מהחברה הערבית בתעשיות טכנולוגיות, בעיקר בהיי-טק.
תעסוקה: מוצע לקצץ 90.7 מיליון ש"ח מתקציבי משרד העבודה ועוד 4 מיליון ש"ח מתקציבי שירות התעסוקה – הפסקה וסגירה של תוכניות שמשרד העבודה ייעד לחברה הערבית, ופגיעה משמעותית במהלכי שילוב החברה הערבית בתעסוקה איכותית, תוכניות ומהלכים המשולבים בהם כיום יותר מ-10,000 אזרחיות ואזרחים ערבים. בנוסף, תהיה פגיעה אנושה במרכזי ההכוון התעסוקתי ברחבי הארץ שתביא להפסקת פעילותם, פיטורי מאות עובדים, ובעיקר פגיעה באלפי בני נוער בסיכון וצעירים חסרי מעש שעלולים להתדרדר לאלימות ופשיעה. הפגיעה באוכלוסיות אלו תחמיר נוכח הכוונה להפסיק את הפעילות למניעת נשירה במכללות להכשרות טכנולוגיות (מה"ט), כגון הקורסים ללימודי עברית, תגבורים לימודיים וסיוע בהכנה לבחינות. עוד ייבלמו שורת מיזמים שמטרתם שילוב עובדות ועבדים מהחברה הערבית בענף ההיי-טק. הקיצוץ בתקציבי שירות התעסוקה צפוי לגרום לפסקת תוכנית "מעגלי תעסוקה" שמטרתה להוציא ממעגל אבטלה ממושכת כ-5,000 משתתפי התוכנית שמקבלים כיום גמלת הבטחת הכנסה.
פיתוח כלכלי, תעשייה ועסקים: ההחלטה מציעה לקצץ 66 מיליון ש"ח מהתקציבים המיועדים למשרד הכלכלה, קיצוץ שיפגע ספציפית בתוכנית הרב-שנתית לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה בקרקע פרטית, וכן התוכנית לתמיכה ברשות להשקעות שמיועדת להגדיל את הפריון באמצעות הטמעת טכנולוגיות חדשניות במפעלים. בנוסף, צפויה להיסגר קרן האשראי לעסקים זעירים, כאשר עיקר הפגיעה תהיה בעסקים בבעלות נשים. כיום הקרן תומכת במעל 3,000 עסקים בבעלות נשים ערביות.
שלטון מקומי ושירותים מוניציפליים: מוצע לקצץ 91.2 מיליון ש"ח מהתקציבים המיועדים לחיזוק הרשויות המקומיות הערביות. עיקר הקיצוץ, בסך 68 מיליון ש"ח, יפגע בתוכניות לפיתוח כלכלי וארגוני של הרשויות, לחיזוק ההון האנושי, להגדלת הכנסותיהן ולשיפור השירותים לתושבים – זאת בשעה שרבות מהרשויות הערביות מתמודדות ממילא עם חולשה ארגונית ופיננסית. בנוסף, מוצע לקצץ 8.5 מיליון ש"ח מתקציב מיזם מוארד, שבמסגרתו פועלים מנהלי מיצוי משאבים המסייעים לרשויות לממש תקציבי ממשלה ולקדם מהלכים חברתיים וכלכליים. הפסקת התקצוב עלולה להביא לצמצום משמעותי של פעילות המיזם ואף לסיום העסקתם של חלק מהעובדים, ככל שלא יימצא מקור תקציבי חלופי.
לצד זאת, מוצע לקצץ כ-57 מיליון ש"ח מתקציבי הדיור והתכנון, ובהם 30.6 מיליון ש"ח מהמהלך לחיזוק ועדות התכנון והבנייה ויחידות ההנדסה ברשויות. קיצוץ זה צפוי לפגוע ביכולת להעסיק מהנדסים, אדריכלים, בודקי היתרים ואנשי מקצוע נוספים, ולעכב קידום של תוכניות מתאר, תוכניות מפורטות, היתרי בנייה והסדרת מקרקעין. פגיעה זו עלולה להעמיק עוד יותר את מצוקת הדיור והבנייה בחברה הערבית.
תרבות וספורט: מוצע לקצץ 57.3 מיליון ש"ח מתקציבי התרבות והספורט בחברה הערבית. עיקר הקיצוץ, בסך 29.6 מיליון ש"ח, צפוי לפגוע בהקמה, בשיפוץ ובשדרוג של מתקני ספורט ביישובים הערביים, ועוד 19.2 מיליון ש"ח יקוצצו מתקציבים המיועדים לפעילות תרבות, למוסדות תרבות ולחממות תרבות מקומיות. בנוסף, יקוצצו 6.2 מיליון ש"ח מהתקציבים לקידום ספורט הישגי ותחרותי. מעבר לפגיעה בתשתיות ובמוסדות הסובלים ממילא מתת־תקצוב, מדובר בצמצום מסגרות קהילתיות וחינוכיות המעניקות לילדים ולבני נוער פעילות בשעות הפנאי, תחושת שייכות, מודלים חיוביים ומרחב מוגן. בתקופה שבה הפשיעה והאלימות בחברה הערבית נמצאות ברמות חמורות, החלשת מסגרות התרבות והספורט עלולה להותיר צעירים רבים יותר ללא חלופות משמעותיות, לפגוע בפעילות המניעה בקהילה ולהעמיק את תחושת ההזנחה וחוסר הביטחון ביישובים.
תחבורה ובטיחות בדרכים: מוצע לקצץ 23.2 מיליון ש"ח מהתקציבים המיועדים לשיפור התחבורה והבטיחות בדרכים בחברה הערבית. עיקר הקיצוץ כולל 12.3 מיליון ש"ח מהתוכנית להכשרה ולשילוב של נהגי אוטובוס מהחברה הערבית, 9.2 מיליון ש"ח מהתוכנית הייעודית לצמצום תאונות הדרכים, ועוד 1.7 מיליון ש"ח מתקציבים שנועדו לשפר את הנגישות של עובדים מיישובים ערביים למוקדי תעסוקה. הקיצוץ צפוי לפגוע בנגישות לתעסוקה, ללימודים ולשירותים חיוניים, ובכך להחליש אחד הכלים המרכזיים לצמצום אבטלה, חוסר מעש והדרה כלכלית – גורמים המגבירים את פגיעותם של צעירים לגיוס לעולם הפשיעה. בנוסף, צמצום הפעילות הקהילתית והחינוכית בתחום הבטיחות בדרכים יפגע בנוכחות הממשלתית ביישובים וביכולת לקדם אכיפה, אחריות קהילתית וסביבה ציבורית בטוחה.
הסטת תקציבי תוכנית "תקאדום" עלולה להשפיע לרעה לא רק על החברה הערבית, אלא על הכלכלה הישראלית בכללה. החברה הערבית מהווה כ-21% מאוכלוסיית ישראל, וצמצום השתתפותה בשוק העבודה עלול לפגוע בפריון ובצמיחה הכלכלית, להגדיל את הוצאות הרווחה של המדינה ולצמצם את הכנסות המס. בנוסף, עצירת ההשקעה בתשתיות ובפיתוח עירוני ביישובים ערביים עלולה לפגוע בפוטנציאל הכלכלי של אזורים שלמים ולהחמיר את הפערים האזוריים במשק הישראלי.
מעבר להשלכות המיידיות על תחומי ההשקעה השונים, למהלך משמעויות רחבות יותר בכמה מישורים.
במישור התכנוני, הסטת תקציבים בשנתה האחרונה של התוכנית, ללא תכנון מעמיק, עלולה לקעקע פרויקטים שנמצאים בעיצומם, לבטל התחייבויות חוזיות ולפגוע באמינות הממשלה כשותפה ארוכת טווח בעיני הרשויות המקומיות והמשרדים הממשלתיים.
במישור המשפטי, חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע להסטת התקציבים בהחלטה 3643 מדצמבר 2025 לא קבעה מניעה משפטית להסטה, אך ציינה כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת ביחס להפחתות. קיים חשש כי הליך חפוז ללא תשתית עובדתית מספקת גם הפעם יעורר את אותו הקושי המשפטי.
במישור הקהילתי, הסטת תקציבים חוזרת ונשנית מתוכנית שנועדה לפיתוח החברה הערבית עלולה לפגוע באמון הציבור במחויבות הממשלה למדיניות השוויון החברתי, ובתורה להחליש את שיתוף הפעולה הקהילתי עם גורמי האכיפה, שיתוף פעולה שהוא תנאי הכרחי להצלחת כל מדיניות למאבק בפשיעה.
לסיכום, אפשר לומר כי הקיצוץ בתקציבי הפיתוח החברתי-כלכלי של החברה הערבית טומן בחובו חטא כפול: הוא יוריד לטמיון רצף השקעות שנוצרו בעמל רב בעשור האחרון להחלשת גורמי העומק של תופעות האלימות והפשיעה, וגם יחזק את הגורמים להתרחבות אותן תופעות, בראשם הרחבת היקף שיעור הצעירים חסרי המעש והחלשת הרשויות המקומיות שללא ליווי וחוסן ארגוני ופיננסי יהיו חשופות יותר לארגוני פשיעה.