זכות הצבעה רק לבעלי ידע בסיסי
בואו נודה בזה, יש משהו בדברי קלינטון, גם אם אינם תקינים פוליטית: הציבור הרוסי אמנם בורך בהון תרבותי, אך נשבה בדפוס של "הצבעה חמולתית" לרשימות עדתיות ימניות. ליברמן מתנה אזרחות בנאמנות? הנה התשובה.
דבריו של ביל קלינטון על דוברי הרוסית בישראל ועל החברה הישראלית בכלל הפתיעו רבים, וגם ספגו כצפוי שלל גינויים. לפי הדיווחים, הביע קלינטון חשש ש"יותר ויותר חיילים בצה"ל הם ילדים של רוסים ומתנחלים, שהם האנשים שהכי מתנגדים לחלוקת הארץ. זה משקף בעיה רצינית".
אכן, דרוש אומץ לב ציבורי לא מועט כדי לבטא תובנה שאינה "תקינה פוליטית", אף שלמעשה, רבים מסכימים עם הדברים שאמר הנשיא לשעבר הידידותי: גל העלייה העצום מחבר המדינות, למעלה ממיליון בני אדם, שטף את החברה הישראלית וחולל בה מהפך דמוגרפי, תרבותי וכן - גם פוליטי.
יותר מכל עדה אחרת, הצליחו העולים דוברי הרוסית לבסס לעצמם עוצמה פוליטית. כבר ב-1996 הצליח נתן שרנסקי להוביל את "ישראל בעלייה" לשבעה מושבים בכנסת. בבחירות שלוש שנים מאוחר יותר, אמנם איבד שרנסקי מנדט אחד, אך "ישראל ביתנו" של ליברמן הגיחה עם ארבעה מנדטים, ויחד עם נציגים במפלגות אחרות, הבטיחה הקהילה הרוסית כעשרה אחוזים מחברי הכנסת.
דוברי הרוסית הם אוכלוסיה גדולה וברוכה בהון תרבותי, אך היא נשבתה כמובלעת בידי עסקנים ואילי הון, "המוכתרים החדשים", והם מנציחים אותה כמאגר של קולות וצרכנים נאמנים. ה"מוכתרים החדשים" החיו מחדש את "ההצבעה החמולתית" - לרשימות עדתיות ימניות, לא מעט בתמיכתם של מגוון אמצעי תקשורת בשפתם.
לו ניתנה ההזדמנות הנאותה, ודאי היו נחשפים רבים מן העולים והמהגרים גם למידע מגוון ומקיף על החברה הישראלית וממילא גם לקשת דעות רחבה יותר. הנסיבות החדשות - מימדי ההגירה והרכבה ההטרוגני, המציאות הפוליטית המורכבת בישראל ובסביבתה ועוד - מחייבות עיון מחדש במדיניות הקליטה וההגירה המסורתית.
דרך אחת, התחלתית, לפרוץ את ה"גטו" הרוסי - לפחות מבחינה פוליטית - היא להתנות השתתפות בבחירות בבקיאות פוליטית מינימלית, בדיוק כפי שקבוע בחוק גם במדינות נוספות שהן "דמוקרטיות של מהגרים" - ארה"ב, קנדה, גרמניה או אוסטרליה. ייאמר מייד: יש להבחין בין זכויות אזרחיות המוענקות לאלתר עם ההתאזרחות - לבין זכות פוליטית של השתתפות בבחירות, שתותנה בבקיאות פוליטית.
מכל הטעמים, רצוי לקטוע את המעבר האוטומטי מכבש המטוס לקלפי. מדוע לצפות ממהגרת לא יהודייה ממולדובה או מעולה מאתיופיה שיבינו ברזי הדמוקרטיה הישראלית? בתקופת המעבר בישראל יצטרכו המהגרים והעולים החדשים לרכוש בקיאות במושגי יסוד בממשל, להכיר את שיטת הבחירות ואת מפת המפלגות בארץ, להיוודע לפרקים בהיסטוריה בת זמננו, ולהוכיח גם שליטה בסיסית בעברית.
עולים ומהגרים, ללא הבדל מוצא ודת, יידרשו לגלות בקיאות בסיסית בכל אלה כתנאי לקבלת זכות ההצבעה, ויהיה בזה רווח נקי: מידע והתמצאות במתרחש בזירה הפוליטית היו ונותרו תנאים החיוניים לאזרחות טובה בדמוקרטיה. כלי מצוין ליישום התוכנית הזו כבר נמצא בידינו - האולפנים לשפה העברית והכרת הארץ, שכיום רבים מהעולים מוותרים על שירותיהם.
גם כיום ניצבים מהגרים לא מעטים בפני מבחנים כדי לקבל אזרחות, למשל ביהדות, אז רעיון התניית הזכויות בידע אינו חדש בכלל. הוא עלה גם במערכת הבחירות האחרונה, נגד מגזר אחר בחברה, ממנו דרשו נאמנות. אז אם מותר להניף "אין אזרחות בלי נאמנות" מדוע לא לשקול גם "אין אזרחות בלי ידע בסיסי"?
דן כספי הוא פרופסור במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון וחוקר תקשורת ומיעוטים.
מאמר זה פורסם ב Ynet בתאריך 26/9/2010
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3960230,00.html