זכויות

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא זכויות

מאמרים

חוות דעת

יש לשמור על ההגנה המשפטית על זכויות חוקתיות

החלשת כוחו של בית המשפט העליון תפגע באופייה הדמוקרטי של ישראל, תהפוך את החוקה לכלי בידי הממשלה, תחליש את המשילות ותפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל כדמוקרטיה שיש בה הגנה משפטית על זכויות חוקתיות

סקירה

החלטות מנהליות שנפסלו על ידי בג"צ

אילולא בג"ץ, לא היו לנו טייסות בחיל האוויר או בתי ספר ממוגנים בשדרות, ולא היה מי שידאג להשוואת השכר בין המינים, זכויות הקהילה הלהט"בית או יגביל את שכר הבכירים. הנה כמה דוגמאות למה חייבים לשמור על בג"ץ

מאמר דעה

החוקה החלשה בעולם

חוקי היסוד במדינת ישראל, שנועדו להגן על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה, עושים זאת באופן חלקי בלבד, וכעת גם הם עלולים להירמס כתוצאה מחקיקת פסקת ההתגברות. חקיקה שכזו תחמיר את האיזון שבין שלוש הרשויות וחמור מכך – את יחסי הכוחות שבין השלטון לתושבי המדינה, ותהפוך את ישראל לחריגה בקרב שאר המדינות הדמוקרטיות

מאמר דעה

רק מזכויות אדם הכנסת התרחקה

בימים אלה שגרעין הליבה של הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק עומדים בסכנה של ממש, נעים להיזכר בזמנים בהם עסקה הכנסת בקידום ערכים אלה ובזכויות האדם, ולא בניסיונות לחבל בהם

מאמר דעה

מה עם האיזונים והבלמים?

הדרישה לקיצוץ סמכויותיו של בית המשפט העליון ושינוי אופן בחירת השופטים כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני אינם למטרת השמירה על האיזון בין שלוש הרשויות, אלא ליצירת שלטון חסר מעצורים ומערכת משפט חלשה וחסרת שיניים

מאמר דעה

החדשנות של רשות המיסים עשויה לעלות לנו ביוקר

האם ככל שאנחנו מתקדמים עם הטכנולוגיה, הפרטיות שלנו הולכת ונעלמת? בשאיפה לייעל את השירות לציבור בגביית מסים, מעתה פרטינו האישיים יהיו חשופים לגורמים שלא קיבלו את הסכמתנו לכך, ואנו מסתכנים באיבוד שליטתנו על המידע האישי שלנו

סקירה

מי לא יוכל להצביע ביום הבחירות?

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

מאמר דעה

רשימה שאנחנו לא רוצים להשתייך אליה

בזמן כהונת הכנסת היוצאת חוקקו שני חוקים שפגעו פגיעה כמעט אנושה בארגוני החברה האזרחית - חוק העמותות וחוק שוברים שתיקה, שנועדו לדכא אותם ואת פעילותם. עלינו לוודא שהכנסת הבאה תנהג באופן מידתי ושוויוני יותר כלפי ארגונים אלה, ואולי אף תראה בהם גורם מסייע ולא עוין

מאמר דעה

אבא ואבא - לא ביחד

החלטת שר הרווחה להקל בתנאי האימוץ המפלים זוגות חד מיניים, לא יכולה הייתה להגיע בתזמון סמלי יותר מאשר בשבוע שבו התכסו שלטי ארצנו במודעות קמפיין מסיתות והומופוביות מהסוג הנמוך ביותר, כפי שהציגה מפלגת יחד בראשותו של אלי ישי על נספחיה בשבוע שעבר

מאמר דעה

ההלכה על פי בג"ץ

פסיקת בית המשפט העליון בעניין מוריה שלי נגד צה"ל, לפיה אין סתירה בין ההלכה לשירות צבאי לבנות, בעייתית ומסוכנת. אם יש מספיק רבנים הסבורים ששירות צבאי אסור על פי ההלכה, דרישתה של החיילת לפטור לגיטימית. שום שופט עליון ככל שיהיה, אינו יכול להגיד לה כי "אין סתירה אינהרנטית" בין רצונה לשמור את ההלכה לבין השירות הצבאי

פרלמנט

הזכות להישכח

הזכות להישכח נולדת מתוך כך שהזיכרון הדיגיטלי אינו שוכח דבר. היא מבוססת על זכותו של אדם להזדמנות שנייה. האם הזכות להישכח מעוגנת בישראל?

פרלמנט

הפילוסופיה של הפרטיות

"חדירה לפרטיות", "פגיעה בפרטיות", "הגנה על הפרטיות", "הפרטיות מתה" - ביטויים אלה ואחרים נשמעים תכופות בשיח הציבורי בימינו; אבל מהי בעצם פרטיות? מה משמעות המושג? מדוע היא מעסיקה אותנו? האם היא חשובה לנו בכלל? להלן ננסה לעמוד על התשובות הפילוסופיות שניתנו לשאלות אלה

פרלמנט

פרטיות – מלכת זכויות האדם בעולם דיגיטלי

התפיסה הצינית לפיה הפרטיות מתה שגויה, ובמובנים רבים יש להתייחס לפרטיות כמלכת זכויות האדם בעולם הדיגיטלי. המאמר מצביע על שלושה היבטים של הזכות לפרטיות שנעשו רלוונטיים במיוחד בעולם הדיגיטלי

מאמר דעה

ישראל זקוקה ליום זכויות אדם

כחברה בעלת שסעים ומחלוקות רבים מספור, החברה הישראלית לא יכולה, ולא צריכה לחכות לממשלה כדי לציין את יום זכויות האדם הבינלאומי

מאמר דעה

הגיע הזמן להקמת נציבות זכויות אדם בישראל

דווקא במדינה כמו ישראל, ההגנה על זכויות האדם וקידומן הוא נושא חשוב מאין כמותו, ועליו להיות באחריות גוף עצמאי ובלתי תלוי שייפקח ויסייע בהטמעת הזכויות בקרב רשויות השלטון והחברה. הקמת נציבות כזו יכולה להיות פשוטה יותר משנדמה

נגן
קמפיין

שילוב נשים בצבא - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון?

פסק דין בעניין אליס מילר, סלל את הדרך לשינוי חברתי והגברת השוויון בין המגדרים. ברוב דעות פסק בית המשפט העליון שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הינו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. בג"ץ אליס מילר הוא אחד מפסקי הדין המכוננים שהשפיעו על השיח הנוגע לשוויון מגדרי ומהדהד עד ימינו בכל תחומי החיים. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

נגן
קמפיין

הפרדה עדתית בחברה החרדית - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון?

השד העדתי עדיין חי וקיים. אפליה עדתית במוסדות החינוך הייתה דבר שבשגרה בקרב החברה החרדית, עד שהגיעה פסיקת בג"ץ, שקבעה כי ההפרדה העדתית נוגדת לערכי כבוד האדם, הזכות השוויון והזכות לחינוך וכי אלו אינם ניתנים לערעור

נגן
קמפיין

הזכות לחינוך ושוויון - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון?

לתלמידי החינוך המיוחד מגיעות הזכויות לחינוך ולשוויון, כך פסק בג"ץ, ובעקבות הפסיקה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך משלב. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

נגן
קמפיין

מיגון בתי הספר בשדרות - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון

בזכות קביעת בג"ץ, ובניגוד לשיקולי התקציב ועמדתה של ממשלת ישראל, מוגנו כל הכיתות בעיר שדרות. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

מאמר דעה

מה אפשר ללמוד מהצרפתים על פייק ניוז?

אם צריך לסכם את הר התובנות וההמלצות בדו"ח המנסה להסביר את ההצלחה הצרפתית בהתמודדות עם הפצה המונית של מניפולציית מידע מוכוונת פוליטית, אלה יהיו ארבעה דברים – מודעות, שיתוף פעולה, שקיפות ואומץ כלכלי-פוליטי

מאמר דעה

מבקשי המקלט- אחרונים בין לא שווים

השבוע עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתמיכת שרת המשפטים הצעת חוק "פסקת ההתגברות המצומצמת" הצעת החוק נועדה לאפשר חקיקת חוקים שנוגעים ל "מסתננים", שלא יעלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במונחים משפטיים מבקשים נבחרינו לעקוף את החלטות בג"ץ בנושא מבקשי המקלט שאינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולם

מאמר דעה

ככה לא בונים חוקה

תארו לכם שחוק הלאום היה נפתח בקביעה הבאה: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינתם של המיעוטים הלאומיים החיים בה". זו אינה הצעה חדשה של גוף פוסט ציוני לשינוי חוק הלאום, אלא תרגום ויישום לישראל של פרק ההקדמה לחוקה של מדינת לאום מובהקת- קרואטיה

מאמר דעה

חכמים היזהרו בדבריכם - גם כשמדובר בלהט"בים

במאבק סביב מעמדם של הלהט"בים והזכויות שצריכות להינתן להם נחצו קווים אדומים, ונשפכו, במובן של הלבנת פנים, דמים. כשפוליטיקאים או אישי ציבור מתבטאים באופן פוגעני, הם חוטאים לתפקידם ולשולחיהם, כשרבנים עושים זאת בשם שמיים הם עלולים לחללו. במאבקים הללו, ולו מתוך שיקול ענייני, מצווה לומר דברים נשמעים ובאופן שיישמע על ידי כלל הציבור וירבה אהבת תורה ולא להיפך

מאמר דעה

ליישב מחדש של מבקשי המקלט

אסור להיכנע לדמגוגיה. צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין, שלא סביר שנוכל לגרש בקרוב את מבקשי המקלט. הגיע הזמן לאמץ פתרון אמתי שיסייע לכלכלת המדינה, יפתור את מצוקת תושבי דרום תל-אביב, ישמור על מעמדנו הבינלאומי ועל אופייה של המדינה גם כיהודית וגם כדמוקרטית

מאמר דעה

פגיעה בפרטיות

חוק נתוני תקשורת שנחקק לאחר דיונים לא מעטים בכנסת ואף נדון בבג"ץ מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות בישראל לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם. אבל, בניגוד למה שמבקש החוק הנוכחי לקבוע, קבלת המידע מותנית באישור בית משפט. נשאלת השאלה- מדוע מבקשים ליצור מנגנון עוקף להליך זה? אם אין מדובר במקרה חירום מדוע הצעת החוק מבקשת להימנע מהצורך לפנות לבית המשפט?

חוות דעת

חיזוק זכויותיהם של נחקרים וחשודים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק זכויות החשודים בחקירות: "חיזוק ההגנה על זכותם של נחקרים וחשודים להליך הוגן"

מאמר דעה

נזקי פסקת ההתגברות הספציפית

די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה

נגן
מאמר דעה

חוק הסייבר

למערך הסייבר סמכויות לגשת לחומרי מחשב, לאסוף ולעבד מידע, והכל לצורך זיהוי של פגיעות אבטחת סייבר. הצעת החוק אמנם מזכירה את הצורך להתחשב בזכות לפרטיות, אבל אין מגבלות מספקות על השימוש במידע שנלקח – לכמה זמן מותר לשמור אותו? האם אפשר להעביר אותו ממערך הסייבר אל המשטרה? אל גורמים נוספים? האם יש צורך בכל המידע הזה,? על כל דבר שאנחנו עושים במרחב המקוון, והאם הוא לא ישמש, בעתיד, כדי ליצור פרופילים התנהגותיים עלינו האזרחים, ולהפנות אותם נגדנו?

מאמר דעה

מערכת נישואין וגירושין הכאוטית והטרגית בעולם

על פי חוק לרבנות הראשית יש מונופול מוחלט על נישואין וגירושין של יהודים בישראל. למי שאינם רוצים בנישואין ברבנות, או שמסיבה הלכתית לא יכולים להינשא נישואין דתיים ('פסולי חיתון') אין דרך להינשא בגבולות מדינת ישראל

בלוג סיווג ביטחוני

בנים אכלו בוסר ושיני אימהות תקהינה?

בשיאו של גל הפיגועים שכונה "אינתיפאדת הבודדים", באוקטובר 2015, מוסטפה חטיב, תושב ירושלים בן 17, ביצע פיגוע דקירה בו נפצע קל שוטר מג"ב האם הדבר מצדיק לשלול את רישיון הישיבה בישראל של אמו של המחבל? המוקד להגנת הפרט, שייצג את האם בהליך, רואה בפרקטיקה שנפסלה בערר ענישה קולקטיבית. האמנם ניתן לתאר כך את הניסיון לשלילת מעמד אמו של המחבל?

מאמר דעה

האגדה על המחטף החוקתי

כדי לאפשר לעצמה להעביר כל חוק שבא לה, הקואליציה המציאה אגדה שהעליון לקח לעצמו בגניבה את הסמכות לבטל חוקים. רק שהמציאות אחרת

מאמר דעה

פסקת ההתגברות וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל

בדיון על פסקת ההתגברות, כדאי להרחיק את המבט ולשאול: כיצד נהגה הכנסת כאשר ביקשה לבצר ערכים חשובים בעיניה מפני רוב מקרי של חברי כנסת? האם מוצדק הפער לפיו אפשר לשלול את זכותו של חבר כנסת ברוב של תשעים חברי כנסת, בעוד שאת זכויותיו של האזרח הפשוט די לשלול ברוב של ששים ואחד חברי כנסת?

מאמר דעה

ככה נתגונן משמועות בוואטסאפ

לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת בן גוריון אחרי מבצע "שובו אחים" וחטיפת הנערים בקיץ 2014 הראה שיותר מארבעים אחוז ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה לא נכונה אחת במהלך ימי המבצע.  בתקופה האחרונה הולך ומתברר שחלקן של הרשתות החברתיות בהפצת דיס-אינפורמציה, עשוי להוות איום של ממש על יכולתנו לתפקד כחברה ועל מימושו של הליך דמוקרטי תקין, במיוחד בתקופות של בחירות

נגן
מאמר דעה

שלטון ללא גבולות

אם תתקבל הצעה לשלילת סמכותו של בית המשפט העליון תהפוך כנסת ישראל, הנשלטת בפועל על ידי ממשלת ישראל, לאחד המוסדות המחוקקים החזקים ביותר בעולם. בכנסת ישראל לא קיימת אף מגבלה פוליטית על סמכות החקיקה. פגיעה בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים משמעותה שכוחה של הכנסת יתחזק כל כך, עד שהיא תהפוך למוסד בעל כוח מעל ומעבר למקובל בכל דמוקרטיה מערבית

מאמר דעה

הסכנה שבין הפוליטי למשפטי

נראה שהממשלה נחושה לשנות את האיזון הקיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. הכנסת היא הגוף הנבחר המייצג את הרצון הקולקטיבי של האזרחים. אל לו לבית המשפט להעיז פנים, להתנשא, ולפסול מה ש"העם" מעוניין בו באמצעות נציגיו הנבחרים

הודעה לעיתונות

מתווה הטיפול במבקשי המקלט

המכון הישראלי לדמוקרטיה על מתווה הטיפול במבקשי המקלט: "מבטא את מחויבותה של ישראל לשמירה על זכויות האדם והחוק הבינלאומי"; "יש להנפיק בהקדם אשרות מתאימות למבקשי המקלט שיישארו בישראל ויאפשרו להם לצאת לעבוד ולקבל זכויות רפואיות וסוציאליות"

מאמר דעה

עקיצה ב-68 לייקים

פרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה מצביעה על סכנה ממשית וברורה וחייבת לשמש כקריאת השכמה לכולנו. לפי החשד, החברה שנשכרה על ידי אנשי הנשיא טראמפ במהלך קמפיין הבחירות, עשתה שימוש במידע אישי של כ-50 מיליון ממשתמשי פייסבוק לניתוח התנהגות הבוחרים האמריקנים בניסיון להבין כיצד ניתן להשפיע על השקפתם הפוליטית

מאמר דעה

יוזמות חקיקה הפוגעות באופי הדמוקרטי

אפילו אמירה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, נחשבת ליברלית מדי לחלק מהקואליציה

מאמר דעה

להשהות יישום נוהל הרחקת מבקשי המקלט

יש חשש כי נפלו פגמים משפטיים בולטים בנוהל ההרחקה, ויש סיכוי ממשי כי חלקים שונים שלו יתמוטטו כמגדל קלפים - יפסלו או יוגבלו בערכאות משפטיות, או על-ידי דרגים מקצועיים ופוליטיים. ולכן, יש מקום לחשב מסלול מחדש: להשהות את יישום נוהל ההרחקה, לבדוק בדיקה רצינית וכנה ולקדם בדחיפות מרבית פיתוח ויישום תכנית לשילוב מבקשי המקלט ברחבי ישראל

מאמר דעה

מעשה לא חינוכי

לפני כשבועיים הורה שר החינוך לאנשי משרדו שלא להשתתף בכנס שארגנה האגודה לזכויות האזרח, כיוון שהיא "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים". שירתי עשרים וחמש שנים בשירות הביטחון הכללי, בין השאר כיועץ המשפטי של השב"כ. מבין ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בולטת בגישתה העניינית, הרצינית והמנומקת ולכן טיעוניה זכו תמיד לקשב רב בכל מערכות השלטון 

מאמר דעה

חינוך נגד זכויות האדם

החלטתו של שר החינוך לבטל את השתתפות עובדי משרד החינוך בכנס האגודה לזכויות האזרח שהתקיים בשבוע שעבר, ואמירתו כי החלטתו בוצעה עקב המידע כי האגודה "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים", מעלה חשש כי תפיסת השר את זכויות האדם אינה מתיישבת עם אותם הערכים אשר על הנחלתם לתלמידי ישראל הוא מופקד

מאמר דעה

עינוי דין

ממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד "שוברים שתיקה". במסגרת המלחמה עלתה דרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד דובר "שוברים שתיקה", על דברים שאמר באירוע פומבי. שרת המשפטים פנתה בדרישה דומה ליועץ המשפטי לממשלה - פניה שיש בה פוטנציאל מזהם. לאחרונה הפכה הפרקליטות כלי שרת במערכה הזו.

מאמר דעה

הכפלת עמוד הצינור - תקדים מסוכן לכולנו

הפשרה אליה הגיע הסכסוך המתוקשר בין העיתונאי גיא לרר לבין ערוץ 10, בנוגע לשאלת הבעלות על עמוד הפייסבוק של תוכנית הטלוויזיה "הצינור", מציבה את קהל משתמשי הפייסבוק בפני בעיה: אם פייסבוק תחליט עבור המשתמשים שהם יעקבו אחר עמוד מסוים (מה שיקרה אם "יוכפל" העמוד של הצינור), מידע אישי יגיע לצדדים שלישיים שהמשתמשים לא בהכרח מודעים להם ובוודאי שלא נתנו את הסכמתם לכך

מאמר דעה

הפרטיות שבכיס שלנו

חוק הגנת הפרטיות בישראל תוקן בשנת 2007 ולא נראה שהמחוקקים צפו את תדירות הפגיעות בפרטיות והפיכת דרישת "ההסכמה" לפארסה. כך, למשל, מי שהתקין אפליקציית פנס חינמית בסלולרי, "הסכים" על הדרך להתקנת תוכנת ריגול על מכשיר הנייד שלו

מאמר דעה

ביקורת בונה

נימוק ההגנה על הפרטיות אינו נותן לנו את הזכות לדכא ביקורת על השלטון. כשאנחנו משתיקים את מי שמנסים להסב את תשומת לבנו לדברים שאנו מעדיפים לא לראות, אנו בעיקר פוגעים בעצמנו כחברה

סקירה

חוק ההסדרה

בעיה מרכזית בחוק היא שלמרות שמדינת ישראל טוענת כי יש לה טענת ריבונות ביהודה ושומרון, היא מעולם לא מימשה ריבונות זו. זאת על מנת להמנע מהעימות עם הקהילה הבינלאומית וגם ואולי בעיקר) על מנת להמנע מהצורך להעניק למיליוני פלסטינים תושבי יהודה ושומרון את מלוא זכויות האזרח, כפי שניתנו לתושבים הערבים בתוך מדינת ישראל.

סקירה

הערות בעקבות הדיון על חוק ההסדרה

ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה

חוות דעת בדבר הצעת חוק להסדרת התיישבות ביהודה ושומרון התשע"ז 2016 (להלן: חוק ההסדרה)

הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.

נייר עמדה בעניין הצעת חוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות)

לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בסעיפי חוק הטרור העוסקים במעצרים מנהליים וצווי הגבלה, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לערוך שינויים מהותיים בנוסח החוק הנוכחי.

מאמר דעה

ועדת חוק חוקה ותאטרון- על דיוני הכנסת בנוגע לחוק העמותות

מאמצי המיתוג של "חוק העמותות" והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, דבר שיפגע קשות בפועלם.

חוות דעת

חוק העמותות: "אות קלון לכנסת ולדמוקרטיה הישראלית"

על רקע הדיון נוסף שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק העמותות, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ההצבעה הצפויה על נוסח החוק מקוממת, בין השאר, על רקע העובדה שאפילו חלק מחברי הקואליציה שהופיעו לדיונים, הביעו התנגדות נחרצת על קידומו במתכונת הנוכחית המבחינה בין תרומות פרטיות לתרומות ממדינות.

חוות דעת

איסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה- פגיעה בחופש הדת

לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

אום אל חיראן-עתיר כמיקרוקוסמוס

על אדמות שני היישובים הבדואים עתיר ואום אל-חיראן, החליטה המדינה להקים יישוב קהילתי יהודי. בכדי לפנות את השטח החליטה המדינה כי בתי הכפרים ייהרסו, והתושבים שהועברו למקום על ידי המדינה מלכתחילה, יועברו כעת ליישוב חורה. בשולחן עגול שקיימנו במכון עלו מספר פתרונות שיאפשרו גם את הקמת היישוב היהודי וגם את יישובם מחדש של תושבי אום אל חיראן המקובלים על התושבים הבדואים. לקראת דיון בוועדת הפנים, קראו מאמר בנושא.

חוות דעת

מה בין שקיפות וחוק העמותות?

לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק העמותות והנוסח המתוקן שפורסם לחוק, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס חוות דעת המבקשת לבלום את אישור החוק המדובר.

חוות דעת

תזכיר חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2015

בעקבות פרסום תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" של משרד המשפטים ולקראת העלאת הצעה דומה ביום א' הקרוב (22.11) בוועדת השרים לחקיקה על ידי ח"כ רוברט אילטוב, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק. 

חוות דעת

הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - הזכות להישכח) התשע"ה 2015

אישור החוק, יביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לחופש מידע ולחופש ביטוי למול הזכות לפרטיות באופן שישנה מהותית את המצב החוקתי הקיים. כך, החקיקה מרחיבה את הזכות להסיר קישורים למידע רחב יותר, דבר שיביא לא לעיגון הזכות לשיכחה אלא לעיגונה של זכות להסרת מידע שהוא חוקי על פי דין.

מאמר דעה

הקטרקט המוסרי

לרגל ט' באב מגיב ידידיה שטרן לפרופ' דוד אנוך שתקף התבטאות שלו בערב ההתנתקות: "מי שחושב שהיחסים בין בני אדם, החוט המקשר בני חברה אחת, יכולים להיות מבוססים רק על שורת הדין הפורמלי — החוק שקיבל הכשר שיפוטי — סופו שיחזה חורבן."

מאמר דעה

אסור להזין בכפייה

חוק ההזנה בכפייה אושר במליאת הכנסת. החוק, שסותר את כללי האתיקה הרפואית יפגע קשות בכבוד האדם של האסירים. סיטואציה שבה קושרים אדם ומזינים אותו בכח גורמת לו כאב וסבל, מפרה את האוטונומיה שלו עלולה לגרום לו נזק ולהביא למותו.

מאמר דעה

יום הפליט הבינלאומי: עת למדיניות מקלט הוגנת בישראל

היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתראים לארצותיהם מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר הנכנסים לישראל, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה בישראל. 

מאמר דעה

חירן - מכילה את אום-אל חיראן או קמה על חורבנה?

בשנת 1956 עברו בני שבט אלקיעאן, בהוראת המושל הצבאי, לאזור המצוי בחבל יתיר והתיישבו בו בכפר- אום-אלחיראן, המורכב משתי שכונות.

יציאה "מרצון"?

נדרשת הסדרה חקיקתית מקיפה של מעמדם וזכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט, ומי שאינם בני הרחקה למדינות מוצאם וזכאים ל"הגנה משלימה". יש לקוות שהכנסת החדשה תפעל בהתאם.

מאמר דעה

הדמוקרטיה במוקד הבחירות

יש לקוות שמערכת הבחירות המתרגשת עלינו תהיה התמודדות של השקפות עולם ואג'נדות פוליטיות ברורות, וכי הציבור לא יאפשר למבקשים את אמונו לרקד בנשף מסכות. אין להסתפק בנושאים הקריטיים של מדיניות החוץ והפער החברתי הבלתי נסבל. חשובה כמותם שאלת זהותה של המדינה.

מאמר דעה

פסקת ההתגברות: פרצה בגדר

פסק הדין בו פסל בג"צ את התיקון לחוק הטיפול במסתננים, עורר מחדש את  ההצעות השונות להצר את צעדיו של בית המשפט. הצעה עיקרית מתמקדת בחקיקת חוק "עוקף בג"צ", המתגבר על חוק היסוד. תוספת זו עלולה להיות מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל.

נייר עמדה

פסילת תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות: בדרך לסיבוב שלישי?

ב-22 בספטמבר 2014 פסל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את התיקון לחוק למניעת הסתננות. פסק הדין המרכזי קובע כי שני ההסדרים פוגעים יתר על המידה בזכויות לחירות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכויות לכבוד,  ואינם עומדים בדרישת המידתיות. קראו את ניתוח פסק הדין.

מאמר דעה

החוק למניעת הסתננות בבית המשפט העליון: סיבוב שני

אין מנוס מלשוב ולהציג את הפתרון המתבקש: הסדרה בחקיקה ראשית של מעמדם וזכויותיהם של מבקשי מקלט, פליטים מוכרים ומי שבקשותיהם להכרה כפליטים נדחו אך לא ניתן להרחיקם ומכאן שיש להעניק להם "הגנה משלימה". הסדרה זו אפשר שתיעשה במסגרת חוק הגירה לישראל או בחקיקה ייעודית לעניין זה. לעת הזאת יש לקוות שבית המשפט העליון יפסול את תיקון מס' 4 כמו שפסל את קודמו.

ברית הזוגיות למען כולם

לאחרונה חוזרת ונידונה בכנסת מצוקתם של הזוגות בישראל שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא בנישואים דתיים – הדרך החוקית היחידה להינשא כיום בישראל. ברית הזוגיות (שלעתים נקראת גם "רישום זוגיות" או "חיים משותפים") היא אחת ההצעות הנידונות. 

חוות דעת

הצעת חוק העמותות (תיקון סייג לרישום עמותה), התשע"ג 2013

חוות דעת שנשלחה לחברי ועדת השרים לעניני חקיקה לקראת דיון בהצעת חוק העמותות, ובה הם מתנגדים להצעה.

מאמר דעה

פרטיות בעידן של שינוי

הידיעות על מעקבים של ארצות הברית אחרי ישראל, ואחרי האזרחים האמריקניים עצמם יוצרות כותרות מבהילות. האם באמת לא ידעתם שבעידן של מלחמה בטרור נרכשות מערכות ליירוט מידע כעניין שבשגרה? ההגנה על הפרטיות נדונה בהרחבה במסגרת הספר 'פרטיות בעידן של שינוי'. ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות חדירה לפרטיות באמצעות יירוט אלפי שיחות, האזנות סתר ומגוון רחב של אמצעים מתקדמים ומולם את החקיקה כמגיבה לשינויים אלו. קראו את המאמר

מכתב לחה"כ בנושא הצעת חוק העמותות

ועדת השרים לחקיקה אישרה את "חוק העמותות". אי-אפשר להפריז בחומרת העניין. מדובר בהצעת חוק מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית ומסכנת את מעמדנו בעולם. מטרתה האמיתית היא להקשות על פעילותם של עמותות וארגונים שהשקפת עולמם אינה תואמת את השקפת המציעים. חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית הוא המפתח לקיומה של המדינה ולהשתייכותה לחברת המדינות הנאורות.

סדרת סקר "בקטנה"

סקר: עמדות הציבור היהודי כלפי מערכת הבריאות בישראל

בסקר שבדק את הערכת הציבור היהודי בארץ לגבי סוגיות שונות המתייחסות לאיכות מערכת הבריאות בישראל, עולה כי כ14% מהמרואיינים דיווחו כי הם או קרוביהם שילמו לרופא במערכת הציבורית "מתחת לשולחן". עוד נמצא כי קרוב למחצית מהציבור מוכנים לתשלום מס בריאות גבוה יותר כדי לצמצם את הפערים בשירותי הבריאות בין עשירים לעניים.

חוות דעת

הצעת החוק למיסוי ארגוני זכויות האדם – נועדה להרתיע מפני הבעת דעות שאינן בקונצנזוס

אישור הצעת החוק יהווה פגיעה קשה בחופש למתן ביטוי לעמדות הנמצאות בשוליים ופרושו טבעת חנק על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. אישור ההצעה סותר את אופייה הדמוקרטי של ישראל ואינו מתיישב עם ערכיה היהודיים במיטבם. אישורה יגרום נזק לדמותה של המדינה, לתדמיתה ולמעמדה בעולם ויסייע בידיהם של מי שפועלים לדה-לגיטימציה של ישראל. 

מאמר דעה

החוק למניעת הסתננות – גרסת נובמבר 2013: לא תם ולא נשלם

ב-16 בספטמבר 2013 קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בפסק דינו בעניין אדם נ' הכנסת ואח' כי תיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות מינואר 2012, שאִפשר החזקה של מבקשי מקלט במעצר לשלוש שנים, אינו חוקתי. מיד לאחר קבלת החוק, הצבעתי על קשיים משפטיים מהותיים העומדים בבסיס הסדר זה, הן מבחינת המשפט הבינלאומי והן מבחינת המשפט החוקתי הישראלי.

מאמר דעה

כשמצב החירום הופך לשגרה

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' הבטיח כי המשטרה תפעל בכל הכלים, "כולל מעצרים מנהליים ומעצרי מנע" כנגד חברי ארגוני הפשיעה המאורגנת. שימוש נרחב במעצרי מנע כנגד ארגוני פשיעה עשוי להביא למספר תוצאות שאינן ראויות כמו מעצרי שווא רבים, פגיעה חמורה בזכות הפרט להליך הוגן ואף להוות תמריץ חסר לגורמי החקירה המשטרתיים. קראו עוד על משמעויות השימוש במעצר המנהלי. 

מאמר דעה

מה אפשר ללמוד מבג"ץ המסתננים על התוויית מדיניות בישראל?

האבק מתחיל לשקוע מן ההמולה סביב פסילת בג"ץ את התיקון לחוק המסתננים. מאה ועשרים העמודים של פסק הדין עמוסים בדיונים משפטיים בסוגיה מהי ההתמודדות הראויה עם התופעה המורכבת של ההגירה הבלתי חוקית. אך פסקה אחת בפסק הדין מספקת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של תהליכי התוויית המדיניות בישראל. התמונה המטרידה הנחשפת היא בעלת השלכות רוחב בלתי מבוטלות. 

מאמר דעה

לא להפרדת דת ומדינה – בישראל

יהודים אמריקנים רבים מבקשים להחיל את המודל האמריקני של הפרדה מלאה בין דת ומדינה, גם על החיים הדתיים בישראל. הסירוב הישראלי לכך מתקבל כפגיעה אנושה בזכויות הפרט, ובעצם תפישתה של ישראל כמדינה מערבית-ליברלית.

מאמר דעה

המקארתיזם חוזר

מדוע תרומות שמקורן במדינות החשודות בהתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל פסולות, בעוד שתרומות מארגונים דתיים מחו"ל, או מאילי הון, הן לגיטימיות? על הצעת חוק העמותות.

מאמר דעה

לשמור על הלגיטימיות של המאבק בטרור

המאבק בטרור חשוב וצודק מאין כמותו. כדי לנצח בו חייב להישמר האיזון בין שמירה על בטחון המדינה לבין שמירה על הליך הוגן ועל ערכי הדמוקרטיה. זו הזדמנות היסטורית לערוך דיון מושכל בחקיקה בקשר לטרור בישראל וחבל להחמיצה. זו גם הזדמנות לבטל כליל את תקנות ההגנה (שעת חירום). הגררות להסדרים לא לגיטימיים, תהיה ניצחון לטרור.

מאמר דעה

זכויות אדם אינן מונופול

עו"ד עמיר פוקס בטור מפרגן ליוזמת המכון לאסטרטגיה ציונית בעקבות הקמת הארגון 'זכויות אדם כחול לבן'. 

יום העיתונות החופשית הבינלאומי

בעיות של רדיפה אחר עיתונאים או חוקים מגבילי ביטוי הן רק חלק מהבעיות של התקשורת בישראל. סוגיות לא פחות מהותיות הן: שמירה על איכות העיתונות והסטנדרטים המקצועיים כשהבעלות על גופי התקשורת נמצאת בידי בעלי הון, התפקוד האתי והמקצועי של העיתונות הישראלית וסוגיית מעמדם של גופי אכיפת האתיקה העיתונאית. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.

מאמר דעה

סמכות שלטונית בלי אחריות משפטית

לאחרונה הובאה בפני מליאת הכנסת לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 8). התיקון לחוק מחייה סעיף שבג"ץ ביטל בעבר, אשר חסם את זכותם של תושבי השטחים לתבוע בגין נזקים שנגרמו להם ע"י צה"ל בזמן האינתיפאדה השניה. קראו את מאמרם של יובל שני ועדו רוזנצוייג.

מאמר דעה

פוטיניזציה: המתקפה על הזכות להפגין

זכות ההפגנה והמחאה נמצאת הקיץ במתקפה לאחר מפגן המחאה הדמוקרטית של השנה שעברה. ואולם אין להתפלא על כך לנוכח המגמה לחקיקה הפוגעת בחופש ביטוי המקודמת בשנים האחרונות בישראל. קראו את מאמרו של עמיר פוקס על הזכות להפגין.

התיעוד החזותי בחקירת חשודים בצל תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ב–2011

חוק חקירת חשודים קובע חובת תיעוד חזותי וקולי במקרים שניכרת בהם חשיבות מיוחדת לשיקוף מהלך החקירה נאמנה כדי למנוע הפרות חוק ועיוות דין אלא שהוראת שעה שחוקקה בשנת 2002 מאפשרת מתן פטור למשטרה מחובת התיעוד החזותי כאשר מדובר בחשודים בעברות טרור. כעת, מבקש המשרד לביטחון הפנים להפוך אותה להסדר קבוע. לינא סבא מתנגדת להצעה קראו את מאמרה.

פינוי ראוי ובלתי ראוי - שתי דעות

במאמרו "על פינוי ראוי ובלתי ראוי" טוען יאיר שלג כי פינוי המתיישבים בגבעת האולפנה ובמגרון, שבג"ץ לא אישר לעכבו, אינו ראוי. עמיר פוקס חולק על כמה מההנחות ומהקביעות המשפטיות והעובדתיות שמעלה שלג וכן על טיעונו המרכזי. קרא שתי דעות שונות במכון. 

דמותו של השופט

סיום ההגנה הקבוצתית ל"נתיני" דרום סודאן וגירושם המתוכנן - שני קשיים משפטיים

הודעת הממשלה על סיום ההגנה הקבוצתית ל"נתיני" דרום סודאן וגירושם המתוכנן מישראל עוררו סערה ציבורית שהתעצמה לנוכח הידרדרות המצב ההומניטרי במדינה הצעירה והעימותים הצבאיים בינה לבין סודאן, שכנתה מצפון. רובי ציגלר טוען כי הגירוש המתוכנן מעורר שני קשיים משפטיים. קראו את מאמרו.

מאמר דעה

לקחים אחדים מפרשת עדנאן חאדר: האם מעצר מנהלי הוא באמת הכלי הנכון להילחם בטרור?

פרשת מעצרו של עדנאן חאדר ששבת רעב כמחאה על מעצרו, העלתה לתודעה הציבורית את סוגיית המעצר המנהלי. אלעד גיל חושב כי מעצרו של חאדר וההחלטה על שחרורו ערב הדיון בבג"ץ חשפו את חסרונותיו של המעצר המנהלי ואת הכשל הפנימי הטבוע בו.

ועדות החקירה הפרלמנטריות לבדיקת ארגוני זכויות אדם

בימים אלה דנה הכנסת בהקמת שתי ועדות חקירה פרלמנטריות לחקירת פעילותם של ארגוני זכויות אדם בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה מודאג ממגמה זו, החותרת תחת ערכי יסוד של המשטר הדמוקרטי – חופש הביטוי והשמירה על זכויות האדם. קראו על הקמת הוועדות ועיינו בפרסומי המכון בנושא.

מאמר דעה

התיקון לחוק למניעת הסתננות: תיוגם של מבקשי מקלט כפושעים

ב 16.9.2013 בג"צ פסל את תיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות שאפשר את החזקתם של מבקשי מקלט במעצר ממושך. בהרכב מורחב של 9 שופטים נקבע כי התיקון אינו חוקתי ובטל. הממשלה – והכנסת – בחרו לפסוע בדרך שאינה תואמת הן את ההגנה על חירות האדם הקבועה במשפט החוקתי הישראלי והן את מחויבויתיה הבינלאומיות של ישראל לפי אמנת הפליטים.

מאמר דעה

על גאווה, שקרים ודעה קדומה: נתניהו וישי נגד פליטים בישראל

בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת את התיקון לחוק המסתננים. רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד הסיוע לעובדים זרים, טוענת כי נתניהו וישי סימנו את המטרה, וכי הם מונעים דיון ציבורי אמיתי בסוגיה ומבססים אותו על נתונים שקריים.

נייר עבודה

עובדי קבלן: מעיוותי שוק העבודה בישראל (מאמר מורחב)

ישראל היא המובילה מבין מדינות העולם בשיעור של העסקת עובדי קבלן. שיטת העסקה זו חצתה בישראל את הגבולות המצומצמים הנהוגים במדינות שונות בעולם. המצב במשק הישראלי משקף ניצול לרעה של הרעיון הבסיסי והוא מצטרף לסדרת עיוותים בשוק העבודה בישראל. קראו את המלצותיו של פרופ' ערן ישיב בנושא.

סקירה

ככה ייעשה לארגון שהשלטון (אינו) חפץ ביקרו

ועדת השרים דנה בהצעת חוק העמותות. מטרתה של הצעה זו ״לאסור על עמותות בישראל לקבל תרומות מממשלות וגופים בינלאומיים", זאת, "לאור פעילותם המתסיסה של ארגונים רבים הפועלים תחת מסווה של "ארגוני זכויות אדם". מדובר בהצעת חוק המפלה בין ארגונים התומכים בשלטון לבין ארגונים ביקורתיים ותכליתה לסכל את עיקרון שלטון החוק ולמנוע בירור של עובדות שנויות במחלוקת. קראו את מאמרה של שירי קרבס.

סקירה

עובדי קבלן: מעיוותי שוק העבודה בישראל

על רקע השביתה במשק שיזמה ההסתדרות והפרסומים הרבים בתקשורת הופנתה תשומת הלב הציבורית לשימוש הנרחב בקבלני עבודה או בחברות כוח אדם להעסקה זמנית של עובדים. תופעה זו, שהתרחבה מאוד בשנים האחרונות, היא מעיוותי שוק העבודה בישראל.

מאמר דעה

עובדים ללא מטריה

לרשותם של עובדי הקבלן בישראל לא עומדת הגנה של איגוד מקצועי וגם חוקי העבודה אינם מגנים עליהם בפועל. כדי להגן על האוכלוסייה החלשה בישראל נדרשת עסקת חבילה שכוללת הגבלת ההעסקה של עובדי קבלן במשרדי ממשלה לעבודות זמניות בלבד יחד עם הגמשה מסוימת של תנאי ההעסקה במגזר הציבורי. 

מאמר דעה

המאגר הביומטרי: דליפת מרשם האוכלוסין

פענוח דליפת מאגר מרשם האוכלוסין החזיר למרכז הבמה את הוויכוח על המאגר הביומטרי ושאלת בטיחות המידע. האם הוגי רעיון המאגר ומחוקקיו אכן ראויים שנסמוך עליהם בכל הקשור בחיינו ובחיי ילדינו?

סקירה

זכויות אדם

התמודדות עם תופעת גירוש פליטים או זרים אחרים הינה מנת חלקן של מדינות רבות במאה העשרים ואחת. מה ניתן ללמוד מפסיקתו האחרונה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניינם של פליטים המבקשים מקלט מדיני בבריטניה ביחס להתמודדות עם התופעה בישראל? קראו את מאמרו של עדו רוזנצוייג.

מאמר דעה

הכנסת נגד החברה האזרחית בישראל

חוקים האוסרים תרומות מגופים זרים לארגונים בתוך המדינה נחקקו בשנים האחרונות במדינות כמו ונצואלה ורוסיה. מדוע נחקקים חוקים כאלה והאם זהו הסטנדרט הדמוקרטי אליו שואפת כנסת ישראל? קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ושירי קרבס.

חוות דעת

הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011

החוק המכונה "חוק החרם" עבר דיון בוועדת החוקה ונמצא בשלבי חקיקה מתקדמים. פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס טוענים כי החוק פוגע פגיעה קשה בחופש הביטוי ולמעשה מיועד למנוע ביקורת פוליטית על מדיניות השלטון.

מאמר דעה

אובדן סוציאלי – על רווחה, רווחים וזכויות אדם בסיסיות

שביתת העובדים הסוציאלים מקורה איננו רק בהזנחה של המדינה את באי כוחה בתחום הרווחה או בהתחזקותו של האוצר כגורם מתווה מדיניות בישראל. היא מלמדת באילו ערכים ובאילו זכויות החברה הישראלית רואה זכויות מהותיות, ועל אילו אפשר פשוט לוותר.

מאמר דעה

מניעת חרם או מניעת ביטוי פוליטי?

מחר, 15.2.2011, תעלה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הצעת החוק למניעת חרם. ההצעה קובעת כי מי שיוזם או מעודד הטלת חרם על ישראל (ובכלל זה ההתנחלויות) או מעודד חרם כזה צפוי לתביעות אזרחיות ופליליות. מרדכי קרמניצר ושירי קרבס טוענים כי הצעת החוק פוגעת קשות בחופש הביטוי ומיועדת להשתיק ביקורת נגד הממשלה. קראו את מאמרם.

מאמר דעה

מדינה פּוּטיניסטית, מקרתיסטית ולא דמוקרטית

ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה שמטרתה "לחשוף" את האמת מאחורי ארגוני זכויות האדם בישראל נועדה למעשה להסתיר את האמת. ההחלטה תמריץ את המאמצים הבינלאומיים לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדי צבא ישראלים ותגרום לדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

פרלמנט

עובדים זרים בישראל

משנות התשעים הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים (או "מהגרי עבודה"), בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. לתופעה זו השלכות בולטות הן על שוק העבודה בישראל והן על המרקם החברתי במדינה. אחת הדילמות המורכבות שתופעת העובדים הזרים מעלה נוגעת לשאלת מעמדם בכלל, ולשאלת זכותם לאזרחות בפרט. דילמה זו עלתה על סדר היום הציבורי בקיץ 2010, בוויכוח הנוקב על גורלם של מאות ילדי עובדים זרים. מאמר זה יסקור את מקורותיה של תופעת העובדים הזרים באופן כללי, יבחן את הרקע לה ואת התפתחותה בישראל, ידון במעמדם החוקי של העובדים הזרים בישראל ובעולם ולבסוף ידון בהרחבה בסוגיית ילדי העובדים הזרים בישראל.

פרלמנט

אזרחות על תנאי או אזרחים על תנאי: שלילת אזרחות בישראל

אזרחותו של אדם היא זכות יסוד שממנה נגזרות שאר הזכויות שהוא זכאי להן כחבר בקהילה פוליטית (עוד על האזרחות ראו "אזרחות: מבט תאורטי והיסטורי" בגיליון זה). שלילת אזרחות פירושה אפוא הפשטת האדם מכל זכויותיו והדרתו אל מחוץ לקהילה הפוליטית. מאמר זה יתאר באופן כללי את הסנקציה של שלילת אזרחות ואת האופן שסנקציה זו מעוגנת במשפט המשווה ובחוק הישראלי הקיים.

פרלמנט

חוקי אזרחות בעולם

אזרחות היא מעמד חוקי המעניק ליחיד חברות רשמית ומלאה בקהילה פוליטית-מדינית. בדמוקרטיות ליברליות האזרחות מעניקה זכויות כזכות ההצבעה, זכות ההתמודדות למשרות ציבוריות והשתתפות בפעילויות ציבוריות, אך גם דורשת התחייבות לשלם מסים ולעתים לשרת בצבא.
אזרחות נמצאת גם בלב הגדרתה של מדינת הלאום, יחד עם שטח המדינה. שטח המדינה מגדיר את גבולותיה הגאוגרפיים של המדינה, ואילו האזרחות מגדירה את גבולות אוכלוסייתה. שרטוט גבולות אלה מתבצע באמצעות חוקי האזרחות, הקובעים מיהו אזרח ובאילו דרכים אדם יכול לקבל מעמד של אזרחות (להרחבה ראו " אזרחות – מבט תאורטי והיסטורי", בגיליון זה).

מאמר זה סוקר את חוקי האזרחות ב-24 דמוקרטיות, את המגמות והשינויים שחלו בהם ואת הגורמים להם.

פרלמנט

מיהו אזרח בישראל

אחד הטובין החשובים ביותר שיש לאדם הוא עצם זכאותו לקבל טובין במסגרת מדינה כלשהי, קרי: להיות אזרח. ההכרעה בדבר שאלת האזרחות עשויה במקרים רבים לחרוץ, לטוב ולרע, את גורלם של אנשים. בחברה דמוקרטית להכרעה זו משנה חשיבות, שכן בניגוד לזכויות אדם הניתנות לכל אדם באשר הוא, זכויות פוליטיות מלאות מוקנות בעיקרון רק לאזרחים.

אזרחות – מבט תאורטי והיסטורי

בעשורים האחרונים המושג "אזרחות", המלווה את הפילוסופיה הפוליטית המערבית מאז ימי יוון העתיקה, זוכה לפריחה מחודשת ודיונים עליו ועל משמעותו רווחים בעולם האקדמי, הפוליטי, התקשורתי והציבורי. הסיבה לכך היא הרלוונטיות הרבה של האזרחות לתהליכים עכשוויים – כמו למשל דמוקרטיזציה, מאבקים אתניים ולאומיים, תהליכי גלובליזציה כגון הקמת האיחוד האירופי והגירה רחבת היקף למדינות המערב (Shafir, 1998: 1-2) - והשאלות הנוקבות העולות בהקשר זה (על השפעתו של האיחוד האירופי על האזרחות, ראו המאמר "אזרחות העתיד" בגיליון זה; על אזרחות ומהגרי עבודה בישראל, ראו "עובדים זרים בישראל", בגיליון זה). 

מאמר דעה

אזרחות בישראל: החזון ואחריתו

שולמית אלוני מעמידה את ההיבט הדמוקרטי של מדינת ישראל, ובפרט את עקרון השוויון, כאבן היסוד של הגדרת האזרחות. היא מתקוממת על הלכי הרוח הגזעניים שאנו עדים להם לאחרונה, אשר עומדים לדעתה בניגוד לחזון המכונן של מדינת ישראל.

זכויות אדם בישראל - עדיין טעון שיפור

דוח הוועדה לזכויות האדם על מצב זכויות האדם בישראל מתאר אי-נחת הולכת וגוברת של הקהילה הבין-לאומית ממצב זכויות האדם בישראל. קראו את ביקורתו של יובל שני על הדוח וממצאיו.

מאמר דעה

"אתה חייב לאהוב את האח הגדול"

לאחר הסערה שחולל חוק האזרחות, הצעת חוק חדשה מציעה לשלול את אזרחותם של אזרחים "לא נאמנים למדינה". לדעתם של שירי קרבס ומרדכי קרמניצר ההצעה היא פגיעה חמורה וחסרת תקדים בזכויות האדם. קראו את המאמר.

מאמר דעה

"אתה חייב לאהוב את האח הגדול"

לאחר הסערה שחולל חוק האזרחות, הצעת חוק חדשה מציעה לשלול את אזרחותם של אזרחים "לא נאמנים למדינה". לדעתם של שירי קרבס ומרדכי קרמניצר ההצעה היא פגיעה חמורה וחסרת תקדים בזכויות האדם. קראו את המאמר.

שתי דעות

בקיאות פוליטית כתנאי לזכויות הצבעה – האומנם?

מרדכי קרמניצר ורועי ששון מגיבים למאמר של דן כספי: זכות הצבעה רק לבעלי ידע בסיסי* וטוענים כי התניית זכות ההצבעה בבחירות בבקיאות פוליטית אינה ראויה וחותרת תחת עקרונות הדמוקרטיה.

שתי דעות

זכות הצבעה רק לבעלי ידע בסיסי

בואו נודה בזה, יש משהו בדברי קלינטון, גם אם אינם תקינים פוליטית: הציבור הרוסי אמנם בורך בהון תרבותי, אך נשבה בדפוס של "הצבעה חמולתית" לרשימות עדתיות ימניות. ליברמן מתנה אזרחות בנאמנות? הנה התשובה.

מאמר דעה

מה בין חרדי עמנואל לאמיש?

השוואה בין בני האמיש לחרדים היהודים מאפשרת ללמוד משהו מן האופן שבו התמודדה הדמוקרטיה האמריקנית עם ה"חרדים" שלה. בדומה למחוקק האמריקני, גם על המחוקק הישראלי להבהיר לקבוצת קוראי התיגר כי ל"פטור" שהיא מבקשת יש מחיר גבוה - הדרה מהטובין הנלווים לציות לחוק ומילוי חובות אזרח. 

שתי דעות

שיעור בדמוקרטיה

תגובתו של רונן שובל, יו"ר תנועת 'אם תרצו', למאמרה של שירי קרבס מערכת האתר נאמנה לעקרון חופש הביטוי ולכן היא מפרסמת מאמר זה אף שהיא מסתייגת מסגנונו.

בג"ץ וקיום בכבוד: אפשר גם אחרת

בשנת 2005 דחה בית המשפט העליון את העתירות בעניין הקיצוץ בגמלאות הבטחת ההכנסה, שזכו לכינוי "בג"ץ הקיום בכבוד". פסק דין של בית המשפט החוקתי בגרמניה מראה שאפשר גם אחרת.

לא לילד הזה התפללנו: על ההחמצה שבהצעת חוק ברית הזוגיות

ב-15 במרס הצעת חוק ברית זוגיות עברה אתמול בקריאה שלישית ולמעשה אושרה כחוק. לכאורה מדובר בהישג גדול למי שתומך בפתרונות פשרה בין דתיים לחילוניים בכלל ובברית הזוגיות בפרט

כיצד נולד ה-8 במרס?

המאבק לשוויון מעמדה של האישה, הפרוס על פני המאה הקודמת וראשית המאה הנוכחית, ידע בארץ עליות ומורדות, גלי תנופה ותקופות פסיביות יותר. בסיכום, ניתן לומר כי הוא עשה כברת דרך ניכרת מאז החל. ציון יום האישה הבינלאומי, ומעמדו של היום הזה בחברה הישראלית, שיקפו את ההתפתחות הזאת רק בדרך חלקית. בארץ, כבעולם, עברו על יום האישה תמורות מהותיות: הוא החל את דרכו כיום של מאבק פוליטי (על זכות הבחירה) ומעמדי (על זכויות האישה העובדת), השתלב במאבק הפמיניסטי הכולל על מעמדה של האישה בחברה, ולא התנתק מהמסורת של היותו יום של הוקרה לנשים.

מאמר דעה

מחיר השוטטות

חוק העזר של עיריית נס ציונה המאפשר מתן קנס להורים שילדיהם ייתפסו משוטטים בלילות ברחובות העיר, מתעלם מחלופות מעמיקות שמטרתן לחנך ולמנוע מעשים פליליים.

סיכום העשור – זכויות אדם

.המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

שתי דעות

תגובה למאמר ליום זכויות האדם הבינלאומי

לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי התפרסם באתר המכון מאמרו של פרופ' אייל גרוס. המאמר שלפניכם הינו מאמר תגובה של פרופ' פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג, נשיא, NGO Monitor למאמר זה. 

שתי דעות

יום זכויות האדם הבין-לאומי

יום זכויות האדם הבין-לאומי מסמן רגע היסטורי שהתרחש לפני 61 שנים בו קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם. הייתה זו מהפכה מחשבתית ולפיה זכויות אדם אינן "עניינה הפרטי" של המדינה ויש להציב סטנדרט בין-לאומי לזכויותיו הבסיסיות של אדם.

על חוקי יסוד במקום חוקה, ועל שוויון במדינה יהודית

הצעות חוק פרטיות של חוקי יסוד בנושאי זכויות אדם וחברה שנועדו לעגן את ערכיה של מדינת ישראל בכתובים במקום בהחלטות בית המשפט, מבהירות את הצורך בכינונה של חוקה ברורה אשר תקבע את סדרי העדיפויות והערכים של מדינת ישראל.

מדינת ישראל והחוק הביומטרי, או: כוח המרכז והפוסט-דמוקרטיה

בימים אלה מתנהל בכנסת ובציבור מאבק על הצעת חוק שמסמיכה את הממשלה להקים מאגר ביומטרי. בינתיים נדחתה ההצבעה על החוק לתקופה של שנתיים, והקמה מעשית של מאגר הנתונים הומרה בתקופת ניסיון. לצורך כך יינטלו מאתנו טביעות אצבע ותצלום פנים, ואלה ישולבו במסמכי הזיהוי וייאגרו במאגר מידע.

לגיטימיות הפגיעה בחפים מפשע במלחמה האחרונה בעזה

בחודשים האחרונים התפתח ויכוח פילוסופי-ציבורי חשוב בשאלת ההצדקה של שיטות הפעולה שנקט צה"ל במלחמה האחרונה בעזה, ובתוך כך גם במוסריותה של תורת הלחימה העומדת בבסיסן של שיטות אלה ובקשר שלהן להתנהלות צודקת בעת מלחמה.

פסקת ההתגברות: המודל הקנדי והתאמתו לישראל

מאמרם של פרופ' מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס פורסם בעת הגשת הצעת החוק הקודמת על יד שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. להלן קישור לנוסח ההצעה המעודכנת שהוגשה ע"י משרד המשפטים באפריל 2012: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/41283_x_AttachFile.doc להלן קישור לנוסח ההצעה המתוקנת שהוגשה לכנסת:  http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/2056.rtf

המודל הקנדי לפסקת ההתגברות וההקשר הישראלי

פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, ובכך לעקוף את בית המשפט. כיצד היא מיושמת בקנדה והאם היא מתאימה למערכת הישראלית?

מאמר דעה

ברית הזוגיות – זווית אישית

המשפט הנוהג בישראל הוא ברובו מערבי, חילוני וליברלי, אבל הנישואים והגירושים נערכים בה על פי הדין הדתי. האם רעיון ברית הזוגיות יכול לפתור את המצוקות המתעוררות בשל מצב עניינים זה? מהם ההבדלים בין ברית זוגיות לבין נישואים אזרחיים? ברית הזוגיות– מחקר מדיניות חדש מאת ד"ר שחר ליפשיץ, מיוזמיו הראשונים של רעיון ברית הזוגיות.

נייר עבודה

חוק יסוד חופש הדת האמונה והמצפון

נייר רקע לכינוס הרביעי של המועצה הציבורית.

חירות

נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית

נייר עבודה

זכויות וחובות אזרחיות

נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית

נייר עבודה

ביקורת שיפוטית

נייר רקע לכינוס החמישי של המועצה הציבורית.

התגברות 'צרה' היא צרה גדולה מאוד

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על "חוק פסקת ההתגברות הצרה" לפיה הכנסת תכריע בענין מבקשי המקלט מבלי שבית המשפט יתערב: "זהו מדרון חלקלק שיאפשר לכל קואליציה עתידית- מימין, ממרכז ומשמאל- לפגוע בזכויות של כולנו. שינוי כללי המשחק בחוקי היסוד משיקולים פוליטיים צרים, נוגד את העקרונות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי תקין"

מאמר דעה

מפגן של סולידריות עולמית - זכויות אדם באו"ם

בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה- 73 לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם. רבים מאיתנו מתייחסים במידה רבה של צדק, למועצת זכויות האדם כגוף פוליטי שבמסגרתו מדינות עושות שימוש לרעה במונח זכויות אדם, על מנת "לסגור חשבונות" זו עם זו. אך לארגון האו"ם, על כל חסרונותיו הרבים, ולגופים המקצועיים הפועלים במסגרתו, תפקיד חיוני בקידום הרעיון כי זכויות האדם מגיעות לכל אדם באשר הוא

מאמר דעה

מי חושב באמת שחוק הלאום הוא "סתם" חוק יסוד?

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

מאמר דעה

המדינה לא פחות מסוכנת ממעצמות האינטרנט

בשנים האחרונות המדינה לוקחת לעצמה עוד ועוד סמכויות ניטור, מעקב ואיסוף חומרים על האזרחים. לעיתים יש בכך צורך ביטחוני, אך לעיתים פוטנציאל הנזק לפרטיות עולה על התועלת, בייחוד כשניתן להגדיל את הפיקוח ולהקטין את היקפי השימוש בסמכויות אלו.

מאמר דעה

היבט מפתיע של חוק יסוד הלאום – ההכרה בזכויות טבעיות

ההכרה בקיומה של "זכות טבעית" בחוק יסוד הלאום פותחת פתח לקיומה של מערכת-על טבעית, לה כפופה חקיקת הכנסת. המשמעות של ההכרה במשפט הטבעי, על זכויותיו הטבעיות של אדם, היא מהותית ביותר מבחינת המשטר הדמוקרטי-הליברלי, ומאפשרת ביקורת שיפוטית על כל מעשי החקיקה של הכנסת

מאמר דעה

ספוילר- חוק שוברים שתיקה לא יעזור

יש עוד הרבה מראות ולילדים שלנו יש את הזכות המלאה להביט בהן ולקבוע אם מה שהם רואים בה הוא מכוער או יפה. האחריות של משרד החינוך היא לא להיות הצנזור אלא המתווך- להעניק למערכת החינוך ודרכה את הכלים לנהל דיון ביקורתי ובונה

מאמר דעה

השמרנים נגד השמרנות

 למה חברי הכנסת המחשיבים עצמם לשמרנים בכל זאת מנסים לחוקק את "פסקת ההתגברות"? האם חברי הכנסת השמרנים חושבים שהרוב השמרני יישמר לנצח? והאם השמרנים אינם מבינים שבחקיקת "פסקת ההתגברות" הם פועלים נגד האינטרס האידיאולוגי שלהם עצמם? 

נגן
חוות דעת

דיוני חוק החרם- חוסר כבוד כלפי ההכרעה המשפטית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק החרם: "ההצעה פוגעת בחופש הביטוי הפוליטי שהוא ערך דמוקרטי עליון - תחת הגדרה עמומה"

חוות דעת

פסקת ההתגברות

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על פסקת ההתגברות: "רמיסת עיקרון הפרדת הרשויות ופגיעה פוטנציאלית בכל אחד מהשבטים במדינה"

סדרת סקר "בקטנה"

65% מהציבור מתנגדים לפסקת ההתגברות

רוב הציבור סבור שהפסקה תוביל לעלייה בשחיתות פוליטיקאים וחושש ממתן כוח בלתי מוגבל לפוליטיקאים. לסקר המיוחד שנערך על ידי מרכז גוטמן לדעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה

מאמר דעה

הממשלה נגד העם

עלינו, אזרחי ישראל, לשאול את עצמנו- על מי נשליך יהבנו כשמדובר בזכויותינו הבסיסיות? קשה להאמין שלבו של הציבור הישראלי גס בזכויותיו היסודיות, ושטחו עיניו מלראות את הרעה המתרגשת עלינו

סקירה

10 דברים שצריך לדעת על פסקת ההתגברות

הידעת כי 58% מהישראלים מתנגדים ללקיחת הסמכות מבג"ץ? למה לא לאמץ את המודל הקנדי? והאם בג"ץ עבר את הגבול והפך לאקטיביסטי מידי? כל מה שחשוב לדעת על פסקת ההתגברות

סקירה

כמה חוקים פוסלים בעולם?

בדיון הציבורי הנערך בישראל בתקופה האחרונה, נשמעת לעתים הטענה שלפיה בית המשפט העליון בישראל הוא חריג יחסית לבתי משפט בעולם בהיקף המופרז של הביקורת השיפוטית שהוא עורך על חקיקה. אין זה פשוט למדוד אקטיביזם שיפוטי, דבר הכרוך בסוגיות מורכבות של הגדרה, ולא כאן המקום לעשות זאת

סקירה

כמה חוקים נפסלו עד היום על ידי בג"ץ?

על רקע ההצעה לחוקק את פסקת ההתגברות, המבקשת להעניק לכנסת סמכות לחוקק מחדש חוקים שפסל בית המשפט העליון, בדקנו כמה חוקים נפסלו מקום המדינה ועד היום. ובכן, מדובר ב- 18 חוקים בלבד, במגוון תחומים:

סקירה

58% מהציבור הישראלי: אין לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים

על רקע השיח בנושא הכוונה לשנות את חוק יסוד: השפיטה ולקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לפסול חוקים, נתונים מתוך מדד הדמוקרטיה לשנת 2017 חושפים כי הציבור הישראלי אינו תומך ביוזמה זו

חוות דעת

המודל הבריטי לא מתאים לישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרי הממשלה: "לקיחת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקים- סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית ופגיעה ישירה בחלשים בחברה"; "המודל הבריטי" כולל מערכת איזונים ובלמים שאינה קיימת בישראל"

מאמר דעה

רבקי דב"ש היא הבחירה שלי למדליקת משואה ביום העצמאות

דב"ש, שהודיעה על פרישה מתפקיד ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הצליחה להוביל שינוי של ממש ביישום חוק חופש המידע על ידי רשויות השלטון  אולם כל עוד ליחידה אין סמכויות אכיפה - לא ניתן להשלים את מהפכת השקיפות שכולנו זכאים לה

מאמר דעה

#DeleteFacebook – תחילתו של הסוף?

הרשת החברתית הפופולרית פייסבוק זכתה זמן רב לקיתונות של ביקורת אודות יחסה לפרטיות משתמשיה. קולות רבים מזהירים זה זמן רב מהיקף המידע האישי אותו היא צוברת ומפני השימושים המזיקים שניתן לעשות בו. עם זאת, בקרב הציבור הרחב לא ניכרה עד כה ירידה בשימוש ברשת או בזניחת התפיסה השגורה לפיה פרטיות נחוצה רק למי שיש לו מה להסתיר

 

סקירה

טיפים לשמירה על הפרטיות

מה חשוב לבדוק לפני התקנת אפליקציה? איזה מידע אישי נאסף עלינו ולאיזה מטרה? ואיך נכון להשתמש במצלמת הרשת? 9 טיפים בסיסיים שיעזרו לכם לשמור על הפרטיות ברשת

נגן
פרויקט מיוחד

כוח מוחלט או הפרדת רשויות

למה חשוב לשמור על הפרדת הרשויות ואיך זה משרת אותנו האזרחים?
צפו בסרטון הראשון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, לקראת השקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

הודעה לעיתונות

פסקת התגברות תפגע בחלשים

בעקבות ההתפתחויות בימים האחרונים בסוגיית מבקשי המקלט וקריאתו של ראש הממשלה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פועלה של הקרן החדשה לישראל, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה לחזור בו מהצהרותיו

סקירה

סיכום חקיקת מושב החורף

מושב הכנסת האחרון שהחל בחודש אוקטובר 2017 והסתיים בחודש מרץ 2018, התאפיין בהמשך קידום יוזמות הפוגעות בערכים דמוקרטים. עם זאת, יש לציין, כי רוב היוזמות הללו רוככו בסופו של דבר לפני שהובאו לסיום הליך החקיקה, או נתקעו, לפחות בשלב זה. להלן רשימת הצעות החוק האנטי דמוקרטיות המלאה:

מאמר דעה

"הממשלה היא משת"פית של מעצמות האינטרנט"

"האינטרנט העניק לתאגידים ולממשלות כוח עצום לשלוט על הציבור ומחשבותיו, וזה הופך את הדמוקרטיה לפארסה", מתריעים מומחי הרשת רועי צזנה ותהילה אלטושלר. בסין פועלת כבר מערכת יודעת-כל לדירוג נאמנותו ומסוכנותו של כל אזרח. "אם לא נגביל את הממשלה, היא תגיע בקרוב לישראל"

מאמר דעה

למחוק את המאגר הביומטרי כל עוד אפשר

מבקר המדינה כבר התריע על שורת ליקויים באבטחת המאגר הביומטרי המתעתד להצטרף לחיינו. ספק אם המדינה והאזרחים, התומכים כמו גם המתנגדים, ירדו לחקר הסכנות הטמונות בכל היבטיו של מאגר ביומטרי שיכיל כמות מידע שלא תסולא בפז לאינספור גורמים שונים. צריך לעצור את יזומת המאגר הביומטרי - לפני שיהיה מאוחר מדי 

חוות דעת

מי שומר עלינו מהשימוש של המשטרה בטכנולוגיה?

מיפוי מצלמות במרחב הציבורי, צילומי וידיאו "שתי וערב", שימוש בחיישני קול ומפות חום, כל אלו האמצעיים שהמשטרה משתמשת לצורך מעקב ומלחמה בפשיעה. אך זו רק ההתחלה, שימוש במערכות בינה מלאכותית תהיה לבצע ניתוח רב ממדי של כמויות המידע האדירות שהמשטרה צוברת כל העת באמצעות המצלמות והחיישנים, וליצור מהן תובנות חדשות ובהמשך אפילו לחזות פשעים

מאמר דעה

הפלסטינים לא שקופים

למרות הטענות החוזרות ונשנות על שלטון אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון, הלכה למעשה יש הבדל גדול בין שלטון אפרטהייד כמו זה שהתקיים בדרום אפריקה, או הגדרתו של אפרטהייד במשפט הבינלאומי, למצבם של הפלסטינים בשטחים. אבל צריך לומר בכנות: הפועל היוצא של המציאות הזו הוא במקרים רבים פגיעה בזכויותיהם של הפלסטינים, שאין חולק שמגיעות להם כבני אדם. 

חוות דעת

הקמת ועדת חקירה לארגוני זכויות אדם

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על הקמת ועדת חקירה לארגוני זכויות אדם: "תפקיד חברי הכנסת הוא לפקח על הממשלה ולא על ארגונים פרטיים"

מאמר דעה

תיקונים אחדים לדבריה של שרת המשפטים

שרת המשפטים איילת שקד מתרעמת על פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בסוגיית העברתם של "מסתננים" למדינה שלישית. קשה מאד להבין את התרעומת, לאור העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך ענקית לקראת הממשלה. התזה המשפטית שביקשה המדינה מבית המשפט לאמץ הייתה שכליאתם של אותם מסתננים עד שיאמרו "רוצה אני" היא בגדר הסכמה שניתנה מרצון חופשי. כל ילד בגן מבין כי זו אינה הסכמה חופשית. לתזה המשפטית המופרכת הזו לא יכול היה בית המשפט לתת את ידו. ואיך זה קשור לפלסטינים?

מאמר דעה

הרחקה "למדינות שלישיות"- ניתוח פסק הדין

עם פסילת הסדר הכפייה מרצון, ניתן לקוות כי המדינה תתפנה למציאת פתרון למצוקתם של 36,000 אזרחי אריתריאה וסודאן השוהים בישראל שאינו כולל כליאה או סנקציות כספיות. זה מכבר בשלה העת לבחינה מחודשת של הקריטריונים לקבלת מעמד פליט בישראל לאור הפער הבלתי סביר בין שיעורי ההכרה בישראל לבין שיעורי ההכרה במדינות אחרות

סקירה

חקיקה אנטי דמוקרטית במושב הקיץ

מושב הקיץ של הכנסת העשרים שהסתיים השבוע היה רווי ביוזמות חקיקה הפוגעות בערכים דמוקרטים כמו שוויון, חופש הביטוי והמחאה, חופש אקדמי ובבית המשפט העליון.

פודקאסט

מעצרים מנהליים

כיצד המדינה עושה שימוש במעצרים מינהליים כלפי פלסטינים וכלפי פעילי ימין ומהו זמן מעצר המנהלי המקסימלי המותר בחוק? האזינו לפודקאסט בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' יובל שני.

בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ

חוות דעת

חובת התייצבות של גורמים פרטיים לועדת חקירה פרלמנטרית

הצעה שנתפרה למידותיהם של הטייקונים וחורגת ממטרות הבסיס של הכנסת- לפקח על הממשלה; מעלה חשש לסגירת חשבונות פוליטיים

בלוג סיווג ביטחוני

שני חוקים לשני עמים

שני אנשים, תושבי אזור חברון, מתקוטטים בתוך שטח הגדה המערבית ונעצרים על ידי הרשויות הישראליות. אחד מהם, יהודי תושב קרית ארבע, נחקר מיד בידי שוטר ומובא כבר למחרת בבוקר לבית משפט השלום בירושלים. בדיון, השופט מחליט להורות על שחרורו בתנאי ערובה; אין מדובר בתיק חמור במיוחד, והחשוד טוען להגנה עצמית. השני, פלסטיני תושב חברון, מבלה שמונה ימים תמימים במעצר לפני שהוא רואה שופט (צבאי) בפעם הראשונה

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

הזכות לפרטיות!

היום יכנס לתוקף חוק המאגר הביומטרי, עוד הוכחה לכך שבכל הנוגע לפרטיות, יד ימין בממשלה לא יודעת מה עושה יד שמאל

בלוג סיווג ביטחוני

בין עצמאות, ביטחון והגנה

רמת הביטחון כפי שהיא משתקפת בדיון הציבורי בישראל מראה חברה ישראלית חסרת ביטחון ומפוחדת המציבה סימן שאלה על עתידה. זאת, שעה שישראל בשנת 2017 מוגנת יותר מאי פעם בעבר

בלוג סיווג ביטחוני

שכרון החושים

הביטחון הלאומי אמור להבטיח את העצמאות. גם העצמאות, עם כל חשיבותה אינה יעד סופי. היא הבסיס החיוני לבנייתה של חברת מופת

בלוג סיווג ביטחוני

אתגרים פנימיים

בישיבת וועדת החוץ והביטחון שנערכה בחודש יולי האחרון אמר הרמטכ״ל גדי אייזנקוט כי: ״האיום הגדול ביותר על צה״ל, הוא אובדן אמון הציבור״. אייזנקוט לא הסתפק באמירה כללית והפנה אצבע ברורה אל אישי ציבור אשר בהתבטאויותיהם משתלחים בצה"ל ופוגעים בערכיו.

מאמר דעה

חג של חירות למיעוט

סיפור יציאת מצרים לימד עם ששועבד כיצד לנהוג בזר ובגר. עלינו להפנים את הלקח הזה גם כיום

מאמר דעה

נופלים בחקיקה

מושב החורף של הכנסת, שהסתיים לאחרונה, המשיך את המתקפה על הדמוקרטיה וערכיה. מכאן הדרך לעריצות הרוב והידרדרות למשטר לאומני אנטי-דמוקרטי היא קצרה

מאמר דעה

רוצים מדינה יהודית? תנו אוטונומיה לאומית!

עבור אזרחי ישראל הערבים הרואים עצמם כפלסטינים השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה או במתן זכויות לבניה. הוא מלווה אותם בכל צעד ומחלחל מאי הכרה בזכויות הלאומיות שלנו ועד לאפליה שיטתית בכול תחומי החיים.

מאמר דעה

כנראה שאין גבול להתקרבנות

המדינה חייבת לנהוג בשוויון ובכבוד כלפי כל אזרחיה. ספק רב אם יכול להתקיים הלכה למעשה שוויון, כאשר שוללים את זהותו הפרטיקולרית- הדתית, התרבותית או הלאומית של ה"אחר".

בלוג סיווג ביטחוני

מתחת לרדאר: מעקב מקוון בישראל

כיצד ניתן לשפר את ההגנה על זכותם של אזרחי ישראל לפרטיות, מבלי לפגוע בבטחון המדינה?

מאמר דעה

עמונה מבעד למשקפיים האידיאולוגים

בשמאל צריכים לחוש אמפתיה לסבל המתיישבים בעמונה ובימין צריכים לשמוח על ניצחון שלטון החוק שהוא ערך לאומי ראשון במעלה, המחזק את הממלכתיות.

מאמר דעה

11 בתים וגעגוע לממלכתיות

הפוסט של ראש הממשלה המציג הריסה של 11 בתים בקלנסווה כהישג פוגע באזרחי ישראל הערבים ובמרקם העדין שביחסי יהודים-ערבים. אפשר גם אחרת.

חוות דעת

חוק שוברים שתיקה

על רקע "חוק שוברים שתיקה", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, נשלחה חוות דעת הקוראת לשרים להצביע נגד החוק. ההצעה, מבקשת להרחיב את סמכותו של שר החינוך לפסול ארגונים שפעילותם מנוגדת לשיטתו למטרות החינוך הממלכתי, ואוסרת על ארגונים שבשל פעילותם תיתכן העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל או פגיעה "במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית״ להיכנס לשערי בתי הספר

מאמר דעה

לא על חשבון הערבים

הניסיון להציג הגברה של אכיפת הריסות הבתים במגזר הערבי באותה הנשימה יחד עם הריסת עמונה מבטאת כשל במדיניות ובהקשר ואינה במקומה. במקום להתמקד בהרס- יש להשקיע בבנייה ובקידום החברה הערבית.

ספרים