חרדים בישראל 2050: תחזית דמוגרפית ותרחישים כלכליים וביטחוניים
- מאת: ד"ר גלעד מלאך, ד"ר איתמר יקיר, רועי קנת פורטל
- שנה:
- מספר עמודים: 49 עמ’
- מרכז: מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת
לגידול המהיר של החברה החרדית צפויה להיות השפעה דרמטית על הכלכלה והחברה בישראל, בשל הדפוסים הייחודיים לה בהשכלה ובתעסוקה. העניין הציבורי בנושא התעצם בשנים האחרונות בעקבות אירועים שהמחישו את השפעת המאפיינים החרדיים על כלל החברה בישראל. דפוסים אלו בלטו במיוחד במגפת הקורונה, באסון מירון, בדרישות הקואליציוניות של המפלגות החרדיות, ובניסיון החקיקה של פטור מגיוס במהלך המלחמה שפרצה בעקבות 7 באוקטובר.
מחקר זה מציע תחזית דמוגרפית חדשה המבוססת על נתונים עדכניים, להבדיל מתחזיות ישנות יותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). כמו כן, המחקר מתמקד בטווח הקצר והבינוני (2050-2030), ולא בטווח הארוך (2065), שבו מתמקדים מחקרי בנק ישראל ומשרד האוצר. המחקר גם מציג תרחישים למגוון של משתני תוצאה (מבחני בגרות, שירות צבאי, השכלה גבוהה, תעסוקה ורמת שכר, מיסים ותוצר), להבדיל מהתרחישים הקיימים, שעסקו בתוצר, במיסים ישירים ובתעסוקה בלבד.
המשך מגמות השילוב המוגבל של החרדים בכלכלה יביא לפגיעה של ממש בכלכלה ובחוסן הלאומי של ישראל. המשך המגמות הדמוגרפיות הקיימות צפוי להוביל לשיעור זכאות לבגרות (בכלל האוכלוסייה) הנמוך ב-22 נקודות אחוז מהשיעור הצפוי אם חרדים יהיו זכאים לבגרות בשיעור דומה ליהודים לא-חרדים; שיעור בעלי תואר ראשון בישראל צפוי להיות נמוך ב-5.5 נקודות אחוז מן הפוטנציאל; שיעור הגברים המתגייסים לצה"ל צפוי לרדת בכ-16 נקודות אחוז במחזור מהשיעור היום; והפגיעה בתוצר בעקבות אי-השתלבות חרדים תגיע לכ-10% — שווה ערך ל־160 מיליארד שקל במחירי 2023.
מן המחקר עולה הצורך הדחוף בהסדר אזרחי חדש ושוויוני בין המדינה לבין החברה החרדית, שיכלול שינויים מרחיקי לכת במערכת החינוך, בגיוס לצבא ובסבסוד של החברה החרדית. צמצום "המובלעת החרדית" והקטנת התמריצים הכלכליים לאי-השתלבות בחברה הישראלית, וגם התניית התמיכה של המדינה בלימודי ליבה, בשירות בצבא ובמיצוי כושר השתכרות — הם תנאים הכרחיים להשגת השינויים הנדרשים.
החברה החרדית והחוסן הלאומי — לקראת הכרעה
הגידול הדמוגרפי המואץ של החברה החרדית אינו עוד סוגיה מגזרית, אלא ציר אסטרטגי שיקבע את עתידה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. בעוד שבעבר נחשבו אורחות החיים החרדיים עניין פנימי, שורת אירועים מכוננים בשנים האחרונות — ממשבר הקורונה ואסון מירון, ועד מתחים הפוליטיים סביב דרישות תקציביות וסוגיית הפטור מגיוס בעיצומה של מלחמה — המחישו את הזיקה הישירה והבלתי ניתנת להפרדה בין המאפיינים הייחודיים של חברה זו לבין החוסן הלאומי של המדינה כולה.
מחקר זה נועד לספק תשתית עובדתית עדכנית ומדויקת לקבלת החלטות. בניגוד לתחזיות עבר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או לניתוחים ארוכי-טווח של בנק ישראל ומשרד האוצר המשקיפים לעבר שנת 2065, אנו בוחרים להתמקד בטווח הקצר והבינוני (2050-2030). זהו חלון הזמן הקריטי שבו אפשר להשפיע על המגמות. מעבר לכך, המחקר פורש יריעה רחבה של משתני תוצאה: לא רק פגיעה בתוצר ובמיסים, אלא ניתוח מעמיק של שיעורי הזכאות לבגרות, נתוני גיוס והשכלה גבוהה.
התחזיות המובאות כאן משרטטות תמונת מצב מדאיגה, אם יימשך המודל הנוכחי של שילוב מוגבל של חרדים בחברה. הפגיעה הצפויה אינה תאורטית, מדובר באובדן תוצר של כ-10% (כ-160 מיליארד ש"ח), צניחה של 16 נקודות אחוז בשיעורי הגיוס בקרב גברים, ונסיגה משמעותית ברמת ההשכלה והפריון של המשק הישראלי כולו.
לנוכח הממצאים עולה המסקנה שאין די בתיקונים קוסמטיים, ישראל נדרשת להסדר אזרחי חדש ושוויוני. חוזה זה מחייב שינוי מבני במערכת התמריצים הכלכליים, התניית תמיכות ממשלתיות בלימודי ליבה ובמיצוי כושר השתכרות, והרחבה ניכרת של נטל השירות הצבאי. צמצום "המובלעת החרדית" והשתלבות מלאה של בניה ובנותיה במוקדי ההשפעה והעשייה הם תנאי הכרחי להמשך קיומה של ישראל כמדינה מפותחת ומשגשגת.
