אירועי יום כיפור תשפ"ד | פרויקט מיוחד

אירועי יום כיפור תשפ"ד מעידים על הסלמה חדה ביחסים שבין הקבוצות השונות בחברה הישראלית והסעירו את הרוחות במדינה. האירועים הקיצוניים הולידו שורת התייחסויות של חוקרי וחוקרות המכון שקובצו בעמוד זה.

 

 Photo by Itai Ron/Flash90

פשרה במקום או בזמן עשויה הייתה לאזן בין חופש הדת לבין ערכי השוויון וחופש התנועה ולמנוע את ההתכתשות בתל אביב, כמו גם ריסון מצד הציבור החרדי והדתי שבדרישותיו המתרבות מנסה לקחת "בעלות" על היהדות. יש לקוות שהמנהיגות שמחוץ לבתי הכנסת, מכל המגזרים, תתחיל לשאת באחריות לעתיד המשותף.

תמונת המראה להחלטת עיריית תל אביב למנוע תפילה עם מחיצה עלולה להיות החלטת עיריית ירושלים להסיט את מצעד הגאווה לרחוב צדדי. כחברה ליברלית עלינו לפתח קיבה חזקה ולהכיל פרקטיקות שלא נעימות לחלקנו. לצד הרצון למנוע את המשך המהפכה המשפטית, עלינו לחשוב על היום שאחרי ועל שיקום החברה הישראלית מהריסותיה.

אירועי יום כיפור תשפ"ד מעוררים תחושות קשות גם בקרב הקבוצה המתונה בציונות הדתית. פגיעה ובחלקים נרחבים בציבור המסורתי המתון בישראל, עלולה להיות בעלת השלכות קשות על המאבק במהפכה המשפטית. אם אכן יהפוך המאבק במהפכה למלחמת תרבות כוללת, הרי שקבוצות אלה ייאלצו לבחור בחירה טרגית בין עמדותיהן ביחס לדמוקרטיה לבין זהותן הדתית, באופן שיסכן את הצלחת המאבק כולו.

דווקא בתקופה הנוכחית יש להשקיע מאמץ רציני ומתמשך להפחית את הזעם והשנאה בשיח הציבורי. פרובוקציות וביטויים של שנאה וסלידה לא יובילו ליצירת חברה טובה, סובלנית ושוויונית יותר, אלא רק יגבשו ויחזקו את המחנה של תומכי הממשלה הנוכחית.

על התומכים במהלכי הממשלה לשאול את עצמם אילו מחירים הם מוכנים להמשיך ולשלם כאזרחים בחברה ישראלית ויהודית בעבור המהלך. מנגד, זהותם הישראלית של הנאבקים על הערכים הליברליים מורכבת וממוזגת גם מיסוד יהודי-מסורתי, וויתור עליה ייחשב ככריתה נוראית של חלק מהותי מהווייתם.