נושאי תוכן

חיפוש חופשי

תוצאות חיפוש ל: זכויות אדם ויהדות

56 תוצאות

מאמרים

במסורת היהודית נתפסים הימים שבין כסה לעשור כימים של רפלקסיה והתבוננות עצמית. זהו מסע אינטימי בו האדם מתעמת עם מעשיו, בוחן אותם באופן ביקורתי, מזהה את כשליו, מודה בהם, ומקבל על עצמו שלא לחזור עליהם. האם התשובה האישית והפרטית מספיקה לנו כקולקטיב?

ברכיב שמיטת הכספים שבשנת השמיטה טמון פוטנציאל כמקור השראה לחזון יהודי מודרני של התמודדות עם ההיבטים החברתיים הבעייתיים של עולם האשראי. 

כדי לקיים את החזון הציוני, על החברה הדתית להכיר בסמכותה הבלתי ניתנת לערעור של ההסכמה הדמוקרטית ולמזער את השפעת הדת. קריאה אל בעלי הברית שבציונות הדתית.

אנו בעיצומה של מתקפת טרור וההסתה והשנאה מגיעות לשיאים חדשים. אנחנו נתגבר גם על גל הטרור הזה משום שאנו דמוקרטיה ורק כדמוקרטיה נוכל להכריע את הטרור. דבר זה מקבל חשיבות יתרה לאור ציון 20 שנה לשבר הגדול בדמוקרטיה הישראלית - רצח יצחק רבין ז"ל.

נראה שבהתנהלותה התקציבית מתנערת המדינה מתקצוב ארגונים שמעוניינים להנגיש תרבות יהודית לחברה הישראלית ברוח ציונית של כלל ישראל. התנערות זו מבטאת העדפה סקטוריאלית לקידום תפישה אחת של "יהדות" בלבד ובכך פוגעת בערכי יסוד.

"על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", נאמר מחר בתפילת כל נדרי, הפותחת את תפילות יום הכיפורים. אבל מי הם אותם "עבריינים"? 

80 שנה למותו של הרב קוק, שתורתו התבססה על מתן משמעות וערך דתי לציונות, לצד הקפדה הלכתית שאינה נופלת מזו החרדית. גם מבחינה תרבותית כללית הרב קוק הביא עימו מהפך – מתרבות שעיקר המודל שלה היה המודל הישראלי-חילוני לתרבות שהמודל שלה היה במידה רבה המודל הדתי-חרדי. מדוע התרחש המהפך, ומה קרה ברבות השנים לתפיסת הרב קוק?

לרגל ט' באב מגיב ידידיה שטרן לפרופ' דוד אנוך שתקף התבטאות שלו בערב ההתנתקות: "מי שחושב שהיחסים בין בני אדם, החוט המקשר בני חברה אחת, יכולים להיות מבוססים רק על שורת הדין הפורמלי — החוק שקיבל הכשר שיפוטי — סופו שיחזה חורבן."

כיצד ניתן לטפל בדה לגיטימציה ותופעות החרם? פרופ' ידידיה שטרן על המחויבות שלנו כמדינת ישראל לשמירה על זכויות האדם, והפגנת רגישות לערכים הומניסטיים. 

הפער בין תנאי הגלות ותנאי הריבונות הוא כל-כך דרמטי, עד שנדרשות תכונות כמעט הפוכות לקיום רציף בשתי המציאויות הללו, אבל מסוכן מאוד לנסות ולשמר את הדגש הדתי גם בחזרה לתנאי ריבונות, הזקוקים דווקא את הדגשת המרכיב הלאומי. 

הר הבית היה מאז ומתמיד מקור של געגועים ומושא תפילותיהם של יהודים בכל רחבי העולם היהודי. סוגיית העלייה להר מורכבת מאד, הן לאור היסטוריית הפסיקה ההלכתית בנושא והן לאור הרגישויות שהנושא מעורר וההשלכות שלו על המצב באזור. סגן נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן מנתח את סוגיית עליית היהודים להר הבית. 

מכתב הרבנים אוסר למכור או להשכיר דירות לנכרים בישראל ומסתמך לשם כך על שני איסורים מהתורה. אליעזר חדד מבקר את יצירת הקשר בסוגיה זו בין האיסור לבין ההלכה וטוען שנדמה כי המגמתיות שבמכתב פוגעת בהלכה, שהיא – דווקא – קשובה למורכבות של המציאות. קראו את מאמרו.
עוד על נושא זה בכנס מכתב הרבנים – ערעור החברה והדמוקרטיה?, ב-18 בינואר 2011.

ערעור על זכויות הציבור הערבי בישראל הינו ערעור של ערכיה של המהותיים של הדמוקרטיה. יאיר שלג מציע לרבנים ואינטלקטואלים לא לבחון את המציאות בכלים תיאורטיים והלכתיים חד-מימדיים, אלא להביט בה במבט מורכב ופתוח.

ההשוואה שנעשתה על ידי גולן היא לא לשואה, אלא לתהליכים החברתיים שהתרחשו באירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה. אין איש רשאי להשתיק שומר ישראל מפני התרעה פומבית על סכנה חברתית לרוחו של הצבא.

יום העצמאות ה-68 של המדינה משכיח את "תוגת הישראליות" ושם באור הזרקורים את המגמות החברתיות והכלכליות החיוביות שפוקדות את עמנו. אין ספק כי בימים אלו, ישראל מדורגת במקום הראשון במדד האושר היהודי של כל הדורות כולם.

יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל יכול למלא את החסר אם יהפוך להיות "יום הדמוקרטיה הישראלית". סדר היום הישראלי, העשיר והכאוטי, מדגיש את ההבדלים בינינו. החוויה הדמוקרטית יכולה להיות עשירה ונדרשת מחשבה יצירתית שתדגיש את צבעיה וגווניה. הגאווה המוצדקת שלנו, בהיותנו הדמוקרטיה היחידה באזור, צריכה להיחגג ביום הדמוקרטיה בכל מקום: תכניות לימודים וטקסים ייחודיים, שידורים חגיגיים, תפילות בבתי הכנסת ובמסגדים.

ספרים