• פתוח לקהל

70 שנות דמוקרטיה בתנועה

איך מיישמים היום, כעבור 70 שנה, את עקרונות מגילת העצמאות ובמה נתגאה בחגיגות ה-100 למדינה?

מאז נחתמה מגילת העצמאות ערב כינונה של המדינה השתנה הרכב ואופי האוכלוסייה, השתנו האתגרים והמשימות העומדים בפני החברה הישראלית ובעיקר, השתנתה המציאות בארץ ובעולם. עם זאת, המגילה, בהיותה מסמך מכונן לדורות, ממשיכה להיות המצפן הישראלי עבורנו גם היום.

במרכז הקונגרסים בירושלים

בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ומקור ראשון, לציון 70 שנות דמוקרטיה בתנועה בישראל שהתקיים במרכז הקונגרסים בירושלים במעמד נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, השתתפו בין השאר שרת המשפטים, יו"ר מפלגת העבודה, פרקליט המדינה ומנכ"לית משרד המשפטים.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר כי: "אנחנו חזקים מספיק, על מנת לבנות מוסדות חזקים לדמוקרטיה שלנו- מוסדות כמו זכויות אזרח, בית משפט, משטרה וצבא ממלכתיים, שבראשם עומדים אנשים מצוינים. פטריוטים אמתיים. ובו זמנית, אנחנו חזקים מספיק, על מנת לספוג ולהכיל ביקורת, על המוסדות האלו, ובלבד שלא תגלוש לדה לגיטימציה. על מנת לבקר את ההנהגה שלנו, ובלבד שלא תגלוש להסתה ולדה לגיטימציה, מבלי לחשוש כי בביקורת אנו פוגעים בחוסנה של ישראל.

עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה התייחס לטענות שהושמעו כנגד החתמת עדי מדינה במסגרת חקירות ראש הממשלה ואמר, כי: "לעולם לא נגייס עד מדינה ונאמר לו לשקר. אנו בוחנים את מהימנות המידע של עדי המדינה לפני חתימת ההסכם עימם ב-14 עיניים. הסכמים אלו, הם כלי משמעותי בארגז הכלים של רשויות החוק בהתמודדות עם פשיעה מאורגנת ועם השחיתות הציבורית המקובל גם במדינות אחרות. עדי מדינה אינם ל"ו צדיקים ואינם ראויים לתהילה, אולם השאלה שצריכה לעמוד במוקד האמון הציבורי היא לא האם עד מדינה זכאי לתהילה ולשידוכים, אלא איזה תועלת ציבורית הם מביאים בטיהור השחיתות השלטונית שאינה מתבצעת בפרהסיה. התברכנו במערכות אכיפה חזקות שעומדות איתן ואינן נסוגות מפני השלטון, וכל עוד הן עושות כך, ישראל אינה מדינה מושחתת. המאבק בשחיתות הוא לא רק חובה משפטית אלא גם חובה ציבורית, חובה יהודית וחובה דמוקרטית. כדי להילחם בשחיתות על הציבור לעמוד לצד מערכת אכיפת החוק. התקפות, השמצות ונאומים מרפי ידיים נגד שומרי הסף ורשויות החקירה והתביעה, הן אינן הדרך להילחם בשחיתות השלטונית (לנאומו המלא של פרקליט המדינה).

ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים ציינה כי ההישג הגדול ביותר שלה במשרד המשפטים הוא מינוי שישה שופטים לבית המשפט העליון, כמו גם מינויים נוספים בערכאות נמוכות יותר שישפיעו על האופי של בית המשפט. זאת בנוסף למהלכים כלכליים וחברתיים נוספים שנעשים במסגרת המשרד ומערכת הרשות השופטת. בשיחה עם סגנית עורכת מקור ראשון אורלי גולדקלנג, אמרה השרה בהקשר של המשבר הקואליציוני, כי הוא פתיר וכי היא שוחחה עם כל ראשי סיעות הקואליציה וכולם מעוניינים לפתור אותו, כולל שרים בליכוד: "אם נלך לבחירות לא נקבל ממשלה טובה יותר, חוץ מבזבוז של מיליארדים ותקיעה של רפורמות לא יצאו מבחירות כלום". שקד הוסיפה, כי "בבית היהודי מתנגדים לעיגון מגילת העצמאות בחוק יסוד או כחוקה בשל החשש שבג"ץ ירחיב את הפרשנות לגביה. זהו טקסט שיכול להפוך לכלי לפרשנות מרחיבה בידי בית המשפט העליון".

אבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה והמחנה הציוני אמר, כי לא ישתף פעולה עם הניסיון לדחות את מועד הבחירות בכמה חודשים, ומבחינתו יש להיערך לבחירות כמה שיותר מהר, משום שזה מה שטוב לעם ישראל. גבאי הוסיף, כי אין לו ציפייה לשום דבר מהשותפים הקואליציוניים של ראש הממשלה, שמוותרים על כל הערכים שלהם. "במקום לנצל את ההזדמנות וללכת לבחירות אחרי המלצות המשטרה, הם מנסים להרוויח שנה. אם אזכה בבחירות, נהפוך את מגילת העצמאות מחזון לחוקה שתהיה הבסיס לקווי היסוד של הממשלה".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר, כי: "הדמוקרטיה אינה שייכת לחלק אחד של העם. לצד הגאווה בדמוקרטיה שלנו, אנחנו מתמודדים עם אתגרים מורכבים כמו המאבק בשחיתות, דורסנות הרוב ותהליכים מדאיגים של אובדן אמון הציבור בהנהגה הפוליטית ובמוסדות הפוליטיים. דווקא מול אירועי הימים האחרונים והסיכוי שנלך בקרוב לבחירות חשוב שנזכור שאסור לנו להקריב את שומרי החומה שלנו ואת עקרונות היסוד החוקתיים שלנו על מזבח האינטרסים הפוליטיים הצרים וקצרי הטווח. אנחנו מוכרחים להשאיר את המוסדות והעקרונות הדמוקרטיים והבסיס הממלכתי המשותף שלנו מחוץ לפוליטיקה, במיוחד בתקופת בחירות".

חגי סגל, עורך מקור ראשון אמר: "הדמוקרטיה הישראלית במצב טוב בהרבה ממה שהייתה בעבר, כשהיית צריך את הפנקס האדום בכדי לקבל עבודה".

להלן עיקרי הדברים שנאמרו בפאנל שעסק במגילת העצמאות ושאלת הרלבנטיות שלה לימינו:
רים יונס, יזמית ומנכ"לית חברת "אלפא אומגה": "אני מוכנה לחתום היום על מגילת העצמאות, השאלה היא כמה יהודים יהיו מוכנים לכך".

הודיה כריש חזוני, כתבת מקור ראשון: "מגילת העצמאות לא יכולה להיות חוקה, אם רוצים להשתמש במסמך היסטורי, רצוי ללכת דווקא לתנ"ך. זה מסוכן לדמוקרטיה הישראלית".

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה: "רוב יכול לנקוט בצעדים רעים, אין לנו היום שום בסיס שמאפשר למיעוט ביום פקודה להגן על עצמו. לכן, כשיש מחלוקות וכל אחד מנסה למשוך לכיוון שלו, צריך ללכת ולהתבסס דווקא על העבר ועל מגילת העצמאות, שהיום יהיה בלתי אפשרי להעביר אותה בכנסת בשל המילה שוויון שמופיעה בה".

להלן עיקרי הדברים שנאמרו בפאנל שעסק בנושא השחיתות השלטונית:
עו"ד אילן סופר, המייצג בין השאר את עדי המדינה ניר חפץ ומיקי גנור: "אני מצטרף לכל מילה של פרקליט המדינה בנושא תהליך ההפיכה של עד לעד מדינה, זהו תהליך מדוקדק שכולל בחינת מהימנות העד. כשיש עיתון שהוא שופרו של ראש הממשלה ובין המו"ל לראש הממשלה מתנהלת מערכת יחסים צמודה, כמו שהתגלה, הדבר הזה צריך להדליק נורות אדומות לכל אזרח במדינת ישראל".

פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "בתקופה האחרונה, ראש הממשלה שמצוי בניגוד עניינים בין מעמדו כחשוד לבין תפקידו כראש ממשלה, מנהל מערכה נגד מערכות אכיפת החוק. ניתן היה לצפות שכולם יצאו נגד הדבר הזה. ישראל לא תצליח להתרומם ולייצג את הציבור כשיש מפלגות שראש סדר העדיפויות שלהן הוא לא טובת הציבור כולו".

עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים: "מדינה שיש בה מערכת אכיפת חוק שיש סימן שאלה ביחס ליושרה שלה, היא מערכת שנמצאת בבעיה. צריך להיות איזון בין הבירוקרטיה לבין הצורך בסדר, שקיפות ופומביות ".

להלן עיקרי הדברים שנאמרו בפאנל שעסק בשינויים בשוק התקשורת הישראלית:
בועז ביסמוט, עורך "ישראל היום": "מעבר לצורך להעביר אינפורמציה יש לעיתון גם קהל יעד. רוב אזרחי ישראל רואים ב"ישראל היום" גם חבר שתואם את דעתו והשקפת עולמו. אני לא מתבייש באג'נדה שלי, והראייה היא שלוקחים את העיתון והציבור מביע לו אהדה".
נעמה סיקולר, עורכת גלובס: "בפרספקטיבה של ה-15 שנים האחרונות, יש היום ריבוי דעות עצום וענק בניגוד למה שראש הממשלה חוזר וטוען".

יואב קיש, הליכוד: "התקשורת לא מאוזנת. המודלים העסקיים בתקשורת הישראלית חייבים רביזיה. אני לא מעונין באסדרה של 3-4 שחקנים, זה פתח לצרות גדולות. אני חותר לכמה שיותר שחקנים".

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה בתגובה, כי: " כל הדברים שהיו קיימים פעם בנושא הון-שלטון-עיתון קיימים גם היום. הוועדות המקצועיות, כדוגמת ועדת פילבר, העניקה הטבות לשחקנים שראש הממשלה חפץ בייקרם, ובכך הופכים את כל השוק בניגוד לעמדת כל הגורמים המקצועיים".

ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית: "אני לא מתגעגע לתקופה שבה התחלתי את דרכי כעיתונאי בערוץ הראשון כשהוא היה לבד על המגרש. אבל היום כשיש 8 מיליון עיתונאים פוטנציאליים, בלי אתיקה וזכות תגובה, אני קצת מרגיש נוסטלגיה. האיכות העיתונאית פחתה וזה לא מצב טוב".

בפתח הדברים, חשוב לומר משהו על שיתוף הפעולה הזה, שעורר תגובות לא מעטות וגם דיון ציבורי. צריך להיות מאוד ברור וחד משמעי בנקודה הזו: הדמוקרטיה הישראלית איננה שייכת לקבוצות מסוימות. הדמוקרטיה והיהדות הן של כולנו. זה מה שנמצא בבסיס התפיסה והפעילות שלנו במכון הישראלי לדמוקרטיה. וזה הרציונל של הכנס הזה שבו אנחנו שמחים לפתח כיווני חשיבה ויוזמות לפעילות ביחד עם הצמרת הפוליטית והאינטלקטואלית של מדינת ישראל.

אני שמח שנשיא המדינה, שהחיה מחדש בשנים האחרונות את רעיון הממלכתיות ונושא את דגל התקווה לכונן כאן חברה ישראלית שוויונית וצודקת נאות להשתתף באירוע הזה, שגם הוא חלק מהמאמץ הזה.
אנחנו נדבר היום על הנושאים הכי חשובים לדמוקרטיה הישראלית. נושאים כבדי-משקל שדורשים שיקול דעת, חשיבה, ניתוח מעמיק. אבל אני מאמין שהקשר שלנו לדמוקרטיה הישראלית לא צריך להיות רק שכלתני. אחרי שבעים שנות דמוקרטיה, כשאנו זוכרים את העבר ופנינו קדימה, צריך לומר בשפה ברורה, לשכנים שלנו –המשעבדים והמשועבדים; למנהיגים שלנו, אלה שבחרנו בהם ואלה שבחרו בהם אחרים, ובראש ובראשונה לעצמנו: אנחנו הישראלים גאים בדמוקרטיה שלנו. גאים ואוהבים אותה.

אסור לאף אחד להשלות את עצמו – לא מבית ולא מחוץ. אנחנו נשמור על הדמוקרטיה שלנו ולא ניתן לאף אחד לפגוע בה. נשמור עליה, ללא קשר לזהות הפוליטית שלנו: מימין, ממרכז או משמאל; נגן על מוסדותיה; נטפח את ערכיה. נזכור שבאהבה כמו באהבה – צריך כל הזמן לחזק; ולעולם, לא לקחת אותה כדבר שהוא מובן מאיליו. אני מאמין שאם נזכור את האמת החשובה הזו, נוכל להיות בטוחים שתמיד - ברגעי התעלות או משבר, כשנהיה חלק מהרוב או מקבוצת המיעוט - הדמוקרטיה תהיה שם בשבילנו. זו נקודת הפתיחה האמתית, המשותפת לכל האנשים שנמצאים כאן, ולרבים מאוד מאזרחי ישראל – ההבנה שהדמוקרטיה הישראלית היא חומת המגן של המדינה היהודית.

בימים אלה, אנחנו מתמודדים עם אתגרים מורכבים: המאבק בשחיתות; מגמות מסוכנות של דורסנות הרוב ותהליכים מדאיגים של אובדן אמון הציבור בהנהגה הפוליטית ובמוסדות הנבחרים, אלה שאמורים לשאת על כתפיהם את הדמוקרטיה שלנו- המפלגות, הכנסת, הממשלה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להקל ראש באתגרים האלה; ואסור לנו להניח שתמיד יימצאו אלה שיסכימו להיות עבורנו "שומרי החומה" של הדמוקרטיה בזמן שאנחנו ממשיכים לשבת בבטחה וליהנות מהצלחתם. כל אחד מאתנו, במקום שבו הוא נמצא ומהמקום שממנו הוא מגיע, צריך להיות חלק משומרי החומה של הדמוקרטיה. זו משימה שלנו ולא של "אחרים". מהניסיון שצברתי, בכל התפקידים שאותם מילאתי, בעסקים, במערכת הביטחון, במשרד ראש הממשלה, בזירה הפוליטית, בכנסת והיום במכון הישראלי לדמוקרטיה - בכל מקום אפשר למצוא את אותם אנשים יקרים שמבינים את הדבר הזה. אנשים שעבורם השמירה על הדמוקרטיה הישראלית איננה רק משפט שנאמר מהשפה אל החוץ. מבחינתם, זוהי איננה סיסמה למשימות הסברה, או כלי עבודה שאפשר להשתמש כשהוא נוח ולזרוק כשהוא לא מועיל. המשך השגשוג, התפקוד הלאומי והבטחון המשותף, נשען על אנשים שהשמירה על הדמוקרטיה מבחינתם היא מחויבות רגשית עמוקה והיא גם תכנית עבודה לביצוע. עם האנשים האלה עבדנו בעבר ואיתם אנחנו משתפים פעולה היום. יש הרבה מאוד מה לעשות כדי לשמור ולטפח את הדמוקרטיה: שיקום וחיזוק אמון הציבור במוסדות הממלכתיים והנבחרים; טיפוח יזמות ובנייה של מסגרות ומוסדות שיקטינו את הקיטוב בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ויגבירו את השותפות האזרחית ביניהן; רפורמות בממשל ובמשק, שישפרו את היעילות של המגזר הציבורי. חלק מהנושאים האלה יעמדו במרכז הכנס שלנו היום. הדיון ב"מגילת העצמאות –חזון או חוקה", קשור באופן ישיר לויכוח שמתקיים בנושא חוק הלאום. החוק הזה, בנוסחו הנוכחי, קורא תִּגָּר על עקרונות מגילת העצמאות. עקרונות מגילת העצמאות חייבים להוות בסיס לכל נוסח של חוק שמגדיר את זהות המדינה וזו תהיה שגיאה קשה וטעות דרמטית לסטות מכך.

נעסוק היום בשאלה שעומדת בלב סדר היום הציבורי: האם ישראל מדינה מושחתת? לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, רוב גדול בציבור כבר הכריע בסוגיה וסבור שהמערכת השלטונית מושחתת. אסור להשלים עם מציאות כזאת ולקבל אותה כגזרת גורל. הדרך בין אובדן אמון בהנהגה הפוליטית לבין אובדן אמון בשיטה הדמוקרטית היא קצרה. ואני נחוש, יחד עם עוד המוני ישראלים, שלא לאפשר למדינה לצעוד בדרך הזו. דווקא מול אירועי הימים האחרונים והסיכוי שנלך בקרוב לבחירות חושב שנזכור שאסור לנו להקריב את שומרי החומה שלנו ואת עקרונות היסוד החוקתיים שלנו על מזבח האינטרסים הפוליטיים הצרים וקצרי הטווח. אנחנו מוכרחים להשאיר את המוסדות והעקרונות הדמוקרטיים והבסיס הממלכתי המשותף שלנו מחוץ לפוליטיקה. אסור לנו לאפשר פגיעה במוסדות אכיפת החוק, ובעצמאותן של כלי התקשורת. עלינו לגנות כל ניסיון לעשות שימוש ציני במתקפה נגדם כדי להשיג רווח פוליטי.

לסיום, למרות הקשיים, הביקורת והאתגרים, לפי מדד הדמוקרטיה האחרון 84% מהישראלים - יהודים וערבים, חילונים וחרדים, צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, מרגישים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו. רוב גדול של 81% מקרב הישראלים אינם מעוניינים להגר מן המדינה ורואים כאן את עתידם. גם בהשוואה עולמית, אלה נתונים מאוד מרשימים. אנחנו אוהבים את ישראל ונמשיך לפעול כדי לשפר, לתקן ולקדם אותה. אני מקווה שבעקבות הכנס נצא מכאן מחוזקים באמונה בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, אך גם עם דאגה לעתידה ורצון להמשיך ולהגן עליה.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

מנחה: אורלי גולדקלנג, סגנית עורך מקור ראשון

פתיחה | 16:40-16:00

חגי סגל, עורך מקור ראשון
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין

מגילת העצמאות - חזון או חוקה | 17:30-16:40

אבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה
מנחה: אלישיב רייכנר, מקור ראשון
משתתפים: הודיה כריש-חזוני, מקור ראשון; רים יונס, מייסדת ויזמית שותפה, "אלפא אומגה"; פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

האם ישראל מדינה מושחתת? | 18:30-17:30

עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה
מנחה: אריאל כהנא, כתב מדיני, מקור ראשון
משתתפים: עו"ד אילן סופר; אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים; פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

התקשורת תחת מבול רפורמות – האם הן יסייעו לה למלא את תפקידה או להיפך? | 19:15-18:30

מנחים: קלמן ליבסקינד, "כאן" תאגיד השידור הציבורי
משתתפים: בועז ביסמוט, עורך ישראל היום; ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית; נעמה סיקולר, עורכת גלובס; ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה; ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה וראשת התכנית לרפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

אורלי גולדקלנג משוחחת עם שרת המשפטים איילת שקד | 19:15