• שידור חי

לגיטימציה של מאבק - שחיתות שלטונית מול מגמות של פופוליזם

המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר מקיימים כנס מקוון שיעסוק בשחיתות שלטונית ופופוליזם. הכנס מציין את השקתם של מספר מחקרים בנושא המאבק בשחיתות פוליטית. מחקרים אלו הם פרי עטם של חוקרי וחוקרות התכנית למאבק בשחיתות שלטונית במסגרת המרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

מטרות הכנס הן ליצור מרחב לדיון אקדמי ומקצועי המשלב ידע וניסיון מקומי ובינלאומי, הצגת ידע ומחקרי מדיניות חדשים ולאפשר דיון מקצועי וציבורי בהם ולקדם המלצות מדיניות, מתוך רצון להשפיע על התפיסה של המאבק בשחיתות השלטונית ולקדמו את יישום המלצות המדיניות בקרב קובעי המדיניות, אנשי ונשות המקצוע, אקדמאיים ואקדמיות ובקרב הקהל הרחב.

בתוכנית הכנס נכללים שלושה מושבים מקצועיים ויתארחו בו אנשי ונשות מקצוע ומומחים המייצגים מומחיות ועמדות מגוונות בתחום המאבק בשחיתות השלטונית.

מושב הפתיחה שכותרתו ״המאבק בשחיתות השלטונית, דעת הקהל וסביבה פופוליסטית״, יעסוק בתודעת הציבור כרכיב מרכזי במאבק בשחיתות השלטונית והלגיטימציה של המאבק כאמור. הדיון במושב זה יתבסס על ממצאי סקר דעת קהל המתקיים במהלך חודש נובמבר.  הסקר נועד לבחון את דעת הקהל ביחס למאבק בשחיתות השלטונית והשפעתם של תהליכים חברתיים ופוליטיים לגביו. במושב יידונו לקחים מהתמודדות דעת הקהל באיטליה עם שחיתות שלטונית, הקשרים בין שחיתות לפופוליזם ויוצג  פרסום בשלבי עבודה שמטרתו הנגשה והעמקה של נושא השחיתות השלטונית בשיח הציבורי.

המושב השני יתמקד ב"סוגיות מוסדיות במאבק בשחיתות שלטונית, והשפעות פופוליזם". חלקו הראשון יעסוק במעמדם של חושפי שחיתויות ומעמדם בישראל בסיוע חוקר שיציג בחינה השוואתית של ההסדרה בעניינם בשיטות משטר ומשפט שונות. בחלק השני תידון הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה להקמת גוף לטיפול מערכתי-מבני שפורסמה השנה. ההצעה בוחנת מספר מודלים של גופים שנועדו להילחם בשחיתות בעולם ומסכמת בהמלצה להקמת גוף לטיפול מערכתי-מבני בישראל, תוך סרטוט יעדיו, סמכויותיו ומבנהו של הגוף המוצע. בחלק זה של המושב תוצג בחינה השוואתית וביקורתית ביחס להקמתן של יחידות מסוג זה ולקחים מהעולם, על ידי  מומחה בעל שם ויתקיים דיון בהשתתפות בכירים בהווה ובעבר ממערכת אכיפת החוק בישראל. בדיון נבקש לעסוק גם בהשפעתם תהליכים פופוליסטיים על רכיבים מוסדיים אלה ועל דמות המאבק בשחיתות שלטונית.

המושב השלישי עתיד לעסוק ב״סיכונים לשחיתות שלטונית בעת משבר כלכלי ומיתון, על רקע תהליכי פופוליזם״. המשבר הכלכלי בישראל ובעולם והמיתון הצפוי, שבעקבות המשבר הבריאותי שפקד את העולם בשנת 2020, עלול להשפיע גם על סיכוני השחיתות השלטונית. על כך מצביעים גם גורמים בארגונים בינלאומיים מרכזיים כמו הבנק העולמי וארגון ה- OECD. הדיון, בהשתתפות בכירים מתחום הכלכלה והממשל הישראליים, עתיד לבחון סיכונים אלה, על רקע התובנות הבינלאומיות, ומצבה הייחודי של ישראל, המבנה המשטרי ותהליכים חברתיים ופוליטיים, לרבות אלו שניתן לזהותם כתהליכים פופוליסטיים. מטרת המושב להצביע על הסיכונים ולשרטט את כיווני ההתמודדות המומלצים.

הכנס הועבר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

השופטת דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס: "מהמקום שאני נמצאת בו, אני מאמינה בכוחו של המשפט וחשיבותו ומרכזיותו, אך אינני רואה בו חזות הכל. אכיפה פלילית צריכה להיות, נחישות באכיפה צריכה להיות, אך ענישה כשלעצמה היא לא הפתרון. אנו רואים- אנשים ישבו בבית סוהר, ומקובל על כולם כי הם יכולים להשתתף בחיים הציבוריים. 
"התפיסה החברתית חשובה כאן, ומובילה לשאלת אמון הציבור. קשה למדוד אותו כיום עם כלים מחקריים אובייקטיביים, כי היכולת למניפולציה בתודעת הציבור- אדירה. בדורות הקודמים, לא ניתן היה לעשות שטיפות מוח כמו היום, עם האמצעים שיש – להטות דעת קהל, להשפיע עליה, עם הפייק ניוז. עם התפיסות שמשתילים ומפיצים, ואח"כ באים לשאול על אמון הציבור.
למה שהם יאמינו במוסדות כשהשכם וערב הם שומעים כמה הם לא בסדר, ש'הם מושחתים', ו'על האליטות'? יש בעיה עצומה ביצירת דעת קהל כדי לטפח תפיסות חברתיות. השאלה היא האם יש לנו מספיק כוח כמשקל נגד להשחתה בתפיסה הציבורית, לזלזול במוסדות. אנשים אומרים ש'אם לא נתקלו בשחיתות באופן אישי זה לא נורא' או 'לא כולם חושבים כמונו', 'יש מאבק באליטות'. אם אין תשתית של אמון ציבורי, שצריך לבנות ולהשקיע בו, כוחנו במאבק הזה הולך ונחלש. התשתית היא תפיסה חברתית, לא להשלים שזה (השחיתות) בסדר ואפשר לחיות עם זה. זה צריך להיות חוד החנית של המאבק הזה.
אני מברכת על החלטת היועמ"ש להקמת הגוף למאבק בשחיתות. חשוב שיהיה זרקור במשרד היועמ"ש לנושאים האלה, אך איני יכולה לומר שאני שקטה ושזה מספק את מה שאנחנו מבקשים. הייתה לנו מסורת שהיועמ"ש הוא גורם עצמאי, בלתי תלוי לגמרי ובעל מעמד סטטוציוני מיוחד. אני דואגת מפני ניסיונות רבים שנעשים לכרסום במעמדו של היועמ"ש. כשאנשי הממשל, מהכנסת ומהממשלה, לא מפסיקים להציגו כפקיד, כמי שלא נבחר – זו החלשת כוח. אם כל המלחמה בשחיתות תהיה בידי הגוף הזה, ההתנכלות אליו רק תגבר. ייתכן שצריך לחשוב על גוף שיהיה קשור למשרד היועמ"ש, אבל תהיה לו גם טריטוריה משלו, לפחות לצד המניעתי והאינפורמטיבי, ולהשקיע בחינוך ובהישגים של רקע מניעתי בחברה הישראלית. בנוסף, חשוב לדאוג לחיזוק בחוק למעמד היועמ"ש כדי לתת לו את הכוח לבצע את מה שהוא צריך בתחום הזה".

עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש (פלילי): "היועץ החליט לאחרונה על הקמה של תכלול המאבק בשחיתות. אנחנו מקימים את פורום המאבק בשחיתות, שיהיו בו חברים גם פרקליטות, משטרה, נציבות ואנשים רלוונטיים מייעוץ וחקיקה, יוזמנו אליו אנשי הלבנת הון, מבקר המדינה, ככל שיתעורר הצורך. המחשבה היא לעשות פורום של חשיבה, לדאוג שאותם גורמים ובעלי מקצוע שאמונים על הנושאים השונים ימשיכו לטפל בהם, מה גם שהיועץ הוא גורם עצמאי כידוע. הפורום יוכל לעקוב אחר הנושאים השונים, ומעבר לניהול הפורום, הגוף יוכל לתכלל את הקשר הבינלאומי שגילינו אותו כמאוד חשוב, קשר עם עמיתים. זהו המתווה המתאים ביותר מהותית והנכון ביותר. בהצעה של המכון הייתה הצעה לעשות בדיקות ותחקירים, ואנחנו חשבנו שזה לא המקום הנכון, ויש גופים אחרים, מבקר המדינה, המשטרה. כמובן שככל שנתחיל לפעול, אפשר יהיה לשקול את הדברים".

גיא רולניק, סגן מו"ל עיתון הארץ: "יש כאן ראש ממשלה שלראשונה בהיסטוריה נמצא בעמדת כוח של 15 שנה וככל שחולף הזמן מתחזק החשש שהפרויקט הגדול שלו הוא החלשת המוסדות המדינתיים של מדינת ישראל. נתניהו בונה כאן סנטימנט פופוליסטי מהסוג השלילי ביותר, שלטון שהרעיון המכונן שלו תומך בשחיתות. נתניהו רוצה לתת כוח אדיר כאילו לעם, אבל למעשה זה לראש הממשלה, לעשות את מה שהוא רוצה. לדוגמה, בפרשת הצוללות, נתניהו אומר: 'העם לא סומך על מוסדות המדינה השונים, על הגנרלים והפקידים - גם אני לא, לכן אני לא משתף את שר הביטחון בנושא הצוללות. העם לא סומך על הפקידים במשרדי הממשלה - גם אני לא, ולכן אני לא עושה תקציב. אני מייצר תהליכי קבלת החלטות חלופיים, שכפופים לי ישירות'. לעיתונות יש משקל, אבל אין לנו באמת עיתונות. 90% מהארגונים שאמורים לייצר חדשות שייכים לחמישה טייקונים, לחלקם יש כתבי אישום ולחלקם יש עסקים שכולם יושבים על רגולציה. עם הפנים קדימה, יש לדבר על שני צירים משמעותיים: הראשון, הגנה על בית המשפט העליון ומערכת המשפט, והשני, יצירת מבנה עיתונות חדש".

אהרון פוגל, יו"ר איילון אחזקות ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר: "אין דוגמה גדולה יותר לשחיתות שלטונית פוליטית כמו ניהול הקורונה. כולם יודעים שמודל הרמזור נדחה מסיבות פוליטיות, כנ"ל הגברת האכיפה בקנסות והאצלת הסמכויות לרשויות המקומיות. אבל יש דבר מרכזי נוסף: לכל אחד מאתנו יש כמה מטרות, פרמטרים שהוא רוצה להגשים. הממשלה בחרה בפרמטר אחד- שיעור ההדבקה. אין בריאות נפש, חינוך, פרנסה, כבוד עצמי. ההסתכלות הזו היא כשל ניהולי במעלה העליונה. זו יכולה להיות גם שחיתות פוליטית, אם יש אינטרס למי שמנהל את התהליך לקבל את ההחלטות בעצמו, להמחיש לבייס שלו שהוא שולט בחייו ואיכות החיים שלו תלויה בו, וזה גם מגדיל את הסיכוי להצלחה".
"אסור ששר אוצר יהיה מועמד לראשות הממשלה או שיצהיר על עצמו ככזה. היו שלושה מקרים כאלה בעבר, כולם נכשלו, כי שר אוצר שמועמד לראשות ממשלה הרבה פעמים מכוון את סדרי העדיפויות לקידום האינטרס האישי שלו. הוא יכול להציג את מועמדותו אחר כך בצינון מסוים, אבל האוצר הוא קודש הקודשים והשחיתות הפוליטית של היום מחבלת בו".
על פרשת הצוללות, אמר: "בפעם הראשונה מאז 85' נפרצה מסגרת התקציב ונושא הוצא מחוץ לסדרי העדיפויות בכך שאת הצוללת מממנת הלוואה מבנק דיסקונט בערבות הממשלה. הדבר הזה חמור בצורה בלתי רגילה, כי הועלם מהציבור שזה יכול לבוא על חשבון בריאות, חינוך ורווחה. הוצאת ההלוואה מרשות דיון בממשלה ובכנסת היא שחיתות שלטונית פוליטית".

פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל וכיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "ההתמודדות עם מגפת הקורונה מחייבת מעורבות ממשלתית עמוקה בפעילות הכלכלית וברכש, והצורך לקבל החלטות כלכליות בהיקף עצום בזמן קצר, מייצרים כר פורה והזדמנויות נרחבות לשחיתות שלטונית. מצד שני, מנגנוני הבקרה והאכיפה מושבתים בחלקם בגלל הצורך לפעול במצב חירום. בנוסף לאפשרויות לשחיתות הנובעות מעצם ההיקף וההליכים המקוצרים של ההחלטות בעת הזו, השילוב של משבר כלכלי-בריאותי עם משבר פוליטי מתמשך, שגם מונע מינוי קבע של שומרי סף ומחזיק בתפקידים רגישים כאלה ממלאי מקום התלויים לצורך קידומם ברצונו הטוב, או הפחות טוב, של מי שאמון על מינוי הקבע, פוגם בבקרות של שומרי הסף, הנחוצות בימי משבר עוד יותר מאשר בימים רגילים. בהקשר זה, ישנה גם אי העברת התקציבים ושימוש הולך ומתרחב במעקפים. כאן אני רוצה להתייחס ל-11 מיליארד השקלים שהתווספו לתקציב- זה לא הקופסאות לצורך טיפול בקורונה אלא תוספת לתקציב שהרכבה סוכם בין רה"מ לשר האוצר. זה בעצם מרחיב את הפתח להטיה של הקצאת משאבים. גם אם זו לא שחיתות, זה עמוד בתוך ההחלטות הפופוליסטיות".

עו"ד אורלי לוינסון-סלע, מ"מ מנהל נציבות תלונות הציבור: "מצבם של חושפי השחיתות בישראל לא טוב, ההגנה עליהם לא מספיקה. אילו אני, שבמשך שנים עבדתי במשרד מבקר המדינה וטיפלתי בבקשות של חושפי שחיתות, הייתי צריכה היום בישראל של 2020 להחליט אם לחשוף מעשי שחיתות או לא- לא בטוח שהייתי עושה זאת. למבקר המדינה ולבית הדין לעבודה יש סמכות להגן על חושפי השחיתות מפני פגיעה כלכלית ופגיעה בתנאי העבודה שלהם, אך זה לא מספיק. החברה ונבחרי הציבור שלנו מדברים בשני קולות. מצד אחד, רוצים להילחם בשחיתות, ועל כן יש להגן על חושפי השחיתות. הקול השני אומר שמי שמוסר מידע הוא מלשן, "שטינקר", בוגד. הקול הזה תמיד היה חזק בחברה שלנו, וחזק שבעתיים היום".

פרופ' מרדכי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "בין הפופוליזם לשחיתות יש קשר קרוב ומורכב. בתוך המורכבות הזו, טענות נגד שחיתות שלטונית כוזבות ומוגזמות, מסייעות לכוחות פופוליסטיים לצבור כוח ולעלות לשלטון, ועלינו להיות ערים לכך. הקשר בין פופוליזם לשחיתות מתקיים בשני שלבים- בדרך של הפופוליסטיים לשלטון, וגם לאחר שהגיעו לשלטון. השלטון הפופוליסטי לא יכול להרשות לעצמו להפסיד בבחירות, זה מערער את הייצוג שלו, לכן יש לו מוטיבציה חזקה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה. הוא מגייס את כל המשאבים השלטוניים – מינויים, שוחד לבוחרים, מתן טובות הנאה, קליינטליזם במסות שהופכים לאמצעי עבודה הכרחי בידי הפופוליסט, שחותר לשלטון בלתי מוגבל".

פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "תפיסת הפופוליזם כסוג חדש של פוליטיקה שמייצגת את הקול האותנטי של העם האמיתי, מייצרת אקלים שלחוסר אחריותיות ביחס לנציגים שנאבקים בשם הקבוצה, והאשמות כלפי אותם נציגים נתפסים לפעמים כהאשמות כלפי הקבוצה".

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנחנו יושבים בקבוצות די הומוגניות כשאנו דנים במושג השקיפות, אך בנושאים שונים, דברים שאנחנו לא חושבים שצריך להכביר במילים כדי לומר מדוע הם בבחינת שחיתות – קבוצות אחרות בציבור מבינות את זה אחרת לחלוטין. הדרך בה אנו מעבירים את המסר חייבת להביא בחשבון את השוני הגדול בתפיסות בנושא הזה".

ד"ר נועם גידרון, המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים: "פופוליזם הוא בראש ובראשונה הפוליטיקה של 'אנחנו' ו'הם'. הסוג הזה של פופוליזם הרבה פעמים מוביל לחיזוק הקיטוב הפוליטי, שמתבטא ברגשות שליליים, סלידה ושנאה בין תומכי מפלדות שונות. הסוג הזה של הקיטוב מחליש את שומרי הסף המשפטיים. אין מקום בעולם כזה לשומרי סף משפטיים ומקצועיים, וזה פותח את הדלת לשחיתות הציבורית".

12:00-12:15 | דברי פתיחה

השופטת דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס ויו"ר ועדת ההגוי של התוכנית למאבק בשחיתות שלטונית, המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר אלכסנדר ברקל, מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל

12:15-14:00 | מושב ראשון: המאבק בשחיתות שלטונית, דעת הקהל וסביבה פופוליסטית

מנחה המושב: פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

חלק א' - הצגת מדד דעת הקהל
ד"ר תמר הרמן, מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה
פרופ' יובל פלדמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה

חלק ב' - דעת הקהל, תהליכים פופוליסטיים והפרדוקס האיטלקי
ד"ר נעם גדרון, המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים
אלון אלטרס, סופר, משורר ומתרגם

חלק ג' - פרויקט מה רע בשחיתות, סיכום ומבט קדימה
ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו
פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

14:30-16:30 | מושב שני: סוגיות מוסדיות במאבק בשחיתות שלטונית, והשפעות פופוליזם

מנחת המושב: עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התכנית לשחיתות שלטונית, המכון הישראלי לדמוקרטיה

חלק א' - חושפי שחיתויות והמאבק בשחיתות שלטונית
Ioannis Kampourakis, Faculty of Law. University of Oxford
עו"ד אורלי לוינזון-סלע, מ"מ מנהל נציבות תלונות הציבור (לשעבר), משרד מבקר המדינה

חלק ב' - יחידה למאבק בשחיתות שלטונית כטיפול שורש
Prof. John R. Heilbrunn, Associate Professor, The Colorado School of Mines
עו"ד עמית מררי
, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי)
מני יצחקי, ניצב (בדימוס) משטרת ישראל
פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
סיכום המושב: השופטת דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס

17:00-19:00 | מושב שלישי: סיכונים לשחיתות שלטונית בעת משבר כלכלי ומיתון, על רקע תהליכי פופוליזם

מנחה המושב: יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
Dr. Julio Bacio Terracino, Acting Head of Division, Public Sector Integrity, Directorate for Public Governance, OECD
פרופ' קרנית פלו
ג, סגנית נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
אהרון פוגל, מנכ"ל משרד האוצר (לשעבר)
פרופ' גיא רולניק, סגן מו"ל עיתון הארץ; מייסד דה-מרקר והעורך הראשי לשעבר

סיכום הכנס: פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה