סמכויות התביעה המשטרתית

יש להפריד בין הגוף התובע לגוף החוקר ולהעביר את סמכויות התביעה המשטרתית לפרקליטות המדינה; לתביעה המשטרתית אין יכולת לייצג את האינטרס הציבורי

לקראת הדיון שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק המבקש לקבע את סמכויותיה של התביעה המשטרתית, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד לו.

כותב חוות הדעת, ד"ר גיא לוריא, טוען כי החלטת ממשלה כבר בשנת 2001, קבעה שמן הראוי לאחד את התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה וזאת בין השאר, על רקע דו"ח חמור של מבקר המדינה על תפקודה. לוריא מסביר, כי יש להפריד בין הגוף התובע לגוף החוקר ומסביר, כי התביעה המשטרתית בישראל לא הוקמה מתכנון שקול וסידור אלא התקבלה כירושה מהמנדט הבריטי (בבריטניה בוטלה סמכות זו לפני עשורים).
עוד מציין החוקר בחוות הדעת, כי כיום עוסקת התביעה המשטרתית ב-90% מההליכים הפליליים, חרף העובדה שגוף שכזה העוסק גם בחקירה וגם בתביעה, הופך לנדיר במדינות עם שיטות משפט דומות לישראל ובמקרים מסוימים, הגוף החוקר (המשטרה) אף כפוף לגוף התובע. במחקר שערך לוריא, נמצא כי הכפיפות של התביעה המשטרתית למשטרה, מקשה עליה לייצג את האינטרס הציבורי באופן אוביקטיבי, משום שהמשטרה כגוף חוקר נדרשת להשיג תוצאות באכיפת החוק לפי יעדים שמוצבים על ידי הדרג הפוליטי והדרגים הבכירים במשטרה. כך, נוצרת נטיה להשיג הרשעות, תוך התעלמות מטעויות אפשריות.

ד"ר לוריא מוסיף, כי במידה ואכן מקודמת הצעת החוק להסדרת סמכויות התביעה המשטרתית, יש להקפיד לשמר את מנגנוני הדיווח של התביעה לוועדת חוקה וכן להוסיף דיווח של היועץ המשפטי לממשלה המפרט אילו צעדים ננקטים בכדי לשמור על עצמאותה. כמו כן, מציע לוריא, כי עבירות המופנות כנגד שוטרים יטופלו רק בפרקליטות ללא חריגים.

לבסוף, היות שהסיבה המרכזית לקיבוע תפקידה של התביעה המשטרתית הינה משיקולים מעשיים ולא משיקולים עקרוניים, מציע לוריא, להוסיף לחוק הוראה לפיה בעוד מספר שנים, ימנה שר המשפטים ועדה ציבורית שתבחן שוב כיצד ניתן לאחד את התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה.