הצעת חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים

חוות הדעת המלאה (PDF)

הצעת החוק עצמה (PDF)

Photo by Chaim Goldberg/FLASH90

עיקרי הצעת החוק

1. "איש כוחות הביטחון" – חיילים, עובדי שב"כ, שוטרים, אנשי משמר הכנסת, מתנדבים בשירות לאומי או מתנדבים בגוף בטחוני אחר – "לא יישא באחריות פלילית, לא ייחקר כחשוד ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית" (דהיינו – גם מפני תביעות אזרחיות), ביחס ל"כל פעולה שביצע או פקודה שנתן במסגרת מילוי תפקידו", אגב פעילות מבצעית (לרבות אימונים) או פעילות נגד מעשה טרור.
   
   
2. הצעת החוק מקימה ועדה שמוסמכת להסיר את החסינות, שתורכב מאנשי כוחות הביטחון בדימוס, חלקם משפטנים, שימונו בידי שר הביטחון. הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לפנות לוועדה לבקש את הסרת החסינות. לוועדה יש שיקול דעת אם להסיר את החסינות, רק אם נמצא שהפעולה או הפקודה שניתנה נעשתה בזדון או שלא בתום לב. על ההחלטה ניתן לערער בפני ועדת ערר.
   
   

משמעויות והשלכות

ההצעה מבקשת להעניק לאנשי רשויות הביטחון "רישיון" להפרת חוק ולפגיעה באזרחי ישראל ובבני-אדם אחרים.

היא סותרת את שלטון החוק במובנו הבסיסי ביותר, ומנוגדת למושכלות יסוד של המשפט הפלילי.

אם תאומץ הצעת החוק, היא תמנע חקירה והעמדה לדין של שוטרים שהפעילו אלימות כלפי אזרחים וגרמו להם פגיעות גוף, או של מפקדים שהתרשלו וגרמו למותם של חיילים באימונים.

כמו כן, החקיקה מנוגדת להתחייבויות של מדינת ישראל במישור הבין-לאומי, ותחשוף את אנשי כוחות הביטחון לסיכונים משפטיים פליליים ואזרחיים בפני ערכאות משפטיות זרות במקרה שיועלו נגדם טענות להפרה של דיני הלחימה.

מבחינה מעשית, ניתן להעריך כי הצעת החוק תוביל לעלייה בהיקף העבירות שיבצעו אנשי כוחות הביטחון, ובהתאם, גם לעלייה בפגיעה באזרחים ובבני-אדם אחרים, ולירידה באמון הציבורי בכוחות הביטחון.