תזכיר חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו–2025
Photo by Hadas Parush/Flash90
הקדמה ורקע כללי
חוות דעת זו עוסקת בתזכיר חוק שפרסם המשרד לשירותי דת ב-29.10.2025, המבקש לערוך תיקון חקיקה מקיף בענף הכשרות בישראל. הסדרת ההשגחה על כשרות במדינת ישראל היא אחד הצמתים המרכזיים והמורכבים בכל הקשור למתח שבין הדת למדינה בישראל: יש לה השלכות כלכליות רחבות על שוק המזון בישראל, אך היא טומנת בחובה שורה של שאלות נורמטיביות, דוגמת חופש הדת, החופש מדת וחופש העיסוק. על פי נתוני דו-שנתון דת ומדינה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024, 68% מהיהודים מדווחים שהם מקפידים ברמה מסוימת על אכילת מזון כשר: 45% טוענים כי הם מקפידים תמיד ועוד 23% מקפידים בדרך כלל. המועצות הדתיות, שהן כיום ליבת מערך הכשרות הממלכתי בישראל, העניקו בשנת 2022 תעודות כשרות ל-14,423 עסקים, ומספר שעות השגחת הכשרות הכולל במערך עמד על 7.5 מיליון שעות השגחה.אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, שלומית רביצקי טור-פז ויערי פדן, דו-שנתון דת ומדינה בישראל 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024, פרק ו: כשרות.
תזכיר החוק שמציע המשרד לשירותי דת מבקש בעיקרו לבטל רפורמה בכשרות שקידם השר לשירותי דת לשעבר, מתן כהנא, באמצעות תיקון חקיקה לחוק איסור הונאה בכשרות שעבר בנובמבר 2021 במסגרת חוק ההסדרים.חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021. בשל המורכבות החוקית והפרקטית של הנושא, בחלק הראשון של חוות הדעת נתאר בהרחבה את המצב החוקי והמעשי השורר בענף הכשרות כיום, ובחלק השני נציג את תזכיר החוק המוצע ואת הערותינו עליו.
