מתן סמכות לשר המשפטים למנות תובע בחקירת היועמ"ש או פרקליט המדינה
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
תקציר
מה אומרת ההצעה?
הצעת החוק מוסיפה לחוק סדר הדין הפלילי הוראה שלפיה כאשר למשטרה "נודע על ביצוע עבירה” מצד היועמ״ש, פרקליט המדינה או מי מטעמם - היא תפנה לשר המשפטים, והוא ימנה תובע מיוחד שיחליף אותם בהחלטות על ליווי החקירה והגשת כתב אישום. בהיעדר מנגנון בחוק, לשר המשפטים תהיה גם סמכות לפטר את אותו תובע בכל עת.
למה ההצעה כלל לא נחוצה?
בדין קיימים כבר הסדרים ברורים למצבים חריגים שבהם פרקליט המדינה או היועץ המשפטי חשודים בפלילים. במקרים כאלה ניתן להעביר סמכויות לפרקליט אחר, ובמקרה קיצוני של חשד נגד היועמ״ש קיימת מסגרת מוסדרת המאפשרת השעיה בהתייעצות עם ועדה מקצועית-ציבורית. כלומר, אין כל צורך במנגנון חדש שמערער את עצמאות התביעה.
מה הבעיות בהצעה?
פגיעה ישירה בעצמאות התביעה: שר משפטים ממנה ומפטר את מי שמחליט אם לחקור את ראשי מערכת אכיפת החוק. זוהי התערבות פוליטית בהליכי חקירה ותביעה ספציפיים. בית המשפט כבר קבע שפגיעה כזו מערערת זכויות חוקתיות בסיסיות.
איום עקיף על עצמאות שיקול הדעת: עצם הענקת הסמכות לשר יוצרת איום על היועמ״ש ופרקליט המדינה, באופן הפוגע באי־התלות הנדרשת מהם.
הליך לא הוגן ובררני: תובע שממונה רק לעניינם של גורמים מסוימים מייצר פוטנציאל לאכיפה לא אחידה וללהיטות יתר.
הצעת החוק אינה עומדת לבדה, אלא משתלבת במהלך רחב יותר הכולל את הניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה ומהלכים נוספים המחלישים את מערכת אכיפת החוק, כמו פוליטיזציה של מינוי השופטים והצעות החוק לפיצול (ולמעשה חיסול) תפקיד היועמ״ש.