הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026

להורדת חוות הדעת המלאה (PDF)

גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה | Photo by Yonatan Sindel/Flash90

עיקרי חוות הדעת

הצעה זו מחוללת שינוי משטרי בעל השלכות מרחיקות לכת על הדמוקרטיה הישראלית ועל היכולת להגן בה על שלטון החוק ועל זכויות האדם. זאת על סמך מספר יסודות שיש בהצעת החוק:

• ההצעה שוללת מהיועץ המשפטי לממשלה את שני הכלים העיקריים שאיתם הוא ממלא את תפקידו כשומר סף המופקד על השמירה על שלטון החוק בממשלה ומסייע לה למלא את תפקידה במסגרת הדין:
  
  
  • חוות דעתו המשפטית, המשקפת היום עבור הממשלה את הדין כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת – לא תחייב עוד. ההצעה מבקשת להסמיך את הממשלה להתעלם ממנה, ואף לפטור כך גם את יתר משרדי הממשלה;
    
    
  • בלעדיותו בייצוג המדינה בערכאות – לא תהא קיימת עוד. ההצעה מבקשת לאפשר לממשלה לקבל ייצוג נפרד לפי שיקול דעתה, ואם ייקבע ייצוג נפרד – לא יתייצב היועץ המשפטי להליך אלא באישור הממשלה.
    
    
• ההצעה תפגע כך בשלטון החוק בממשלה ובגופים רבים ברשות המבצעת, לרבות רשויות אכיפת חוק.
  
  
• הצעת החוק תפגע באחידות אכיפת החוק, באפקטיביות ובוודאות המשפטית של עבודת הרשות המבצעת, ותיצור בוקה ומבולקה ממשלתית בשל הפגיעה בתפקיד הייעוץ המשפטי.
  
  
• בתחום התביעה הפלילית, הצעת החוק מייצרת דרכים להשפעה פוליטית על הליכי תביעה, בשל סמכויות פיקוח ודיווח בעייתיות על עבודת היועץ המשפטי לממשלה.
  
  
• העדר הגדרה של התחום הפלילי עלול להביא גם הוא להשפעות פוליטיות על אכיפת הדין הפלילי.
  
  
• ההצעה עלולה להביא לפגיעה בציות להוראות חוקי בחירות ולכללי המשפט המינהלי שנועדו למנוע יתרון בלתי הוגן למפלגות הקואליציה בתקופת בחירות עד כדי פגיעה בטוהר הבחירות.
  
  
• ההוראה המחייבת את הממשלה תוך 30 ימים לאחר תחילתו של החוק לקבל החלטה על דרכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה, עלולה לשבש את דרך קבלת ההחלטות בממשלה ולהביא לידי קבלת החלטה בלתי-סבירה שתפגע בהגנה על אי-תלות ומקצועיות היועץ המשפטי לממשלה.
  
  
• זוהי הצעת חוק בלתי-חוקתית, בשל השפעה של שיקולים פוליטיים על אכיפת הדין הפלילי, ובשל איון משקלו של הייעוץ המשפטי לממשלה בהליכי קבלת החלטות בממשלה, במקרים שבהם הממשלה תבקש להגשים את מדיניותה באופן שעלול לפגוע בזכויות אדם.