חוקתיות תיקון מס' 4 לחוק-יסוד: השפיטה לעניין שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

חוות דעת זו עוסקת בחוקתיותו של תיקון מס' 4 לחוק-יסוד: השפיטה ובשינויים המשלימים שנקבעו במסגרת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105), התשפ"ה–2025. התיקון משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת מנגנון קבלת ההחלטות בה, באופן שמעניק לרוב הפוליטי בוועדה משקל מכריע בהליך בחירת השופטים.

באשר לפן ההליכי, אנו מצביעים על שלושה פגמים מרכזיים:

• ניצול לרעה של סעיף 89 לתקנון הכנסת, מתוך "דילוג" על הכנה לקריאה ראשונה בוועדה;
  
  
• פגיעה בעקרון ההשתתפות האפקטיבית של חברי הכנסת, פגיעה המחריפה בהינתן שמדובר בתיקון המשנה מן היסוד הסדר מורכב היורד לשורש היחסים בין הרשויות;
  
  
• קידום התיקון כהצעת חוק מטעם ועדה חרף אי-עמידה בתנאי סעיף 80 לתקנון הכנסת ובניגוד להנחיית היועצת המשפטית של הכנסת ולאמות המידה שנקבעו בפסיקה.
  
  

פגמים אלו, בוודאי בהצטברותם, מביאים לפגם היורד לשורשו של הליך, ומכל מקום יש להביאם בחשבון בעת בחינת התיקון לגופו.

ניתוח הסדריו של התיקון, מוביל למסקנה שמדובר בחריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת, ומשכך — בתיקון לא חוקתי לחוקה. התיקון מעצים את כוחן של הרשויות הפוליטיות בהליך בחירת השופטים, מחליש את מעמדם של גורמי המקצוע בוועדה, ובכך מערער את האיזון הרגיש בין עקרונות של אי-תלות ומקצועיות לבין עקרונות של אחריותיות ושיקוף בהליכי בחירת שופטים. השלכות אלו מקימות שתי עילות שהוכרו בפסיקה להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד:

• פגיעה במאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה דמוקרטית, ובמרכזם עצמאותה של הרשות השופטת ויכולתה למלא תפקיד מרכזי בהגבלת הכוח השלטוני.
  
  
• סתירה לערכי היסוד הקבועים בהכרזת העצמאות.
  
  

לפי העמדה המוצגת בחוות דעת זו, התיקון כשלעצמו חוצה בבירור את הרף של פגיעה אנושה בליבת הקיום הדמוקרטי. מסקנה זו אף מתחזקת על רקע החולשה המובנית של מערכת האיזונים והבלמים בישראל, כמו גם לנוכח חולשת ההגנה המוסדית על מעמד השופטים ועל אי-תלותם.

חוות הדעת אף מציבה את התיקון בהקשר רחב יותר של תהליכי שחיקה דמוקרטית המתרחשים בישראל בשנים האחרונות. אנו טוענים כי יש לבחון את תיקון מס' 4 על רקע תהליכים אלו, וזאת בהליך דו-שלבי:

• ראשית, אל מול כלל המהלכים שננקטו לאחרונה — הן חקיקה והן עשייה מנהלית — שיש בהם כדי ליצור "אפקט מצטבר" של פגיעה קשה במערך האיזונים והבלמים ובפרט במערכת המשפט, ובראשם החוק המחליש את מעמדו ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה.
  
  
• שנית, לנוכח "התמונה הכוללת" — מכלול היוזמות, החקיקתיות והמנהליות, הן אלו שקרמו עור וגידים, אף אם הן אינן ממוקדות במערכת המשפט או במנגנוני איזון ובלימה אחרים, והן כאלה שטרם הושלמו אך יש בהן כדי לפגוע קשה בכלל מאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה דמוקרטית.
  
  

לסיכום, המסקנה העולה מחוות הדעת היא שתיקון מס' 4 מהווה חריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת. מסקנה זו, שלפיה על בית המשפט לקבוע כי מדובר בתיקון לא חוקתי לחוקה, עומדת בעינה חרף התחולה הנדחית שננקטה. זאת, שכן כפי שנראה, אין בכך כדי לשלול את השפעותיו המעשיות והנורמטיביות של התיקון כבר בעת הזאת.