כחול לבן
נוסדה בשנת 2019
כחול לבן הוקמה לקראת בחירות אפריל 2019 כרשימה משותפת שכּללה את מפלגות חוסן ישראל, תל"ם ויש עתיד. השתיים הראשונות (בראשות בני גנץ ומשה יעלון בהתאמה) הוקמו זמן קצר קודם לכן והחליטו להתמודד ביחד. לאחר מגעים וניסיונות שכנוע ממושכים הצטרפה אל השתיים גם מפלגת יש עתיד. בין מועמדיה לכנסת הוצבו שלושה רמטכ"לים לשעבר (גנץ, יעלון וגבי אשכנזי).
בבחירות הרשימה זכתה להישג נאה של 35 מושבים. בבחירות של ספטמבר 2019 כחול לבן הפכה לרשימה הגדולה ביותר עם 33 מנדטים אך לא הצליחה להרכיב ממשלה. בבחירות 2020 שמרה על כוחה אך ירדה למעמד הסיעה השנייה בגודלה אחרי הליכוד. כחודש לאחר הבחירות התפרקה סיעת כחול לבן לשלושה רכיבים: יש עתיד ותל"מ סרבו לשאת ולתת עם נתניהו וייסדו סיעה משותפת (יש עתיד-תל"מ); שני ח"כים התפלגו מתל"מ והקימו את סיעת דרך ארץ; ונציגי מפלגת חוסן ישראל המשיכו להחזיק בשם ובמותג כחול לבן. בבחירות לכנסת ה-24 (2021) זכתה כחול לבן, ב-8 מנדטים. לקראת בחירות 2022 שוב הוליך גנץ לחיבורים פוליטיים. ראשית, חבר למפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער. לאחר מכן צורפו גם גדי איזנקוט ומתן כהנא לרשימה רחבה בשם המחנה הממלכתי.
כחול לבן ממוקמת במרכז המפה הפוליטית ובעת הקמתה מיצבה את עצמה בתור ככוח פוליטי שנועד לגשר על השסעים ולמתן את המתחים בחברה הישראלית. בענייני דת ומדינה היא נוקטת בקו מתון ופייסני ובעמדה אמפתית כלפי הציבור הדתי-חרדי.
