חלי (רחל) זקן

מחקר משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי אם קצבאות הזקנה היו מוצמדות למדד מחירים מותאם לאזרחים ותיקים, הן היו גדלות ביותר מ-500 שקלים. כיום, קצבת הזקנה מוצמדת למדד המחירים הנוגע לכלל האוכלוסייה, ובמסגרת המחקר פותח מדד מחירים לאזרחים ותיקים בהתאם לרכיבי הצריכה של אוכלוסייה זו.

הצעת משרד האוצר לאפשר משיכת כספים מהחיסכון הפנסיוני ללא מס בעת הזו היא נכונה, אבל בעייתית. כדי להשיג את המטרה ולאפשר לעצמאים למשוך את הכספים, יש לתת לכלל העצמאים פטור ממס למשיכת שליש מכספי הפנסיה, ולהתנות את משיכתם היום בחיסכון מוגדל בעתיד

נוכח משבר הקורונה, הפורשים בחודש הקרוב לפנסיה, יקבלו קצבה שתהיה נמוכה ב-10% לעומת הקצבה שהיו מקבלים אילו היו פורשים לפני חודשיים

נגיף הקורונה תפס את מערכת הבריאות הישראלית במצב לא טוב, כאשר מספר המיטות והאחים והאחיות בבתי החולים הוא מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. זאת, בנוסף להיותם של בתי החולים מסוכנים לאוכלוסיית הקשישים בפני עצמם. מענה הולם לאוכלוסיית הסיכון הזו ייתכן באמצעות הגברת השירותים הביתיים להם הם נדרשים, כבר משלב הרפואה המונעת. השאלה היא האם מערכת הבריאות תצליח להתאים עצמה לנסיבות בזמן קצר

להארכת תוחלת החיים יתרונות רבים, אך יש גם לתת את הדעת על השלכותיה. הדבר מגדיל את פרק הזמן שלאחר הפרישה, ובכך פורס את החיסכון הפנסיוני על פני תקופה ארוכה יותר. הדרך לחיזוק מצבם הפיננסי של האזרחים הוותיקים בישראל עוברת דרך העלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקה גם לאחר הפרישה

הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי

50% מהציבור סבורים, כי כחלון תורם למצב הכלכלי-חברתי בישראל אחריו נתניהו עם 44% ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם 37%

לפי דו"ח העוני האחרון שפרסם ביטוח לאומי, מצבם של הקשישים בישראל השתפר - אך שיעור העוני שלהם עודנו גבוה יחסית למדינות ה-OECD ועומד על 16.7%. במדד הדמוקרטיה שהתפרסם בשבוע שעבר נמצא, בין היתר, כי 56% מהציבור חוששים שלא יוכלו להתקיים בכבוד בגילאי הזקנה. יש לשנות את הקצאת הסבסוד המדינתי, בדמות אגרות החוב המיועדות ואופן חלוקתן, ולפתח מודל דינמי לקביעת גיל הפרישה